מוחמד סלאח מנסה לשנות את העולם?

כמו לפני כל חג מולד בשנים האחרונות גם הפעם מוחמד סלאח במוקד הסערה.
כשחקן המוסלמי והערבי הבכיר בעולם, סלאח נדרש לא פעם לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של העולם הערבי – כאלו שגם הוא לעיתים לא יודע מאיזה כיוון יגיעו אליו (אם כי הוא יכל לנחש עקב התקפות עליו במקרים דומים בשנים עברו).
אתמול המציאות היכתה שוב בכוכב ליברפול.
המצרי הגיע לבית חולים באנגליה עם יתר שחקני ליברפול על מנת לשמח ילדים חולים לכבוד חג המולד.

סלאח, כמו חבריו, שם על ראשו קרניים של אייל – כחלק מסמלי החג הנוצרי (הם מושכים את המזחלת של סנטה).
כמובן שהמעשה הזה עורר את זעמם של מוסלמים רבים ברשתות ועוד עם השילוב של מלחמת עזה שמתרחשת בימים אלו זה בכלל יצר משהו מטורף.
“אין לך יותר תירוצים סלאח”, “אתה עם ילדים שחיים בגן עדן בזמן שבעזה ילדים חיים בגיהנום”, “אתה קר ומפלצת, כל רגע שבו תמכתי בך הוא רגע מבוזבז”, “אנשים מתים בזמן שאתה שם”, “מה שמת על הראש סלאח ?”, “אתה חוגג חג שלא קשור אליך” “מאיזו דת אתה?!” וכו’.

אלו הן רק חלק קטן מהתגובות שקיבל סלאח על אותה תמונה.

סלאח כזכור ספג לא מעט ביקורות גם סביב מעורבותו במלחמה בעזה, כשלכוכב לקח לא מעט זמן להגיב לאירועים וגם זאת אחרי לחץ עצום מהעולם המוסלמי.
יצא לי לחקור את התופעה הזו כסטודנט למזרח תיכון אני חושב שהימנעותו עד כמה שאפשר מהתבטאות בנוגע למלחמה בעזה והסיפור עם חג המולד שנה אחרי שנה קשורים אחד לשני.

סלאח כזכור נולד וחי במצרים עד גיל 20 שם מי שמציינים את הכריסמס אלה הקופטים (הנוצרים המקומיים) שהם מיעוט נוצרי וכמובן שרק בשכונות שלהם אפשר לראות קישוטים או אווירה של חג מולד ולא בראש חוצות כמו בשאר העולם.

במסגרת מה שסלאח עושה הן בעניין עזה והן בעניין חג המולד אני רואה פה נסיון שלו להשתמש במעמדו ככוכב הערבי מוסלמי הכי גדול כדי לנסות ולעשות פריצת דרך תרבותית.
סלאח הוא אחד שחי בין שתי תרבויות אחרי שעבר בגיל צעיר לבאזל השוויצרית ומאז ספג את התרבות האירופית. נראה שהוא מנסה להיות המוסלמי החדש, זה שלא קנאי ומפחד מכל מה ששונה ממנו, זה שיכול לחגוג גם חגים של דתות אחרות (יש לציין רק לשם החגיגה, ללא ההקשר הדתי בדומה לזה שפה חוגגים נובי גוד), זה שלא מפחד מהשונה ממנו.

האם זה יצליח לו ?

אני לא יודע כי תהליכים כאלה לוקחים זמן לא קצר ואי אפשר ממש למדוד את זה…
אישית, אני מקווה שיצליח.