נתחיל מגילוי נאות.
גדלתי על מנצ’סטר יונייטד של אלכס פרגוסון והייתי אוהד מושבע של המועדון, אך החיים עצמם גרמו לי להתחיל להסתכל אחרת על כדורגל ולאט לאט אהבתי האמיתית היחידה נשארה ארגנטינה.
אך זה לא אומר שאין לי פינה חמה בלב למנצ’סטר יונייטד. פינה חמה מאד.
לכן, אי אפשר לתאר אותי כאוהד פנאט אלא יותר כתומך.
וכתומך מנצ’סטר יונייטד אני חייב לומר שנמאס לי מרכבת השדים (האדומה) הנפשית הזו.
זה יותר מדי.
לא רוצה לחשוב על איך מרגישים האוהדים השרופים.
זה כמו מערכת יחסים עם ישות דו קוטבית.
יום אחד ג’קיל, למחרת הייד.
זה פשוט לא נתפס איך קבוצת כדורגל יכולה לשחק כל כך נפלא נגד צ’לסי באמצע השבוע, ואז להגיע למשחק נגד בורנמות’ החלשה יותר ולעשות טעויות כל כך טיפשיות, כאלו שגרמו לאריק טן האח לנענע ראשו בתסכול על הקווים ובעיקר גרמו לאוהדים המסכנים לתלוש שערותיהם בעצבים.
זאת בהנחה ונשארו להם שערות על הראש.
אצלי המצב ידוע לכולם.
בשער הראשון – מסירה איומה של ברונו מסדרת שער קליל לסולנקה, וזה אחרי 5 דק’ בלבד. לתפוס את הראש ולדעת היטב לאן זה הולך.
בשער השני – הפעם זה לוק שואו, כמעט מאותה נקודה ממנה מסר ברונו, וזה שער בדקה ה 68 של המחליף בילינג.
בשער השלישי – סגירה איומה בכדור הקרן ונגיחה קלילה של סנסי לרשת החשופה.
מנצ’סטר יונייטד ספגה גם שער רביעי כמובן, ככה בכדי לנעוץ את הסכין עמוק עמוק בליבם של האוהדים המסכנים שנרטבו להם בגשם השוטף, אך השער הזה נפסל.
הנתונים יכולים לשגע כל איש מקצוע או אוהד מתוסכל:
- שליטה בכדור: 69% לאדומים
- שערים צפויים: 1.23 לאדומים מול 1.42 לבורנמות’
- נסיונות בעיטה: 20 לאדומים מול 10 לבורנמות’
- בעיטות למסגרת: 3 לאדומים מול 4 לבורנמות’
אצל האורחת, כל מטאטא יורה.
אצל המארחת, כולם בולי עץ.
המאמן המתוסכל אריק טן האח ניסה להסביר את המצב לאחר התבוסה באולד טראפורד:
אתה צריך להיות במיטבך בכל משחק, להתחיל אותו בפוקוס. אבל כשאתה מתחיל כמונו – אתה תהרג.
הם יריבים טובים אבל אנחנו היינו צריכים לשחק טוב יותר. אני צריך לקחת אחריות על זה. אנחנו ממש לא עקביים.
אני מבין שהאוהדים מאוכזבים ומתוסכלים. כולנו גם כן, אבל אנחנו צריכים לשחק טוב יותר, שלא יהיו לנו פערי רמות כל כך גדולים ממשחק אחד למשנהו.
גם הקפטן ברונו פרננדש התייחס לערב העגום:
אנו מתנצלים על ההופעה הלא מקובלת הזו. האוהדים היו מאחורינו כל הזמן אז זה נורמלי שהם משמיעים בוז ולא אהבו את מה שהם רואים. אנחנו יכולים רק להגיד סליחה.
אז מה הלאה מבחינת מנצ’סטר יונייטד?
ובכן, רכבת השדים האדומה הולכת לעבור חתיכת מסע בשבועות הקרובים.
תחילה משחק ליגת האלופות באולד טראפורד נגד באיירן מינכן העצבנית שחטפה חמישייה הערב מפרנקפורט, לאחר מכן משחק באנפילד נגד מוליכת הליגה (בזמן כתיבת שורות אלה) ליברפול, לאחר מכן יציאה אל משחק חוץ קשה בווסטהאם ואז מפגש ביתי מול אסטון וילה הלוהטת של אונאי אמרי.
החרב על הצוואר של אריק טן האח.
גם אם במועדון משדרים רוגע וביטחון, אפשר להתחיל לראות חתכים קטנים ולהריח דם.
האם ההולנדי ישרוד את התקופה הנוראית הזו ויצליח לייצר משהו יציב באולד טראפורד? אני מניח שהשבועות הקרובים יקבעו את המשך העונה.
קודם כל אהבתי את הפתיחה של הטור, אחלה ניסים.
הקרחת שלך יותר מבריקה משל ההולנדי תהיה בטוח.
לגבי מה הלאה ביונייטד זה הפתרון:
1. להבין שהולכים לחבוט בקבוצה כהוגן במשחקים הקרובים ולא לקבל החלטות על בסיס, כל שאר היריבות אפויות ומלוכדות יותר זה ולא עניין של שבוע הכנה, לשאוף לנצח את ווסטהאם ולא להתבזות נגד ליברפול.
2. הגלייזרים מפסיקים לקבל החלטות ספורטיביות, מהקטנה לגדולה, כלום!
3. למנות ספורט דירקטור עם קבלות שהוא אחראי על הרכש בלבד ולמעשה על כל התחום המקצועי לרבות המאמן, כמו הברזילאי של ארסנל גספאר או בגירסטיין של סיטי, פחות כמו בוהלי של צ׳לסי (הגלייזרים בעצמם) ובמקרה של יונייטד חייב שהמנהל הזה יתמחה במשא ומתן כי חייב להפסיק לנקנק את המועדון הזה.
4. לתת למנהל המקצועי לעבוד עם טן האח על הקבוצה עד סוף העונה ואם המנהל יחליט להשאיר את ההולנדי והם יסתדרו על תוכנית רכש – לתת להם אמון.
5. הכי חשוב להכיר בבניית הסגל הקלוקלת ולנקות אורוות לרבות כושלים טריים או מחוברים רגשית, אוננה, ברונו, מרסיאל ועוד ועוד צריכים ללכת, בתור התחלה אפשר לתת לילדים לשחק עם עוד כמה שחקני רכש הם יתנו את הלב זה בטוח.
אני לא בטוח בכלל שבורנמות יותר חלשה מצ׳לסי בהרבה אם בכלל.
איראולה (שהיה חתיכת סיוט לשחק נגד ראיו שלו) בנה שם תלכיד מאוד יפה, ובאמת לא בגלל המשחק היום נראה לי שכדאי לשים לב אליהם לקראת שנה הבאה, עם כמה רכשים נקודתיים הם יכולים להתמודד על מקום באירופה.