מבצע סדר חדש | ריאל מדריד 0 – 4 ברצלונה

לראשונה מזה כמה שנים טובות, עולם הכדורגל חיכה לקלאסיקו הזה כמו בימים הטובים של מסי וכריסטיאנו.
האווירה מסביב הייתה מחשמלת וכבר כמה ימים טובים שהקלאסיקו הפך לשיח המרכזי בכל רחבי אירופה, כשמצד אחד ישנה ברצלונה המתאוששת שהצילה עצמה מהתרסקות כלכלית ולאחר מכן החתימה את אחד המאמנים האיכותיים ביותר – הנסי פליק, כשמהצד השני ישנו קרלו אנצ’לוטי הותיק, שלא מעט אוהדי ריאל מדריד מאסו בו בעקבות היכולת החלשה מאד של אלופת ספרד ואירופה.

הנרטיבים נכתבו מעצמם.
האנדרדוג שדורס כל מה שבדרך ורוצה להוכיח שהגיע הזמן לשנות את המשוואה, אל מול מועדון הפאר שמנוהל על ידי הבוס הטוב בעולם שנמצא כעת בתקופה פחות טובה ורוצה להוכיח שהוא עדיין בעל הבית, גם באירופה, וגם בספרד.

ההרכבים

ברצלונה המשיכה עם ה 4231 באותו הרכב שפתח מול באיירן מינכן כשריאל מדריד עלתה ב 442 קווים הגנתי ומעין ניסיון לייצר יהלום התקפית, אך בפועל ריאל מדריד שיחקה גם התקפית במערך של 442 קווים, וזה היה הדבר הראשון שתפס את עיניי, כשלא היה ברור מדוע אנצ’לוטי לא מנסה למקם את בלינגהאם גבוה יותר מתחת ויניסיוס ואמבפה.

כשמסתכלים על מפת הנגיעות בכדור של ג’וד בלינגהאם מגלים עד כמה האנגלי לא היה רלוונטי כלל למשחק הקישור או ההתקפה של הקבוצה!

מצד אחד, 4 נגיעות ברחבת ברצלונה אבל בלינגהאם כמעט ולא היה מעורב במשחק הבילדאפ של הקבוצה, כשאת רוב הנגיעות שלו בכדור הוא מייצר בצד ימין של המגרש ונמוך מאד כשהוא קרוב יותר ללונין מאשר לפנייה.

כשמסתכלים על השחקן המקביל לבלינגהאם, הלא הוא קאמבינגה, רואים בצורה מאד ברורה את הניסיון של קרלו אנצ’לוטי לשחק ב 442 קווים.

אנצ’לוטי ניסה בעצם לייצר משוואה בה קאמבינגה יהיה אחראי להוצאת התקפות מהירות דרך כנף שמאל לצד ויניסיוס ואמבפה, בזמן שבלינגהאם בימין עוזר מצד אחר ללוקאס ואסקז בעבודה ההגנתית בה הוא רחוק מלהצטיין, ויחד עם זאת אנצ’לוטי רצה שהאנגלי שלו יחפש שטחים ריקים אותם הוא יוכל לתקוף דרך הכנף.

הפרישה הזו עבדה באופן יחסי, כפי שאפשר לראות במצב הגדול אליו הגיעה ריאל מדריד כשהמשחק עדיין היה מאוזן.

הפעם זה דווקא צ’ואמני שדחף את הכדור לויניסיוס, בזמן שריאל לא עומדת ביהלום שחשבנו שנקבל, אלא כאמור בפרישה של 442 שאיפשרה תאורטית לבלינגהאם לדחוף קדימה, למשוך את תשומת הלב של באלדה ובכך לשחרר את ואסקז למשימות התקפיות.

אם המצב הזה לדוגמא היה נכנס, ייתכן והמשחק היה מתפתח אחרת לחלוטין.

זהו משחק ההאשמות

זה היה משחק מוזר.
לאוהד האובייקטיבי זה כנראה היה אחד המשחקים היותר טובים של השנים האחרונות.
נדמה היה ששתי הקבוצות יישמו לחלוטין את פילוסופיית הכדורגל שלהם והלכו בכל הכוח קדימה.

ריאל מדריד עשתה זאת עם הכדורגל העקרוני/פלואידי של אנצ’לוטי, וברסה עשתה זאת עם הפליקי פלאקה שהוא מעין טיקי טאקה על סטרואידים, עם כדורים ארוכים קדימה ולחץ סטייל יורגן קלופ בשיאו.

הגישות האלו גרמו לכך שהמשחק שוחק בעצם מרחבה לרחבה. משחק משוגע.

מתי ראיתם משחק עם 3 ניסיונות לבעוט לשער ממרחק של לפחות 40 מטר?

תוך כדי משחק, וכשכבר היה ברור לאן כל זה הולך, החל לו כאמור משחק ההאשמות.

האצבע המאשימה הגדולה מכולן מופנית לקרלו אנצ’לוטי.

Muchas gracias por todo, mister. Pero estoy muy cansado de que el equipo no juegue nunca a nada y que defendamos peor que Errejon a las mujeres. #AncelottiOut pic.twitter.com/vRIwzUY0hZ

— J. Miguel ❌ (@Mikkexl) October 26, 2024

למרות שריאל מדריד כן הגיעה למצבים שלה, וכאמור אם ויניסיוס היה כובש בדקה ה 21 או אם אמבפה היה מצמק ל 2:1, ייתכן וריאל מדריד הייתה יורדת אחרת מהמגרש, אבל כשמפסידים, האחריות היא ברוב המקרים על המאמן.

מצד אחד, ריאל מדריד התכוננה למשחק הלחץ הגבוה של ברצלונה היטב.
זה לא מקרי שהלבנים נתפסו ב 12 (!!!) נבדלים אמש, כש 8 מהם שייכים לקיליאן אמבפה.
זה מראה שהייתה הכנה טקטית וניסיון לתפוס את קו ההגנה של ברצלונה במערומיו, אך מצד שני זה גם מצביע כנראה על רמת ביצוע נמוכה ואולי אף טעות בגישה.

ריאל מדריד מתקיפה עם שני שחקנים בלבד – ויניסיוס ואמבפה.
זה בלט אמש בצורה מאד ברורה.

אמבפה רשם 3 בעיטות אמש ו-ויניסיוס 2, בזמן שהשלישייה ההתקפית של ברצלונה לדוגמא רשמה סך של 11 בעיטות – ימאל ולבנדובסקי 4 כל אחד, וראפיניה עם 3 בעיטות.

אנצ’לוטי היה חייב למצוא דרך בכדי להפעיל עוד צלע התקפית שתתרום לו עוד 2-3 בעיטות, ובכך ליישר במעט את הסטטיסטיקה ולהגדיל את הסיכויים של קבוצתו לכבוש שער.
הפיתרון הזה הוא ג’וד בלינגהאם, אך כאמור, האנגלי שיחק רחוק מאד מהשער, ראו ערך מפת הנגיעות בכדור.

אם בלינגהאם היה משחק מתחת לויניסיוס ואמבפה, הוא יכול היה להיות האיום העיקרי של הקבוצה.
ברצלונה כאמור משחקת על קו הנבדל, ואם ויניסיוס ואמבפה היו מושכים את הבלמים של ברצלונה החוצה, בלינגהאם כמספר 10 חופשי היה יכול לנוע אל השטח הריק מקו שני ולהפתיע את הגנת ברצלונה.

שימו לב לקו ההגנה הגבוה של ברצלונה כבר בדקה הראשונה.
אמבפה כבר בנבדל כסימן לבאות, ויניסיוס בצד שמאל ובלינגהאם בצד ימין.

לו האנגלי היה נמצא בין שני הבלמים של ברצלונה כמעין 9 מזויף, הוא היה מצליח בוודאות להפתיע עם הצטרפות מקו שני. אבל אנצ’לוטי בחר להישאר ב 442 קווים.

ריאל מדריד גם כשלה הגנתית אמש נגד ברצלונה.

ה 442 קווים גרם לכך שאף שחקן בלבן לא לחץ את מוביל הכדור של ברצלונה, וקסאדו הנפלא הרים לפתע ראשו ולא רק הבין שהוא ממש ממש לבד, אלא גם זיהה את העובדה שפדרי וראפיניה הצליחו למשוך החוצה את מיליטאו ורודיגר מהעמדה שלהם.

קו הגנה שכזה הוא שערורייתי. לא פחות. שימו לב כמה שחקנים ריאל נמצאים במרכז המגרש, ואף אחד מהם לא לוחץ את מוביל הכדור כאמור, אך מצד שני, לא מזהה את הסיטואציה ויורד אחורה ללחוץ את ראפיניה ופדרי, ובכך משחרר את משימת ההגנה של מיליטאו שטעה בגדול ושל רודיגר.

אפשר להאשים גם את מנדי ששבר את קו הנבדל, אבל זו טעות קולקטיבית. כל מערך ההגנה של ריאל מדריד קרס.

וזה לא שברצלונה הפתיעה כאן.

את אותה עמידה ראינו גם נגד באיירן מינכן, כששני שחקני התקפה יורדים אחורה ומושכים החוצה את הבלמים, ובכך הם מאפשרים לשחקנים שבאים עם הפנים קדימה את השטח החופשי.

נגד מינכן זה היה ראפיניה, ואמש זה היה לבנדובסקי שבשום סיטואציה בעולם לא יכול לראות את הגב של הבלם שלו כשהוא לא עמוק בתוך הנבדל.
אפשר גם להאשים את לוקאס ואסקז בשמירה על הפולני, אבל במקרה הנוכחי זה לא היה אמור להיות כלל התפקיד שלו.

השער השני של ברצלונה שערורייתי לא פחות.

פדה ואלוורדה לא באמת לוחץ את דה יונג שמקפיץ כדור בקלילות לאגף ימין של מדריד.
זה כל כך קליל כי פשוט אין שם אף שחקן.
רק אלוהים יודע מה לוקאס ואסקז חיפש בשמירה על ראפיניה במרכז המגרש, ובלינגהאם המתוסכל והעייף כבר לא יודע את מי הוא צריך לשמור ומה המשימות ההגנתיות שלו.

וכן, קיליאן אמבפה החמיץ פעמיים ברשלנות וייתכן מאד שבאמת משהו עובר עליו. שחקן ברמתו לא יכול להחמיץ ככה ולא יכול להיכשל 8 פעמים ביציאה לנבדל, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא השחקן הכי מהיר על המגרש ובפער. התזמון שלו היה נוראי ואולי אמבפה צריך לעלות מהספסל במשחק או שניים בכדי להחזיר לעצמו ביטחון ורוגע, כי כרגע זה נראה רע.

ציון 4.5 לאמבפה במדד בולרז.

וכן, ויניסיוס ג’וניור איכזב בגדול אמש.
זה לא רק ההחמצה המזעזעת.

זה 1/5 דריבלים מוצלחים, זה 0 בעיטות למסגרת, זה יצירת מצב הבקעה אחד בלבד בזמן שימאל וראפיניה רושמים 3 כאלו כל אחד.
משחק מתחת לממוצע לויניסיוס ג’וניור.

ציון 5 לויניסיוס במדד בולרז.

האשם העיקרי

בשום סיטואציה ריאל מדריד לא יכולה להראות כל כך לא מוכנה. לא טקטית ולא מנטלית. זה משהו שאי אפשר לקבל במועדון כל כך גדול.

קרלו אנצ’לוטי נכשל אמש בכל אספקט.
פליק שלח אותו בחזרה לאקדמיה.

אין הנחות אחרי משחק כזה בו שחקני אליט כגון פדה ואלוורדה וג’וד בלינגהאם בקישור נראים כל כך אבודים ומנותקים.

ריאל מדריד יכולה להפסיד, יכולה גם להכיל משחק אחד רע מאד בתוך העונה, אבל היא לא יכולה להראות כל כך רע.
היא לא יכולה להראות כל כך אבודה טקטית במשחק העונה, ועוד בבית שלה.

לאחר המשחק אמר המאמן האיטלקי: “בפעם האחרונה שבו הפסדנו 4-0 לברצלונה לקחנו גם אליפות וגם את הצ’מפיונס ליג.”

המאמן הדגול הזה ממשיך להסתכל קדימה ובמבט אופטימי, ועל כך יש להעריך אותו, אבל המשחק הזה חייב להיות כשעון מעורר לקבוצה.
השינוי חייב להגיע. משהו בקבוצה לא עובד כמו שצריך, ואולי הגיע הזמן להתחיל להפעיל את הכלים אחרת.

צ’ואמני או קאמבינגה כקשרים אחוריים, ואלוורדה חוזר להיות הרחבה לרחבה המדהים שריאל מדריד נהנתה ממנו בשנים האחרונות, בלינגהאם חוזר להיות כוח התקפי ושחקנים יצירתיים כמו ארדה גולר לדוגמא מקבלים יותר דקות.

זה יכול להיות ב 442 יהלום אמיתי, ולא ב 442 קווים השערורייתי שראינו אמש.
זה יכול להיות ב 433 עם בלינגהאם אפילו כחלוץ מדומה, ואמבפה בימין ו-ויני בשמאל עד שרודריגו יחזור.

יש לקבוצה הזו כל כך הרבה כלים איכותיים, והמאמן שלה חייב להבין שעליו לשנות גישה ולהתחיל להיות יותר יצירתי מאשר להסתמך על רגעי קסם של ויניסיוס מקדימה ברוב ההתקפות של הקבוצה.

ריאל מדריד קיבלה סטירה כואבת מאד.
האיש שעל הקווים חייב לקחת את העלבון הזה ולהפוך אותו לנקודה בה הקבוצה שלו מתעוררת על עצמה, חוזרת להיות כוח דומיננטי, בעיקר עם הכדור, והכי חשוב, ממקסמת את כל הכלים הנפלאים שיש לה. כרגע זה רחוק מאד מאיך שהקבוצה הזו צריכה להיראות.

ברצלונה הצהירה אמש על “סדר חדש” בספרד, לפחות בפוטנציה.
אם ריאל מדריד תסדר את עצמה מחדש, היא תוכל לסכל את האיום הקטלוני. אם לא, החבורה של אנצ’לוטי בבעיה גדולה.