Ballerz
האנליסטהליגה הישראליתהמגזין

מחממות מנועים: הקיץ של קבוצות ליגת העל

העונה החדשה בליגה הישראלית כבר בפתח, והקבוצות מתחילות להתיישר על קו הסיום. הקבוצות שהתחזקו, אלו שנחלשו והמעטות שנותרו כמעט ללא שינוי. השחקנים שהגיעו ואלו שעזבו, השאיפות והמטרות, החזקות והחלשות. בחלק השני: הבנייה מחדש של מכבי חיפה תחת דייגו פלורס שעלולה לעלות בצלחת האליפות והאם הפועל ירושלים תצליח להבטיח עונה שישית ברציפות בליגת העל? פרויקט פתיחת העונה.

יחיה טובול

העונה שעברה בקושי הספיקה להיגמר, וליגת העל כבר נמצאת שוב מעבר לפינה. אחרי עונה מרתקת שכללה מאבק צמוד בצמרת עד למחזור האחרון, מאבק ירידה לא פחות צמוד, מהפכים, דרמות, כדורגל נהדר ושערים רבים – הקבוצות הישראליות יצאו לפגרת הקיץ במטרה לצבור כוחות, לרענן את השורות ולהתכונן מחדש למערכה הבאה. כמו בכל קיץ, היו את אלו שהשתדרגו משמעותית במטרה להרים את הציפיות, אלו שהסתפקו בחיזוקים נקודתיים על גבי הסגל הקיים ואלו שנותרו מאחור ועדיין לא מוכנות. השדרוג המשמעותי הוא ההחלטה הגורלית שהעבירו קבוצות הליגה בנושא העלאת מכסת הזרים מ-6 כפי שהיה נהוג עד כה ל-8 זרים. אמנם נכון לרגע זה, רק קבוצה אחת ניצלה את המכסה עד הסוף וצירפה 8 זרים, אך ללא ספק פתיחת השוק השפיעה ועוד צפויה להשפיע רבות על המהלכים של הקבוצות הישראליות בחלוני ההעברות. הליגה עדיין לא נפתחה, משחקי גביע הטוטו עוד בעיצומם והקבוצות שזכו בכרטיס למפעלים אירופאים עוד נאבקות על מקומן – אך למרות שיש עוד זמן, רוב הקבוצות כבר קרובות יותר לסגירת הסגל מאשר לתחילת בנייתו, וזהו הקיץ שעבר על הישראליות עד כה:

מכבי חיפה:

עבור מכבי חיפה זה לא היה עוד קיץ סטנדרטי של שינויים, זו הייתה ממש מהפכה ירוקה. אחרי הטלטלה הגדולה שעבר המועדון עם פיטוריהם של גל אלברמן וברק בכר לקראת סוף העונה שעברה, החל המועדון מהכרמל לנסות ולבנות את עצמו מחדש. לא פחות מ-15 שחקנים עזבו בקיץ הנוכחי את מכבי חיפה, כולל כוכבים כמו דיא סבע, מחמוד ג'אבר ודין דוד. עבור אוהדי מכבי חיפה לא מדובר בעוד עזיבות שגרתיות, אלא בפרידה מלא מעט שחקנים שהפכו לסמלים בעונות האחרונות. המסה הקריטית של השחקנים שעזבו הכריחה את הצוות המקצועי בראשות מי שעד לא מזמן עוד רץ על הדשא, ליאור רפאלוב, להתחיל ולעבוד כמה שיותר מהר.

