לא לפחד מהפחד | מכבי חיפה 5 – 0 מכבי פתח תקווה

מכבי חיפה הגיעה לסמי עופר כדי להתמודד מול הקבוצה היחידה שניצחה אותה בליגה העונה. בסיבוב הקודם יצאו אוהדי הקבוצה בירוק עם המון סימני שאלה, הפעם הם חזרו הביתה עם סימני קריאה שמסמנים: הכל פתוח, אנחנו כאן.

זה קרה בחודש ספטמבר, רגע לפני שהנורא מכל קרה במדינה שלנו ונתן לנו פרופורציות לגבי המשך החיים שלנו. מכבי חיפה, האלופה בשלוש השנים האחרונות הגיעה למושבה בפתח תקווה עם שחקן הרכש החדש לורנצו שימיץ’ בהופעת בכורה וקיבלה ממנו בתמורה את הגרוע מכל: הפסד 3-2 כשלכל שלושת השערים של מכבי פתח תקווה יש אשם אחד – הבלם הקרואטי שערך את בכורת האימים.

והאוהדים? נמצאים בעננה של חוסר ודאות מפתיחת העונה. אחרי שנמכרו הכוכבים הגדולים עומר אצילי ומוחמד אבו פאני, עם איתמר ניצן בין קורות השער במקום ג’וש כהן שבחר לעזוב, מסאי דגו על הקווים במקום המאמן היחיד שהצליח לגרום לקבוצה בירוק להצליח בעשור האחרון, ברק בכר, שעזב יחד עם הכוורת שלו לסרביה וליאור רפאלוב אחד, שאמנם כבש שער ראשון בירוק מאז החזרה שלו, אך פרט לכך היה נראה כמו עוד אקט סמלי של כבוד אחרון לפני פרישה החלו לעלות סימני שאלה לגבי גורל האליפות, מצב הסגל ואפילו אל עבר המנהל המקצועי גל אלברמן, ששנה לפני כן במהלך בזק הנחית שני בלמים שמהר מאוד מיצבו עצמם כשחקנים מעל הליגה וכעת מנחית בלם שבהופעה הראשונה שלו גורם להפסד במו רגליו.

והחיים? החיים הם דינמיים. כמו נהר. באלבום האחרון של תמיר בר, דמות קומית מחוננת וראפר נהדר, שר בר: “ואני כמו הנהר הזה, כדי לשרוד אני חייב להשתנות”. אז דגו בחר להשתנות. ואם החיים הם דינמיים, הכדורגל הוא דינאמי על סטרואידים. רק לפני שבוע וחצי מכבי חיפה סיימה בתיקו 2-2 מול היריבה השנייה מהעיר פתח תקווה, הפועל וראתה את היריבה המקצועית הגדולה שלה, מכבי תל אביב, מגדילה את הפער בפסגה לשמונה נקודות, מסיימת את המחזור ה-16 כשהיא במרחק שלוש נקודות מהמקום הראשון.

במשחק במעמד צד אחד, מכבי חיפה ריסקה את חניכיו של רן קוז’וך, שרושם שני הפסדים מאז מונה למאמן עם מאזן 0-8 בשערים ונאלץ לסיים את המשחק אתמול עם עשרה שחקנים בלבד. החניכים של דגו עם עוד משחק טקטי נפלא היו סבלניים עד למציאת השער הראשון, אותו לקח 33 דקות לכבוש ומשם, הסכר בהגנה הרעועה של הלוזונים נפרץ ואין מי שיכול היה לעצור את הגלים הירוקים. נראה כי מסאי דגו והשחקנים מצאו את השיטה. זה לקח זמן, היו מספר בעיות בדרך, אך הקבוצה הבינה איך היא רוצה לשחק כדורגל ובו בזמן, כל סימני השאלה התפוגגו. בהיעדרו של צ’ארון שרי, ליאור רפאלוב קיבל את סרט הקפטן והמשיך את הכושר הנפלא בו נמצא במחזורים האחרונים כשהוא מתכבד בשער הראשון במשחק אחרי סיבוב נהדר במקום וסיומת בשתי נגיעות בלבד בכדור. עם קו הגנה גבוה והחלפת הצדדים בין סייף, שהתחיל בימין לחלאיילי, שפתח בשמאל, המשחק כבר הפך להיות במעמד צד אחד כשאל השער הנפלא של רפאלוב הצטרפה בעיטת הוולה האדירה של חלאיילי שהתכבד בשער השני במשחק והשער השני בו הוא מעורב במשחק, לאחר שאת הראשון בישל לקפטן.

בהמשך המשחק גוני נאור בשער בכורה יפהפה, דין דוד ושון גולדברג שנמצא בכושר כיבוש נפלא עם שער שלישי בארבעת המשחקים האחרונים, הצטרפו לחגיגה במשחק שבו נגמר 5-0, אך הבשורה הגדולה היא סימני השאלה. אותם סימני שאלה שאפפו את המועדון במפגש הקודם בין שתי הקבוצות, נעלמו ובמקומם הופיעו סימני קריאה. סימני קריאה ששונים ב-180 מעלות מדעת הקהל בהפסד הקודם, שאומרים: “אנחנו כאן”. דגו מצעיד את מכבי חיפה ל-36 נקודות אחרי 16 מחזורים. לשם השוואה, זה אותו קצב צבירת נקודות של ברק בכר באליפות השנייה במכבי חיפה בעונת 2021/22, כשאני מזכיר שהעונה ירדה לקבוצה נקודה אחת בעקבות התפרעות אוהדים.

זה לא רק דגו. אלו אותם שחקנים צעירים שעלו לבוגרים ותפסו מנהיגות, כששריף כיוף מנחיל שקט וביטחון להגנה, עילי פיינגולד שעדיין לא ספג במשמרתו שער שדה בליגת העל וענאן חלאיילי שרוקד על המגרש בכל רגע שיש לו קצת שטח. זה מבלי להזכיר את עילאי חג’ג’ הפצוע שמעורב כבר בשישה שערים במדים הירוקים או סוף פודגראנו שלראשונה מאז הפציעה הקשה מול בנפיקה אשתקד חזר להראות ניצוצות. זה גם לא רק לורנצו שימיץ’ שמאז אותו משחק אומלל, הספיק לעזור לקבוצה לשמור על רשת נקייה בחמישה משבעת משחקי הליגה האחרונים שלו. זה ליאור רפאלוב, שמצעיד בגיל בואכה 38 את המועדון בו גדל בדרך אולי לעונה האישית הגדולה בקריירה שלו במדי מכבי חיפה. זה גל אלברמן שמראה שצריך לתת זמן לשחקנים ובסוף זה ישתלם, הסבלנות משתלמת. זו אותה מערכת בריאה שחושבת קדימה, למרות הביקורות, למרות שהיו חלק שכבר ויתרו.

בתחילת העונה צייצתי על מודל רד בול זלצבורג ועל התיאוריה שלי שבה מכבי חיפה למעשה שואבת השראה מהמועדון האוסטרי. כעת, חצי עונה בלבד לאחר מכן, נראה שמכבי חיפה אכן הולכת בכיוון הזה. נראה שאחרי מספר ניסויים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, המועדון בהנהגתו של דגו עלה על הגל הירוק לעבר מאבק אליפות נוסף. כי אם נחזור לחיים – החיים הם דינמיים. והכדורגל? דינאמי על סטרואידים. מעונה שנראתה בדרכה ללא כלום בליגה, המאבק נפתח מחדש והוא לוהט יותר מבשנים עברו. כל מה שצריך כדי להצליח זה להתעלם מרעשי הרקע, לסמוך על המצב הקיים ולהקשיב למילותיהם של שלמה ארצי ודודו טסה שאמרו: “לא לפחד מהפחד”.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן