מחצית אחת ודי | בלגיה 3 – 1 ישראל

לא כוחות

אף אחד מאיתנו לא הגיע למשחק הזה עם ציפיות. הפער באיכויות זועק בין שתי הנבחרות. על המגרש וגם בעולם הכלכלי, כשנבחרת ישראל הגיעה למשחק עם סגל ששוויו הכולל עומד על 76 מיליון אירו אל מול נבחרת בלגית עם שווי שוק כולל של 525 מיליון אירו.
שגיב יחזקאל אל מול ג’רמי דוקו, לביא ואבו פאני מול דה בריינה וטילמנס, דני גרופר אל מול לוקבאקיו.

משימה בלתי אפשרית בעליל.

אבל זה כדורגל, ולפעמים אפשר לצמצם פערים בולטים באמצעות משמעת טקטית, משחק הקרבה ואמונה שלמה במשימה, זאת יחד עם התקווה שהנבחרת העדיפה תהיה קצת יותר חלשה ממה שהיא אמורה להיות.

וכך היה במחצית הראשונה

הבלגים לא אוהבים יותר מדי את הנבחרת הנוכחית ואת מאמנם דומניקו טדסקו.
בבלגיה מאמינים שהנבחרת הזו הייתה צריכה להראות אחרת לחלוטין בטורניר היורו האחרון אותה סיימה בשלב שמינית הגמר, לאחר משחק בו התבטלה הנבחרת לחלוטין אל מול צרפת האנמית.

ועם כל התחושות הקשות סביב הנבחרת הבלגית, באה לה נבחרת ישראל בכדי לתסכל במעט את הבלגים המתוסכלים גם ככה, במשחק אותו “נאלצו” לארח הבלגים בהונגריה, זאת לאחר שאף עיר בבלגיה לא הסכימה לארח את הנבחרת שלנו מחשש למהומות ומחאות אלימות.
על הנייר – משחק קשה מאד מקצועית לישראל אבל לא מעט אלמנטיים פסיכולוגיים בהם אפשר להשתמש בכדי להכניס קצת “רעל” למשחק.

המחצית הראשונה של הנבחרת בכחול לבן הייתה טובה. לרגעים אפילו טובה מאד.

הבחורים שלנו התרכזו בעיקר במשימות הגנתיות במערך הגנתי של 541 עם קו נמוך מאד וצפוף מאד, זאת במטרה למשוך את הבלגים החוצה, לתסכל אותם ולגרום להם להניע כדור בעיקר סביב הבלוק הישראלי, וברגעים מסוימים, הנבחרת שלנו ניסתה לצאת קדימה אל התקפות מעבר מסוכנות כשמקדימה רב”ש שם את סולומון (החלש), גלוך (הפנטסטי) וחלאיילי (העוצמתי). המשולש ההתקפי הזה, סולומון את חלאיילי את גלוך חייב להיות השלד ההתקפי של נבחרת ישראל במשחקים הבאים.

במחצית הראשונה הבלגים רשמו 64% שליטה בכדור עם 9 בעיטות ואחת מהן למסגרת, בזמן שישראל רשמה סך של 7 בעיטות, כששתי הנבחרות רושמות סך של 5 בעיטות מתוך הרחבה.

הבלגים עלו ליתרון משער נהדר של דה בריינה אחרי מאבק כושל של יחזקאל על דוקו בכנף ימין של נבחרת ישראל, אבל הנבחרת שלנו חזרה למשחק אחרי נגיחה של חלאיילי שהוסטה אל הרשת אחרי מגע של קסטנייה.
יורדים למחצית עם ראש מורם והרבה תקוות.

מעלים הילוך

רק בכוח. רק בבעיטות למוח.
את כל התסכול שצברו הבלגים מטורניר היורו האחרון ומהמחצית הראשונה הטקטית הם הוציאו ישר עם שריקת הפתיחה למחצית השנייה.

אם את המחצית הראשונה הבלגים סיימו עם בעיטה אחת לשער, לאורך המחצית השנייה הבלגים רשמו סך של 16 בעיטות ו 7 למסגרת, כולל פנדל אחד שהוחמץ בסופו של דבר.

בשערים צפויים זה:

• 1.14 לבלגים אל מול 0.46 לישראל במחצית הראשונה
• 2.47 לבלגים אל מול 0.13 לישראל במחצית השנייה
• 3.61 לבלגים אל מול 0.59 לישראל סה”כ במשחק

מה שמבאס מבחינתנו זה פשוט העובדה שאת כל מה שעבד במחצית הראשונה, השלכנו במספר דקות במחצית השנייה.
איכשהו השמירה האישית על דה בריינה נעלמה לחלוטין במחצית השנייה, וגם השמירה ההדוקה סביב יורי טילמנס, וכך בעצם שני הקשרים האחוריים שלנו, לביא את אבו פאני, לא היו בכלל באיזור של דה בריינה וטילמנס בשער השני של בלגיה (טילמנס 48) שהיה יריית הפתיחה להתפרקות המסורתית.

