לחיי חוליית ההגנה | פורטו 0 – 1 ברצלונה

אנחנו מנצחים 0-1 ובסביבה של המועדון ממשיכים להסתכל על חצי הכוס הריקה. מנצחים ומנסים לגמד את זה. בגלל זה אמרתי שזה המועדון הכי קשה בעולם.

צ’אבי לא היה מרוצה בסוף המשחק.
אפשר לומר גם שצ’אבי לא היה מרוצה ממהלך המשחק.

ברצלונה הגיעה אל אחד מהמגרשים הביתיים ביותר באירופה – הדרגאו האימתני של פורטו.
הקבוצה של סרג’יו קונססאו פתחה במערך של 442 מול ה 433 של ברצלונה וכבר בפתיחת המשחק אפשר היה לראות שפורטו מצליחה להטריד את ברצלונה בנקודות הרגישות שלה.

ברצלונה פתחה את המשחק במה שנראה כמו 433 קלאסי עם מטרה ברורה בכדי לרווח את המגרש ובכך גם לרווח את פורטו.

זה לא עבד.
לא רק שפורטו לא בלעה את הרעיון, היא התעקשה להישאר קומקפטית במרכז המגרש כשהיא מבינה שאוריאול רומאו הוא נקודת התורפה.
זה נדמה לעיתים שרומאו מנסה לחשוב קצת כמו סרחיו בוסקטס, לשבור קווים כמו בוסקטס, להשתחרר מלחץ כמו בוסקטס, אבל כמו שאמר אסי כהן במערכון האגדי של ארץ נהדרת – “רומאו, אתה לא בוסקטס!”.

משמע, צ’אבי לא יכול להשתמש ברומאו כפי שברסה השתמשה בבוסקטס ב 433 הקלאסי, פורטו הצליחה לייצר נקודות לחץ על רומאו וגם לבודד את גאבי וגונדואן מבניית המשחק באיזורים הגבוהים יותר, ולכן מהר מאד ראינו את צ’אבי זונח את הרעיון הזה כשהוא משתמש בנשק החדש שלו.
נשק עם שני כנים.
ז’ואו קאנסלו שנכנס פעם אחר פעם פנימה לעזור בהנעת הכדור.
ז’ואו פליקס ששנכנס פעם אחר פעם לאיזור הקישור ההתקפי בכדי להיות עוד ציר התקפי במרכז המגרש.

בנוסף, צ’אבי השתמש לאורך רוב המשחק באסטרטגיית לחץ לא ברורה כשהוא מבקש מלאמין יאמאל ורוברט לבנדובסקי ולאחר מכן פראן טורס, ללחוץ על שני הבלמים של פורטו.
זה גרם לכך שפורטו הצליחה לשבור די בקלות את הלחץ עם מסירות שמאלה לכיוונו של המגן השמאלי וונדל, שהפך בעצם למנהל המשחק של פורטו כשהוא רושם 73 נגיעות בכדור  ו 60 מסירות מדויקות (הכי הרבה בפורטו).

זה הפך את ברצלונה לרכה מאד בכנף ימין שלה ובעיקר לקבוצה שלא מצליחה ללחוץ.

מה שעבד ממש רע היום היה החזקת הכדור והיציבות באופן כללי. שיחקנו בלי סבלנות ורוגע, אבל זה קורה עם קבוצה צעירה, אלה דברים שלומדים.

צ’אבי התלונן בסוף המשחק על כך שקבוצתו לא הצליחה לייצר החזקה בכדור כשהיא רושמת סך של 56% החזקה.
זה נתון נמוך יחסית לברצלונה.

זה קרה בעיקר כי ברצלונה לא לחצה טוב ולכן לא הצליחה להחזיר לעצמה את הכדור כפי שרצתה.
ברצלונה רשמה 7 חטיפות סך הכל אמש, רק 2 מהן בחצי המגרש של פורטו.

הלחץ לא עבד.

פורטו השתלטה על המשחק מבחינתה עם אינטנסיביות גבוהה ודחיפה אדירה מהקהל.

במקרה של פורטו, הסטטיסטיקה משקרת כי לפי הנתונים המתקדמים, המארחים רשמו רק 0.67 שערים צפויים מול 1.29 של ברצלונה.

זה נתון משקר כי לפחות בשני מצבים, פורטו הגיעה למצב גדול של הבקעה, אך לא בעטה – לדוגמא התיקול האדיר של ז’ול קונדה על פפה שכבר ראה את הלבן בעיניים של טר שטגן.
אגב, זה היה התיקול היחיד של קונדה במשחק.

ביחד עם טר שטגן (איש המשחק עם 5 עצירות – חלקן אדירות), קונדה, אראוחו, קאנסלו ובאלדה היו בעצם אלו שהבטיחו לברצלונה את הניצחון ואת העובדה שהקבוצה כבר עם 6 נקודות אחרי 2 מחזורים.

היום הרגענו בקצת את הרוחות והסיוטים של ליגת האלופות. צריכים להמשיך לעבוד קשה ובעיקר להיות סבלניים. המחצית השנייה לא הייתה נורמלית, זה עדיין מעצבן אותי.

צ’אבי תיאר זאת מצוין.

אם טר שטגן זכה בתואר איש המשחק שלי, כוכב המשחק היה ללא ספק השופט האנגלי אנתוני טיילור.

איכשהו מהרגע הראשון אפשר כבר להרגיש שהבנאדם לא שולט במתרחש.
התגובות שלו מוזרות, הוא קופצני ובעיקר לא אחיד בהחלטותיו.

בצורה קצת מוזרה, פורטו סיימה את המשחק אמש עם 31 נסיונות תיקול, 5 עבירות בלבד וכרטיס צהוב אחד.
ברצלונה סיימה את המשחק אמש עם 23 נסיונות תיקול, 18 עבירות, 8 צהובים (אחד מהם לצ’אבי) וכרטיס אדום אחד (שני צהובים לגאבי).

אך כל זה התאזן עם שתי החלטות גבוליות של טיילור.

ההחלטה הראשונה הייתה כשקונדה משך בחולצתו של טרמי וגם עזר לו ליפול ברחבה עם דחיפת רגל לגופו של החלוץ הנופל – טיילור לא ראה עבירה, שופטי הוידאו לא קראו לו לבדיקה.
ההחלטה השנייה הייתה אחרי נגיעת יד של קאנסלו ברחבה ושריקת פנדל שבוטלה, לאחר ששופטי הוידאו קבעו שאאוסטסיו נגע ביד לפני כן, למרות שאפשר היה לטעון גם שזו נגיעת כתף. החלטה גבולית.

מתיאו לאוז, הפרשן של Movistar במשחק של בארסה נגד פורטו הסביר:

המשיכה של קונדה במחצית הראשונה היא גבולית, אבל היה אפשר לשרוק על זה.
אין פנדל בנגיעת יד של קאנסלו. אאוסטקיו מרחיב לפני את הגוף עם הרמת היד קדימה וזה נחשב לעבירת יד.

בתוך כל הכאוס הזה, צ’אבי ניהל בצורה רעה מאד את המשחק.
הוא לא הגיב מהר לשבירת הלחץ הקלה של פורטו, הוא הכניס את רוברטו דווקא על חשבון רומאו, שאמנם לא היה מבריק, אך עדיף היה להכניס את רוברטו על חשבון גאבי במשחק חלש ולהשאיר את הפיבוט שלך על המגרש.
הוא לא זיהה לדעתי בזמן את העייפות של לאמאל במחצית השנייה, שירד מהמגרש אגב לשירותים אחרי שהרגיש רע והשאיר את ברצלונה כמעט 10 דק’ בעשרה שחקנים על המגרש.

ברצלונה מנצחת משחק לא קל בכלל, אך לטעמי המסקנה הגדולה ביותר מהמשחק הזה היא שאם למועדון יש שאיפות גבוהות בליגת האלופות (ויש להם), רומאו נחמד וטוב לליגה , אבל נגד האימפריות זה לא יספיק כלל.
ברצלונה צריכה פיבוט חדש.

הבולטים ביותר

טר שטגן – איש המשחק. 5 הצלות שהוכיחו שוב עד כמה מדובר בשוער היסטורי. ציון 8.5
קונדה – סגנו של טר שטגן. תיקול אחד משמע שהבלם שלך מתמקם היטב ועושה עבודה שקטה – ציון 8
פראן טורס – הכריש. נכנס כמחליף ועשה את העקיצה הנדרשת – ציון 7.5
גונדואן – הופקר בקישור עם משחק חלש של רומאו וגאבי, ועדיין הייתה התחושה שהוא מצליח לנהל את מה שקורה על הדשא – ציון 7

מדי טרמי – עשה חיים קשים מאד לברצלונה ולטעמי היה ראוי לקבל פנדל על התקרית עם קונדה – ציון 7.5
אלאן וארלה – היה המנוע של פורטו במרכז המגרש – ציון 7
רומאריו – בלט לרעה. איבד את הכדור לגונדואן בשער, כמעט בכה על המגרש (כאב לי עליו) ונראה כשחקן רדוף לאורך רוב המשחק – ציון 6

 

2 תגובות
  1. גיא כותב

    תודה ניסים, שנה טובה.

  2. שון כותב

    סיכום נהדר

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן