לאו מסי עושה היסטוריה – כדור זהב שמיני באמתחתו

🚨לא היה ספק בכך, אך כעת זה רשמי – לאו מסי זכה הערב בכדור הזהב השמיני שלו. הזוכה המעוטר ביותר בהיסטוריה.

לא מעט דיונים וויכוחים התנהלו בחודשים האחרונים סביב זכייתו הצפויה של לאו מסי, בעיקר כי הפוקוס על יכולתו התמקד באותו גביע עולם בלתי נשכח, אך למרות שפריז סן ז’רמן שלו לא התקדמה בליגת האלופות, אותה זכייה היסטורית ואותה מנהיגות ויכולת יוצאות דופן של לאו מסי בטורניר הגדול בעולם, גרמו לכך שבפעם השמינית בקריירה שלו, לאו מסי הוא הזוכה המאושר בכדור הזהב.

כדור הזהב (בצרפתית: Ballon d’Or), הידוע גם בתור פרס “כדורגלן השנה באירופה”, הוא פרס כדורגל יוקרתי, שנוסד ב-1956 על ידי המגזין הצרפתי “פראנס פוטבול”.

עד 1995 יכלו להיבחר רק שחקנים בעלי אזרחות אירופית שמשחקים בקבוצות שכפופות לאופ”א, אך באותה שנה שונו כללי הפרס כך שיכלו להיבחר גם שחקנים לא אירופאים. ב-2007 חל שינוי נוסף שהסיר את המגבלה על בחירת כדורגלנים שמשחקים במועדונים באירופה ולמעשה התירו הכללים בחירה בכל שחקן מכל מועדון בעולם.

הפרס ניתן על בסיס שנתי לשחקן שנחשב לזה שביצועיו היו הטובים בשנה הקלנדרית שחלפה. הפרס נחשב לפרס האישי היוקרתי והמוערך ביותר בכדורגל.

אחד השינויים שעשתה פרנס פוטבול לקראת פרס 2022 נגע למאגר המצביעים.

בעבר, חבר תקשורת מכל אחת מיותר מ-180 מדינות זכה לקבל פתק הצבעה כדרך להפוך באמת את כדור הזהב לפרס עולמי. הם קיבלו את המשימה לבחור את החמישייה הראשונה שלהם לפרס הגברים, למשל, ואז ההצבעות הללו נספרו על ידי France Football כדי לקבוע את הדירוג הסופי.

החל במהדורת 2022, החליטה פרנס פוטבול להגביל את המדינות שבהן היה חבר תקשורת עם פתק הצבעה. המארגנים צמצמו את הרשימה הזו ל-100 המדינות המובילות מהדירוג העולמי של פיפ”א לגברים (עבור פרס הגברים), ול-50 המדינות המובילות מהדירוג העולמי לנשים (עבור פרס הנשים).

הכוונה הייתה להבטיח שרק מדינות בעלות תרבות כדורגל מבוססת, בהן הייתה גישה וסיקור קבוע של ליגות ותחרויות גדולות ברחבי העולם, יקבלו קול על הפרס היוקרתי.

לפי אילו קריטריונים מצביעים?

חברי התקשורת מקבלים רשימה של המועמדים הסופיים לבחירה.

בעבר הביצועים הכוללים של שחקן בקריירה נלקחו בחשבון על ידי הבוחרים.
מתוך הכרה בפגם זה בקריטריונים, פרנס פוטבול ביצעה שינויים, וביקשה מהבוחרים לקחת בחשבון את שלושת ההיבטים הבאים עבור כל שחקן:

1. ביצועים אישיים בעונה הקודמת.
2. הצלחת הקבוצה/נבחרת במהלך העונה הקודמת והטורנירים השונים באותה עונה.
3. התחשבות בהתנהגות שחקנים ומשחק הוגן במהלך העונה.

הפרמטרים המחמירים האלו אמורים להבטיח שהשחקן שמופיע ברמה הגבוהה ביותר ועוזר לקבוצה שלו לזכות בתארים הנחשבים ביותר, יזכה להכרה שמגיעה לו.

ולאחר ההסבר, כאמור, לאו מסי זוכה בצורה רשמית בכדור הזהב השמיני בקריירה.
אגדי.

 

נאום הזכייה המלא של לאו מסי אחרי הזכייה.

“תודה לכולם, במיוחד לחבריי לקבוצה. תודה לכל מי שהצביע לי. כדור הזהב הזה הוא מתנה גדולה עבור כל ארגנטינה. אבל אני לא רוצה לשכוח מהלאנד או אמבפה, שהייתה להם לדעתי שנה גדולה, ספקטקולרית, גם מבחינה אינדיבידואלית וגם קולקטיבית, ובשנים הבאות הם יזכו בפרס הזה. אני רואה כאן הרבה בחורים צעירים. אין לי ספק שאני אהנה מכדורגל במשך המון זמן בזכות סוג השחקנים שנמצאים כאן הלילה. הייתי בר מזל להיות בטקס הזה במשך כל כך הרבה שנים והשחקנים אמנם מתחלפים, אבל רמת התחרות לעולם לא יורדת. אנחנו נמשיך להנות במשך עוד הרבה מאוד שנים.

מעולם לא דמיינתי בחיים שלי שאני אגיע למספר הזה. מעולם לא דמיינתי שתהיה לי הקריירה שהייתה לי, שאשיג את כל המטרות שלי, שאשיג הכל בכדורגל. אבל תודה לאלוהים, זכינו בכל מה שאפשר. להיות במועדון הכי טוב בעולם, זה הפך הכל לקל יותר. אני רוצה לתת אזכור מיוחד לכל אותם אנשים ששמחו בשבילנו כשארגנטינה הפכה לאלופת העולם וחגגו. כמו שאמרתי לפני, הייתי מופתע מאוד מהעניין הזה, מהתשוקה שהייתה לאנשים בשבילנו ושאני צריך להיות אלוף עולם. זה היה מוזר, אבל בו זמנית יפה מאוד לראות את כל הרגש שזה יצר. תודה גם לכל המשפחה שלי, לאשתי, לילדים שלי, על היותם שם, ברגעים הכי קשים וגרועים, והם עזרו לי להגשים את החלומות שלי בכדורגל. בלעדיכם, זה לא היה אפשרי. עדיין לא התרגלתי לקונספט של הטקסים, הפרסים… זה קרה הרבה. עם האחרון, אני מרגיש הרבה יותר משוחרר, רגוע, נהנה מהכל בצורה שונה. רואה את הכדורגל מהצד השני. אני לא יודע אם נשאר יותר מדי או מעט מדי, הדבר היחיד שנשאר לי הוא להמשיך להנות מזה. אף פעם לא הפסקתי להנות מכדורגל. זה מה שאני עדיין אוהב, מה שאני רוצה לעשות.

כל הפרסים היו מיוחדים, אבל אני תמיד שם דגש על החשיבות של הקבוצה. הדבר הזה הוא משני. תסתכלו על סיטי, הם היו הכי טובים בקבוצתיות והשיגו הכל בעונה הקודמת. היה לי הרבה מזל, שיחקתי בקבוצה הכי טובה בעולם, בקבוצה הכי טובה בהיסטוריה, הייתי מסוגל לזכות בהרבה פרסים אישיים הודות לכך. זה נותן לך יותר סיכויים לזכות בתארים קולקטיביים ואינדיבידואלים. עם ארגנטינה היו לי הרבה הפסדים קשים, תקופות רעות, לא השגתי את זה. אני חוזר על זה שוב. אבל מעולם לא ויתרתי על החלום הגדול לזכות בקופה אמריקה ובמונדיאל, ובגלל זה אני גאה שלא הרמתי ידיים.

אני רוצה לציין דבר אחרון את מראדונה. יום הולדת שמח דייגו, אני חושב שאין מקום טוב יותר מאשר כאן לברך אותו – מלא בשחקנים ועם כדור. כדור הזהב הזה הוא גם שלך ושל כל ארגנטינה.

אמבפה והלאנד הם שני מפלצות כדורגל. זה הולך להיות מירוץ יפה מאוד בין שניהם ובין עוד מספר שחקנים צעירים שנוכחים פה. הגשמתי את חלום חיי ושניהם גם היו ראויים לזכות העונה. שיחקתי עם קיליאן ואני מכיר את רמתו היטב. הלאנד הוא אחד מהטובים בעולם, הוא זכה בליגה, באלופות, בכל דבר אחר. ארלינג, מבחינתי זה היה יכול להיות שלך היום וזה עדיין היה מרגיש שלם. אתה תגיע למה שאתה באמת רוצה. אני מקווה שיום אחד אתה תשיג את הפרס הזה בשנים הקרובות”.

האם נראה אותך משחק עוד הרבה? פרישה?
“מה שיקרה, אני לא יודע. אני מקווה שכן כדי שאוכל להנות ממה שניתן לי, לא משנה מה זה. אני מנסה להשתפר ברמה הפיזית ולהיות תמיד במצב גופני טוב, אבל אני לא יכול לקבוע מועד ספציפי לפרישה ולתת מספר, אני לא יודע כמה נשאר לי, אם זה הרבה או מעט. לשחק כדורגל זה מה שאני הכי אוהב לעשות. כל עוד אני יכול להמשיך להתחרות ולהישאר תחרותי, אני אמשיך לעשות את זה. אז אני מקווה שזה יהיה הרבה זמן, כי זה מה שאני יודע לעשות ואני רוצה שזה יחזיק מעמד”.

עוד נאמר אמש על ידי מסי

“כן, אני עדיין עוקב אחרי ברצלונה כמו שתמיד עשיתי וכמו שתמיד אעשה כי זה המועדון שאני אוהב וששיחקתי בו כל החיים שלי. ברצלונה היא המועדון של חיי. יש לקבוצה שילוב טוב של שחקנים צעירים עם ותיקים ואני חושב שזה דבר חשוב מאוד ובכדורגל הכל יכול לקרות. אני חושב שברצלונה מוכנה להתחרות בליגת האלופות, אלא אם תסריט כמו הקלאסיקו יופיע. אבל הקבוצה תהיה מסוגלת לחזור מזה חזקה יותר. אין לי ספקות שברצלונה מהפייבוריטיות לזכות בצ’מפיונס העונה, אבל הם לא צריכים להפעיל לחץ על עצמם.”
לחזור לברצלונה כמאמן?
“כמאמן, אני לא חושב. אבל הכדורגל משתנה והכל יכול לקרות. הייתי רוצה לחזור לברצלונה, ואני יכול לחזור בדרך כלשהי. זה המועדון שנתן לי הכל, ואני רוצה לגור שם. בדרך כזו או אחרת אני אהיה קשור בבארסה. היו לי רגשות מוזרים כשעזבתי. אחרי מה שחוויתי שם, לא ייחלתי לעזוב את בארסה בצורה כזאת. בארסה היא הבית שלי, אני אוהב את המועדון הזה ומעריך את בארסה ואת האוהדים שלה, אליהם אני אסיר תודה. לא יצאתי בתחושה טובה מהדרך בה נפרדתי. הייתי מאוד רוצה להיות מסוגל לומר שלום לקהל בצורה אחרת. מגיע לי להיפרד מהאוהדים האלה שאיתם חלקתי רגעים טובים ורעים”

מסי נשאל אם היה רוצה להציג את כדור הזהב בבומבונרה נגד אורוגוואי:
“כן, זה יהיה משהו נחמד מאוד לחלוק את הפרס הזה עם האנשים בארגנטינה והקבוצה, אני אסיר תודה”
“אני וקיליאן אמרנו משהו אחד לשני ושאלנו איך הולך. יש לנו יחסים טובים ורגילים לגמרי, נלחמנו על אותן מטרות. החלטתי שאני צריך להפסיק את שהותי בפריז מסיבות שונות אבל ניצלתי את זה הרבה. הייתי שמח כאן והילדים שלי אהבו את העיר. הם רצו שאני אשאר בצרפת, להישאר בבית הספר שם ולא לעזוב את החברים שלהם. מבחינה ספורטיבית, דברים לא ממש הלכו בדיוק כפי שרציתי אבל יש לי זיכרונות טובים מאוד, הרבה כאלה”.

אתה הכדורגלן הכי טוב בהיסטוריה?

“כמו שתמיד אמרתי, אני לא יודע אם אני הכי טוב בהיסטוריה או לא. אני לא שואל את עצמי את השאלה הזאת ואינני מתעניין בה. רק העובדה שאנחנו אומרים שאני אחד מהטובים זה כבר כבוד. אם אני בין הטובים, זה דבר יפהפה. כל הילדים משחקים כדורגל כדי לנסות להיות מהכי טובים”.

מה חשבת כשעלית לבמה?
“כלום. חוץ מזה ששמחתי לזכות בתואר הזה עם הארגנטינאים. זה פרס למען כל נבחרת ארגנטינה, העם הארגנטינאי. גביע העולם הוא ניצחון שאני רוצה לחלוק גם עם בארסה. חלקתי כל כך הרבה עם בארסה אז לחלוק עם ארגנטינה היה אדיר בשבילי. אז זה פרס משותף, במיוחד עם ארגנטינה”.

מה כדור הזהב השמיני הזה מייצג?
“כל כדורי הזהב הם מיוחדים. ניצחתי המון משחקים עם בארסה עם הצלחות עצומות אבל הפרסים וההוקרות שקיבלתי לאחרונה בזכות ארגנטינה הפכו אפילו יותר משמעותיות. לזכות במונדיאל היה משוגע ואני מקווה שנוכל לזכות גם במונדיאל הבא”.

האם זאת העונה הספורטיבית הכי טובה שלך בקריירה?
“אני לא יודע, אבל היא שונה מהאחרות. הייתה לי ההזדמנות לשחק בקבוצות הכי טובות בעולם, לזכות בליגת האלופות, בקופה אמריקה… אבל גביע העולם הוא ממש מיוחד. זה היה הדבר היחיד שהיה חסר לי. הדבר הכי חשוב. הדבר שחלמתי עליו כשהייתי ילד. זה כל כך חשוב בארגנטינה והייתה לי ההזדמנות לעשות זאת”.

השלישייה הבכירה היא:
3. קיליאן אמבפה
2. ארלינג בראוט האלאנד
1. לאו מסי

ארלינג “החריג הנורבגי” האלאנד זוכה בפרס גרד מולר שניתן לחלוץ שכבש הכי הרבה שערים בעונה האחרונה למען קבוצתו ונבחרתו!

אמיליאנו מרטינז, חברו של לאו מסי לנבחרת ארגנטינה זכה בפרס יאשין בזכות מונדיאל יוצא דופן ואחת העצירות הגדולות ביותר בהיסטוריה והקדים את אדרסון, יאסין בונו, טיבו קורטואה, מארק אנדרה טר-שטגן, אנדרה אוננה, דומיניק ליבאקוביץ’, אהרון ראמסדייל, מייק מנייאן וברייס סימבה.

מנצ’סטר סיטי, זוכת הטרבל, זוכה גם בפרס קבוצת הגברים של השנה, בפעם השנייה ברציפות.

* קרדיט לערוץ הטלגרם “עולמו של לאו מסי” על התרגום.