אתמול כתבנו על וים סורביר שהפסיד עם נבחרת הולנד פעמיים ברציפות בגמר המונדיאל, אך זכה שלוש פעמים בקריירה בגביע אירופה לאלופות עם אייאקס. היום נחזור 44 שנים מוקדם יותר, אל שחקן שהפסיד בגמר המונדיאל הראשון, אך היה לו קשה לפצות על זה בגביע אירופה לאלופות, מהסיבה הפשוטה שהמפעל הבכיר באירופה עוד לא נוסד. גיז’רמו סטאבילה שנולד היום לפני 119 שנים, והיה מלך שערי המונדיאל הראשון.
גיז’רמו סטאבילה נולד ב-17 בינואר 1905 בפארק פטריציוס שבבירת ארגנטינה בואנוס איירס. הוא התחיל את הקריירה בספורטיבי מטאן, וב-1920 בגיל 15 עבר להוראקן, שם בגיל 18 עלה לקבוצה הבוגרת ששיחקה בליגת העל הארגנטינאית. הוא החל את הקריירה בכנף ימין, אך מהר מאוד דהר לעמדת החלוץ. הוא שיחק בהוראקן עד 1930, כשהוא מבקיע 102 שערים ב-119 הופעות וזוכה בשמונה תארים.
המחלה ששינתה את ההיסטוריה
ההצלחה בקבוצה זיכתה אותו בזימון לנבחרת ארגנטינה לקראת המונדיאל הראשון בהיסטוריה, שהתקיים באורוגוואי. המונדיאל לא היה הניסיון הראשון לטורניר בינלאומי לנבחרות, אבל זה כבר לכתבה אחרת. למרות ההצלחה בקבוצה, סטאבילה פתח על הספסל במשחק הראשון של הנבחרת מול נבחרת צרפת, רוברטו צ’רו מלך השערים של בוקה ג’וניורס היה החלוץ המועדף על אלברטו סופיצ’י, מאמנה של ארגנטינה.
ארגנטינה ניצחה 0:1 קטן את צרפת במשחקה הראשון אי פעם במונדיאל וצ’רו, היה אמור לפתוח גם במשחק השני מול נבחרת מקסיקו. לפני המשחק סבל צ’רו מחולשה ששינתה את ההיסטוריה, וסטאבילה פתח במקומו ולא עצר לרגע. הוא פתח את המשחק בסערה כשהבקיע את שערו הראשון אחרי שמונה דקות, והשלים צמד תשע דקות מאוחר יותר. המשחק נגמר ב-3:6 אדיר לארגנטינה, כשסטאבילה מבקיע שלושער ולוקח את הכדור הביתה.
מלך שערי המונדיאל הראשון
שעריו של סטאבילה, שקנה את מקומו בהרכב, עשו את ההבדל בין תיקו לניצחון גם במשחק האחרון של שלב הבתים מול נבחרת צ’ילה כשהוא מבקיע צמד בדרך לניצחון 1:3. משלב הבתים עלו ישירות לחצי הגמר, שם לא הביט סטאבילה כשהעלה את מאזנו לשבעה שערים עם צמד ב-1:6 המוחץ על נבחרת ארצות הברית.
בגמר, כמו וים סורביר 44 ו-48 שנים לאחר מכן, פגש את המארחת. הוא המשיך להבקיע גם בגמר, כשהפעם מסתפק בשער אחד אך שוב כמו סורביר הפסיד. ארגנטינה הפסידה לאורוגוואי 2:4, במשחק שזכור גם בגלל שערו של הקטור קסטרו: “האיש בעל הזרוע האחת”. סטאבילה סיים עם שמונה שערים, וקבע את מקומו בדפי ההיסטוריה כמלך שערי המונדיאל הראשון, אך אחריו לא חזר לשחק בנבחרת.
בעקבות ההצלחה האדירה במונדיאל, משך סטאבילה את עיניהם של מועדוני אירופה, וחתם בגנואה, המועדון האיטלקי הותיק ביותר. האוהדים האיטלקים התאהבו בו מיד, כשהבקיע שלושער במשחק הבכורה מול בולוניה. הוא שיחק שלוש שנים בקבוצה, ולשנה אחת התנסה גם באימון כשהיה מאמן-שחקן. הוא הבקיע 13 שערים ב-41 הופעות. ב-1935 חתם לשנה בנאפולי, בה הבקיע שלושה שערים בעשרים הופעות.
אגדה בארגנטינה גם כמאמן
את הקריירה הוא סיים בכוכב האדום, אבל לא בזו שפיטרה את ברק בכר, אלא בכוכב האדום פריז. את הכוכב האדום הוא הוביל לזכייה באליפות הליגה השנייה בצרפת, ואחרי שנה הפך למאמן-שחקן. בתפקיד החדש המשיך עוד שנתיים, וב-1939 פרש ממשחק פעיל וחזר הביתה לארגטינה כדי לאמן את הנבחרת הלאומית ואת סן לורנצו.
בנבחרת הוא הגיע להישגים מדהימים עם לא פחות משש זכיות בקופה אמריקה, בין 1941 ל-1957 מתוך עשרה טורנירים שהתקיימו, יותר מכל מאמן ארגנטינאי אחר בהיסטוריה. במקביל, המשיך בקריירת הקבוצות שלו, כשאחרי שנה בסן לורנצו עבר לאמן את אסטודיאנטס דה לה פלאטה, לפני שחזר לקבוצה בה הפך לכוכב, הוראקן. הוא אימן תשע שנים בהוראקן.
ב-1949 עבר לראסינג קלוב, איתה זכה בשלוש אליפויות ב-11 שנים. ב-1960 פרש מאימון הקבוצה והנבחרת ועבר לנהל את הבית הספר הלאומי למאמנים בארגנטינה, תפקיד אותו מילא עד יום מותו ב-27 בדצמבר 1966.
סיפור מעולה כרגיל בפינה זאת
שמחה ♥️♥️♥️