“כל עוד ריאל מדריד זקוקה לי, אני כאן” | קרלו אנצ’לוטי בריאיון לפראנס פוטבול
לאחר שזכה בתואר מאמן השנה, קרלו אנצ'לוטי התיישב לריאיון המסורתי עם המגזין | כל הציטוטים
בראיון מיוחד למגזין “France Football” כמאמן השנה, קרלו אנצ’לוטי, מאמנה האיטלקי של ריאל מדריד, שיתף בגילוי לב על הקריירה הארוכה שלו, על החלטות שגויות, הצלחות בלתי נשכחות ועל הקושי בהתמודדות עם הדור החדש של השחקנים, המאופיין בלחץ מוגבר ובתלות בטלפונים. במעמד זכייתו בפרס יוהאן קרויף למאמן העונה, אנצ’לוטי הציג זווית כנה על הקריירה שלו, והודה שזכייה בפרס היא בראש ובראשונה עדות להישגים של קבוצתו.
“פרס המאמן הטוב של העונה הוא אות לכך שהשגתי משהו עם הקבוצה שלי”, אמר אנצ’לוטי. “אני שמח וגאה מאוד לזכות בפרס הזה. זה אומר שהקבוצה שלי הראתה את כל הכישרון שלה, והצלחתי להשתמש בו בצורה הטובה ביותר. למרות זאת, האם אני רואה את עצמי כמאמן הטוב ביותר בשלושים השנים האחרונות? פפ גווארדיולה, אלכס פרגוסון ולובאנובסקי – הם עשו לא פחות ממני, ואולי אף יותר”.
אנצ’לוטי דיבר בהרחבה על רגעים שנצרבו בזיכרונו, בהם רגעי הצלחה עצומים לצד טעויות יקרות. אחד הרגעים הבולטים ביותר שהזכיר היה זכייתו הראשונה בליגת האלופות בשנת 2003, כאשר אימן את מילאן. “זו הייתה הפעם הראשונה שלי, וזה היה מאוד מרגש”, הוא נזכר. “בשנת 2022, אחרי התקופות בנאפולי ואברטון, חשבו שהקריירה שלי נגמרה – אבל הצלחנו לנצח, וזה היה יוצא דופן”.
אנצ’לוטי אינו מהסס לחשוף את החיבה המיוחדת שלו למועדונים שהטביעו בו חותם אישי ומקצועי – מילאן וריאל מדריד. מבחינתו, אלו המועדונים המשמעותיים ביותר בקריירה שלו. “למדתי והתקדמתי בכל כך הרבה מועדונים ושיחקתי עם כוכבים גדולים, אבל מילאן וריאל מדריד תמיד יהיו בעלי המשמעות הגדולה ביותר בשבילי”, הודה.
במבט לאחור, אנצ’לוטי לא מהסס להודות בטעות משמעותית שעשה – התעקשות על העלאה בשכר בריאל מדריד ב-2014, שגרמה לפיטוריו בסיום אותה עונה. “הייתי כל כך קרוב להאריך את החוזה שלי במדריד, אבל התעקשתי על שכר גבוה יותר, והם עצרו את ההליך. זו הייתה טעות, אולי הגדולה ביותר בקריירה שלי”, הוא מודה בגילוי לב. “אבל למדתי מזה”.
אחד האתגרים הגדולים שאנצ’לוטי מציין כיום הוא ההתמודדות עם הדור החדש, שונה מאוד מזה שהוא הכיר. הדור הנוכחי, לדבריו, חי בלחץ מתמיד ומושפע מאוד מהתלות במסכים. אנצ’לוטי חשף שבשלב מסוים ניסה להוציא את המכשירים מחדר ההלבשה. “אמרתי לשחקנים שהם צריכים להשאיר את הפלאפונים מחוץ לחדר ההלבשה. הם היו בהלם, ואז הגיע הקפטן למשרדי ואמר, ‘זה בלתי אפשרי’. זה מדגים את העומס והלחץ שהם חווים – שונה מאוד מהתקופה שבה התחלתי לשחק”.
לדבריו, השחקנים כיום חיים במציאות לחוצה יותר מבעבר, מה שלפעמים מייצר קושי בתקשורת ובהבנתם של ערכים ישנים. “כשהייתי צעיר, לא היה עליי שום לחץ לשחק כדורגל. אמא שלי אפילו לא רצתה שאשחק, כי חששה שאפגע”, הוא סיפר. אך היום, לדבריו, המציאות שונה לחלוטין.
במהלך הקריירה המפוארת שלו, אנצ’לוטי זכה לעבוד עם השחקנים הטובים ביותר בעולם, ומבחינתו זו זכות גדולה. בין הכוכבים שהכי הותירו עליו רושם, הוא מציין את פאולו מלדיני, שהיה גם חברו לקבוצה וגם קפטן בנאמנות אין קץ. “עם מאלדיני הייתה לי מערכת יחסים חזקה, הוא עזר לי מאוד במילאן”, ציין. “וגם עם זלאטן איברהימוביץ’ ועם אישיותו הייחודית. בסופו של דבר, רוב השחקנים הגדולים עם האגו הגדול הם דווקא הקלים ביותר לאימון”.
בנוגע לאגו בחדר ההלבשה, אנצ’לוטי אמר כי לעיתים האגו הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות של השחקן ויכול לשמש כמוטיבציה. “שחקנים עם אגו הם לא בהכרח בעייתיים. הם לרוב מובילים את הקבוצה ודואגים לכל הסובבים אותם”.
אנצ’לוטי הוסיף: “שחקן לא יגיע להישגים בזכות ההקרבה, המקצועיות או הרצינות שלו. כישרון זה משהו שאתה יורש או שיש לך. אני לא יכול ליצור את הכישרון של ויניסיוס בשחקן אחר, למשל. מה שאני יכול לעשות זה להגן על הכישרון שלו, לספק לו מידע כדי להראות לו את תכונותיו, לעזור לו, להיות מקצועי, צנוע”.
כנשאל על מה הוא מדבר לפני משחקים אמר: “אני לא נואם הרבה לפני משחקים. אני בדרך כלל מסביר את האסטרטגיה של המשחק שעתיים לפני הפתיחה. אחרי זה אני כמעט לא מדבר. העוזרים שלי עושים את זה, אבל אני לא מדבר הסברתי הכל לפני שעתיים אין צורך לחזור על זה”.
כנשאל מה סוד ההצלחה שלו ענה: “אני לא אובססיבי, אני לא מנהיג צבאי, אלא אדם רגוע. אבל יש לי את הכללים שלי והכלל הראשון הוא כבוד שאני מנסה לכבד אותם.
אני מנסה לבנות מערכת יחסים טובה עם האדם, אני לא מדבר רק עם השחקן על כדורגל, אני חושב שזה מה שגורם לי לרצות להישאר כאן יום אחרי יום, אנחנו מדברים על הכל. לכן, אולי זה בעצם סוד ההצלחה. אני נותן ערך לאדם לפני השחקן.”
לסיום, אנצ’לוטי רמז שהמחשבה על פרישה מתחילה לצוץ במחשבותיו. “אני מתחיל לחשוב על היום שבו אצטרך לסיים את הקריירה. אבל כל עוד ריאל מדריד זקוקה לי, אני כאן”, הוא אומר. למרות שהוא כבר מתכנן את חופשותיו העתידיות, ביניהן ביקור בארגנטינה, האיים המלדיביים ואוסטרליה, הוא עדיין חדור מטרה להמשיך ולהיאבק על כל תואר אפשרי. “אני רוצה לזכות בעוד ליגת האלופות. כל מאמן רוצה להגיע לפסגה הזו, וריאל מדריד היא המקום המושלם לזה”.
כשאנצ’לוטי מסתכל לאחור, ברור לו כי הקריירה שלו עוצבה על ידי רגעים משמעותיים, טעויות שלימדו אותו לקחים, ושחקנים עם אישיות גדולה שאותם אימן.