אתמול כתבנו על אמציה לבקוביץ’ שעשה היסטוריה ושימש כעוזר מאמן של נבחרת ישראל במונדיאל ההיסטורי במקסיקו 1970. היום נעלה בסולם האימון של אותה נבחרת היסטורית, עם המאמן עמנואל שפר שנפטר היום לפני 11 שנים.
עמונאל “מונדק” שפר נולד ב-1 בפברואר 1924 ברקלינגהאוזן שבגרמניה, להוריו מוזס והלה, שנולדו באזורים פולנים שכיום הם חלק מאוקראינה. המשפחה היגרה לגרמניה ואחר כך לצרפת בעקבות עבודתו של אביו. הוא גדל במץ שבצרפת שם התחנך בחינוך יהודי, לאחר מכן נדדה המשפחה שוב כשחזרה לחבל הסאר שבגרמניה, שם למד בבית ספר אזורי.
הנדודים נמשכים
חשבתם שכאן נגמרו הנדודים? עם עליית הנאצים לשלטון חזרה המשפחה לצרפת, וב-1936 כשהצבא הגרמני נכנס לחבל הריין הסמוך לצרפת, הוסיפה משפחת שפר עוד מדינה לאוסף כשעברה לפולין. אל דרוהוביץ’, מקום הולדתה של אמו, שם גרו אצל דודתו ועמנואל למד בגימנסיה האזורית שם החל לשחק כדורגל.
שלוש שנים מאוחר יותר, האזור נכבש בידי ברית המועצות ועוד לפני שהנאצים התקרבו ברחה המשפחה לאזרבייג’ן שם עבד במפעל לנעליים. לאחר מכן עבר שפר לקזחסטן שם שיחק בקבוצה המקצוענית דינמו אלמה. אחרי השואה חזר לפולין אל דודתו ששרדה את השואה בזכות משפחה פולנית שהחביאה אותה. בפולין הוא הקים קבוצת כדורגל יהודית שהצליחה להעפיל עד הליגה השנייה, אך השלטון הקומוניסטי פירק אותה.
שפר קיבל ב-1950 זימון לצבא הפולני והחליט לעלות לישראל, הוא ברח דרך צ’כוסלובקיה, אוסטריה ואיטליה לחיפה שם החל לעבוד כמכונאי ובמקביל לשחק בהפועל חיפה, ואחרי שנה עבר להפועל כפר סבא איתה העפיל לליגה הלאומית, הליגה הבכירה. ב-1957 פרש ממשחק בגלל פציעה ועבר לקריירת האימון.
עמנואל שפר חוזר לגרמניה
כדי להיות מקצועי הוא בחר לעשות צעד חריג מאוד, ונסע לבית ספר למאמנים בקלן שבגרמניה בהדרכה הנס וויסווילר, שאימן את פ.צ קלן באותה תקופה, ולאחר מכן את בורוסיה מנשנגלדבאך בתקופת השיא שלה. שפר נבחר כאחד משני החניכים המצטיינים בקורס, ושמר על קשרים אישים חזקים עם וויסווילר. בתקופתו בגרמניה, אימן קבוצה מקומית בשם רנאניה וירזלן.
ב-1959 חזר בישראל לאמן את הפועל כפר סבא אך לא הצליח להצילה מירידה, הוא נדד בין קבוצות שונות בארץ ללא הצלחה מיוחדת, כמו לבקוביץ’, אימן את הפועל ירושלים ובני יהודה כשהוא מוסיף לאוסף את מכבי פתח תקווה, הפועל רעננה והפועל רחובות.
ב-1963 קיבל לראשונה תפקיד בנבחרות ישראל כשמונה למאמן נבחרת הנוער כשלבקוביץ’ עוזרו. שנה אחרי מינויו לתפקיד התחרה באליפות אסיה לנוער, שם אחרי ניצחונות ענק של 0:4 על תאילנד ודרום קוריאה ו-0:2 על יפן, העפיל לגמר מול נבחרת בורמה. אחרי הגמר שנגמר ב-0:0, נקבע ששתי הנבחרות יקבלו את הגביע. השחקנים שהרכיבו את הנבחרת היו השחקנים שירכיבו את הנבחרת הבוגרת מספר שנים מאוחר יותר כמו יצחק ויסוקר ומרדכי שפיגלר.
ביסוס נבחרת על חילות צה”ל ואולימפיאדה
במקביל באותם שנים עמנואל שפר אימן את נבחרת חיל האוויר, מה שגרם לו לבסס את הנבחרת בין היתר על נבחרות חיילות צה”ל. שנה לאחר מכן עם סגל שונה, שוב זכו שפר ונבחרת הנוער באליפות אסיה כשישראל מפרקת 1:5 את דרום וייטנאם ומתעללת בפיליפינים עם 1:8, מוסיפה ניצחון 1:3 על הונג קונג 1:3 ו-1:2 על יפן בדרך לחצי הגמר. בחצי הגמר מחצה ישראל 0:9 את מלזיה 0:9, בדרך לגמר מול בורמה שהפעם היה במעמד צד אחד בלבד עם 0:5 כחול לבן.
אחד מכוכבי הנבחרת היה גיורא שפיגל שחמש שנים מאוחר יותר יבשל למרדכי שפיגלר, כוכב הנבחרת באותן שנים, את השער היחיד של ישראל אי פעם באליפות העולם. שפר השלים את הסריה ב-1966, עם זכייה משותפת נוספת עם ברומה באליפות אסיה כשאז הוחלט שכל נבחרת תחזיק בגביע לחצי שנה. מאז, לא הצליח לשחזר את ההצלחות בנבחרת הנוער, למרות שחזר לאמן אותה מספר פעמים בשנות ה-70.
ב-1968 מונה למאמן הנבחרת הבוגרת שהשתתפה מספר חודשים אחר כך באולימפיאדת מקסיקו, שם הצליחה הנבחרת להעפיל עד לרבע הגמר שם הודחה בהטלת מטבע מול בולגריה, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. שנתיים מאוחר יותר נבחרת ישראל תחת פיקודו של שפר, שגורשה בינתיים מאסיה ועברה לאוקיאניה, ניצחה את ניו זילנד ואוסטרליה בדרך להופעה היסטורית במונדיאל שהיה גם הוא במקסיקו.
הופעה היסטורית במונדיאל תחת עמנואל שפר
עם חניכים רבים מנבחרת הנוער שלו הציגה ישראל טורניר משובח, כשאחרי הפסד 0:2 לאורוגוואי המשיכה ישראל עם תיקו 0 מול איטליה שתהפוך לסגנית אלופת העולם, ותיקו 1:1 מול שוודיה כשאת השער ההיסטורי בישל כאמור שפיגל לשפיגלר. הנבחרת הודחה בשלב הבתים עם שתי נקודות וחזרה לישראל עם מחמאות בלבד. מספר חודשים אחרי המונדיאל, עזב את הנבחרת, אליה הוא עוד יחזור ב-1977, אז יכשל בהעפלה לאולימפיאדת מוסקבה ב-1980. בתווך אימן לשנה את בית”ר ירושלים.
ב-28 בדצמבר 2012 נפטר בגיל 88. שפר השאיר אחריו מורשת של מאמן קשוח שלקח דוגמה מנבחרת כמו צפון קוריאה הדיקטטורית, דבר שאמנם הביא להצלחות אך גם גרם לו לסכסוך עם שחקנים. הוא לקח את שחקניו למקומות גבוהים בגובה של 2.5 קילומטר ומעלה בארצות הברית, אתיופיה ומקסיקו. הוא נהג למדוד לשחקניו לחץ דם ודופק והשליט משטר תזונה. הוא ערך לפעמים אפילו שלושה אימונים ביום והציב דרישות סף גבוהות לנבחרת.
כמו בתקופתו של שפר גם עכשיו יש פריחה של הנבחרות הצעירות של ישראל, האם כמו ב-1970 זה יחלחל לנבחרת הבוגרת בסופו של דבר?