יד ימינו של הדון – הבוס המסתורי של ריאל מדריד

כל אדם זקוק למישהו שיעמוד לצידו. אין זה משנה אם הזמנים הם טובים או רעים, של יציבות או שינויים, כל אחד מאיתנו צריך מישהו שיהיה לו לאוזן קשבת, יד תומכת או אצבע מכוונת. אדם שיחלוק איתו השקפת עולם ופילוסופיה דומה. לפעמים האדם הזה יהיה מישהו מוחצן שאוהב את אור הזרקורים, ובפעמים אחרות האדם הזה יהיה אנונימי, מסתורי, נחבא אל הכלים, בדיוק כמו במקרה של פלורנטינו פרס. עבורו, האדם הזה הוא חוסה אנחל סאנצ’ז.

פלורנטינו פרס הוא אחד האנשים המוכרים והמשפיעים ביותר בעולם הכדורגל. ניתן לכתוב סדרת כתבות ארוכה על אודותיו של הנשיא הכל יכול של ריאל מדריד. הוא מצטייר כאדם שאפתן, מוכוון הצלחה, בעל חזון שעובד בעמל רב על מנת שיכירו בהצלחתו. לאורך שנות שלטונו בבאלנקוס, היו לו פעם אחר פעם תוכניות גדולות לעתיד המועדון, כשכל פעם שהשיג אותן הוא התפתח ועבר אל השלב הבא באבולוציה שלו. בנוסף לכך, פרס נחשב לאדם אמפתי, יצירתי, ולאחד שיודע להתחבר לאנשים סביבו ולהשפיע עליהם בקבלת החלטות. מאפיינים אלה יכולים להסביר את הצלחתו בניהול ריאל מדריד ואת גישתו לעיצוב עתיד המועדון. כמו כן, כפי שמצופה מנשיא של מועדון בסדר גודל הזה, פרס הוא אדם החלטי שרואה כמה צעדים קדימה, דובק בעמדתו ובמדיניותו ובעל כושר משא ומתן יוצא דופן. לכן, אין זה פלא שהוא בחר בסאנצ’ז כאיש שיהיה יד ימינו בניהול המועדון.

כיצד הגיע לריאל 

חוסה אנחל סאנצ’ז(חא”ס) נולד בעיר סגוביה שבספרד. הוא סיים תואר בפילוסופיה וניתן היה לצפות שימשיך לקריירה בתחום המשפטים או ההוראה, אך במקום זאת, האישיות הכריזמטית והמוח היצירתי שלו היו אלו שלעתים קרובות משכו אותו לתפקידי מכירות ושיווק בעולם הארגוני. לאחר שלימודיו הסתיימו,  סאנצ’ז עבד כמקדם מכירות עבור El Corte Ingles לפני שעבר לתפקיד שיווקי בחברת משחקי הווידאו Sega. בסגה הוא טיפס במהירות בסולם הדרגות של התאגיד. כושר ההמצאה שלו, היכולת להתחבר לאנשים והבנת המותג, כמו גם הערך המוסף שהביא בפן השיווקי הביאו לכך שהוא קודם במהירות. ראשית למנהל השיווק של החברה ולאחר מכן למנכ”ל שחולש על הגזרה הדרום אירופאית בין השנים 1995-2000. בשנה הראשונה למילניום הנוכחי, כאשר נבחר פרס לכהן כנשיא הבלאנקוס, הוא הביא איתו את סאנצ’ז למועדון. יחד השניים החלו לפתח דרך התנהלות חדשה בכדורגל העולמי, שייעודה להפוך את ריאל מדריד למותג בינלאומי.

תחילת דרכם המשותפת

סאנצ’ס, שהיה מנהל השיווק של המועדון באותה תקופה, עזר להעלות את התדמית ואת הערך של הסמל של ריאל מדריד. ניהול ושיווק היו גורלו. כך הוא החל ללמוד את רזי המועדון ואת המנגנון שמפעיל ישות הנוטה יותר לעסקים מאשר לספורט בלבד. אם בעונת 99/00 אף משחק בברנבאו לא היה סולד אאוט, הכל השתנה לאחר מכן.

כדי להוציא לפועל את חזונם, החלו השניים במלאכה וצעדם הראשון היה להחתים כוכבים בסדר גודל עולמי, מכיוון שחשבו שאם ישקיעו כספים משמעותיים בהשקעות כאלו, ההכנסות יגדלו בהתאם. כך החל עידן הגלאקטיקוס. הם החתימו שחקנים כגון רונאלדו, פיגו, בקהאם וזידאן בסכומים יקרים, אך התמורה שקיבלו בחזרה הייתה פנומנלית. ההחתמות החדשות מילאו את אצטדיון הקבוצה, מכירות המרצ’נדייז הרקיעו שחקים ואוהדים חדשים מכל רחבי הגלובוס הצטרפו למועדון והביאו אותו למצב בו הוא נמצא בסטרטוספירה חדשה מבחינת הפוטנציאל השיווקי שלו. האיש שנחשב כמוח המכוון מאחורי מהלכים אלו הוא סאנצ’ז, שאת יכולת ראיית הנולד והבנתו במושגי שיווק העריץ פרס מאז ומעולם. למרות זאת, המעשה שלפי רבים גרם למנהל השיווק לקנות את אמונו של הנשיא היה כאשר הצליח לגרום לחוסה מריה גרסיה, עיתונאי ספורט ידוע בדימוס ואחד המבקרים הגדולים של פרס, להפסיק להעביר עליו ביקורת בפומבי. הוא הצליח לעשות זאת בזכות ניצול קשריו בתקשורת הספרדית. יש לציין שגרסיה היה חריף בעמדתו כנגד פרז ואף אמר בראיון כי “פלורנטינו הוא הנשיא המושחת ביותר בכדורגל הספרדי”. מעשים אלו של חוסה אנחל היו כה חשובים למועדון ולפלורנטינו באופן אישי, והוא התחיל להתברג בדרג המנהלי ולהפוך לבעל תפקיד חיוני עבורו.

🚨🎖️| Fayza Lamari (Mbappé’s mum) was annoyed by Florentino Pérez back in 2022, blaming him for leaking to the Spanish press that Mbappé’s signing for Madrid was done to put pressure on him.

However, she was delighted with the manner of José Ángel Sánchez, who would be the main… pic.twitter.com/82EskMZEBH

— Madrid Xtra (@MadridXtra) January 1, 2024

לא כולם חשבו שדרך התנהלותם של השניים הייתה נכונה, והם זכו לביקורת על כך. למשל, כאשר פיטרו את דל בוסקה מאימון הקבוצה. המאמן הוביל את המועדון לתקופה מצוינת, בה זכה בין היתר בשני גביעי ליגת האלופות ופעמיים באליפות הליגה הספרדית, אך פוטר מכיוון שפרס לא ראה בו כמאמן מודרני ואף סירב לעלות על אותו המטוס בו דל בוסקה נכח כאשר הקבוצה הייתה במסעותיה. המאמן התנגד להיווצרות הגלאקטיקוס ולהחתמתו של בקהאם, שהיה אחד הסיבות שהפרוייקט נכשל, אך לפי סאנצ’ז החתמת האנגלי הכניסה לקבוצה כ-600 מיליון אירו ממכירות מוצרים ושיווק עולמי, וזו הייתה צורת ההתנהלות החדשה החדשה של המועדון.

למרות קולות אלו, נראה שפרס וסאנצ’ז היו מהבודדים לזהות את ערך המותג והכסף שנמצאים בכדורגל. הם שלטו באומנות של הפיכת המועדון לגלובלי וניווטו בכלכלה העולמית. התנהלותם אפשרה למחוק את חובותיו ולהטיב את רמת הוצאותיו. אחד מהמהלכים שהכניסו כסף לקופות המועדון היה למכור את מתקן האימונים של הקבוצה ב-400 מיליון אירו ולעבור למתחם חדש במקומו. מיגל אנחל פורטוגל, שהיה מאמן ריאל קסטיליה ואף מזכיר טכני במועדון, אמר על סאנצ’ז: “האובססיה שלו הייתה ותמיד תהיה רווחיות בכל התחומים. הוא הציע פרויקט שעובד עד היום: In search of excellence (בחיפוש אחר מצוינות). כשהוא הגיע היו אזורים שהיה בהם מחסור, אך זה נגמר ומחלקת הנוער נמצאת כעת במימון עצמי. היא משיגה את כל זה בדרך טובה מאוד של עבודה, האצלה.” סאנצ’ז הפך את מחלקת הנוער של המועדון למפעל כלכלי בפני עצמו, שמייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת ומוכר כאלו לקבוצות ברחבי היבשת. במהלך עשר השנים האחרונות, האקדמיה שלה מדורגת במקום הרביעי בעולם בגזרת מכירת שחקנים, כאשר מכרה 28 שחקנים בשווי של 364 מיליון אירו, כשהבולטים ביותר הם אלבארו מוראטה(66M), אשרף חכימי(43M), מרקוס יורנטה וסרחיו רגילון(30M כל אחד). פרט נוסף וקריטי שנכנס לחוזה של חלק מהשחקנים שנמכרים הוא שריאל מחזיקה ב50% מכרטיס השחקן שלהם + זכות ראשונים במקרה של מכירה עתידית של השחקן וכך הם יכולים להחזיר לשורותיהם שחקנים שמכרו, כמו במקרים של דני קרבאחל ולוקאס ואסקס שמאיישים כיום את עמדת המגן הימני.

התקופה ללא פרז

הוכחה נוספת לכך שסאנצ’ז היה כה חיוני למועדון קרתה בשנת 2006. בפברואר באותה השנה הודיע פרס על התפטרותו מתפקיד נשיא המועדון, ומספר חודשים לאחר מכן מונה במקומו רמון קלדרון. נרשמה הפתעה כאשר בניגוד לציפיות, החליט הנשיא הטרי להשאיר את סאנצ’ז במועדון ואף קידם אותו להיות המנהל לענייני הנשיא. מלכור מיראלס, שהיה נציג הדירקטוריון של קבוצת הכדורסל של ריאל מדריד וחבר קרוב של קלדרון, אמר על סאנצ’ז: “הוא איש מקצוע נאמן למוסד. מה זה משנה לי שהוא חבר של פלורנטינו?” חא”ס, יחד עם פרדראג מיאטוביץ’, שמונה על ידי קלדרון למנהל הספורטיבי במועדון, נטע את התוכנית להבאת מספר שחקנים חשובים לקבוצה, ביניהם מרסלו, היגוואין ופרננדו גאגו, שהיו רכישות מצוינות בזמנו. למרות שפרס כבר לא היה בעל תפקיד במועדון, חוסה אנחל שמר איתו על קשר קרוב מאוד ואף היה מעורב בחברת ACS, שהייתה חברת הנדסה אזרחית בבעלותו של פרס. למעשה, מאמינים כי הוא היה הקול של פלורנטינו בחדר הישיבות של ריאל מדריד והעביר לו את העדכונים לגבי החלטות המועדון. כשהנשיא העוזב השתלט על השלטון מחדש ב-2009,  סאנצ’ס היה שם לצידו שוב כגורם מכריע במערכת של הבלאנקוס.

🚨🎖️| If talks between Mbappé & Real Madrid progress, negotiations will be conducted by Jose Angel Sanchez, Fayza Lamari & Delphine Verheyden (Mbappé’s lawyer) respectively. The involvement of an intermediary has not been ruled out either. @MarioCortegana pic.twitter.com/OQgfj1gdpL

— Madrid Xtra (@MadridXtra) December 29, 2023

הקדנציה השנייה של פרז

כאשר החלה הקדנציה השנייה של פלורנטינו בקבוצה, זוהי הייתה יריית הפתיחה לעידן הגלאקטיקוס השני. 257 מיליון אירו בוזבזו בעונת 2009/2010 על רכישת שחקנים, שבראשם עמדו כריסטיאנו רונאלדו וקאקה. היה זה סאנצ’ז ששכנע את הנשיא להוציא סכום כסף אדיר כדי להנחית את הפורטוגלי במועדון, שבאותה העת הפך לההעברה היקרה ביותר בכל הזמנים. אין מה להכביר במילים על גודל ההשפעה שהייתה לCR7 על הבלאנקוס, וזוהי הוכחה נוספת לגדולתו של סאנצ’ז. מהלך נוסף שמראה עד כמה הוא הכרחי למערכת הגיע בדמות החתמתו של גארת’ בייל. ב2013 נחשב הוולשי לאחד השחקנים הטובים ביותר בעולם, ועל יד ימינו של פרס הוטלה המשימה לגרום לו ללבוש את המדים הלבנים של ריאל. כמו שכבר הספקתם להבין, הספרדי לא אכזב את פרס, החתים את בייל במועדון והפך אותו להעברה היקרה ביותר בכל הזמנים באותה תקופה.

חוסה אנחל סאנצ’ס הוא זה שמקבל את רוב ההחלטות בריאל מדריד. ידע הכדורגל שלו גדל והתעצם לאחר שעבד עם דל בוסקה, ולדאנו, מיאטוביץ’, קאפלו, פלגריני, מוריניו ואנצ’לוטי. למרות שהוא האיש שדרכו עוברות ההחלטות החשובות, הוא עדיין נחשב לאיש הצללים ושומר על אנונימיות. הוא לא מרבה להתראיין ולהיחשף בתקשורת ואין הרבה אנשים שיודעים עליו את סודותיו. אחד שכן יודע הוא העיתונאי אנריקה אורטגו, מהבודדים בארגון שהצליחו להתקרב אליו: “הוא אף פעם לא מתראיין והוא אובססיבי לאנונימיות. הוא האדם הראשון שסיפר לי על המילה ‘מותג’ בתוך הכדורגל וכיצד כדאי לשפר את זה”. הוא פועל רבות מאחוריי הקלעים ומייעץ לפרס במגוון רחב של נושאים, החל משיווק, דרך צעדים כלכליים נכונים ועד להחתמת שחקנים חדשים למועדון.

José Ángel Sánchez & Florentino Perez at the RFEF event in Saudi Arabia today. pic.twitter.com/5bM69KCgWp

— Madrid Zone (@theMadridZone) January 13, 2024

הספרדי הוא מנכ”ל אשר לא דוגל בהאצלת סמכויות יתר על המידה, ואת רוב משימותיו נוהג לקחת על עצמו. הוא הציג את השקפת עולמו על תפקיד המנהל: “אני קודם כל מנהל לפני שאני רואה את עצמי כאוהד, כי בכדורגל אי אפשר לשים את החלק הנלהב לפני ההיגיון או החלק הניהולי”, אמר המנהל והוסיף: “כדורגל יהיה רע אם אלה מאיתנו שיש להם אחריות ישימו את החלק הרגשי לפני החלק הרציונלי. כמובן, אי אפשר לנהל את זה בלי להבין את הצד הרגשי ואני אוהד ריאל מדריד כבר שנים רבות”. הוא מגבה את מילותיו במעשים. בפן השיווקי, הוא הפך את ריאל למועדון עצום בכל קנה מידה, מותג שהפך למכונה שמגלגל סכומי כסף אדירים שרק הולך ומשתבח עם השנים. בגזרת שחקני הרכש, כמו שצוין מעלה, הוא מעורב במטרות הרכש, בגיוס הרכש וכל משא ומתן עם שחקן עובר דרכו או דרך פרס, דבר שמראה שוב על כך שהנשיא סומך עליו בעיניים עצומות. מלבד שני תחומים אלה, סאנצ’ז שיחק תפקיד חשוב במספר גורמים נוספים. למשל, הוא היה הגורם המגשר בין המועדון למאמן ז’וזה מוריניו כשאר נכחו במחלוקת וכמו כן, דיבר בפומבי על הצורך להחזיר את “חוק בקהאם”, שנותן הקלה במיסים לשחקנים זרים שמגיעים לשחק בספרד. אלמלא יחזור חוק זה הוא אמר, הלה ליגה לא תוכל להתמודד עם הפרמייר ליג, בה חלים חוקי מס מקלים על השחקנים.

שינוי אסטרטגיה

לאחר החתמתו של גארת’ בייל במועדון, פרס החליט לרדת ממדיניות הגלאקטיקוס ולהתמקד בהחתמת השחקנים הצעירים הטובים ביותר, שמגיעים בסכומים נמוכים באופן יחסי ואינם מהווים סיכון כלכלי גדול. ניתן לראות זאת באופן ברור עם ההחתמות של מרקו אסנסיו, קאסמירו, פדה ואלוורדה, לוקאס ואסקס ודני סבאיוס, שנרכשו בסכום מצטבר של כ-36 מיליון אירו, ותרומת חלקם מורגשת במועדון עוד בימינו אנו. גם שחקנים שהגיעו בסכומים גבוהים יותר כגון ויניסיוס ורודריגו, שנרכשו תמורת 45 מיליון אירו כל אחד, נחשבו חלק מהמהפכה הניהולית מכיוון שהגיעו כצעירים מבטיחים וכיום הם בחבורת השחקנים הטובה ביותר בעולם.

המדיניות החדשה התבטאה באופן המובהק ביותר כשמגפת הקורונה נכנסה לחיינו. באותה העת, הכל היה באפלה, הכדורגל הופסק והאיטדיונים התרוקנו ונדמה היה שהמסך ירד על הכדורגל העולמי. פרס, בצעד שאף מועדון אחר לא עשה, החליט שהוא משנה גישה וסוגר את ברז המזומנים של הקבוצה. הוא, ביחד עם סאנצ’ז כמובן, החלו לחשב מסלול מחדש והבינו שהם חייבים להתמקד בהחתמות נכונות ומדויקות מאשר בהעברות פזרניות ובזבזניות. אחת מן אותן הפעולות הייתה להעביר את משחקי הבית של הקבוצה מהברנבאו לאצטדיון די סטאפנו במתחם האימונים. עוד לפני כן ניתן היה לחוש בשינוי המדיניות, כאשר נתנו לזידאן את המנדט והחלו לעבוד באופן שקול עם הכסף. את התוצאות היה ניתן לראות באופן מיידי. בקיץ של 2019, כחצי שנה לפני המגפה, הוציא ריאל מדריד סכום דימיוני של 355 מיליון אירו על רכש, שחלק נכבד מאותו סכום משולם על אדן הזאר ולוקה יוביץ’ הכושלים. בקיץ שלאחר מכן, היא לא הוציאה מארנקה אף לו אירו אחד. היא התחילה להסתמך על העברות בשוק החופשי(אלאבה, רודיגר) וכשהגיע הזמן לרכוש שחקנים היא עשתה זאת באופן מדויק להפליא, עם החתמות כגון קמאבינגה(31 מיליון) ולאחרונה גם ארדה גולר(20 מיליון). כאשר העולם החל לשוב על כנו ולהשתחרר, הרשה לעצמו גם פרס לעשות זאת אך לא הימר והלך על שחקנים מוכחים, דוגמת אורליאן טשואמני וג’וד בלינגהאם המופלא, שמוכיח שהיא עלתה בחזרה על הדרך הנכונה בגזרת הרכש.

ניתן לראות שקו המחשבה של שני הבוסים ממשיך גם כעת עם החתמתו של הברזילאי אנדריק.

🚨 Florentino Pérez y José Ángel Sánchez llegan a la embajada española en Riad. pic.twitter.com/BXdlWKSKZb

— Defensacentral.com (@defcentral) January 13, 2024

לא הכל ורוד: 

סאנצ’ז מתאפיין בתדמית של אדם נעים הליכות, אמפתי שדואג לסביבתו ולאנשיו הקרובים. נוסף על כך, הוא מצטיין ביצירת קשרים אישיים עם אנשי מפתח, יכולת אשר מעניקה לו יתרון בניהול מו”מ עם סוכנים ומועדונים לגבי שחקנים. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו של מייקל רשקה, שבשנת 2020 היה מנהל נבחרת גרמניה וקודם לכן המנהל המקצועי בשטוטגראט, שאמר עליו: “לחוסה יש תערובת מעניינת של ידידותיות טבעית, יכולת מקצועית וסמכות, תמיד התרשמתי מהשילוב שלו בין אישיות חזקה, כריזמה מרתקת, סימפטית ואינטלקט רב. הוא מצליח ליצור אווירה של שיחה המאופיינת באמון וכבוד“. כמו כן, בתקופתו של מוריניו כמאמן הקבוצה, הפורטוגלי היה מסוכסך עם ההנהלה ואמר כי הוא “מדווח אך ורק לחוסה אנחל סאנצ’ז”.

