במבחן התוצאה, ריאל מדריד בהחלט יכולה לצאת מאוכזבת מהדרבי אמש. לספוג שער בדקה ה 93 זה תמיד כואב, אך הידיעה שהצלחת לשרוד עם נאצ’ו וקרבאחל כצמד בלמים במשך 93 דק’ ואז לספוג – כואבת עוד יותר.
האמת היא, שאילולא שער השיוויון הדרמטי שספגה ריאל מדריד, דון קרלו אנצ’לוטי היה מקבל שבחים מכל עבר על הדרך בו הקבוצה שלו עמדה מול אתלטיקו הקשוחה, ללא בלמים ועם לא מעט חיסורים, ובכל זאת, לאורך רוב דקות המשחק, הלבנים היו בשליטה.
כפי שאפשר לראות בגרף המומנטום המצורף, ריאל מדריד שלטה במומנטום, לא קרסה בפיקים ההתקפיים של אתלטיקו עד שהגיעה כאמור הדקה ה 93, התגובה המוזרה של נאצ’ו והגיחה האימתנית של מרקוס יורנטה שנגח פנימה כדור שלונין לא יכול היה לעצור.
1. אין ויני, יש בראהים
כמה דק’ לפני שריקת הפתיחה, התקשורת הספרדית יצאה במחול.
תחילה יצאה ההודעה שויניסיוס נפצע בחימום ולא ישחק ובמקומו יפתח חוסלו, לאחר מכן יצאה הודעת הרגעה אך כ 3 דק’ לפני השריקה התגלתה התמונה האמיתית: ויניסיוס ג’וניור סובל מכאבים בצווארו ומי שיפתח במקומו יהיה בראהים דיאס.
עם הספרדי הצעיר בהרכב, ראינו משהו די חדש ומשהו שלא רואים יותר מדי בשנים האחרונות בריאל מדריד. הקבוצה הלכה ימינה.
כשמסתכלים על מפת מסירות המפתח אמש, רואים שריאל מדריד ביצעה סך של 14 מסירות שכאלה, כש 8 מהן מגיעות מכנף ימין דרך שחקנים שונים כגון בלינגהאם, קרוס, קאמבינגה, ואלוורדה ולוקאס ואסקז.
בצד שמאל אגב אלו בלינגהאם, דיאס וקרוס – מה שמדגיש את חוסר התרומה ההתקפית של פרלן מנדי למשחק השוטף.
בראהים דיאס לקח את המשחק עליו והוכיח אמש שהוא שווה ערך בצורה משמעותית לסגל של ריאל מדריד.
בשער של דיאס אפשר היה לראות עד כמה ריאל מדריד מכוונת ימינה, אך גם את העמידה הנפלאה שלה ללא הכדור.
בשפה המקצועית זה נקרא – רסט דיפנס (Rest Defence) וזה בעצם מדבר על הדרך בה הקבוצה התוקפת עומדת ללא הכדור ומספר על היכולת של אותה קבוצה להחזיר כדורים אבודים או למנוע התקפות מעבר.
השער של דיאס הגיע אמנם מטעות כפולה בהגנת אתלטיקו, תחילה מהנגיחה של סאביץ’ לרגליו של דיאס ולאחר מכן בהרחקה הלא טובה של קוקה שהשאירה את דיאס חופשי מול השוער, אך בתמונה הזו, שניות לפני השער, אפשר לראות עד כמה ריאל מדריד עמדה גבוה (קרבאחל הבלם בקצה השמאלי) ועד כמה שחקניה מייצרים השתלטות חכמה על שטחים ובכך מונעים את היציאה קדימה של אתלטיקו.
זו גישה שריאל מדריד ביצעה נהדר לאורך רוב המשחק ובכך אפשר לומר שדון קרלו שיתק לחלוטין את היכולת של הקבוצה של צ’ולו סימאונה לצאת מהר וקדימה אל השטחים הריקים.
דיאס סיים את המשחק עם:
- 59 נגיעות בכדור
- 3 בעיטות (2 למסגרת)
- 4/9 בדריבלים
- 3 מסירות מפתח
- 32/37 מסירות מדויקות
משחקו הטוב ביותר עד כה במדי ריאל מדריד וציון 8.5 במדד Ballerz.
2. הפוקוס על ה”סנטרים”.
ללא ויניסיוס שמושך שמאלה, ריאל מדריד כאמור דחפה ימינה וניצלה לא רק את היכולות הנהדרות של בראהים דיאס אלא גם את התרומה ההתקפית של ואלוורדה ולוקאס ואסקז בכנף אך דווקא במשחק שנדמה כסולידי, ג’וד בלינגהאם היה השחקן עם הכי הרבה מסירות מפתח במגרש, כשאחריו אנטואן גריזמן באתלטיקו מדריד.
כשמסתכלים על העמדות הממוצעות אמש אפשר לראות עד כמה בלינגהאם וגריזמן חולקים בעצם את אותה המשבצת של הקשר ההתקפי החופשי/חלוץ נסוג לצד החלוץ המרכזי כשבאתלטיקו זה מוראטה ובריאל מדריד זה היה אמש רודריגו.
שניהם לא השחקנים שנוגעים הכי הרבה בכדור: בלינגהאם עם 78 נגיעות (שישי בריאל) וגריזמן עם 58 נגיעות בכדור (שישי באתלטיקו) אבל ברגע שהכדור מגיע אל השליש ההתקפי, הם אלו שמנווטים את הספינות.
קפטנים ללא סרט על היד.
מפת הנגיעות שלהם אמש (בלינגהאם כתום, גריזמן כחול) מראה עד כמה הם מגוונים ונוגעים בכדור באיזורים נרחבים של המגרש, אך רואים גם את ההבדלים בגישות כשבלינגהאם עוזב לא פעם את עמדתו ורושם כמות לא מבוטלת של נגיעות בכדור ברחבה לעומת גריזמן שהתנהל בעיקר ברצועה הימנית של השליש ההתקפי.
3. ניהול המשחק
עד לחילופים, זה היה המשחק של קרלו אנצ’לוטי, אבל לדייגו סימאונה היה אמש ספסל עמוק יותר בצורה משמעותית והוא השתמש בו בחוכמה.
דפאיי וקוריאה שנכנסו על חשבון מוראטה וקוקה שינו את הדרך בה אתלטיקו התנהגה והוסיפו לה קצת יותר יכולת לשמור על הכדור.
גם הכניסה של לינו, באריוס ומולינה הכניסו רוח חדשה באתלטיקו מדריד.
בלבן – חצי כוח.
חוסלו אמנם נכנס טוב למשחק, סיים עם 2 בעיטות שנחסמו ו 9/9 במסירות והוכיח שוב שהוא לא רק חלוץ רחבה גבוה שאפשר להרים אליו כדורים, אלא שחקן טכני שראוי ללבוש לבן, אך הוא נכנס על חשבון בראהים דיאס שלא היה מובן מדוע קרלו כל כך מיהר להוציא את השחקן הטוב ביותר שלו על המגרש.
מודריץ’ שנכנס על חשבון רודריגו היה פושר וסבאיוס שהחליף את ה”סנטר” בלינגהאם לא תרם דבר.
במקום להרים את המומנטום ההתקפי גבוה יותר, קרלו הנמיך אותו.
סימאונה פגע בינגו בחילופים והעיר את הקבוצה שלו בזמן שקרלו פספס לחלוטין ואולי אף “עזר” לקבוצתו לאבד אחיזה בכדור ובשטף המשחק.
לכן, אפשר לחלק את המשחק לשניים.
בפתיחתו, קרלו מקבל ציון 8 בזמן שסימאונה לא עובר עם 5.
לאחר החילופים זה מתהפך עם 8 לסימאונה בתגובתיות ו 5 לקרלו, אך כאמור, לא היו יותר מדי אופציות על הספסל, אבל בדרבי, אפשר היה לתת עוד דקות לשחקנים שעבדו היטב וגם לשחוק אותם טיפה בכדי להרוויח את 3 הנקודות.
4. לא מספיק גבוה
הטעות הראשית של סימאונה אמש זה שהוא לא הלך על משחק הרמות מהרגע הראשון.
אתלטיקו מדריד סיימה את המשחק עם סך של 25 הרמות וכשאתה פוגש יריבה עם בלם וחצי, זה פשוט כמות לא מספקת.
כמעט כל המצבים, כולל השער שנפסל ועוד כמה נגיחות, הגיעו מהרמות.
חלקן ישירות מכדורי קרן וחלקן מהרמות במשחק שוטף.
ההגנה של ריאל מדריד הייתה נמוכה אמש וגם ללא צ’ואמני בקישור האחורי ועם שוער לא מנוסה כמו לונין (שעשה עבודה טובה מאד), לא ברור מדוע אתלטיקו מדריד לא הימרה כאמור על משחק הרמות בכל הכוח.
כך הגיע כאמור שער השיוויון.
ריאל מדריד חיכתה לשעון והתמסרה לבלוק המאד נמוך אך מצד שני לא יצרה אף לחץ על מוליכי הכדור של אתלטיקו, כפי שאפשר לראות מהמרחק בין קאמבינגה לסאביץ’ בעת ההרמה.
מה עשה נאצ’ו? לא ברור. פשוט לא. היו לו 2 הזדמנויות לתקוף את הכדור ובשתיהן הוא היסס לחלוטין.
חלוקת נקודות לא בדיוק צודקת מצד ריאל מדריד, אך מהצד השני, אפשר לומר שאתלטיקו מדריד הייתה ראויה לשיוויון בעיקר בזכות התגובה של האיש שלה על הקווים.
5. ראוי לציון
טוני קרוס.
האיש בכל מקום וכאילו איש לא שם לב כלל לנוכחותו.
סיים את המשחק עם:
- 117 נגיעות בכדור
- 96/103 מסירות (93% דיוק)
- 3 מסירות מפתח
- 2/2 הרמות
- 16/18 כדורים ארוכים
- 1 בעיטה למסגרת
- 4/6 נצחונות במאבקי קרקע
- 4 תיקולים מוצלחים
מאסטר טוני.
ואו איזה כתבה ברמה גבוהה
אליפות
תודה ניסים סיכום מושלם
ניסים אנצ׳לוטי זרק את במשחק בחילופים שלו זו היתה טעות קשה מאוד כי לנצח בסגל כזה את הדרבי היה מרשים, למזלו הוא בעונה אדירה ויש קרדיט.
אם ינצחו את ג׳ירונה זה יהיה אבן קטנה בגלגלים ולא יותר.
על טוני קרוס אין כבר מילים יאם יפרוש זו שערורייה ספורטיבית.