מולטי טאלנט: הספורטאים שהצטיינו ביותר מענף ספורט אחד

ממייקל ג'ורדן ועד לפטר צ'ך. מכדורגל עד להוקי אולמות. מהיאבקות ועד לבייסבול. הספורטאים שהצטיינו ביותר מענף ספורט אחד - ודחפו את עצמם עד לקצה. וגם: אורי אוזן.

כל חובב ספורט חשב בשלב כזה או אחר מה הספורטאי\ספורטאית שהוא צופה בהם ברגע זה היה צריך לעשות כדי להגיע לאותה נקודה. כמה שעות של אימונים פיזיים, חזרות על אותם התנועות ועוד מיליון ואחד דברים בשביל להיות כמה שיותר טובים במקצוע שהם עוסקים בו.

אבל בעצם, מה אם יש ספורטאי שעושה יותר ממשהו אחד? כולנו יודעים שאימוני כדורגל שונים מאימוני כדורסל, ששונים מאימוני פוטבול וכך הלאה. לכל ספורט יש את הדרישות שלו. כדי להגיע לרמת הצלחה מסויימת בענף ספורט אחר, לאחר שהשקיע כל כך הרבה זמן בשביל להגיע לרמה שהוא נמצא בה, נשמע כמעט כמו דבר בלתי אפשרי. אבל הנה כמה דוגמאות של אנשים שהצליחו לעשות את המעבר בין ענפי הספורט השונים ברמות הצלחה כאלה ואחרות.

כדורגל, אבל לא רק

סביר להניח שרבים מכם לא שמעו על קונסטנטין הרולד. הספורטאי הרומני נולד ב-1912 במורני שבמחוז דמבוביצה ברומניה. הרולד היה ספורטאי במלוא מובן המילה, כזה שבמהלך חייו השתתף והתחרה בלא פחות מ-14 סוגי ספורט שונים. הוא שיחק כדורגל (שיחק כחלוץ, קשר, ושוער), כדורסל (היה שחקן ומאמן), כדוריד, כדורעף, אתלטיקה, ירי תחרותי, סקי, חתירה, כדור-מים, פינג פונג, טניס, רוגבי, סייף והתעמלות קרקע.

קונסטנטין זכה בתחרות סיף במכללה בה למד ב1934, השתתף בגביע העולם בכדוריד ב-1937, זכה בטורניר פינג-פונג זוגות מעורב ב-1946, נוסף למספר שיאים ששבר וזכייה בתחרות הקרב-10 הלאומי, בו קבע תוצאת שיא שהחזיקה במשך 14 שנים. הרולד היה ספורטאי בכל רמ”ח אבריו, וב-1954 הוא קיבל את התואר ”אמריטוס” – תואר כבוד הניתן לאדם לאחר פרישתו, הרולד קיבל את התואר על פועלו כ”מאסטר ענפי הספורט”. בנוסף, הוא קיבל את התואר בפעם השנייה ב-1966, על שנותיו כמאמן שעיצב דורות של אתלטים.

שוערים עם לב קרח

פטר צ’ך ולב יאשין, שניים מהשוערים הטובים בהיסטוריה, עשו מעבר דומה כאשר עברו מעמדת השוער בכדורגל לעמדת השוער בזירת ההחלקה של הוקי הקרח. צ’ך סיים קריירה של יותר מ-20 שנים, בהן הוא מיצב את מעמדו כאחד השוערים הגדולים בהיסטוריה של הפריימירליג. הצ’כי זכה בדרך בתארים רבים עם צ’לסי, וגם בכמה עם ארסנל, לפני שהחליף את אפודת השוער ברפידות והמחליקים. 5 חודשים בלבד לאחר הפרישה חתם צ’ך בגילפורד פיניקס, מליגת ההוקי הרביעית באנגליה. במהלך 4 שנות קריירה (עד כה, הוא עדיין שחקן פעיל), הוא הספיק לזכות בטרבל בעונתו השנייה, ותוך שנתיים הוא הגיע להיות השוער הפותח של האוקספורד סיטי סטארס מהליגה ה-3. צ’ך אפילו שיחק תקופה כמושאל בבלפסט ג’איינטס מהליגה הראשונה.

