תשאלו כל אוהד על הכדורגל האיטלקי, הדבר הראשון שיעלה לו לראש יהיה ההגנה הקשוחה וגדולי הבלמים והמגנים שצמחו מארץ המגף. מי שאחראי על האפיון ההגנתי של הסקוודרה אזורה הוא ויטוריו פוצו שנפטר היום לפני 55 שנים, המאמן היחיד עד היום בהיסטורית הכדורגל שזכה בשני מונדיאלים.
ויטוריו פוצו נולד ב-2 במרץ 1886 בטורינו שבאיטליה, ובנעוריו התאהב דווקא בממלכה של הוד מלכותה ויקטוריה, ונסע ללמוד את השפה האנגלית במנצ’סטר. הוא פגש שם את שחקנה של מנצ’סטר יונייטד צ’ארלי רוברטס, ואת סטיב בלומר מדרבי קאונטי. הוא למד מהם יסודות כדורגל שישפיעו עליו הרבה בעתיד.
ויטוריו פוצו משרת בצבא
ב-1905 עבר לשוויץ כדי ללמוד עוד שפות, שם שיחק כדורגל בגרסהופרס ציריך במשך שנה, לפני שחזר לאיטליה שם שיחק עד 1911 לפני שפרש מכדורגל בגיל 25 ופנה לקריירת אימון. ב-1912 מונה למאמן נבחרת איטליה לקראת המשחקים האולימפים בסטוקהולום. הניסוי לא הצליח במיוחד, כשחניכו של פוצו הפסידו 2:3 לנבחרת פינלנד והודחו כבר בסיבוב הראשון.
פוצ’ו לא התייאש מאימון ופנה אל מועדון עיר הולדתו טורינו שפרשה מיובנטוס מספר שנים קודם לכן. הוא כיהן כמאמן טורינו עשור, במהלכו הצליח להביא את הקבוצה פעם אחת למקום השני בליגה, אך מלחמת העולם הראשונה במהלכה גם שירת פוצ’ו בצבא האיטלקי פגעה בהישגי הקבוצה. ב-1921 ניסה לגשר בסכסוך בין הקבוצות הגדולות לקטנות, הגישור נכשל והליגה התפצלה לעונה אחת בסיומה הצליח לאחד את הליגה.
לקראת האולימפיאדה בפריז ב-1924 מונה פוצו באופן זמני למאמן הנבחרת האיטלקית כשהפעם הגיע עד לרבע הגמר. אחרי הטורניר התמסר לטיפול באשתו שהייתה חולה, הוא טיפל בה עד מותה ולאחר מכן עבר למילאנו שם עבד כעיתונאי ואימן את מילאן למשך שנתיים.
מנחיל שיטה שלמד באנגליה
ב-1929 חזר לאמן את הנבחרת והתחיל בהנחלת שיטה חדשה, שאת יסודותיה למד באנגליה. הוא זכה עם הנבחרת ב-1930 בטורניר הראשון של גביע מרכז אירופה, טורניר שהפגיש בין נבחרות ממרכז אירופה בפורמט ליגה. אחרי הטורניר הוא העמיק את שיטתו החדשה, שאפילו זכתה לשם: “המתודו” שנתנה כמו שהזכרנו דגש חזק על הגנה.
השחקנים נפרשו במערך של 2:3:2:3, שני שחקני הגנה, שלושה קשרים אחוריים, שני קשרים התקפיים ושלשוה חלוצים. הוא הוסיף גם טקטיקות שהומצאו על ידי הרברט צ’פמן, המאמן שעיצב את יסודות הכדורגל האנגלי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. “המתודו” דרש שיתוף פעולה מלא ומהיר בין השחקנים, תיקולים מהירים ומשמעת הגנתית גבוהה.
שיטת המשחק שכללה כאמור מעורבות הגנתית גבוהה של הקשרים האחוריים, עיצבה את הכדורגל האיטלקי לדורותיו, שאופיין עם יכולת טקטית מעולה, והגנת ברזל. מעבר לטקטיקה החדשה, פוצו הטיל משמעת כבדה בנבחרת וידע להדיח שחקנים מרכזיים שלא התאימו לשיטת המשחק שלו. הוא הוסיף לסגל הנבחרת שחקנים שאזרח, ביניהם לואיס מונטי ששיחק בגמר מונדיאל 1930, במדי ארגנטינה שהפסידה לאוורגאי.
הצלחות תחת השלטון הפאשסיטי
כמו אולימפיאדת ברלין 1936, ששימשה את הצורר היטלר ככלי תעמולתי, כך גם מונדיאל 1934 באיטליה הפאשיסטית שימש את הדיקטטור בניטו מוסוליני ככלי תעמולתי. פוצו ניסה לנקות את רעשי הרקע כשניסה לתקוף את הנושא, משני הכיוונים. מצד אחד הוא ניסה לרצות את השלטון כשהורה לשחקנים להצדיע במועל יד, כשמנגד עבד עם שחקניו על משמעת חזקה וחיזק את מנהיגותו כדי לסנן את רעשי הרקע.
אחד השחקנים המרכזים בנבחרת של פוצו, היה אגדת אינטר ג’וזפה מאצה שהיום הסן סירו אצטדיונם של אינטר ומילאן קרוי של שמו. המונדיאל עצמו עבד בפורמט של ארבעה שלבי נוקקאוט, והשלב הראשון נפתח בהתפוצצות של האיטלקים על ארצות הברית עם 1:7 מדהים. בשני השלבים הבאים זה כבר הלך יותר קשה, עם תיקו וניצחון 0:1 במשחק חוזר מול ספרד, וניצחון בתוצאה זהה מול אוסטריה בחצי הגמר.
איומים על שחקנים ושופטים
בגמר פגשו חניכיו של פוצו את נבחרת צ’כוסלובקיה, ונקלעו לפיגוע בדקה 71 מול 45,000 צופים באצטדיון המפלגה הפאשיסטית ברומא. עשר דקות חלפו וכל תרועות הקהל השוותה איטליה את התוצאה, המהפך הושלם עמוק בתוספת הזמן עם שער ניצחון של אנג’לו סקיאביו בדקה ה-95 שהביא לאיטליה את אליפות העולם לראשונה בתולדותיה.
השמועות שנפוצו על איומים של מוסילני על השופטים ועל השחקנים, גרמו לאנשים להמעיט מההישג של האיטלקים. איטליה עצמה לא נתנה לשום לדבר להפריע לה לחגוג, כשפוצו קיבל תואר אבירות מהשלטון. פוצ’ו המשיך להוביל את הנבחרת, ולהוכיח שההצלחות לא נובעות רק מהטיות שיפוט כשהצעיד את הנבחרת לתור הזהב שלה.
ב-1935 זכתה בגביע מרכז אירופה בפעם השנייה, ואל האולימפיאדה בגרמניה הנאצית הגיעה עם רצף משחקים ללא הפסד. פוצ’ו נאלץ לוותר על כוכביו ולשחק עם חובבנים לאור חוקי האולימפיאדה, מה שלא הפריע לו לזכות במדליית הזהב.
מדליית זהב ומונדיאל שני
בשלב הראשון ניצחו האיטלקים את האמריקאים הפעם 0:1 קטן משער של אניבל פרוסי, כשאת התוצאה הגדולה הם שמרו לשלב הבא עם 0:8 מהדהד על יפן. בחצי הגמר נזקקו להארכה מול נורבגיה בשביל לנצח 1:2, שוב משער ניצחון של פרוסי. בגמר פגשו את אוסטריה, שם ניצחו שוב בהארכה 2:1 מצמד של פרוסי שזכה בתואר מלך שערי הטורניר.
פו’צו הוכיח את גדלותו בפעם השלישית במונדיאל 1938 בצרפת, כשהוביל שוב נבחרת שונה כשרק שלושה שחקנים שיחקו גם ב-1934. הפעם איטליה לא התעללה באף אחד, עם ניצחון 1:2 על נוורגיה בשמנית, 3:1 על המארחת הצרפית ברבע, ו-2:1 על ברזיל המלהיבה שהייתה בטוחה בניצחונה והשאירה את כוכבה לאונידאס על הספסל. בגמר פגשו פוצ’ו וחניכיו את הונגריה, מול קהל צרפתי עוין שעודד את ההונגרים לאחר שראה את האיטלקים מצדיעים במועל יד.
איטליה פתחה את המשחק בסערה עם שער בדקה השישית, אך איבדה את היתרון שתי דקות מאוחר יותר. כבר בדקה ה-16 חזרה ליתרון אותו לא איבדה כל המשחק בדרך לניצחון 4:2, גביע עולמי שני לסקוודרה אזורה. גם על הזכייה הזאת נפוצו שמועות כי האיטלקים קיבלו איומים על חייהם במידה ויפסידו, וכי ההונגרים ריחמו על חיי יריביהם והפסידו בכוונה.
ויטוריו פוצו נפטר אחרי זכייתה של איטליה ביורו
בשנת 1939 קבעו פוצ’ו ואיטליה שיא של משחקים ללא הפסד, עם 34 משחקים שיא שנקטע בנובמבר 1939 בהפסד לשוויץ. פו’צו שוב הושפע ממלחמת עולם, אך נשאר בנבחרת עד 1948. אחרי מספר מעברים, ב-2021 חזר השיא לאיטליה שלא הפסידה במשך 37 משחקים.
אחרי הפרישה מאימון חזר למקצוע העבר שלו העיתונות, ופרשן לאורך השנים את נבחרתו האהובה. ב-1968 חודשים ראה את הסקוודרה אזורה זוכים לראשונה בהיסטוריה באליפות אירופה, ומוסיפים את התואר שהיה חסר להם בארון. חודשים ספורים אח”כ ב-21 בדצמבר 1968 הלך לעולמו.
הזכיות בצל השלטון הפאשיסטי, משאירות אותנו עם סימן שאלה: “איפה נמקם את פוצ’ו במאמני כל הזמנים?”
כתבה לפנתאון, לא פחות.