🚨טל בן חיים פרש מכדורגל

🚨 אחרי 17 וחצי שנים החלוץ הישראלי הודיע היום (26.3.24) שהוא תולה את הנעליים

קריירת המועדונים הבוגרת של בן חיים התחילה ב-2007 בפתח תקווה, בגיל 16.

המלאבסים, שידועים ביכולת הנהדרת שלהם לגדל שחקנים שמרו קרוב קרוב על הכישרון הצעיר, ופיתחו את הפוטנציאל.

2007/08 מהר הפכה לה ל-2012/13, והנער בעל הפוטנציאל הפך להיות השם החם בכדורגל הישראלי, זאת למרות שירד עם מכבי פתח תקווה לליגת המשנה ומי שזכתה בחלוץ הייתה הפועל תל אביב שהחתימה אותו על חוזה לשנתיים עבור חצי מיליון אירו.

למרות שהפועל תל אביב החתימה את בן חיים לשתי עונות, הוא בילה שם רק עונה אחת, ואחרי 7 שערים ו-5 בישולים חצה את הכביש ועבר לצד השני של העיר – למכבי.

אפשר להגיד בפה מלא שפסגת הקריירה של החלוץ הייתה בקדנציה הראשונה בצהוב כחול. בן חיים כבש 52 שערים ובישל 28 בכלל המסגרות ובנוסף היה בורג משמעותי בעונת הטרבל ההיסטורית ב-14/15.

אחרי 4 עונות נהדרות ו-4 תארים עזב בן חיים את מכבי תל אביב ועשה את המעבר שכל כדורגלן מייחל לו – לאירופה.

ביוני 2017 חתם בן חיים ל-4 עונות בספרטה פראג עבור 2.9 מיליון אירו – סכום שיא בליגה הצ’כית – והגיע לבירת צ’כיה על תקן כוכב.
אלא שלגורל היו תוכניות אחרות. אחרי עונת בכורה לא מוצלחת בה התקשה להשתלב בהרכב והיה מעורב רק ב-2 שערים (שני בישולים) ב-18 הופעות, בן חיים קיווה להצדיק את תו המחיר ששילמה ספרטה אך המציאות הייתה ההפך המוחלט. אחרי 2 משחקי ליגה קרע בן חיים את הרצועה הצולבת, ולמעשה גמר את העונה באותו הרגע.

המעבר שהיה אמור לרשום את בן חיים כאחד הלגיונרים הגדולים באירופה נגמר בטרגדיה, וב-2020 ספרטה גמרה סופית את מערכת היחסים כשהתירה את חוזהו.

ללא חוזה עם פציעה חמורה, חזר בן חיים לארץ, למכבי תל אביב.

למרות שכבר לא היה שחקן מפתח, בן חיים היה מעורב בזכייה של הצהובים בגביע המדינה ובגביע הטוטו, ואחרי 2 עונות פרידה ממכבי תל אביב הוא חזר למקום בו הכל התחיל – לפתח תקווה.

בן חיים אמנם לא היה הסופרסטאר במושבה, אבל כן היה מעורב ב-13 שערים בעונת החזרה.

כ-7 מחזורים לתוך העונה הנוכחית בעיות הברך צצו שוב אצל בן חיים והפעם, הוא גם לא הצליח להתאושש.

בהודעת הפרידה שהוציא היום כתב:

‎“לפני שלושה חודשים במשחק (איך לא) בין מכבי פ״ת למכבי ת״א היתה זו ‎הפעם האחרונה שירדתי מהדשא וידעתי שזה הסוף, שאני לא יכול יותר. ‎היום אני מסכם 17 שנים וחצי של הכל מהכל, אני מרגיש בר מזל שזכיתי לפרוש במקום בו הכל התחיל, אבל אני גם יודע שהסוף הזה הוא התחלה של משהו חדש שאני לא פחות מתרגש לקראתו.
‎אני גאה בכל מה שהשגתי ובכל החלומות שהפכו עם השנים למציאות.
‎תודה לכל מי שעזר, תמך, עודד ועשה אותי טוב יותר.
‎לא הייתי יכול לבקש יותר מזה.
תודה כדורגל יקר, נתראה בצד השני.”