מועדים לשמחה | אליהו הנביא יכריע מי אלופת העולם – פינה לכבוד יום השפה העברית

אז אחרי שבוע גדוש ומלא באגדות אימון ישראליות ובינלאומיות, הגיע הזמן לעצור שנייה ולהקדיש את הפינה שלנו אל השפה האהובה שלנו. היום בכ”א בטבת ה’תרי”ח לפני 166 שנים נולד מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה שהוא חלק בלתי נפרד מנס התחייה של עם ישראל בארצו. אנחנו לא נסקור את חייו של אליעזר בן יהודה, בכל זאת זו פינת ספורט, אז נסקור את שורשיהן של המילים המוכרות לנו מעולם הכדורגל.

הימים הם ימי המלחמה והמשחק האהוב עלינו לקח אין ספור מושגים מעולם המלחמה. זה לא רק אלפי האוהדים הצועקים ביציע, “מלחמה!”, השחקן בעט את הכדור כמו טיל או הפציץ אותו. גם המשמעות של המילה להבקיע מחוץ למגרש, היא פריצה בכוח. למה התחלתי כאן? כדי לשאת תפילה, שבקרוב אחרי שננצח את אויבנו המלחמה היחידה שתישאר תהיה על המגרש ושנזכור שמחוץ לו, רק יחד ננצח את אויבינו. אל אל ישראל!

איך השפה העברית הגיעה למונדיאל?

בשבוע שעבר כתבנו כאן על ז’אירזיניו, הכוכב הברזילאי שחסה בצילו של פלה, השחקן הגדול והמעוטר ביותר בתולדות המונדיאלים. לפני מספר ימים כתבנו על ויטורו פוצ’ו שזכה עם איטליה פעמיים במונדיאל. אבל רגע, מה זה בכלל מונדיאל? למה לא פשוט גביע העולם בכדורגל? עד 1978 עוד קראו כאן לטורניר הגדול בעולם כמו ברוב השפות: “גביע העולם בכדורגל”.

בשנת 1978 התקיים הטורניר בארגנטינה שגם זכתה אז לראשונה בטורניר. ארגנטינה היא מדינה דוברת ספרדית, שם הוא נקרא Copa Mundial de Fútbol, ובעברית: “הגביע העולמי של הכדורגל”. או בקיצור Mundial, בשתי אליפויות העולם שבאו לאחר מכן אירחו את הטורניר עוד שתי מדינות דוברות ספרדית, ספרד ומקסיקו והכינוי הספרדי, השתרש בתרבות הישראלית. אז אם נרצה להישאר נאמנים לשפתנו, נחזור אל גביע העולם המוכר והאהוב.

גביע העולם מוכרע בשלבי מיגור

הדרך להכריע משחקים היום בשלבי נוקאאוט (שאגב אין להם מילה בעברית, אבל באגרוף נוקאאוט מכונה מיגור) היא בהארכה ובדו קרב פנדלים, או בעברית דו קרב בעיטות עונשין. פה החלופה ברורה, ובעיטת עונשין זה תרגום מילולי של המילה האנגלית “פנלטי קיק”. אבל איך הפך דו קרב בעיטות העונשין לדרך ההכרעה ומה הקשר של ישראל לזה?

בתחילת ההיסטוריה של הכדורגל לפני המצאתו של גביע העולם, היה טורניר עולמי אחר שהתאחד עם אירוע הספורט הגדול בעולם, האולימפיאדה. נבחרת ישראל בכדורגל העפילה בקיץ האחרון בפעם השלישית בהיסטוריה אל המשחקים האולימפיים, ובפעם הראשונה היא שינתה את עולם הכדורגל העולמי כולו, איך זה קרה? ישראל תחת אימונו של עמנואל שפר, עליו כבר כתבנו, העפילה אל המשחקים והוגרלה בבית עם גאנה, הונגריה ואל סלוודור.

היא סיימה במקום השני בבית עם שני ניצחונות והפסד והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר מול בולגריה, הצליחה להשוות שתי דקות לסיום וסיימה ב-1:1. איך  מכריעים? הטלת מטבע. המטבע הוטל, יצא בולגריה וישראל הודחה מהטורניר. יוסף דגן, אוהד ישראלי מבואס, חשב על דרך הכרעה יותר ספורטיבית. הוא הציע את השיטה להתאחדות לכדורגל, שהעבירה אותה לפיפ”א והשאר? היסטוריה.

“וירם קרן לעמו” – לוקה מודריץ’ מרים לסרחיו ראמוס

סרחיו ראמוס זכור בבעיטת העונשין אותה בעט לשמיים בחצי גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן ב-2012. אך הוא זכור יותר בשער שהבקיע מבעיטת הקרן של לוקה מודריץ’ בגמר ליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד שנתיים מאוחר יותר. אבל איך בכלל הגענו למושג קרן, לבעיטה שנעשית מפינת המגרש ומה הקשר בין הקרן של השור לשער של ראמוס?

המילה קרן אכן מגיעה מקרניהם של בעלי החיים ומסמלת גם חוזקה וכוח בגלל שימושה כנשק בידי בעלים החיים. השימוש ככוח מככב בתנ”ך כמו בפסוק: “וירם קרן לעמו” (תהילים, קמח יד) שמשמעותו הרמת כוחו של העם בידי הקב”ה. חוץ משימושה של הקרן כנשק שהביא אותנו להמשיל אותה לכוח, לקרן יש גם צורה חדה וזוויתית, מה שהופך אותה למשל לכל דבר פינתי וזוויתי.

גם שימוש זה כבר מופיע בתנ”ך: “כרם היה לידידי בקרן בן שמן” (ישעיה,ה,א) שמשמעותו שהכרם היה בפינה של בן שמן. חכמים כינו סוחרים או בטלנים: “יושבי קרנות” מכיוון שהם יושבים בקרן הרחוב, כלומר בפינת הרחוב. מכאן הדרך קצרה, אל פינת המגרש הלא היא קרן המגרש.

החמצת העונה?

השבוע הייתי במשחקה של בית”ר ירושלים בטדי מול מכבי פתח תקווה, בדקה ה-56 בעט פרד פריידיי מול שער ריק אל המשקוף באחת מהחמצות העונה. את המשקוף אנחנו מכירים כמובן לא רק מהכדורגל, אלא מכל דלת, ויש מחלוקת על מקורו בין שתי שפות שכנות של העברית. דעה אחת מקשרת אותו לשורש ש.ק.פ בערבית שמשמעותו משהו גבוה.

גם נבדלים היו במשחק, מה זה נבדל בעברית? באנגלית המילה: “אופסייד”, משמעה מהצד, מכיוון שהשחקן שנתפס בנבדל הוא האחרון במגרש, לכן הוא מצד השחקנים. בעברית המילה נבדל משמעה נפרד מהאחרים, כמו השחקן שנמצא לבד מאחורי קו הנבדל.

אליהו הנביא יכריע מי אלופת העולם?

לפי הדעה השנייה זה בא דווקא מהארמית שם השורש הזה קשור למילה חבטה והעובדה שהדלת חובטת בו. במקרה של פריידיי הוא חבט בעוצמה במשקוף, והוא לא ישכח את ההחמצה למרות שבית”ר ירושלים ניצחו בסופו של דבר.

אז אחרי שהבנו לגבי גמר אליפות העולם האחרון את שלבי המיגור, שהוכרע בבעיטות עונשין, נחזור אחורה אל תשעים הדקות. המשחק המשיך אל ההארכה ואל בעיטות העונשין בגלל שהוא נגמר בתיקו, אבל מה זה בכלל תיקו? פה הגלגול דווקא ברור. המילה תיקו מובאת בגמרא במקרה שלא הצליחו להכריע בין שתי דעות והיא ראשי תבות: “תשבי יתרץ קושיות ובעיות”.

על פי האמונה היהודית לפני בואו של המשיח, יבוא אליהו הנביא ויכין את הקרקע לבואו. אחד מכינויו של הנביא הוא: “התשבי”, ומשמעות המשפט היא שכשהוא יגיע הוא יפתור את הבעיה. אז כמו בגמרא, גם אנחנו לא מצליחים להכריע מי המנצחת ולכן המשחק נגמר בתיקו. עד שיבוא אליהו במהרה בימינו ויכריע בין ארגנטינה לצרפת, אנחנו נסתפק בדו קרב בעיטות העונשין שיכריע מי תהיה אלופת העולם.

2 תגובות
  1. דובין כותב

    טור מעולה!!

  2. עומר כותב

    חזק מאוד!

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן