זריקת אנרגיה לעונה החדשה | ריאל מדריד עם תואר ראשון בכיס

ריאל מדריד פותחת את העונה ברגל ימין.

רגל ימין של ויניסיוס ג’וניור שהוכיח אמש שוב שהוא הטוב בעולם, ולא רק מכדרר אלא גם מוסר בחסד.
רגל ימין של ג’וד בלינגהאם שהוכיח אמש שוב שהוא הקשר המודרני השלם והמושלם.
רגל ימין של קיליאן אמבפה שבבכורה שלו כובש עם רגל ימין וזוכה בתואר האירופי הראשון שלו במדים הלבנים.
רגל ימין של פדה ואלוורדה, 8 החדש של ריאל מדריד, שהוכיח אמש שאין משוואה אחת לקשר מרכזי. שהוא יכול לעשות אינספור תפקידים באותו המשחק. לא סתם הוא קיבל את הכינוי  – האולר האורוגוואי.

ועם כל ההוכחות האלו של שחקני ריאל מדריד אמש, הניצחון הזה הוכיח עד כמה ריאל מדריד הפכה להיות קרלו אנצ’לוטי, ועד כמה המערכת כולה בריאל מדריד הבינה אולי משהו שרוב המועדונים לא השכילו להבין: העוצמה נמדדת לא רק באיכות, אלא גם בגיוון.

על הדשא יש לריאל מדריד מספר גדול של שחקנים שמסוגלים לעשות לפחות שני תפקידים על הדשא, וזה מאפשר לריאל מדריד להמשיך לשחק את הכדורגל האמורפי שלה.

קחו לדוגמא את השער הראשון. שער שכולו גיוון וחופש.

ריאל מדריד פתחה אמנם במערך של 433 עם רודריגו בימין, אבל ריאל מבינה שהיא צריכה למקסם את האיכות שבה, ולכן רודריגו מצטרף לויניסיוס ומייצר עומס על כנף שמאל של ריאל מדריד. עניין שבשגרה.

רק שהעונה, המיקום של בלינגהאם שונה, ואם בעונה שעברה בלינגהאם היה ציר התקפי שנע לרחבה, תפקיד זה עבר אל אמבפה, וככה ג’וד מקבל את הדבר המסוכן ביותר ליריבותיה של ריאל מדריד – חופש.

ועם החופש הזה, ריאל נעה קדימה חסרת צורה. שלישייה התקפית שנמצאת קרובה אחת לשנייה, קשר שלם שסוחב את הכדור קדימה ללא הפרעה, והאולר האורוגוואי שעושה 3 תפקידים במשחק אחד ונוטש את העמדה שלו בכדי להעמיס את הרחבה.

ואלוורדה יודע שצ’ואמני שומר עליו וגם דני קרבאחל שומר עליו והוא מרשה לעצמו לעזוב את עמדת עושה המשחק האחורי, ותוך כדי תנועה, כמו רובוטריק הוא משנה צורה והופך לקשר רחבה לרחבה עם אוריינטציה התקפית. דברים שרק פדה יודע לעשות.

הכדורגל החופשי של אנצ’לוטי, הפלואידי, החסר צורה, נדמה לעיתים כמחווה מתמשכת לפילוסופיה של ברוס לי – “היה מים, ידידי”.

הלילה של האביר הלבן

22. זה המספר האמיתי של ג’וד בלינגהאם.

כשאחד המאמנים שלו לשעבר בבירמינגהאם נשאל לפני כמה שנים: “האם בלינגהאם יכול לשחק כמספר 10?”, הוא ענה: “ברור שכן, אבל מבחינתי הוא יותר 22”.

זו תשובה מוזרה אך לאחר מכן הגיע ההסבר: בלינגהאם יכול לשחק כמספר 4 (קשר אחורי בשפה העתיקה יותר), קשר 8 וקשר 10 – ביחד 22.

כל מי שראה את ג’וד עוד בתחילת דרכו בבונדסליגה הבחין במספר אלמנטים בולטים:

• שליטה בכדור באיזורים צפופים. הטכניקה של ג’וד היא הקלאס בהתהוותו. נגיעות בכדור שמזכירים לזקני השבט אחד בשם זינדין זידאן. יש לג’וד קסם ברגליים אך חשוב מכך, רדאר במוח. הוא סורק בכל שניה את המגרש באיכות הגבוהה ביותר, מה שמאפשר לו להגיב מהר יותר. כל מאית שניה חשובה על הדשא.
• היכולת לסחוב את הכדור קדימה תוך כדי שעיטה. ג’וד מוביל כדור איכותי. הוא עושה זאת לעיתים בקלילות מפחידה. הוא “בוחר” לעבור שחקנים בזכות האינטיליגנציה שלו והעוצמות הפיזיות ולאו דווקא באמצעות תרגילים וטריקים.
• תמיכה בקישור האחורי. העוצמות הפיזיות שלו, ביחד עם אינטיליגנציית המשחק מאפשרות לג’וד להיות קרוב יותר לאירועים משמעותיים ולרדת לתיקולים קריטיים. זה לא התפקיד העיקרי שלו כמובן, אך האיכות הזו מאפשרת לו להיות אותו שחקן שלם.

מבלי שנשים לב, ג’וד בלינגהאם בונה עצמו כשחקן מהפכני. אפילו השיטה בה הוא משחק היא ייחודית.
קצת כמו לוחם UFC, בלינגהאם פיתח לעצמו שיטה בה הוא שומר על הכדור כשהוא ממש יורד אל הדשא. מגונן עליו עם גופו. יורד אל הדשא כמו לוחם מיומן.

בלינגהאם עשה אמש הכל 

• בישול לשער הבכורה של קיליאן אמבפה. רגע היסטורי.
• 75 נגיעות בכדור
• 44/49 מסירות (90%)
• 3 מסירות מפתח
• יצירת 2 מצבי הבקעה גדולים – איזו מסירת אומן לויניסיוס הנפלא
• 8 נגיעות בכדור ברחבת היריבה
• 8 מסירות אל השליש ההתקפי
• 4 בעיטות – 2 למסגרת
• 5/6 דריבלים מוצלחים
• 10/16 נצחונות במאבקי קרקע
• 3/4 נצחונות במאבקי אוויר
• 2 תיקולים מוצלחים
• 2 חטיפות

מספרים של קשר התקפי, קשר מרכזי וקשר אחורי ביחד.
כשג’וד חופשי לחלוטין, דברים עצומים קורים.

ציון 9 לבלינגהאם בהופעת ענק ותואר איש המשחק של בולרז.

ריאל מדריד את OP

תרגום: Over Powered. חזקה מדי. הקבוצה האימתנית ביותר בעולם.

ויניסיוס ג’וניור הוא לטעמי השחקן הטוב בעולם כרגע. קשה להבין את אלו שטוענים אחרת. המועמד הבכיר שלי לזכייה בכדור הזהב.
קיליאן אמבפה הוא כנראה השחקן הטוב בעולם ביחד עם ויניסיוס, וכעת כשהשתחרר מהכלוב הקטארי, ייתכן ונראה אמבפה דורסני כפי שמעולם לא ראינו.
ג’וד בלינגהאם הוא כאמור הקשר המודרני השלם ביותר.

זו שלישיית שחקנים שאמורה להיות מועמדת לזכיה בכדור הזהב בשנים הקרובות וכולם לובשים לבן.

אבל ריאל מדריד זה לא רק שלישיית ה MVB. ישנו רודריגו לצידם, האססינו, המתנקש השקט, ישנו אנדריק שנטען לו הספסל ורק מחכה להכנס אל שדה הקרב, ישנו גולר שהוא בעיניי כישרון כדורגל עצום.

ישנה רביעיית הגנה שמבחינה הגנתית היא כנראה החזקה בעולם, ישנו צ’ואמני שהראה אמש שהוא בהחלט יכול להחזיק את הקישור האחורי של ריאל מדריד, וישנו טיבו קורטואה, הטוב בעולם בתפקידו שאיכשהו משתדרג משמעותית במשחקי גמר – שוער שמביא תארים.

וישנו אחד פדה ואלוורדה.

עם המספר 8 האגדי על הגב ועם שיער בצבע לבן, אולי כמחווה לקרלו אנצ’לוטי או אולי כרצון להדמות לאחד טוני קרוס, פדה ואלוורדה יצא אמש אל המשחק הראשון בעונה החשובה ביותר בקריירה שלו.

טוני עזב. טוני המנהל ומנתב התנועה הטוב ביותר שידעה מדריד וגרמניה ויש היגידו גם אירופה כולה, לא לצד ואלוורדה יותר, וכעת האורוגוואי נכנס אל נעליו של המאסטר קרוס.

בערך.

ללא טוני, ריאל שינתה קצת את הדרך בה היא בונה את המשחק מאחורה.
דווקא ההצטרפות של אמבפה שינתה הרבה בדרך בה ריאל מקדמת את הכדור, כי זה משחרר את בלינגהאם לרדת אחורה ולעזור לצ’ואמני ופדה לנהל את הבילדאפ. ועם העזרה הזו, פדה חרך אמש את הדשא.

ופדה לא יהיה טוני קרוס.
למרות ששיחק צמוד אליו ולמד ממנו המון עם הערצה אדירה, ואלוורדה חי את המשחק אחרת.

המספרים שלו רחוקים מאד מטוני, לדוגמא 85% דיוק במסירות (50/59) או 72 נגיעות בכדור.
פדה דינמי יותר, הרפתקני יותר, דוחף קדימה יותר.
קשר עושה משחק אחורי, שהוא גם קשר רחבה לרחבה, שהוא גם מצאלה (שחקן אמצע שנע לכנפיים). בדיוק כמו ריאל מדריד, איכויות המפתח של פדה ואלוורדה תלויות בגיוון שלו, והמשחק המודרני מתגמל שחקנים כמו פדה ואלוורדה כי המשחק עצמו הפך לדינמי יותר.

להתחיל לשנן את ה MVB (וסליחה אטאלנטה)

כשמסתכלים על העמדות הממוצעות אמש של ריאל מדריד מבינים מה נראה העונה מריאל מדריד.
אמבפה, ויניסיוס ובלינגהאם מייצרים משולש התקפי שמשחק מאד קרוב אחד לשני, כשרודריגו מצטרף ויוצר את רביעיית MVBR.
הצירופים ההתקפיים ביניהם יהיו המרכז ההתקפי של ריאל מדריד בעונה הקרובה.

וצריך לומר שריאל מדריד פגשה אמש יריבה נהדרת.
אטאלנטה של גספריני היא קבוצת כדורגל מאומנת ומרתקת, שבמחצית הראשונה עשתה חיים קשים מאד לאלופת אירופה ואף התעלתה עליה בכל הקשור למומנטום ההתקפי, אך בכל הקשור ליצירת מצבי הבקעה, האיכות של ריאל מדריד הכריעה.

ה 3412 של גספריני שחרר את אדמולה לוקמן מקדימה, ולוקמן בהחלט ניסה, אך כאמור, האיכות של לוקמן איננה האיכות של ויניסיוס ג’וניור.

אטאלנטה רשמה 46% החזקה בכדור ויצרה מצב הבקעה אחד אותו עצר קורטואה בדרך ששמורה רק לו, אך בסופו של משחק, המצטיין בשורות אטאלנטה היה חואן מוסו בין הקורות שרשם 4 עצירות, אחת מהן במצב של אחד על אחד מול ויניסיוס ג’וניור, ובעצם היכולת של מוסו היא זו שגרמה לאטאלנטה לחזור לברגמו עם “הפסד מכובד”.

טופ 3

המצטיינים הבולטים בכל קבוצה:

• ג’וד בלינגהאם – ציון 9 במדד בולרז. איש המשחק. ככה צריך להראות הקשר המודרני. עילוי על כר הדשא.
• פדה ואלוורדה – ציון 8 במדד בולרז. הברומטר החדש בקישור. שונה מאד מטוני קרוס אבל מנהל את המתרחש בדרכו.
• ויניסיוס ג’וניור – ציון 7.5 במדד בולרז. השחקן המכריע ביותר בעולם כרגע. הגו טו גאיי האמיתי. ה 7 של מדריד.
• חואן מוסו – ציון 7.5 במדד בולרז. השאיר את אטאלנטה במשחק עם הופעה נהדרת בין הקורות.
• מרטן דה רון – ציון 7 במדד בולרז. נאלץ להתמודד עם חוליית קישור אימתנית מולו, ועשה יופי של עבודה בניהול המשחק של אטאלנטה
• מתאו רוג’רי – ציון 7 במדד בולרז. המגן השמאלי של אטאלנטה עלה לא פעם למעלה ועשה צרות להגנה של ריאל מדריד (2 מסירות מפתח)

עונה אירופית חדשה התחילה מבחינת ריאל מדריד ברגל ימין. בואו נראה באיזו נקודה החבורה הזו תעצור, אם בכלל.