כשמדברים עם הישראלי הממוצע על התותחנים, הוא חושב על חיילי התותחנים שמחרפים את נפשם יחד עם שאר חיילי צה”ל הגיבורים. אבל לאוהד הכדורגל יש עוד תותחנים, הם לא יורים פגזים על האויב, אלא כדורים לשער. ארסנל, המכונים התותחנים הוא אחד המועדנים הגדולים באנגליה לו מאות אלפי אוהדים ברחבי העולם, ביניהם עבדכם הנאמן, את משחקם הראשון בהיסטוריה שיחקו התותחנים ב-11 בדצמבר 1886.
מחסן נשק שהפך לקבוצת כדורגל
ב-1671 הוקם בשכונה ווליץ’ בלונדון מחסן לאחסנת אריטליריה, שעשרים שנה לאחר מכן התחיל גם לייצר נשק. ב-1717 נוסד באופן רשמי מפעל הנשק Royal Brass Foundry, ב-1805 הוחלף שמו של המפעל לרויאל ארסנל. ב-1884 החליטו מספר עובדים במפעל על הקמת קבוצת כדורגל לה קראו ווליץ’ יוניון, אך הקבוצה לא החזיקה מעמד ושנתיים מאוחר יותר הוקמה קבוצה חדשה במפעל בשם דיאל סקוור. צבעה של הקבוצה נבחר לאחר שפרד בירדסלי, שהגיעה מנוטינגהאם פורסט הביא משם סט מדים אדום לבן.
כאמור ב-11 בדצמבר 1886 שיחקה ארסנל את משחק הראשון נגד איסטרן וונדררס, וניצחה אותו 0:6. זמן קצר לאחר המשחק שונה שמו של המועדון לרויאל ארסנל, בשנים הראשונות נעה הקבוצה בין אצטדיונים שונים באזור שכונת ווליץ’, בעונת 1889/1890 זכתה הקבוצה בתואר ראשון, גביע קנט ושנה לאחר מכן בגביע הצדקה של לונדון. ב-1891 התרחש אירוע ששינה את ההיסטוריה של המועדון.
ארסנל הופכת למקצוענית
ארסנל השתתפה לראשונה בגביע האנגלי שם פגשה את דרבי קאונטי שהייתה כבר קבוצה מקצוענית. דרבי ניסתה לפתות את שחקני ארסנל החובבנים, מה שהביא את הנהלת ארסנל להחלטה להפוך לקבוצה מקצוענית בעצמה. ההחלטה התקבלה בזעם בלונדון וסביבתה מפחד שזה יפגע בקבוצות האחרות, והתאחדות הכדורגל של לונדון החרימה את הקבוצה. אחרי שנתיים קשות הוזמן המועדון להצטרף לפוטבול ליג מערך הליגות המקצוענית של אנגליה.
ארסנל שמוקמה בליגה השנייה הייתה הקבוצה הראשונה מדרום לונדון שהשתתפה בפוטובול ליג. ארסנל הייתה 11 שנים בליגה השנייה, עד שהארי ברדשו מונה למאמן הקבוצה. תחת הנהגתו של ברדשו, ובהובלת החלוץ טומי ברירקליף עלתה לראשונה ב-1904 בתולדותיה לליגה הראשונה. שם למרות הצלחות בגביע לא התקרבו לצמרת.
אחרי מספר שנים בגלל בעיות כלכליות שנבעו מריחוק ממרכזי האוכלוסייה בלונדון, המועדון הגיע אל סף פשיטת רגל אך נקנה בידי איש העסקים הנרי נוריס ומספר אנשי עסקים נוספים. נוריס שהיה גם הבעלים של פולאהם, ניסה לאחד בין הקבוצות אך נתקל בהתנגדות עזה. הוא החליט במקום זאת על הקמת אצטדיון חדש לארסנל, והעברתה לשכונת הייבורי שבצפון לונדון. למרות ההשקעה בעונת 1912/1913 ירד המועדון לליגה השנייה.
ארסנל חוזרת לליגה הראשונה
בעונת 1914/15 סיימה הקבוצה במקום החמישי בליגה השנייה, באירוע מעורר מחלוקת. הליגה הושבתה לארבע שנים בגלל מלחמת העולם הראשונה, ולקראת עונת 1919/20 הוחלט להרחיב את הליגה מ-20 קבוצות ל-22. המקום הראשון הנוסף ניתן לצ’לסי שסיימה במקום ה-19 ב-1915, את המקום השני הוחלט לא לתת לטוטנאהם הוטספר שסיימה במקום ה-20, ולא לבארסנלי שסיימה במקום השלישי בליגה השנייה.
המקום ה-22 ניתן לארסנל אחרי שנוריס טען שמגיע לה בגלל השירות שלה לכדורגל, בהיותה הקבוצה הראשונה מדרום אנגליה . ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה עשרה מול שמונה שהיו בעד טוטנאהם, במה שהעמיק את היריבות הגדולה בין הקבוצות. ארסנל חזרה לליגה הראשונה ממנה לא ירדה עד היום, מה שנותן לה את הרצף הארוך בליגה הראשונה.
המעבר לשכונת הייבורי ולאצטדיון החדש הוכיח את עצמו, וממוצע האוהדים עלה מ-11,000 ל-23,000. אחרי מספר שנים קשות, מונה ב-1925 למאמן הקבוצה הרברט צ’פמן ששינה את המועדון מקצה לקצה. הוא החל לשפר את האימונים ולהעניק פיזיותרפיה לשחקנים, הוסיף ספרות לחולצות השחקנים ודרש לשנות את שם תחנת הרכבת הקרובה לאצטדיון לתחנת ארסנל.
תארים ראשונים לארסנל
כבר בעונתו הראשונה, הקבוצה שסיימה עונה קודם לכן במקום ה-20 בליגה, טיפסה עד למקום השני חמש נקודות בלבד מאוחרי האדרספילד טאון. ב-1929 עזב נוריס את ראשות המועדון, לאחר שהתברר כי העביר חלק מרווחי הקבוצה לעצמו, והורשע באי סדרים כספים.
תחת צ’פמן זכתה הקבוצה בתארים הראשונים עם גביע ה-FA ב-1930 ואליפות ראשונה שנה לאחר מכן. צ’פמן נפטר מדלקת ריאות בינואר 1934, אחרי שזכה עם הקבוצה בגביע אחד, שתי אליפויות וארבעה מגני הקהילה. גם אחרי מותו של צ’פמן המשיכה הקבוצה לתקוע יתד בצמרת הגבוהה כשעד 1954 היא זוכה בעוד חמש אליפויות, ומסיימת רק פעם אחת מחוץ לשישייה הראשונה.
מ-1953 נכנסה הקבוצה לבצורת של 17 שנה בלי תואר והדרדרה למרכז הטבלה, כשהיא מתקשה למשוך אליה שחקנים מובילים. ב-1966 מונה במפתיע למאמן הקבוצה ברט ימיי שהיה הפיזיותרפיסט בארסנל. מיי קידם שחקנים מהנוער, כמו צ’ארלי ג’ורג’ וג’ון רדפורד והצליח להביא אותה לשני גמרי גביע בהם הפסידה. בעונת 1969/70 קטעה ארסנל את רצף 17 השנים ללא תואר עם התואר האירופי הראשון שלה, גביע ערי הירידים.
דאבל ראשון בהיסטוריה, ארסן ונגר מגיע לקבוצה
עונה לאחר מכן זכתה ארסנל בדאבל הראשון בתולדותיה עם אליפות וגביע, כשאת האליפות היא לוקחת אחרי ניצחון בוויט הארט ליין מגרשה של היריבה השנואה טוטנהאם הוטספר. אחרי האליפות הקבוצה שוב נכנסה לבצורת תארים, כשעד החזרת האליפות ב-1989 זכתה הקבוצה רק בגביע אחד וגביע הליגה אחד, למרות שהגיעה למספר גמרים.
מ-1989 נפתח עוד דור זהב של המועדון שזכה בשני דאבלים נוספים עם חמש אליפויות, וחמישה גביעים עד 2004. כשכוכב הקבוצה הבלתי מעורער באותם שנים היה תיירי הנרי שהפך למלך שערי הקבוצה. ב-1996 מונה למאמן הקבוצה ארסן ונגר, שנשאר בקבוצה לא פחות מ-22 שנים עד 2018.
את האליפות ב-2003/04 השיגה הקבוצה ללא הפסד והיא עד היום הקבוצה היחידה שעשתה את זה בהיסטורית הליגה האנגלית. בעונת 2005/06 הפכו למועדון הראשון מלונדון שמגיע לגמר ליגת האלופות. בגמר עצמו נשארה ארסנל בעשרה שחקנים, לאחר ששוערה ינס להמן הורחק בדקה ה-18. למרות הפיגור המספרי הצליחה לעלות ליתרון, אך בדקות ה-76 וה-80 הצליחה ברצלונה להשלים מהפך וארסנל הפסידה 1:2.
העונה זה סוף סוף יקרה?
באותה שנה לאחר שהבינה שלא תוכל להרחיב את אצטדיון הייבורי עברה ארסנל אחרי כמעט 90 שנה לאצטדיון המשמש אותה כיום, אצטדיון האמיריות המכיל 60,400 מקומות. מאז אותה אליפות מדהימה ב-2004 לא הצליחה הקבוצה לזכות שוב באליפות אך זכתה בחמישה גביעים נוספים ושישה מגני הקהילה והגיעה באופן קבוע לליגת האלופות כשמאז שמונה ונגר למאמן, הוא סיים רק בשתי האחרונות שלו בקבוצה מתחת למקום הרביעי. מאז עזיבתו הדרדרה הקבוצה כשהיא מסיימת פעמיים במקום השמיני.
בעונה שעברה עונת 2022/2023 הובילה ארסנל את הטבלה ברוב העונה, אך קרסה בסוף העונה והפסידה את האליפות למכונה של פפ גווארדיולה ומנצ’סטר סיטי. העונה אחרי 16 מחזורים, היא ממוקמת במקום השני נקודה מאחורי ליברפול. לליגת האלופות היא חזרה אחרי היעדרות של שבע שנים, והיא הבטיחה את המקום הראשון בבית כשנותר מחזור לסיום. האם העונה זה סוף סוף יקרה והיא תניף את אחד משני התארים הגדולים?
בהחלט יכולים לקחת אליפות וליגת האלופות. סגל מעולה, קבוצה מגובשת עם המון תשוקה ואהבה לסמל. ארטטה יעשה חכם אם יביא עוד כמה שחקנים בינואר
כתבה מעולה, מקצועית, מושקעת, קצרה וקולעת, יותר ממאה שנה בסיכום נהדר.
מועדון גדול, שנת הבלתי מנוצחים הייתה מטורפת, מקווה לעוד אליפות של אחד המועדונים האהובים עלי בכל הזמנים!
תודה שמחה!
כתבה אדירה ממש ואין לי שום עניין בארסנל