חופש כדרך חיים | קאדיס 0 – 3 ריאל מדריד

ריאל מדריד של קרלו אנצ’לוטי היא תמונת מראה לאישיותו כמאמן.
קבוצת כדורגל אדפטיבית.
כזו שמסוגלת להסתגל כמעט לכל סיטואציה ולהגיב אליה בצורה כה מרשימה עד כדי כך שהיא מגמדת את אותה סיטואציה שמולה.

זה בולט כמעט בכל אספקט של הקבוצה.

אין חלוץ בכיר? עדיין נשחק עם שני חלוצים ואיכשהו הבעיה הזו לא מעיקה על הקבוצה.
אין כנף ימין? ואלוורדה, קרבאחל ואפילו מודריץ’ אמש יעשו את הנדרש בכדי להעלים את הבעיה הזו.
אין קשר אחורי? טוני קרוס ביחד עם האולר האורוגוואי ואלוורדה יעשו את העבודה.
אין מספיק שחקנים לשחק את השיטה בה הקבוצה שיחקה עד כה בגלל פציעות? אין בעיה, נשנה מ 442 יהלום ל 4222 והשחקנים כבר יסתדרו על המגרש.

זה אגב היתרון של “כדורגל עקרוני” – לא מסתמכים על סדר מופתי ושיטה בה כל המשחק מתנהל כמשחק שח, אלא נשענים על איכויות השחקנים והקשר המקצועי ביניהם ובכך ממקסמים את הקיים.

כך קרה גם אתמול נגד קאדיס.
ויניסיוס ג’וניור הפצוע לא היה זמין לרשות אנצ’לוטי, אז המאמן האיטלקי, שהוא בעיניי מגדולי המאלתרים בהיסטוריה, פשוט נתן לרודריגו את המפתחות להאלף ספייס השמאלי.

התוצאה?

משחק לפנתאון של הברזילאי, עם שני שערים שנראו כאילו יצאו מבית היוצר של לאו מסי, רק עם רגל ימין.
שני שערי סולו יוצאי דופן, שהעלימו לחלוטין את היעדרותו של ויני, ביחד עם 6/9 כדרורים, בישול לבלינגהאם ו 2 מסירות מפתח.
משחק מושלם של רודריגו.
זו האדפטיביות של מדריד.

התכונה הזו הופכת כמובן את ריאל מדריד לאחד הטורפים המסוכנים במשחק.
קבוצת כדורגל עם גמישות אינסופית.

הגמישות הזו מעניקה לריאל מדריד את היכולת לייצר אינסוף תבניות התקפה.
ממליץ לכם לראות שוב את תקציר המשחק.

פעם בלינגהאם בימין, פעם הוא בשמאל, פעם הוא עוקף בריצה את רודריגו מימין ופעם משמאל. תנועה בלתי פוסקת כשהוא מסיים את המשחק עם שער ומסירת מפתח ו 84 נגיעות בכדור על שטחים נרחבים.
כנ”ל מודריץ, עם נוכחות התקפית והגנתית בבילדאפ בכנף ימין וגם על המשבצת של השחקן מספר 10 כשהוא מסיים את המשחק עם 3 מסירות מפתח ויצירת 2 מצבי הבקעה גדולים.
חוסלו שיחק אמנם כחלוץ מטרה נסוג שירד אחורה פעם אחר פעם בכדי לייצר את הקשר עם חבריו (Link up) ועל הדרך גם פינה שטחים רבים.

כפי שאפשר לראות ממפת הכדרורים המצורפת (ריאל בכחול מימין לשמאל) – הבחורים של קרלו אנצ’לוטי רשמו 31 כדרורים לרוחב ואורך המגרש (15 מוצלחים), מה שמעיד על חופש התקפי מצד אחד אבל גם על הבנת החשיבות של יצירת פעולות מסוכנות בשטחים הקריטיים ביותר, האיזורים המסוכנים שסביב רחבת היריבה.

ריאל מדריד לא דורסנית אך יעילה.
דיברנו על זה אמש בפודקאסט בפרק מיוחד שעלה ממש אחרי המשחק.

דיברנו גם על מה שאנצ’לוטי מנסה לעשות עם ויניסיוס ועל הניצוץ המיוחד של רודריגו, אך חשוב לציין שכל מה שאנו רואים התקפית מריאל מדריד הזו מגיע מאותו חופש יצירתי ובלתי מקובע בעליל שמאפשר המאמן האיטלקי לשחקניו.
זה ההפך הגמור מהכדורגל המסודר שאירופה התאהבה בו (לצערי), אך יש לגישה הזו את הקסם הייחודי שלה, וכשיש לך שחקני מיוחדים מאד כגון ויניסיוס, רודריגו ובעיקר אחד בשם ג’וד בלינגהאם, האביר הלבן של מדריד והקשר ההיברידי השלם, זה רק מתבקש להוציא מהם את המקסימום באמצעות גמישות טקטית מחשבתית.

 

1 תגובה
  1. יוגב כותב

    ניסים רשמת בסוף שלצערך התאהבו בכדורגל מסודר באירופה, תוכל להרחיב? סיקרנת אותי.

    בנוגע לריאל מדריד, אהבתי שכתבת שהיא קבוצה טורפת…תמיד יש תחושה באווירה שברגע שהיא תריח דם היא תסתער על היריבה שלה בתאבון ועוצמה לא מבוקרת.

    אולי קבוצת הכדורגל שהכי מסוכן לטעות מולה, אפילו לכמה דקות בודדות…

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן