לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן – סוון גוראן אריקסון הלך לעולמו.
אריקסון נולד לפני 76 שנים בעיירה הקטנה טורסבי שבשוודיה. קריירת המשחק שלו לא הייתה מרשימה, והוא שיחק רק בליגות הנמוכות בשוודיה. בגיל 27, נאלץ אריקסון לתלות את הנעליים בעקבות פציעה בברך.
את קריירת האימון שלו התחיל אריקסון כעוזר מאמן בקבוצה הקטנה דגרפורס, קבוצה מהליגה השלישית בשוודיה. לאחר שהמאמן הראשון עזב, קודם אריקסון לתפקיד המאמן הבכיר, הוביל את דגרפורס למקום הראשון בליגה – והעפיל לליגה הבכירה. ההצלחה האדירה של אריקסון הכתה גלים במדינה, והוא מונה למאמן של קבוצת הפאר השוודית גטרבורג בגיל 31 בלבד.
כבר בעונתו הראשונה של אריקסון במועדון הוא זכה להצלחה רבה וזכה עם המועדון בגביע השוודי, אבל ההצלחה הגדולה יותר הגיעה שנתיים לאחר מכן כשהוא הוביל את גטרבורג ל’טרבל’ היסטורי: הגביע השוודי, האליפות השוודית וגביע אופ”א (הליגה האירופית). בשנה לאחר מכן, עונת 1982/83, עבר אריקסון לאמן את בנפיקה ליסבון הפורטגזית. באותה עונה הוא כמעט ושחזר שוב עונת ‘טרבל’ כשהוא זכה באליפות הפורטוגזית ובגביע הפורטוגזית, אך הפסד בגמר גביע אופ”א לאנדרלכט הבלגית – “הרס” לאריקסון עוד עונה מושלמת. המאמן השוודי נשאר בבנפיקה לעוד עונה, בה הוא זכה שוב באליפות הפורטוגזית, ובסיום אותה שנה (1984) הוא עבר לאיטליה לאמן את רומא.
5 עונות העביר אריקסון באיטליה, 3 ברומא ו-2 בפיוריוטינה. הוא לא הצליח להוביל את הקבוצות להישגים משמעותיים, למעט זכיה עם רומא בגביע האיטלקי בעונת 1985/86, ולאחר 5 שנים, ב-1989, הוא חזר שוב לפורטוגל, שוב לבנפיקה. כבר בעונה הראשונה בקדנצייה השנייה של אריקסון בבנפיקה – הוא הוביל את הקבוצה שוב לגמר גביע אופ”א, אך הפסיד אותו שוב לאחר שבנפיקה נכנעה בגמר למילאן. בעונת 1990/91 הוא זכה עם בנפיקה שוב באליפות הפורטוגזית, ובסיום אותה עונה הוא חזר שוב לאיטליה, הפעם כמאמן סמפדוריה.
לאחר 5 עונות בסמפדוריה, בהם זכה פעם אחת בגביע האיטלקי, מונה אריקסון בשנת 1997 למאמן לאציו, אותה אימן עד שנת 2001. ב-4 השנים בלאציו, זכה אריקסון עוד פעם בגביע האיטלקי, זכה בטורניר “גביע המחזיקות של אופ”א” בפעם האחרונה שהוא שוחק,והוסיף זכייה היסטורית אחת באליפות איטליה – האליפות השנייה בלבד בה זכתה לאציו. הצלחתו כמאמן לאציו הובילה רבים מאוהדי הקבוצה להגדיר את אריקסון כמאמן הטוב ביותר שאימן את הקבוצה אי פעם.
בשנת 2001, מונה אריקסון למאמן נבחרת אנגליה בכדורגל. אריקסון השוודי, היה המאמן הזר הראשון אי פעם שאימן את נבחרת אנגליה, ועד היום רק עוד מאמן זר אחד הוביל את נבחרת שלושת האריות. אריקסון אימן את נבחרת אנגליה במונדיאל 2002, ביורו 2004 ובמונדיאל 2006 – ובכל הטורנירים הוא הודח בשלב רבע הגמר. אריקסון פוטר מאימון הנבחרת האנגלית לאחר ההדחה ממונדיאל 2006, בעקבות טענות רבות על היכולת החלשה של הנבחרת בהדרכתו.
ביולי 2007 מונה אריקסון למאמנה של מנצ’סטר סיטי, ועשה שוב היסטוריה כמאמן הראשון של הקבוצה שאינו בריטי. מנצ’סטר סיטי לא הרשימה באותה שנה, וסיימה במקום ה-9 בלבד בפרמייר ליג. לאחר הכישלון ואחרי שנה אחת בלבד – עזב אריקסון את תפקידו בסיטי ועבר לאמן את נבחרת מקסיקו, ממנה פוטר לאחר כ10 חודשים בעקבות הכישלון של הנבחרת בטורניר מוקדמות המונדיאל.במרץ 2010 הוא מונה למאמן נבחרת חוף השנהב, אותה הוא הדריך במונדיאל שהתקיים באותה שנה. הוא סיים סמקום השלישי בבית g והודח אחרי שלב הבתים.
בחודש אוקטובר 2010, מונה אריקסון למאמן של לסטר מהצפיונשיפ. באותה עונה, אריקסון הביא לא מעט שחקנים בכירים ללסטר, בינהם קספר שמייכל, דיוויד נוג’נט ופול קונצ’סקי – ש5 שנים לאחר מכן הובילו את לסטר לאליפות ההיסטורית. בסיום אותה עונה פוטר אריקסון מלסטר.
מאז שנת 2013 עבד אריקסון כמנהל המקצועי בקבוצות מתאילנד מסין ומהפיליפנים, בינהן הייתה גם קבוצתו לשעבר של ערן זהבי – גוואנז’ו R&F. בפברואר 2023, עזב אריקסון את תפקידו האחרון בקרסטאד השוודית בעקבות בעיות רפואיות. כשבהמשך הוא חשף כי מדובר בסרטן סופני. הסרטן אובחן לאחר שאריקסון התמוטט בהפתעה, אחרי שהוא רץ 5 קילומטרים יום קודם לכן. עוד נאמר לאריקסון כי הוא לקה בשבץ מוחי. אריקסון האמין עד הרגע האחרון כי זה לא הסוף, וכמו בקריירה המפוארת שלו, הוא היה בטוח שהוא יוכל להתמודד גם עם האתגר הזה. לבסוף הסרטן הכריע גם אותו, אך בהתמודדותו הוא הוכיח שהדרך חשובה יותר מכל תוצאה.