רפאלוב, שבהתחלה עוד דובר על כך שהוא יעבור תקופת צינון לפני שייכנס לתפקידים משמעותיים במועדון, נכנס בסערה לנעלי המנהל המקצועי/ראש מערך הסקאוטינג והתחיל לבנות קבוצה כמעט מאפס. בראש ובראשונה בחר רפאלוב את האיש שינחה את הירוקים בעונה הקרובה, ועל הספסל הונחת דייגו פלורס. רפאלוב מאמין שהמאמן הזר מארגנטינה, שעד כה לא הצליח לרשום הישגים משמעותיים בקריירת האימון שלו, יצליח להביא משהו אחר לעונה הקרובה של הירוקים. אם זה גישה רעננה, שיטת עבודה קפדנית או עקרונות ברוחו של מרסלו ביילסה. בעידן שאחרי ברק בכר הקבוצה מהכרמל זקוקה לשינוי כיוון, ופלורס הוא האיש שנבחר למשימה.

במקביל, ובלי יותר מדי דיבורים, הצטרפו לסגל הירוק גם לא מעט שחקנים: החלוץ טריבאנטה סטיוארט, שכבש 16 שערים בסרביה בעונה החולפת ונחשב לאחד החלוצים הטובים בליגה, המגן יילה בטאי, שם מוכח ובעל ניסיון בליגה הבלגית אותה רפאלוב מכיר מקרוב, השוער גאורגיי ירמקוב, שחזר מהשאלה לאחר שנבחר לשוער העונה באוקראינה וצפוי להיות אחד השוערים הטובים בליגה, וקנג'י גורה שרשם מספרים יפים בקטאר ולא לוקח מקום של זר בסגל. רפאלוב הצליח לצרף גם פרצופים מוכרים כמו מיכאל אוחנה, שסיים בצורה נהדרת את העונה שעברה בעירוני טבריה ובמידה וישמור על כשירות הוא מסוגל להיות אחד השחקנים הבולטים בליגה, המגן פייר קורנו, שחזר לירוקים אחרי שבילה בסט אטיין ובמועדון מכוונים להשיג לו אזרחות כבר בשבועות הקרובים, והחלוץ המוכח ג'ורג'ה יובאנוביץ', שזכור מהתקופה האדירה במכבי תל אביב בה הוא כבש 30 שערים ב-2 עונות לפני שנמכר לבאזל תמורת 2.5 מיליון יורו. בסך הכול השלימה מכבי חיפה 11 החתמות בקיץ הנוכחי, תוך שהיא מנצלת את מכסת 8 הזרים במלואה. הירוקים גם החליטו להחזיר מהשאלה לא מעט צעירים מבטיחים כמו ליסאב עיסאת, גוני נאור, ליאור קאסה וסוף פודגארנו, כשכולם צפויים להשתלב בסגל הקבוצה כבר בעונה הקרובה. חלק מההחתמות מרעישות, חלקן שקטות, אך כולן ביחד משדרות דבר אחד: יש יד מכוונת ויש תכנית.

אלא שציפיות לחוד ומציאות לחוד, ופתיחת העונה של מכבי חיפה נראית לא טוב בלשון המעטה. זה התחיל עם ההפסד 2-0 לבית"ר ירושלים במשחק האירופיות בבכורה של פלורס על הקווים, המשיך עם משחק ראשון לא טוב מול טורפדו ז'ודינו שתוקן עם משחק גומלין נהדר שהמשיך גם עם ניצחון בסיבוב השלישי של הקונפרס על ראקוב, אלא שכבר נראה היה שהכל מתחיל להסתדר הגיע המשחק השני מול רארקוב ומכבי חיפה סיימה את העונה האירופית מוקדם מן הצפוי. אבל אלו לא רק התוצאות שלא מספיק טובות, הבעיה העיקרית של מכבי חיפה היא סגנון המשחק. בכל המשחקים עד כה, נדמה כי הירוקים לא מצליחים להתרגל לשיטת המשחק המדוברת של פלורס. השאיפה ללחץ גבוה ולהחזקת כדור משמעותית הוחלפה בכדורים ארוכים על פני כל המגרש בניסיון למצוא את אחד החלוצים בחלק ההתקפי. במקום לנסות ולייצר את הגולים בצורה מסודרת, מכבי חיפה זורקת כדורים למעלה ומתפללת לנס. זה אולי עבד לה פעם או פעמיים עד כה, אבל זה לחלוטין לא יכול לעבוד לאורך עונה שלמה ובטח לא בליגה הישראלית. הירוקים יחלו בקרוב להגיע על בסיס שבועי למשחקים נגד קבוצות שייתנו לה את הכדור ורק ינסו להסתדר מאחור, ואם מכבי חיפה לא תדע כיצד להתנהל כשהכדור אצלה ברגליים – היא תהיה בבעיה חמורה.

דייגו פלורס עדיין לא נחת בסמי עופר, ובקהל הירוק כבר החלו רחשים הקוראים לפיטורו לאור התוצאות הלא טובות. אלא שבכדורגל, כמו בכל דבר, תהליכים לוקחים זמן. מכבי חיפה נכנסת למספר שנים של בניה מחדש. אחרי הכאפה שחטפו בעונה שעברה, במועדון הבינו שנדרשים תהליכי עומק ושינויים מרחיקי לכת על מנת לחזור ולבנות את המועדון בצורה בריאה. אוהדי מכבי חיפה אולי לא יאהבו לשמוע זאת, אבל מבחינת הציפיות של הצוות המקצועי העונה הזו תיפתח בגובה העיניים. במועדון שומרים על צניעות, לא מבטיחים אליפות ולא בונים על הצלחות מהירות. הסגל שנבנה לא נועד לקחת אליפות בתוך עונה, אפילו לא בתוך שנתיים. במכבי חיפה מבינים את הפערים שנוצרו בשנתיים האחרונות בינה לבין שאר הגדולות, ולכן הם מבינים שכדי לצמצם את הפערים הם צריכים לעבוד קשה, מסודר ולאט. הקהל הירוק, שהתרגל להיות עם עיניים על הצלחת בכל עונה, יצטרך להתרגל למציאות החדשה ולהבין את הסיטואציה שנוצרה. על מנת להצליח מכבי חיפה חייבת את האוהדים שלה לצידה ולא נגדה, למרות הקושי והרצון לקבל תוצאות כאן ועכשיו. אומנם כמו תמיד, מספיק שהפאזל יתחבר כמו שצריך והירוקים עלולים למצוא את עצמם בקלות רצים חזק בצמרת. הסגל שנבנה עמוס בשחקנים איכותיים, רובם עם ניסיון רב, ובכל יום נתון מכבי חיפה יכולה לתת פייט לשאר קבוצות הצמרת. אך יחד עם זאת, במידה והתוצאות לא יגיעו, אוהדי מכבי חיפה צריכים לשדר סבלנות ולתת למועדון את הגב שהוא צריך בתהליך הבנייה מחדש. אם אוהדי מכבי חיפה רוצים להימנע מעוד עשור של בצורת, אין מנוס מהתהליך הנוכחי שהקבוצה תעבור בתקופה הקרובה.

ובתוך כל זה, אי אפשר שלא לעצור לרגע. הכאב האמיתי של הקיץ הזה לא הגיע מהעברות, אלא מהלב. לכתו הבלתי נתפסת של גדי קינדה ז"ל הותירה חור שאי אפשר למלא. שחקן מוכשר, אבל לפני הכול בן אדם מיוחד. חיוך שאף פעם לא ירד מהפנים. גדי  היה הרבה יותר מעוד שחקן בסגל, הוא היה מנהיג. תמיד שם את האדם לפני השחקן, תמיד דאג לכולם, תמיד עודד והרים ואת ההשפעה הניכרת שהייתה לו על הסביבה הקרובה ספק אם מישהו יוכל למלא.

אז נכון, במכבי חיפה הנוכחית יש הרבה סימני שאלה. שחקנים עדיין מתנדנדים, עדיין לא ברור האם יגיע עוד חיזוק לסגל הקיים, היכולת רחוקה מלהרשים והיחס בין האוהדים למועדון נמצא בנקודת רתיחה. אבל אחרי קיץ כזה, במכבי חיפה לא מחפשים רק תיקונים וחיזוקים, אלא מחפשים התחלה חדשה. בנייה מאפס שתשקם את המועדון אחרי שנתיים לא פשוטות ותזרז את החזרה לימי הזוהר. זה ייקח זמן, זה ידרוש סבלנות, אבל אחרי טעויות העבר גם במכבי חיפה מבינים שבכדורגל אין קיצורי דרך.

הפועל ירושלים: 

כשהפועל ירושלים הצליחה להעפיל לליגת העל בסיום עונת 2020/21 מהמקום השני בליגה הלאומית, ספק אם מישהו האמין שהיא תצליח לשרוד יותר מעונה אחת. פרויקט האוהדים המסקרן, שהיה לקבוצת האוהדים הראשונה אי פעם בליגה הבכירה, נתפסה כקבוצת תחתית שכלל לא מתאימה לרמה הגבוהה הנדרשת בליגה של הגדולים. והנה, 4 שנים אחרי, והפועל ירושלים הולכת לפתוח ביום שבת הקרוב את עונתה החמישית ברציפות בליגת העל, כשכבר כולם מבינים שהיא הרבה יותר מסתם אפיזודה חולפת. כבר שתי עונות רצופות שהפועל ירושלים מסיימת במקום השביעי כמובילת הפליאוף התחתון, תוך כדי שבמהלך העונה הסדירה היא מפלרטטת לא פעם עם הפליאוף העליון. הקפיצה המקצועית שעושה הקבוצה מדי עונה ניכרת לעין, ואם עונת הבכורה עוד הייתה בסימן מסע הישרדות, הרי שהעונה האחרונה כבר הייתה בסימן כדורגל אטרקטיבי ולא מתנצל מול כל יריבה. ועל המקהלה הזאת מנצח כבר שבע שנים ברציפות רק אדם אחד – זיו אריה.

בין אם אתם מתחברים לדמות אותה מציג אריה ובין אם לא, לקבלות המקצועיות שהוא מציג אי אפשר להישאר אדישים. העונה הקרובה תהיה עונתו השביעית ברציפות במועדון, המאמן הכי ותיק בקבוצתו בישראל. בענף הכדורגל בכלל ובכדורגל הישראלי בפרט, יציבות ארוכת שנים כזו היא הרבה יותר מסתם נכס, היא יתרון משמעותי. כאמור, הפועל ירושלים עוברת שדרוג משמעותי מדי שנה, וככל שהשנים עוברות הכדורגל שלה רק הולך ומתפתח. נכון, הוא עדיין לא הכדורגל הכי אטרקטיבי בליגה, אבל מי שעוקב מקרוב אחרי הירושלמים רואה את השדרוג המקצועי שבעונה החולפת כבר הוביל לכדורגל שמח, יציב והתקפי. עם 47 שערי זכות הפועל ירושלים סיימה במקום השמיני בליגה בעונה שעברה מבחינת כמות שערים, עם יתרון של 11 שערים לפחות על כל קבוצה שנמצאת מתחתיה. כשמשלבים את הנתון הזה עם העובדה שהפועל ירושלים הייתה קבוצת ההגנה השלישית בטיבה בליגה בעונה שעברה עם 42 שערי חובה בלבד, מקבלים קבוצה מאוזנת ובריאה.

זיו אריה הוא יותר מסתם מאמן, הוא מקצוען עם דרישות ששייכות לרמות הגבוהות ביותר. כמעט כל השחקנים שעברו אצלו, אלו שאהבו אותו יותר ואלו שפחות, הצליחו להסכים על דבר אחד: זיו אריה הוא פרפקציוניסט שלא מוכן לוותר על שום דבר. העקרונות של זיו אריה עומדים בראש מעייניו, והוא לא מוכן לאפשר לאף שחקן שלו לעבור עליהם. הוא דורש משמעת ברזל, גם אם לפעמים זה נראה כאילו הוא קשוח מדי, מתוך הבנה שרק ככה הוא יצליח לקדם את שחקניו. ואם לבחון לפי הכישרונות שיצאו מהפועל ירושלים בשנים האחרונות – נראה שהשיטה של זיו עובדת ובגדול: ליאור קאסה, גוני נאור, כרם זועבי, איינהו פרדה ואחמד סלמן אלו רק חלק מהשמות שנמכרו מהפועל ירושלים בשנים האחרונות. המכירות של השחקנים הצעירים הניבו להפועל ירושלים קרוב ל-3 מיליון יורו, סכומי עתק כשמדובר במועדון אוהדים קטן. ההתפתחות של כל השחקנים ברשימה ושל עוד שחקנים רבים אחרים נזקפת כאומר אך ורק לזכותו של אדם אחד – זיו אריה.

כמו בכל קיץ, גם בקיץ הנוכחי הפועל ירושלים לא השתגעה. השחקנים שפחות התאימו לשיטה ולא הצליחו להשתלב במערך של זיו אריה עזבו, המושאלים חזרו לקבוצות האם, והקבוצה התחזקה עם צעירים אלמוניים יחסית שיקוו לפרוץ בביתם החדש. ברשימת השחקנים שהגיעו ניתן למצוא בין היתר את המגן השמאלי הראל שלום, שגדל בקבוצה ואף שיחק במדיה במשך 7 שנים לפני שעבר בקיץ 2023 להפועל באר שבע, תמיר חיימוביץ, בלם בן 22 ששיחק עד כה בקבוצות לאומית, אוראל באייה, שגדל במכבי תל אביב וכבש 11 שערים בעונה החולפת במדי הפועל ניר רמת השרון בליגה הלאומית, ואת עידו עולי, קשר בן 19 שהושאל ממכבי תל אביב ושימש כקפטן נבחרת הנוער בקמפיין האחרון.

שחקני הרכש מצטרפים אל השחקנים שנשארו בסגל מהעונה שעברה וצפויים להוביל את הקבוצה בעונה הקרובה. אומנם עדיין לא ברור האם הוא ימשיך לשחק גם לאורך כל העונה הקרובה במדים האדומים, אך אין ספק שהכוכב הבלתי מעורער של הפועל ירושלים הוא סדריק דון. החלוץ, בן ה-21, כבש בעונה שעברה 7 שערים ב-31 משחקים והיה אחד הברגים החשובים בסגל זיו אריה. דון, שהגיע לירושלים כילד בן 18, מתפתח מעונה לעונה ונראה כי השיא עוד לפניו. לא מעט קבוצות מליגת העל ומחו"ל לוטשות אליו עיניים, ובמידה ותגיע הצעה מרשימה במועדון יתקשו להשאירו. אך עד המעבר הגדול, דון משחק בסגל של האדומים והוא צפוי להמשיך להוביל את הקבוצה. בנוסף אליו ניתן למצוא שחקנים שכבר העבירו עונה או שתיים בליגת העל כמו גיא בדש, נדב זמיר, עומר אגבדיש, איינאו פרדה, אווקה אשטה, אופק נדיר ונעם מלמוד.

בנוסף, אריה הצליח לשדרג את הסגל גם עם מספר שחקנים זרים, כשאחד השמות המסקרנים שהוא הצליח להנחית הוא דניאל קודוגו ריבאלדו. קודגו, בן ה-18 בלבד, מגיע להפועל ירושלים מאקדמיית הכדורגל אביג'ן שבחוף השנהב, ממנה הגיע בעבר סדריק דון שנחשב לאחד הזרים המוכשרים בליגה. קודגו נבחן בבירה במשך מספר שבועות ולאחר שהרשים מאוד את אריה הוא חתם בקבוצה ל-3 שנים. בתור התחלה, קודגו צפוי להשתלב בסגל הקבוצה הבוגרת בהדרגה, אך במועדון מבינים כי מדובר בכישרון מיוחד ומקווים כי הוא יצליח לפרוץ לפחות כמו סדריק דון. אריה הצליח להנחית גם את דויד דומג'וני, בלם אלבני בן 28, שהיה מועמד בעבר לקבוצה אך לבסוף החליט לחתום בלוצרן השוויצרית. דומג'וני שיחק לאורך הקריירה גם בטורקיה, פולין וקזחסטן ובעונה החולפת הוא שיחק בפרטיזני טיראנה מהליגה האלבנית. החתמה מעניינת נוספת שהשלימו הירושלמים הקיץ היא צירופו של וואליו אוג'טואי, מגן ימני בן 21 שהיה מלך הבישולים של הליגה הניגרית בעונה החולפת. עשרת הבישולים שרשם בעונה האחרונה זיכו את אוג'טואי גם בזימון לנבחרת הבוגרת של ניגריה. השלושה מצטרפים לזרים שכבר נמצאים בסגל של הירושלמים: החלוצים אנדרו אידוקו, ז'ארדל וסדריק דון, שעדיין לא ברור האם הוא יעבור לקבוצה אחרת או שימשיך לעונה נוספת בקבוצה, ויחד הם מייצרים לאריה סגל מלא בשחקנים כישרוניים ויצירתיים. ותיקים יותר לצד צעירים חסרי ניסיון. התמהיל המושלם והאהוב על זיו אריה.

כמו בכל עונה, גם העונה הקרובה של הפועל ירושלים נמצאת תחת לא מעט סימני השאלה. ההסתמכות על לא מעט צעירים חסרי ניסיון מתוך ציפייה שיצליחו לממש את הפוטנציאל הגלום בהם עלולה להתברר ככישלון חרוץ. אומנם, אריה יודע היטב כיצד לטפל בכישרונות צעירים וכיצד לעזור להם להביא את עצמם לידי ביטוי, אך תמיד קיים חשש שזה לא יצליח. היתרון של הפועל ירושלים הוא השמירה על עמודי התווך מהעונות האחרונות, שיוסיפו הרבה ניסיון והכרות לסגל ויעזרו לנסוך ביטחון באלו שעדיין לא רכשו זאת. הפרויקט של זיו אריה כבר קנה לו מקום בטוח בליגה הבכירה, ועם קהל אוהדים רחב ומרשים הפועל ירושלים כבר הוכיחה שהיא לגמרי שייכת לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי.

אז נכון, הפועל ירושלים לחלוטין לא מכוונת לזכייה באליפות, אפילו לא קרוב. עם כל הרצון לראות את הקבוצה מצליחה להשתדרג מעט יותר מבחינת המטרות ולסיים את העונה הקרובה בפליאוף העליון, במועדון מבינים את המציאות וקובעים הישגים ריאליים יותר. מבחינת הנהלת המועדון, הישארות בליגה לעונה נוספת היא הצלחה אדירה, והיא המטרה היחידה שמוגדרת לצוות המקצועי. כמובן שבמועדון מצפים להמשיך בקו של כדורגל איכותי ומהנה, אך זכיה בתארים או התברגות בחלק העליון של הטבלה היא לא מטרה מוגדרת. המטרות הצנועות יחסית גם פותחות את האפשרות של האדומים להתעלות על הציפיות ולהצליח לרשום הישגים מרשימים אפילו יותר. עם קבוצה צעירה, בריאה ומאוזנת, עם קהל אוהדים אדיר ועם זיו אריה על הקווים, הפועל ירושלים יכולה להיות יותר מרגועה לקראת עונה נוספת בליגה הטובה בישראל.

לכתבות הנוספות בפרויקט: לחצו כאן.

סייע רבות בהכנת הכתבה: ירדן שגרמן.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    אולי תאהב גם עוד מהמחבר
    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן