“לעולם לא אפסיק להיאבק”: סיפורו של פול גאסקוין

אנחנו אוהבים סיפורים מרגשים, הספורטאים העניים שיצאו משכונת הפשע בזכות הספורט, או הספורטאי שהתגבר על מות אימו בזכות הספורט. אבל החיים הם מורכבים, ויש סיפורים אחרים, גם אם הסוף פחות שמח.

בסיפורו של פול גאסקוין יש הכול, יש עוני, יש הצלחה בכדורגל, אבל יש גם אלכוהול ופשיטת רגל, סיפורו של הכדורגלן שכונה “האיש הפופלארי ביותר בבריטניה” וגם “גאזה”.

פול ג’ון גאסקוין נולד ב-27 במאי למשפחה ענייה בת שש נפשות בעיר גייטסהד הסמוכה לניוקאסל בצפון אנגליה. הוא נקרא על שמם של שניים מכוכבי הביטלס, פול מקרטני וג’ון לנון, אך חלומו הגדול היה להיות כדורגלן מקצועני.

מתמודד עם טרגדיות בעזרת הכדורגל

בילדותו, היה גאסקוין חותם שוב ושוב בבית הספר, בטענה שהוא מתרגל את החתימה לקראת העתיד בו הוא יהיה כדורגלן מקצועני. מורה שראה אותו עושה זאת זלזל בחלומו ואמר שרק אחד למיליון הופך לכדורגלן מקצועני, אך זה לא עצר את גאסקוין שהמשיך לחלום להיות שחקן מקצועני בניוקאסל יונייטד – הקבוצה אותה הוא אהד.

במקביל, גאסקוין עבר טרגדיות במישור  האישי, כשהיה עד בגיל 10 למותו של אח של חבר. אביו החל לסבול מהתקפים וגאסקוין עצמו התחיל להתמכר להימורים, ולסבול מטיקים בגוף. הכדורגל היה המפלט שלו, והוא העיד שבזמן ששיחק הוא הצליח להתגבר על כל הקשיים.

גאסקוין ניסה את מזלו במחלקות הילדים של מידלסברו וסאות’המפטון, אך ללא הצלחה. הוא לא וויתר ובגיל 13 הוא הצטרף למחלקת הילדים של קבוצתו האהובה ניוקאסל. כבר מתחילת דרכו לצד כישורנו הבולט הוא הרבה להסתבך בצרות, הגיע לבית משפט וכונה על ידי יו”ר ניוקאסל “ג’ורג’ בסט ללא מוח”.

פול גאסקוין עוזר למשפחתו

גאסקוין זכה להצלחה בקבוצת הנוער איתה זכה כקפטן בגביע, ובאפריל 1985 הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת. הוא הפך לשחקן הרכב כקשר בקבוצה הבוגרת כבר בעונת 1985/86, והבקיע תשעה שערים באותה עונה.

בעונת 1987/88 הוא זכה בתואר השחקן הצעיר של השנה, וקיבל הצעות ממנצ’סטר יונייטד וטוטנהאם. הוא הבטיח לאלכס פרגוסון, מאמנה של יונייטד, כי יחתום בקבוצה, אך בסופו של דבר חתם בטוטנהאם, שעל פי עדותו של פרגוסון קנתה בית למשפחתו הענייה.

באותה עונה הוא זומן לראשונה לנבחרת הלאומית, למוקדמות מונדיאל 1990. במונדיאל עצמו גאזה היה אחד המצטיינים, ועזר לאנגליה להעפיל לחצי הגמר, שם היא הודחה מול גרמניה בדו קרב פנדלים. לאחר אותו מונדיאל הוא נעדר מספר שנים מהנבחרת בגלל הפציעות השונות שעבר.

יוצא מאנגליה וחוזר לאי הבריטי

2.3 מיליון הליש”ט אותם שילמה טוטנאהם לניוקאסל תמורת גאסקוין היו סכום שיא בבריטניה באותה תקופה, וההעברה הראשונה שחצתה את רף שני המיליון. בטוטנאהם הוא פרץ לתודעה הבינלאומית, ולאחר ששיחק בקבוצה במשך ארבע שנים הוא חתם בלאציו האיטלקית.

בגמר הגביע האנגלי של עונת 1990/91, קרע גאסקוין את הרצועה בברך ימין, מה שלא מנע ממנו לבלות במועדון לילה שם הוא עבר תאונה שהחמירה את הפציעה וגרמה לו להפסיד את כל עונת 1991/92. בסיום אותה עונה הוא עבר ללאציו תמורת 5.5 מיליון ליש”ט.

גאסקוין שיחק באיטליה שלוש שנים, בהן הוא סבל מפציעות רבות ולא הצליח לחזור לכושרו. ב-1995 הוא החליט לחזור לאי הבריטי, כשחתם בגלאזגו ריינג’רס הסקוטית שם הרשים עם שער מדהים בדרבי מול סלטיק, כשרץ את רוב המגרש.

פול גאסקוין מצליח ועושה שטויות

לצד החזרה לכושר, הוא גם הרבה להשתעשע ולעשות שטויות. בעונת 1995/96, במהלך משחק ליגה, נפל לשופט המשחק הכרטיס הצהוב מכיסו, וגאסקוין המשועשע הניף את הכרטיס לעבר השופט, שלא אהב את ההלצה והניף את הכרטיס לעברו.

באותה עונה הוא כבש שלושער במשחק האליפות, השמינית ברציפות של קבוצתו, וזכה בתואר שחקן העונה מטעם השחקנים והעיתונאים. עונה לאחר מכן ריינג’רס זכתה בעוד אליפות והוסיפה גם את גביע הליגה, כשגאסקוין הבקיע צמד בגמר. ביורו 1996 הוא חזר לסגל הנבחרת, שוב היה מהמצטיינים בטורניר, שוב פגש את נבחרת גרמניה ושוב הודח מולה בדו קרב פנדלים.

מריבה עם אוהדי סלטיק

גאסקוין המשיך לעשות שטויות, ובינואר 1998 הוא הרגיז את אוהדי סלטיק כשסימן תנועת ניגון חליל, שמסמלת את חיילי המסדר הפרוטסטנטי, על מנת להרגיז את אוהדיה של סלטיק המזוהים עם הקתולים. בתגובה, ריינג’רס קנסה אותו ב-20,000 ליש”ט והוא קיבל איומים על חייו מצד ארגון האוהדים של סלטיק. חודשים לאחר מכן הוא חזר לאנגליה וחתם במידלסברו.

באוקטובר 1998 הוא אושפז בגלל שתיית 32 שוטים של וויסקי. הוא ניסה להיגמל מאלכוהול ללא הצלחה, ובסופו של דבר הוא שוחרר מהקבוצה אחרי שנה וחצי וחתם באברטון שם שיחק שנתיים. לאחר מכן הוא עבר לתקופה קצרה בברנלי, משם נדד לגאנסו טיאנמה הסינית. במהלך התקופה בסין הוא נדד לארצות הברית, נפל לסמים ונכנס לדיכאון, מה שהביא לעזיבתו לארצות הברית על מנת להיגמל. בכך, סיים גאסקוין את הקריירה שלו. בשנת 2001 הוא אובחן עם מאניה דיפרסיה.

ניסיונות לאמן וצרות אחרי הקריירה

ביולי 2004 הוא חתם כמאמן-שחקן בבוסטון יונייטד האמריקאית, אך עזב אותה לאחר 11 משחקים בגלל שהם סירבו לאשר לו להשתתף בתוכנית ריאלטי.  ב-27 באוקטובר 2005 הוא מונה למאמן קבוצת קטרינג טאון האנגלית, אך הוא פוטר לאחר 39 ימים בגלל בעיות האלכוהוליזם שלו.

לאורך השנים גאסקוין המשיך להסתבך בצרות, להיכנס ולצאת למכוני גמילה וגם הואשם בתקיפה מינית אך זוכה לבסוף.  ב-2016 הוא הותקף ואושפז עם פציעות ראש. לאורך השנים הוציא גאסקוין שלושה ספרים על ההתמודדויות שלו. בראיון שהעניק לעיתון בריטי בחודש מרץ האחרון הודה בכאב: “אין לי בית, הפכתי לאלכוהוליסט אומלל”, אך גם השאיר תקווה כשהוסיף: ” אני תמיד אהיה אלכוהוליסט, אבל לא אפסיק להילחם בזה”.

לאן היה גאסקוין מגיע אם היה מצליח להיות יציב מבחינה נפשית?

3 תגובות
  1. שון כותב

    תודה 🙏🏻

  2. התותחן מלונדון כותב

    שחקן אגדה, מהאנגלים שמוכשרים כמו ברזילאים!

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    יפה מאוד

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן