ללא נוקאאוט | באיירן מינכן 1 – 1 באייר לברקוזן

1. ההרכבים והטקטיקה:

1.1. ההרכבים הראשוניים:

* באיירן מינכן: 

האדומים עלו כרגיל ב-4-2-3-1 של קומפאני, כאשר קימיש בקישור האחורי לצד פאבלוביץ’, מוסיאלה כקשר התקפי מאחורי קיין, ואוליסה וגנאברי בכנפיים (פלימייקר כנף מימין וחלוץ צד משמאל).

* באייר לברקוזן: 

עלתה ב–3-4-2-1  הקלאסי של אלונסו, עם 3 בלמים (טאה, טאפסובה ובלוסיאן הפחות מנוסה), 4 בקישור, כאשר ג’אקה ואנדריך הגרזנים בקישור האחורי, ופרימפונג וגרימאלדו הווינגבאקים בכנפיים, כאשר בהתקפה שני קשרים התקפיים בדאבל פיבוט: וירץ הפנטזיסט וטרייר האלמוני (החלטה מוזרה של אלונסו, מה עם אדלי? נ’ייתן טלה? יונאס הופמן?), כשבחוד החלוץ הניגרי הגבוה והאימתני בוניפייס.

1.2. העמדות הממוצעות/פריסה-טקטית:

* באיירן מינכן: 

ניתן לראות כמה גבוה במגרש ממוקמים הבווארים, כאשר השחקנים הקדמיים ביותר היו  הווינגרים גנאברי (7) ואוליסה (17), אך קיין החלוץ (9) ממוקם יותר מדי מאחור, עדות לקושי שלו להגיע למצבים בתוך הצפיפות.

1.3. מפת איזורי התקיפה:

*באיירן מינכן: 

תקפו באופן שווה דרך שתי הכנפיים (33% מימין, ו-36% משמאל), כאשר מימין הבווארים הלכו הרבה דרך אוליסה, על אף שגריירו האנמי לא סיפק לו מספיק עזרה על הקו, ומשמאל: דרך גנאברי ודיוויס.

*לברקוזן:

תקפו בעיקר דרך האגף השמאלי (58%) עם גרימאלדו הנהדר, שבהחלט ניסה גם הגנתית וגם התקפית, אך לעומתו פרימפונג שבאגף ימין היה עסוק מאד בפעולות הגנתיות ופחות עלה להתקפה, וגם התקשה מאד עם הסגירה ההגנתית של דיוויס. על המרכז בכלל אין מה לדבר (14%) משמים, שמעיד בעיקר על ההתגוננות של באייר.

2. הסטטיסטיקה של המשחק:

2.1. הכי הרבה:

2.2. הסטטיסטיקה הכללית:

שימו לב שלברקוזן התרכזה בעיקר בבעיטות מרחוק (67%), ולא הצליחה לייצר בעיטות מתוך תיבת החמש (0%!), בעוד שהבווארים כן הצליחו לבעוט 22% מבעיטותיהם מתוך תיבת החמש, מה שמראה על העליונות הגדולה שלהם במשחק, ואולם 11% בלבד מתוך הרחבה מעידים על חוסר ההצלחה לפרוץ את ההגנה האיתנה של לברקוזן.

3. הדינמיקה של המשחק:

3.1. השתלשלות העניינים:

*מחצית ראשונה – 1-1:

באיירן הגיעה חדשה ונחושה למשחק הזה, התנפלה על כל כדור, ושלטה בכדור ובקצב, עם המון מסירות קצרות. ואולם, לברקוזן שהגיעה בגישה הגנתית, סגרה היטב, כך שהבווארים לא הצליחו להכינס לרחבה ולהגיע למצבים איכותיים. כך למשל, החלוץ האנגלי קיין כמעט לא הורגש, ובאיירן הסתפקה בעיקר בבעיטות מרחוק, אחת של גריירו ואחת של אוליסה בבעיטה חופשית שהלכה למשקוף והחוצה. הגנתית, אופמקאנו הנהיג את ההגנה, וביחד עם קים מין ג’ה עצר כל ניסיון של בוניפייס או וירץ להיכנס לרחבה.

ואז משום מקום לברקוזן כבשה בבעיטה היחידה שלה אל המסגרת, מבעיטה אדירה מרחוק של אנדריך. באיירן לא נלחצה והמשיכה בסדרה של התקפות, עד שמצאה את השיווון מגולאסו של פאבלוביץ’, בוולה ממרחק רב מחוץ לרחבה.

*מחצית שניה 1-1:

זוהי מחצית שעמדה שוב בשליטה בווארית, אך ללא מצבים מאד איכותיים, אלא בעיקר בעיטות מרחוק, עד למצב הנהדר הכפול של גנאברי, שקיבל כדור נהדר מהאגף מקיין, בפעולה היחידה הטובה שלו במשחק, בעט לקורה מהאוויר, בכדור שבנס לא נכנס, ואת הכדור החוזר בעט שוב, אף הפעם אל המשקוף והחוצה. חוסר מזל אדיר לבאיירן. באיירן המשיכה לתקוף, גם בעזרת המחליפים ההתקפיים, קומאן המצויין וסאנה המעט חלוד, כשלאיימר התקשה לתרום מעמדת המגן הימני התוקף מימין, אך לא הגיעה למצבים איכותיים נוספים, פרט לבעיטה של אוליסה מתוך הרחבה שנחסמה ברגע האחרון. לקראת הסיום דווקא לברקוזן כמעט וכבש, לאחר שבהתקפה מעבר וירץ מצא במסירת עומק קסומה את טלה המחליף, שנכנס לרחבה ובעט לא מספיק חזק לידיו של נוייר. תיקו מאכזב לבווארים, שהיו הרבה יותר דומיננטיים.

3.2. הגולים:

הגול ה-1 – דקה 31 – xG=0.04:

דווקא כשבאיירן שלטה ותקפה, ובעטה לשער, התקפה מקרית של לברקוזן הסתיימה בהרחקה רעה של פאבלוביץ’ לקרן, שהגיעה לבסוף לקשר האחורי אנדריך, שבעט חץ מהיר וחזק לפינה השמאלית הנמוכה של נוייר, שלא הגיע לכדור.0-1 לא מוצדק ללברקוזן.

הגול ה-2 – דקה 39 – xG=0.14:

4.1. השחקן המצטיין – יושוע קימיש, הקשר המרכזי של הבווארים – המאסטר במרכז המגרש –  ציון 8.5 במדד בולרז. 

הקשר המרכזי (50/50) הבינלאומי הלא נגמר תופקד הפעם בקישור, ולא כמגן ימני (שגם משם הוא מצטיין), והיה המנהיג ונותן הטון בקישור הבווארי:

• 90 דקות.
• 0 שער / 0 בישול.
• 1 בעיטות לשער / 0 למסגרת – היה קרוב לכבוש, אך רק כמעט.
• 4 מסירות מפתח.
• 19 מסירות לשליש האחרון.
• 139 נגיעות – דומיננטי מאד במרכז השדה.
• 119/124 פאסים ב-96.0% דיוק – מכונה. דיוק טוני קרוסי, ובכמות של צ’אבי.
• 7/8 (88%) כדורים ארוכים – פשוט נהדר.
• 1 פאול שסחט.
• 0 תאקלים מוצלחים/2 חטיפות/8 החזרות כדור – אדיר גם הגנתית.
• נוכחות משמעותית במרכז השדה, עם נוכחות גם בסגירה באגף ימין, כפי שמעידה מפת החום שלו.

4.2. השחקן המאכזב: ג’מאל מוסיאלה, הקשר ההתקפי הוירטואוז של גרמניה – הירבה לדרבל אך לא היה אפקטיבי – ציון בולרז 4.0.

אין ספק שכל אוהדי באיירן ציפו ממוסיאלה הצעיר להרבה יותר: הוא אומנם היה מאד מעורב ונגע המון בכדור, וגם היה מעורב בהכי הרבה מאבקים במשחק (20) ביצע שוב ושוב את הדריבלים המסחררים שלו, אך לא שיחרר את הכדור בזמן לחבריו ואיבד לא פעם, ועשה רושם שהוא הולך יותר מדי עם הראש בקיר. גם הארי קיין היה שוב חלש במשחק עונה, לא בעט לשער, לא נע לעומק, ולא הצליח כמעט ליצור כלום, אך הציפיה ממוסיאלה להוביל הייתה גדולה יותר.

4.3. עוד בלטו במיוחד:

*באיירן מינכן:

• מייקל אוליסה:  פלימייקר הכנף שהגיע במומנטום קטלני למשחק היה הפעם יותר סולידי, אומנם נגע המון בכדור והיה מעורב, ואף שיגר בעיטה חופשית למשקוף, אך כשל בקרוסים וביצירת מצבים.
• אלכסנדר פאבלוביץ’:  הקשר האחורי הצעיר לא רק שהבקיע שער מדהים ווירטואוזי בוולה, אלא גם חטף וחסם, והניע את הכדור היטב במרכז המגרש.
• סרג’ גנאברי: לא היה מספיק מעורב במשחק ההתקפה, לא יצר מצבים עבור חבריו, אך היה משמעותי בכך שהגיע לשני מצבים נהדרים באותה התקפה כשרק חוסר מזל אדיר מנע ממנו לכבוש.

*באייר לברקוזן:

• גרניט ג’אקה:  הקשר האחורי המנוסה שוב תיקל וחטף והיה עוגן במרכז השדה, והוביל את המגננה של באייר.
• אלכס גרימאלדו: היחיד שבאמת השתדל מאד התקפית, והגיח לא פעם לעמדות תקיפה.
• פלוריאן וירץ:  לא משחק גדול של הפנומן, שנפגע מהגישה ההגנתיתי של באייר וממהפוזשן הנמוך שלה, אך גם בו הצליח להוביל מס’ מהלכים התקפיים ואף לספק מסירת עומק קסומה לטלה, שכמעט וכבש מתוך הרחבה.

5. לסיכום:

אז מה היה לנו? משחק עונה עם ההתקפה הטובה בליגה (באיירן) והתקפה נהדרת גם כן של באייר, אך שנגמר ללא הכרעה ובתוצאה מאכזבת של 1-1, ובעיקר, עם כדורגל שלא התעלה לרמה גבוהה. וזאת, בעיקר בעקבות הגישה ההגנתית של אלונסו, שממש “בא מהבית” עם ההחלטה להתגונן, בידיעה שתיקו בחוץ מול באיירן שבפורמה כה טובה וקטלניות התקפית הוא לא תוצאה רעה, בהנחה שבגומלין בבאיי ארינה באייר כבר תבוא לתקוף ולנצח. וזה עבד לו.

החלק המאכזב הוא שכל הכוכבים הגדולים, מוסיאלה, קיין ואוליסה, אל מול וירץ, בוניפייס, פרימפונג וגרימאלדו – פשוט לא הצליחו לזהור ולהביא את הקסמים שלהם אל הדשא, ולכן לא קיבלנו משחק עם כדורגל איכותי במיוחד או דרמה גדולה.

הבווארים מצדים, יכולים אומנם להיות מרוצים שהם הראו המון אופי וחזרו מהפיגור הלא מוצדק של 0-1  מהשער המקרי של אנדריך (הקבוצה של טוכל כנראה היתה מתפרקת ומובסת במצב שכזה). אבל יחד עם זאת, האדומים ממינכן בהחלט יוצאים מכאן מאוכזבים מאד מכך שהם היו טובים הרבה יותר, שלטו בצורה אבסולוטית, וכן הגיעו למס’ מצבים לא רעים – בייחוד המצב הכפול של גנאברי, שאלוהים יודע איך הוא לא נכנס – ולמרות הכל לא הצליחו לנצח, ולנקום ביריבה המרה החדשה שלהם, במה שיכל להוות הצהרת כוונות, וגם לפתוח פער בפסגה.