ויאשין? יש שיגידו שהדרך שלו יותר מרשימה. הוא שיחק בעמדת השוער של דינמו מוסקבה בכדורגל והוקי… בו זמנית. השוער הסובייטי שיחק בקבוצת ההוקי בין השנים 1950-54, וזה התאפשר כי ליגת הכדורגל לא שוחקה במהלך חודשי החורף. בשנת 1953 הוא אפילו זכה עם קבוצתו בגביע ברית המועצות. ב-1954 החליט יאשין לפרוש מהוקי ולהתמקד בכדורגל ,החלטה שנראה שהתבררה כנכונה כיוון שבהמשך הקריירה הוא זכה בתארים רבים, הכוללים מדליית זהב אולימפית ואפילו זכייה בכדור הזהב – השוער הראשון והיחיד עד היום שעשה זאת.

 בין המגרש לאולם

אם כבר דיברנו על הוקי קרח, אז למה לא לעבור לדבר על הוקי אולמות? המשחק הומצא בשוודיה ומשוחק עם מקלות פלסטיק וכדור פלסטיק מחורר, ואולי אפילו זכיתם לפגוש גרסה של המשחק בשיעורי ספורט שירד גשם בחוץ. בהתאם למשחק, שהומצא כאמור בשוודיה, נדבר גם על שחקן שהגיע משוודיה. הנריק לארסן, אחד משחקני הכדורגל השוודים הגדולים בכל הזמנים, היה יכול לבחור במסלול קריירה שונה לגמרי. ב-1989 הוא פתח ב-8 משחקים במדי ‘Viskan HBK’, בהם כבש 6 שערים בליגה המקצוענית של הוקי אולמות בשוודיה. כולם צפו לו עתיד מזהיר בתור שחקן של הנבחרת השוודית, שזכתה עד אז ב-10 מתוך 14 אליפויות העולם שהתקיימו בהוקי אולמות. לבסוף, לארסן העדיף להתמקד בכדורגל וזכה לקריירה ארוכה ומלאת תארים שכללו מספר אליפויות ואפילו זכייה בליגת האלופות עם ברצלונה. ב-2008 הנריק אפילו חזר למספר הופעות בתחום הוקי האולמות, אותן הוא ערך במדי ‘Helsinborgs IF’ . באותו זמן הוא שיחק במקביל גם במדי קבוצת הכדורגל של המועדון. מראיונות שנערכו לאחר המשחקים נאמר כי: ”לארסן חזר אלינו, אבל זה לא היה אותו דבר. הוקי האולמות פספס פוטנציאל ענק”.

הכדור הכתום או הכדור הלבן?

רודריגו פאלאסיו היה שחקן אינטיליגנט, ממושמע טקטית, כזה עם חוש לשערים, יצירתיות וורסטיליות. אבל גם עם קליעה טובה לשלוש? החלוץ עם ”זנב העכברוש”, הזכור בעיקר מתקופתו באינטר, וחתום על החמצה נוראית בגמר המונדיאל, פרש בגיל 40 אחרי 20 שנה על מגרשי הכדורגל. פאלאסיו החליף את נעלי הפקקים בנעלי הכדורסל, וכמה חודשים לאחר פרישתו הוא חתם במדי מועדון ספורט גרגנו, שמשחק בליגה השישית באיטליה. בינתיים נראה שפאלאסיו מצליח שם לא רע, וכרגע קבוצתו ממוקמת במקום הרביעי בליגה כאשר הוא עם ממוצע של 11 נקודות למשחק.

המשחק ה’יפה’ והספורט ה’לבן’

פאולו מאלדיני הוא אולי שחקן ההגנה הטוב בכל הזמנים. מאלדיני, אגדה איטלקית ומילאנזית, מחזיק באינספור תארים והישגים. אין הרבה דברים שעדיין לא נאמרו על ”אל קפיטנו”. אחרי יותר מ-1000 משחקים, מלדיני פרש ממשחק פעיל, וב-2017 עשה ניסיון לעבור מה”משחק היפה” ל”ספורט הלבן”. יחד עם שחקן הטניס לשעבר, סטפנו לנדוניו, הצמד האיטלקי העפילו לגביע אספרייה לזוגות, שנערך כל שנה במילאנו כחלק מסבב צ’לנג’ר של ארגון הטניס העולמי (ATP). מלדיני ושותפו החזיקו בסך הכל 41 דקות נגד הצמד הפולני-הולנדי תומאש בדנארק ודוויד פל, והודחו לאחר משחק אחד.

אייר ג’ורדן

אחרי כל כך הרבה כדורגלנים, הגיע הזמן לעבור לספורטאים גדולים אחרים. את החצי השני של הרשימה צריך להתחיל בגדול, ולמה לא להתחיל עם השחקן הגדול בכל הזמנים? כולם מכירים את היסטורית הכדורסל של מייקל ג’ורדן – עשרות רגעים אדירים, סיפורים הזויים ו-6 טבעות אליפות, אך הרגע שאני רוצה להתרכז בו הוא הרגע בו מייקל ג’ורדן מודיע בפעם הראשונה שהוא פורש מכדורסל (כן, הוא פרש 3 פעמים בסך הכל), ועובר לשחק בייסבול.

לאחר הזכייה באליפות השלישית, באוקטובר 1993, ג’ורדן הודיע שהוא פורש מכדורסל לאחר שאיבד את הרצון לשחק, הרבה בעקבות הרצח של אביו. מספר חודשים לאחר מכן, מייקל חתם במדי קבוצת הבייסבול ‘שיקגו וויט סוקס’, ששיחקו באותה תקופה בליגת הבייסבול השנייה בארצות הברית. לאחר קצת יותר משנה בה שיחק במדי שלוש קבוצות שונות ובלי הצלחה יוצאת דופן, ג’ורדן זיעזע שוב אוהדי הכדורסל ברחבי העולם כאשר פירסם הצהרה קצרה בת שתי מילי ”I’M BACK”, וחזר היישר לשורות השיקגו בולס. ההמשך, מוכר כבר לכולם.

היאבקות והרמת משקולות

השם מארק הנרי אולי יצלצל מוכר לחובבי ה-WWE הוותיקים, אך לא רבים יודעים שהדמות של מארק הנרי, שבמהלך השידור נקרא האדם החזק בעולם, מבוססת על חייו האישיים. בכל שלב בחייו – הנרי היה גדול מהממוצע. בכיתה ד’ הוא כבר הגיע לגובה של 1.65 ושקל 102 קילו, בכיתה ט’ הוא כבר הצליח לעשות סקוואט עם משקל של 270 קילו, ואת התיכון הוא סיים עם שלוש אליפויות טקסס להרמת משקולות לנוער ושיאים במספר קטגוריות. בין השנים 1990 ל-1996, הנרי הספיק להתחרות בשתי אולימפיאדות, ללא הצלחה יוצאת דופן (מקום 10 ב1992 ו14 ב1996). בתחרויות המקומיות לעומת זאת הוא שלט באופן מוחלט, תוך שהוא גורף 19 מדליות, מתוכן 14 מדליות זהב. ב-1996 הנרי ערך את הופעת הבכורה שלו ב-WWF, והמשיך לקריירה של 25 שנים בארגון. במהלך הקריירה זכה הנרי במספר חגורות אליפות, שבר את הזירה פעם אחת ולבסוף נכנס להיכל התהילה ב-2018.

חלש בפוטבול – חזק בזירה

ממתאבק אחד למתאבק אחר. ביל גולדברג נולד באוקלהומה בשנת 1966, למשפחה יהודית רפורמית. מאז ומתמיד היה גולדברג גדול פיזית, כל כך גדול שכבר בגיל 16 הוא התחיל לעבוד כמאבטח במועדון לילה. בהמשך הוא זכה למלגה באוניבריסטת ג’ורג’יה, וב-1990 הוא נבחר בדראפט ה-NFL על ידי הלוס אנג’לס ראמס, אך הוא לא שיחק משחק ליגה רשמי בקבוצה. משם החל מסע, שכלל משחקים בליגת הפוטבול המשנית, ואפילו בליגה הקנדית. ביל זכה להזדמנות במדי האטלנטה פאלקונס, שם שיחק במשך שנתיים. לאחר מכן הוא עבר לקרוליינה פנת’רס ב-1995, ובהמשך הוא נחתך מהקבוצה. ב-1997 ערך ביל את הופעת הבכורה שלו בארגון ה-WCW (ארגון מתחרה ל-WWF באותה תקופה), ומהרגע הראשון הוא שבה את לב הקהל, שלא האמין שאדם כל כך גדול וכל כך חזק יכול להפגין כזו רמה של ”קלילות”. גולדברג היה מסוגל להרים את יריבו מעל הראש, ורגעים ספורים לאחר מכן לזנק בקלילות ברחבי הזירה. המתאבק היהודי זכה להצלחה רבה ביותר על פני יותר מ-20 שנות קריירה, וב-2018 גם הוא נכנס להיכל התהילה של הענף.

אומנית לחימה –  ג’ודו, MMA והיאבקות

הסיפור הבא הוא סוג של רמאות קטנה, כי בסך הכל שלושת ענפי הספורט נכנסים תחת המטרייה של אומנויות הלחימה, אבל הלוחמת האמריקאית רונדה ראוזי הציגה רמת כישרון יוצאת דופן. כבר בגיל 11 ראוזי החלה להתאמן בג’ודו, ובגיל 17 היא כבר הצליחה להעפיל למשחקים האולמיפיים באתונה 2004. היא הייתה הג’ודוקא הכי צעירה בכל התחרות, אך היא הפסידה כבר בסיבוב הראשון. לאולימפיאדת בייג’ין ב-2008 הגיעה ראוזי הרבה יותר מוכנה, לאחר זכייה בלא פחות מ-27 מדליות, מתוכן 20 זהב. היא הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית בג’ודו, כאשר זכתה בארד. לאחר האולימפיאדה היא הודיעה על פרישה מהענף, וב-2010 ראוזי כבר ערכה את הופעת הבכורה שלה כחובבנית בתחרויות לחימה משולבת. לאחר שנתיים של הצלחה אדירה בתחום, היא הפכה לאישה הראשונה שחתמה בשורות ה-UFC. בקרבות רשמיים היא החזיקה ברצף מרשים של 12 ניצחונות רצופים, ב-6 מתוכם הגנה על חגורת האליפות שלה, אך לבסוף היא הובסה לראשונה בקריירת ה-MMA שלה. זה קרה בשנת 2015, בקרב מול הולי הולם. שנה לאחר מכן, ניסתה ראוזי להחזיר לעצמה את חגורת האליפות, אך היא הפסידה בפעם השנייה ולבסוף הכריזה על פרישה. בשנת 2017, במהלך מעט מפתיע, היא חתמה על חוזה עם ארגון ה-WWE, והייתה חלק מהארגון במשך כ-6 שנים, במהלכן היא זכתה במספר תארים עד שפרשה לבסוף ב2023.

מדליית זהב וסופרבול היסטורי

בוב הייס הוא האדם היחיד בהיסטוריה שמחזיק במדליית זהב אולימפית ובטבעת מנצח הסופרבול. הייס נולד בג’קסונוויל, פלורידה, בשנת 1942, ובמהלך כל חייו הוא התמודד עם גזענות רבה. הישגיו מהתיכון לא נספרו בארצות הברית באופן רשמי, ואפילו בקולג’ הוא לא הורשה להשתתף במספר מפגשים בגלל צבע עורו. בתקופתו בקולג’ הראה הייס את כשרונו בפוטבול וריצה, ואף נבחר לייצג את ארצות הברית באולימפיאדת טוקיו 1964. למרות זאת, מאמן הפוטבול שלו כמעט ולא אפשר לו להתאמן באופן ממוקד למשחקים האולימפיים, ולבסוף שיחה מנשיא ארצות הברית דאז לינדון ג’ונסון הביאה לכך שהוא זכה לאימונים ולמנוחה להם היה זקוק. מטוקיו הוא חזר עם שתי מדליות זהב אולימפיות, אחת בריצת ה-100 מטר והשנייה ב-400 מטר שליחים. כאשר סיים את המרוץ, החליט הייס באופן סופי להתמקד בפוטבול.

הייס נבחר ע”י ה’דאלאס קאובויס’, והוא היה כל כך דומיננטי שקבוצות היו חייבות לשנות באופן טוטאלי את הסגנון בו הן שיחקו בהגנה. אף שחקן לא הצליח לעמוד בקצב של הייס, ולכן היה עליהן להתחיל לשחק הגנה אזורית וליצור שכבות שונות בשביל לבלום אותו. ב-11 שנות קריירת פוטבול בדאלאס הוא הגיע עם הקבוצה למספר הישגים, שהמרשים  מבינהם הוא זכייה ראשונה בסופרבול ב1971. בשנת 2009 הייס זכה להיכנס להיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.

אולסטאר בשני ענפים

בו ג’קסון היה אחד השמות המפורסמים ביותר בצפון אמריקה בכל הקשור לספורטאי שהתחרה במספר ענפים. ג’קסון היה מפלצת אתלטית כבר מגיל צעיר, ובתיכון הוא הצטיין בכל ענף ספורטיבי בו לקח חלק, כולל שני ניצחונות רצופים בקרב – העשרה הארצי. הוא היה כל כך דומיננטי, ופתח פער כל כך גדול, עד שהוא לא היה צריך להשתתף בכלל במרוץ ה-1500 מטר בסיום התחרות. הוא הודה אגב ש”ריצה למרחק הוא הדבר היחיד שאני שונא”.

ב-1986 ג’קסון נבחר במקום ה-105 בדראפט ה-MLB, ליגת הבייסבול האמריקאית, על ידי הקנזס סיטי רויאלס, ובאותה שנה הוא נבחר גם במקום הראשון בדראפט ה-NFL על ידי הטמפה ביי באקנירס. ג’קסון סירב לשחק במדי הקבוצה, לאחר ש”חוסר הבנה” וביקור במתחם האימונים של הקבוצה עוד שהיה בקולג’ הוביל לכך שנאסר עליו להשתתף בשארית עונת המשחקים. ב-1987 הוא נבחר בשנית בדרפאט ה-NFL, אך הפעם במקום ה-183 על ידי הלוס אנג’לס ריידרס. בין השנים 1987 – 1990, ג’קסון שיחק באופן מקצועי גם בייסבול וגם פוטבול, ואפילו נבחר למשחק האולסטר בשני הענפים! הישג שהוא מחזיק בו באופן בלעדי עד היום.

הצד הישראלי

לסיום אני אשמח להזכיר ספורטאי ישראלי אחד, שאולי לא עסק באופן מקצועי בשני ענפי ספורט, אבל חתום על הישג כל כך מרשים שאני חייב לציין את שמו ברשימה לצד שאר השמות הגדולים האלה – אורי אוזן. לאחר 15 שנות קריירה במדי מספר קבוצות בליגת העל, ואפילו כמה הופעות בנבחרת, יצא אוזן לקריירת אימון, ונוסף לכך הוא כרגע אחד הקולות הבולטים בתקשורת הספורט הישראלית.

בדצמבר 2023, אורי אוזן יצא לריצת המרתון השנייה בחייו בוולנסיה, שבסיומה הוא הצליח לעצור את השעון על שעתיים ו-50 דקות – התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה לשחקן כדורגל מקצועי, שני רק לאלכסיי סמרטין ולפני שמות כמו ראול, אריין רובן ולואיס אנריקה.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    1 תגובה
    1. דור עדן כותב

      אחלה כתבה

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן