לא מוותרת על הכתר בקלות | מכבי חיפה 2 – 0 מכבי ת”א

משחק העונה התחיל לו תחת עשן האבוקות ותחת הפצצה מסיבית מצפון. מכבי חיפה עלתה למשחק עם הרכב נטול מגינים שהפתיע לחלוטין את מכבי ת”א, והדקות הראשונות בישרו היטב את הלך הרוח – מכבי חיפה לא מוותרת על הכתר שלה בקלות.

1. מסאי דגו לפני הכל

את המשחק פתחו שתי הקבוצות במערך של 5-3-2. רז שלמה ערך בכורה בצהוב, עבדולאי סק חזר ישירות מאליפות אפריקה להרכב הירוקים.

דגו בחר לפתוח עם סונדגרן לצד עלי מוחמד בקישור האחורי, כשקני סייף משחק כמעין מגן שמאל תוקף וחלאילי עושה זאת קצת יותר גבוה בכנף ימין.
שלושת הבלמים אמורים היו להסתדר מול תורג’מן וזהבי, כשרפאלוב וקינדה מקבלים את תפקיד הקשר ההתקפי החופשי תחת דוד הפעלתן.

מכבי ת”א מצידה פתחה בעצם ללא שחקני כנף התקפיים, מה שמייצר מפגש של אחד על אחד בכל קו.
חלאילי מול רביבו, סייף מול כהן.

דו קרב מרתק שבסופו של דבר הכריע את ההתמודדות.
מכבי ת”א שיחקה לאורך רוב המשחק רק דרך רוי רביבו, ודגו לא התרגש מכך יותר מדי והגיב עם מעבר לקו של 4 כשעבדולאי סק עובר להיות המגן הימני שמסתכל ושומר על רביבו.
עם עבודה נפלאה של מוחמד וסונדגרן (נפלא כקשר אחורי), דגו הצליח לייצר מרכז קשוח שהקשה על מכבי ת”א לחדור פנימה.
מאמנם של הירוקים ידע בעצם שלצהובים אין משחק כנפיים התקפי והימר על חלאילי וסייף בכנפיים שלו שיטרידו את הצהובים ויתרמו הגנתית כשצריך.

זה עבד.

מכבי חיפה לא התרגשה מהעובדה שהכדור נמצא ברוב הזמן אצל הצהובים, כשלמרות השליטה בכדור (67% החזקה בכדור) לא הצליחה לייצר מצבי הבקעה והצהובים סיימו את המשחק עם סך של 12 בעיטות ורק 3 למסגרת, בזמן שמכבי חיפה רשמה 11 בעיטות כש 5 מהן למסגרת, למרות הויתור מרצון על הכדור.

בעמדות הממוצעות אפשר לראות את העמידה הממושמעת של מכבי חיפה, את סק כמגן/בלם ואת האמצע הצפוף שהקשה מאד כאמור על הצהובים.

זה היה מאסטר קלאס של דגו שעלה עם הרכב מפתיע והגיב בצורה נפלאה לכל מה שהתרחש על הדשא.

עוד לפני שהתחילה העונה יצאתי במחקר על עשייתו שבסופו נולד פרק מיוחד בפודקאסט עליו, וכבר אז הבנתי שיש פה מאמן מיוחד מאד שעומד להצליח למרות העזיבות הרבות והמשפיעות בירוק.
כבר בימיו הראשונים, רוב כלי התקשורת בישראל ניסו לגמד/להכשיל/להשמיץ אותו, אך מי שהסתכל בעיניים אובייקטיביות על מסאי, ראה מאמן ומנהל נהדר שמחויב לעקרונות חדשניים ולכדורגל המודרני.

אני לא יודע איך תסתיים העונה בשביל מכבי חיפה, אבל אני כן יכול לחזור על אותה מנטרה שמלווה אותי מהרגע הראשון בו ראיתי את חיפה של דגו – יש פה מאמן כדורגל מבריק ולטעמי, המאמן הטוב ביותר בליגה שלנו כיום.

2. לורנצו שר ההגנה

את לורנצו שימיץ’ כבר העמיסו על מונית בדרך לנתב”ג והוא נתן הערב את ההופעה הטובה ביותר שלו בירוק.
“צ’לח אותו הביתה” הם צעקו אחרי הופעת הבכורה הזוועתית שלו, אבל יפה לראות שבמכבי חיפה שמו בצד את האופי הישראלי לרגע ונתנו זמן עם הסבלנות הנדרשת במקרה של הבלם הקרואטי.

זה לא רק השער. שימיץ’ היה בעצם הבלם המרכזי במערך שלושת הבלמים ההיברדי של חיפה וידע איך לנווט את ההגנה ואת עצמו כשסק יצא ימינה ושחיפה שינתה תוך כדי צורה מקו של 5 לקו של 4 וחוזר חלילה. זו הייתה ללא ספק אחת ההופעות ההגנתיות המרשימות ביותר של שחקן הגנה העונה וגם של הגנת מכבי חיפה כקולטקיב.

שימיץ’ סיים את המשחק עם:

• שער
• 10 הרחקות כדור
• 5 חטיפות
• 3 תיקולים
• 3/3 במאבקי קרקע
• 7/8 במאבקי אוויר

3. קין נלחם על משרתו

זה לא שמכבי ת”א לא ניסתה לשנות את הלך הרוח. הצהובים נלחמו לאורך כל המשחק כשהמאמן האירי הכניס אל המערכה את מלדה, ביטון ודוידה במחצית השנייה, וזו לא הפעם הראשונה שראינו את קין מבצע מעין מהלכי הכל או כלום בקבוצתו, כאלה שנועדו לייצר כאוס שאולי מתוכו יוולד לו שער שיחזיר את הקבוצה אל המשחק. זה לא קרה.

הכאוס הקבוצתי לא תרם התקפית ורק גרם לצהובים להיות יותר עצבניים.
במכבי ת”א הבינו בשלב מסויים שקשה עד בלתי אפשרי לחדור את המרכז הירוק ולכן החלו לתקוף דרך הכנפיים ולהרים כדורים לרחבה – סך של 25 נסיונות הרמה כשרק 2 מהם הגיעו ליעד – שימיץ’ וחברים כבר אמרנו?

זה היה עצוב לעיתים לראות איך ערן זהבי ודור תורג’מן נבלעו להם בתוך הבלוק הירוק.
שניהם רשמו יחד סך של 4 נסיונות בעיטה ואף אחד מהם לא מצא את המסגרת לאורך כל המשחק.
הצהובים היו אנמיים במיוחד ברמה ההתקפית כשהשחקן הכי חלש בצהוב היה ללא ספק דור פרץ באחד ממשחקיו הנוראיים ביותר בקדנציה הנוכחית שלו בצהוב.

פרץ אמנם כן פגש את המסגרת פעם אחת, אך היה מפוזר לחלוטין, לא תרם למשחק ההתקפה הצהוב והיה האחראי הישיר לספיגת השער השני לאחר איבוד כדור רשלני שלו בתוך הרחבה הצהובה.

4. בא להיזכר כאלוף

זה לא היה המשחק הגדול ביותר בקדנציה הנוכחית בירוק של ליאור רפאלוב, אך איכשהו הייתה ההרגשה שהוא השחקן דרכו הכל עובר.
כן, חלאילי היה נפלא בתפקידו המשולב של כמעין מגן/חלוץ קו ימין כשהכשרון הצעיר של מכבי חיפה רשם משחק טקטי נהדר אותו הוא סיים אגב ללא נסיון דריבל, אך כאמור, מכבי חיפה הנוכחית ובעיקר אחרי שרי, היא קודם כל ליאור רפאלוב.

הוא הלב הפועם של הקבוצה ולמרות גילו המתקדם (37) הוא לא מפסיק לרוץ לרגע ושורף שטחים כאילו רק עלה מהנוער ועליו להרוויח את מקומו בסגל.
אם העונה הזו תסתיים עם אליפות ירוקה, היא תסמן קאמבק מופלא והירואי של הליגיונר שחזר הביתה.

בולטים לטוב ולרע

• לורנצו שימיץ’ – איש המשחק וציון 8
• שון גולדברג – 7.5
• ענאן חלאילי – 7
• ליאור רפאלוב – 7
• דניאל סונדגרן – 7
• גבי קניקובסקי – 7
• רז שלמה – 6
• ערן זהבי – 5
• דור תורג’מן – 5
• מתן בלטסקה – 5
• דור פרץ – 4.5