חוק הנבדל: כשהכדורגל הופך למשחק של מילימטרים

אה, חוק הנבדל. הסיוט של כל אוהד כדורגל, הכאב ראש של כל שופט, והסיבה שבגללה מיליוני אנשים ברחבי העולם צורחים על הטלוויזיה בכל סוף שבוע. מי היה מאמין שכמה סנטימטרים יכולים לגרום לכל כך הרבה דרמה?

בואו נודה על האמת – חוק הנבדל הוא כמו אותו דוד מעצבן במשפחה שתמיד מקלקל את החגיגה. אתה חושב שסוף סוף הבקעת שער מדהים? אופס, העקב שלך היה מילימטר אחד מעבר לקו. תנחומינו, נסה שוב בפעם הבאה. אבל רגע, בואו ניזכר למה בכלל המציאו את החוק הזה. האם תוכלו לדמיין משחק כדורגל שבו שחקני התקפה פשוט עומדים ליד השער כמו פינגווינים על קרחון, מחכים שמישהו יבעט להם את הכדור? זה היה הופך את המשחק למשעמם ביותר.

קצת היסטוריה. מסתבר שהסיפור הזה התחיל עוד במאה ה-19 באנגליה, בימים שהכדורגל היה יותר קרוב ל”חיי שרה” מלכדורגל המודרני. איפשהו כשהדינוזאורים היו בחיים, כשהחוק היה הרבה יותר נוקשה ממה שאנחנו מכירים היום. בהתחלה, היה פשוט אסור להיות בין הכדור לשער היריב, די מזעזע. אבל כמו כל דבר בכדורגל, גם חוק הנבדל עבר כמה שינויים משמעותיים. ב-1907 הוסיפו את התנאי שהשחקן צריך להיות בחצי של היריב כדי להיות בנבדל. ואז, ב-1925, באה ההחלטה המשמעותית להוריד את מספר השחקנים שצריכים להיות בין התוקף לשער משלושה לשניים. זה שינוי שפתח את המשחק והפך אותו להרבה יותר מהיר ומרתק. ב-1990 הוסיפו את הכלל שאתה לא בנבדל אם אתה בקו אחד עם השחקן השני האחרון, וב-2013 קבעו שאם הכדור מגיע אליך אחרי מגע של שחקן הגנה, זה לא נבדל. אז הנה לנו – היסטוריה של 100 שנה של ניסיון להפוך את המשחק להגיוני ומאוזן יותר.

Los árbitros ecuatorianos son tan de a VERGA que ELIMINARON A USA DE LA COPA AMERICA
Se tardaron 5 CINCO MINUTOS para dar un offside inexistente pic.twitter.com/KksCgPTEhC

— Frases de Pileggi (@Frases_Pileggi) July 2, 2024

חוק הנבדל לקח חלק משמעותי בעיצוב הכדורגל המודרני. זה לא סתם חוק, זה כלי אסטרטגי שמשנה את כל המשחק. ההגנה משתמשת בו כדי לדחוף את קו הנבדל גבוה, מה שמצמצם את המרחב לתוקפים ומאפשר לחץ יותר אפקטיבי. זה מחייב את ההגנה לעבוד בתיאום מושלם – תנועה לא מסונכרנת של מגן אחד יכולה לפרוץ את כל המערך. מצד שני, התוקפים חייבים לתזמן את הריצות שלהם בדיוק. הם מנסים למצוא את הרגע המושלם לפרוץ את קו ההגנה בלי ליפול למלכודת הנבדל. זה דורש קריאת משחק מעולה וכושר גופני מצוין. המאמנים משתמשים בחוק הזה למטרותיהם. קבוצות שרוצות להחזיק בכדור ולשלוט במשחק בדרך כלל ידחפו את הקו גבוה. קבוצות שמעדיפות משחק מעבר מהיר יכולות להשתמש בחוק כדי ליצור מרווחים גדולים בין ההגנה למחצית היריבה. בסופו של דבר, חוק הנבדל הופך את הכדורגל למשחק של תזמון ואסטרטגיה, הרבה מעבר לפעולה הפשוטה של העברת הכדור ובעיטה לשער.

ואז הגיע ה-VAR, אותה טכנולוגיה שהייתה אמורה להפוך את הכל לפשוט וברור. במקום זה, קיבלנו דיונים אינסופיים על האם קצה האף של השחקן היה במצב נבדל. ניקח את המשחק בין גרמניה לדנמרק, כשהשער של יואכים אנדרסן נפסל בגלל שהעקב שלו החליט להיות קצת יותר הרפתקני משאר הגוף. האם בגלל הקצה של הקצה של הנעל צריך לפסול את השער? זה לא שהשחקן המתין ליד השער לכדור.

RIDICULOUS that Denmark’s goal was disallowed because the player was offside by a big toe #GERDEN

Typical Germany then scores from a penalty a few minutes after the ball hit Joachim Andersen’s hand. One nil to Germany. #ForDanmark #EURO2024 pic.twitter.com/xCpmpL4nzi

— World Soccer Talk (@worldsoccertalk) June 29, 2024

שאלת הגבולות מאז ומעולם הייתה שאלה סבוכה. היא שאלה סבוכה במתמטיקה, היא שאלה סבוכה במשפטים, ושאלה סבוכה אפילו בהלכה היהודית. יש סיפור תלמודי חביב על רבי ירמיה והאפרוח. לא יונתן הקטן, רבי ירמיה, קראתם נכון. לפי ההלכה, חזקה על אפרוח שנמצא ברדיוס של 20 אמה מקן של אדם מסוים, שהוא שייך לאותו האדם. רבי ירמיה שאל מה קורה אם אפרוח עומד בדיוק על הגבול – רגל אחת בפנים, רגל אחת בחוץ. במקום לענות לו, החכמים פשוט זרקו אותו מבית המדרש. כנראה שגם אז לא אהבו שאלות קשות על גבולות… אבל מה שמעניין הוא שבסוף החזירו את רבי ירמיה. למה? כי הבינו שמצד אחד, השאלה עצמה במקום, הגבולות זה המקום שבו הצדק מתערער, אך מצד שני לא שינו את ההלכה, כי גבול חייב להיות.

בינתיים, יש כאלה שמציעים לשנות את החוק. אולי נגיד שכל עוד שחקן ההתקפה בקו אחד עם ההגנה, זה יהיה בסדר? אישית אני לא רואה הבדל גדול. מה הועילו חכמים בתקנתם? גם אז נצטרך את ה-VAR כדי לקבוע אם הם באמת היו באותו הקו, או שיש מילימטר המפריד ביניהם. יש כאלו שמעדיפים לחזור לימים שטרם תקופת הVAR, האם חוסר הצדק שווה את זה? בסופו של דבר, אנחנו נשארים עם דילמה: איך מוצאים את האיזון בין חוקים ברורים לבין הגיון בריא? איך שומרים על רוח המשחק בלי להפוך אותו למרוץ אחרי מילימטרים? אולי הפתרון הוא פשוט לתת לשחקנים נעליים גדולות יותר, כדי שתמיד יהיה ברור אם הם בנבדל או לא. התשובה בגבולות היא תמיד – אנחנו לא אוהבים את זה, אבל אין ברירה. 0.0001% מבדילים בין נהיגה חוקית לנהיגה בגילופין. וקצה של עקב מבדיל בין שער חוקי לבין שער בנבדל.

בינתיים, אנחנו נמשיך לצפות במשחקים, לצרוח על השופטים, ולהתווכח עם החברים על מה בדיוק קרה שם. כי בסופו של דבר, זה מה שהופך את הכדורגל למה שהוא – משחק שמצליח להיות בו זמנית הכי פשוט והכי מסובך בעולם.

Can anybody give me a reason that it was offside?

These silly English referees have no knowledge about football.

Netherlands have been robbed.#NEDFRApic.twitter.com/XS1X9GMkWW

— 𝐇𝐀𝐑𝐎𝐎𝐍 𝐌𝐔𝐒𝐓𝐀𝐅𝐀 🧊 (@CRICFOOTHAROON) June 21, 2024