אם תשאלו את אוהדי ריאל מדריד מי הם היו רוצים שיחליף את פרס, רובם יגידו את שמו של חא”ס, שהוא המחליף הטבעי לתפקיד וימשיך להוביל את הפילוסופיה של פרס. מצד שני, לא ניתן להתכחש לעובדה שרק בזכות הנשיא הוא נשאר במועדון, ובתוך ההנהלה הוא לא נחשב לדמות פופולרית, דבר שמוריד את סיכוייו להיבחר לנשיאות. הוא לא חף מטעויות והספיק לעמוד במוקד של כמה תקריות פחות נעימות, אך מכולן יצא ללא נזק משמעותי.

במהלך הכהונה השנייה של פלורנטינו, חברי הדירקטוריון רצו להסיר את סאנצ’ז וטענו שיש לו יותר מדי כוח בידיים. אחת הסיבות הייתה שערוריית השחיתות  בה היה מעורב יחד עם חברת ההימורים “Bwin”. בתקופתו של קלדרון, בתו של אנטון פארה (המנהל לשעבר של ברצלונה) שיחקה תפקיד משמעותי בהחתמה של Bwin כספונסר של הלבנים, אך כשהעסקה נסגרה כל העמלה שבווין הייתה צריכה לשלם הלכה לכיסו של סאנצ’ס ובתו של פארה לא קיבלה דבר.

סיבה נוספת לרצונם של חברי ההנהלה לזרוק את סאנצ’ז היא בעקבות מקרים שחלו במועדון בהם ראו את חא”ס כגורם להן. ראשית היא “תקרית הפקס” הידועה לשמצה, במרכזה היה אמור לעבור השוער דויד דה חאה לבלאנקוס ביום האחרון לחלון ההעברות של 2015, אך בעקבות כשל במכונת הפקס של המועדון המסמכים הדרושים לא עברו למשרדי הלה ליגה בזמן וההעברה נפלה עקב כך. כמו כן, במהלך משחק במסגרת גביע המלך של אותה שנה, שיתף המועדון את דניס צ’רישב למרות שלא היה יכול לשחק עקב צבירת כרטיסים צהובים. בעקבות כך, המועדון נזרק מהמפעל לאותה עונה. למרות על התקריות שצוינו עתה, פרס שמר על חוסה אנחל במועדון.

באמצע העשור הקודם, היה קרוב סאנצ’ס לעזוב את המועדון, הפעם מרצונו, כשעמד בפני כמה הצעות שקשה לסרב להן. הראשונה הייתה לעבור לתפקיד המנהל באחת מקבוצות הליגה האנגלית והשנייה הייתה לעמוד בראש של ליגה אירופאית למועדונים בכירים בלבד, מה שאנו מכירים כיום כרעיון הסופרליג. בנוסף לאלו, זמן קצר לאחר גמר ליגת האלופות שנערך במילאנו ב-2016, הוא החליט לעבור ל-Gestifute, הסוכנות של חורחה מנדס חברו הטוב, אולי החזקה ביותר בכדורגל העולמי. בכל אחד מהמקרים שצוינו, פרס שכנע אותו להישאר במועדון ונאמנותו אליו באה לידי ביטוי שוב ושוב.

על ידי הישארותו, המועדון הגיע לשיאים היסטוריים. באותה תקופה, הוא זכה ב-4 גביעי ליגת האלופות ב-5 שנים וקרדיט גדול מכך קשור למנהל המועדון. כל השבחים על ההצלחה המיוחסים לפלורנטינו פרס צריכים להתחלק באותה מידה עם יד ימינו. הספרדי מעדיף להיות ברקע, הרחק מעיני התקשורת והאוהדים, אך יש להכיר בעבודתו חסרת התקדים. הוא העדיף לקחת את הדרך הפחות מטוילת, אבל המסע שלו מהעיר סגוביה, דרך לימודי תואר בפילוסופיה ועד למציאת הנישה שלו כמנכ”ל ריאל מדריד, מוכיח שהבחירה בנתיב שלקח הייתה ראויה ומוצדקת ושזהו שביל שבהחלט שווה לפסוע בו בדרכו להיות אחד המנהלים המשפיעים בעולם הכדורגל.