קשה להאשים שחקנים כמו נחמיאס, שלמה וגנדלמן שלא אמורים להיות הבלמים הפותחים של ישראל, ואפשר לומר שמעבר למשחק אמש, ישראל צריכה להיות מודאגת בכל הקשור לאיכות השחקנים בתקופה הנוכחית.

רב”ש עלה עם מערך טוב ונכון וגם גישה בריאה כשהנבחרת ניסתה לא פעם לייצר לחץ גבוה, אך עם הגנה כה חלשה וגם עם קישור אחורי של שחקן הגנתי אחד בלבד, יהיה קשה להתמודד עם האריות איתן הוגרלנו בבית.
אבו פאני הוא פשוט לא קשר אחורי, אלא יותר קשר מרכזי שבונה משחק מאחורה ומצטרף קדימה אם אפשר.
אין לו את האיכויות ההגנתיות הנדרשות בכדי לשחק כדאבל פיבוט עם לביא מאחורה, אך מצד שני, הסגל הישראלי כעת לא מספיק איכותי ורחב.

ראינו במשחק הזה ניצוצות של איך רב”ש רואה את הנבחרת, עם הנעת כדור מאחור שהתחילה עם ג’ראפי, אך במחצית השנייה זה פשוט לא עבד, וישראל איבדה כמות אדירה של כדורים בגלל הבילדאפ מאחור.

הסטטיסטיקה הסופית

64% שליטה לבלגים עם 3.61 שערים צפויים במשחק שיכול היה להיגמר בתוצאה גבוהה יותר.

הבחורים שלנו הצליחו לעמוד מול הבלגים, בעיקר בחצי הראשון, אבל בסופו של יום, ישראל הפסידה כמעט בכל תיקול שני (54% הצלחה) ולמרות 25 הרחקות כדור, ספגנו 3 שערים די צפויים מול נבחרת הרבה יותר חזקה.

הבלגים שלטו בכדור ולכן גם במשחק, ולראייה הבלגים רשמו 326 מסירות בחצי של ישראל (אל מול 89) וגם 57 נגיעות בכדור ברחבה הישראלית (אל מול 15 בלבד).

השחקן המצטיין

קווין דה בריינה. רמה אחת מעל כולם, וזה עוד במשחק לא הכי מדויק שלו עם 77% דיוק במסירה בלבד.
אבל מעבר לכך, דה בריינה היה מדהים.

• 10 נגיעות בכדור ברחבה שלנו
• צמד שערים
• 3/4 בעיטות למסגרת
• 5/7 דריבלים מוצלחים
• 3/5 הרמות כדור מדויקות
• 5 החזרות כדור

ציון 9 במדד בולרז לשף הבלגי.

ראויים לציון

ג’רמי דוקו אליו בלגיה הלכה פעם אחר פעם.
דוקו הוא שחקן אקספלוסיבי. הוא מתפוצץ על היריבים שלו ואת המשחק אמש הוא סיים עם בישול נפלא ו 11 נגיעות ברחבה. ציון 8 לדוקו במדד בולרז.

אך יחד עם זאת צריך להזכיר גם את השומר שלו שגיב יחזקאל שאמנם שגה בפעולה ההגנתית בשער הראשון של הבלגים וגם בפנדל שקיבלה בלגיה, אך התמודד כאמור מול דוקו המתפוצץ, שמר אותו על 2/7 דריבלים מוצלחים ובסופו של דבר יחזקאל סיים את המשחק עם 12/18 נצחונות במאבקי קרקע ועם 6/9 תיקולים מוצלחים. ביחס אל היריב מולו הוא התמודד, יחזקאל נאלץ לעבוד קשה מאד וראוי להערכה, זאת למרות הטעויות הפטאליות שעשה. ציון 6.5 ליחזקאל במדד בולרז.

זה היה גם משחק נהדר לענאן חלאיילי שהראה אמש שהוא יכול לשחק כחלוץ לכל דבר, עדות לגיוון האדיר שיש בשחקן הזה.
חלאיילי נלחם אמש על כדורים עם גבו למגרש וניצח שחקנים עוצמתיים כגון אמאדו אוננה העצום.
הוא סיים את המשחק עם 2/2 בדריבלים, 5/8 ניצחונות במאבקי קרקע ו 1/1 ניצחונות במאבקי אוויר. ציון 7 לחלאיילי במדד בולרז.

לסיכום

הגישה בריאה, יש עם מה לעבוד בהתקפה, נדרש שיפור משמעותי בכל הקשור למשחק ההגנה, בעיקר לאיכויות של שחקני ההגנה.
אבל זה הסגל שיש לרב”ש כרגע, והשחקנים יצטרכו להתעלות על עצמם בכל אספקט אפשרי בכדי להוציא נקודות ביום שני מול איטליה, שדרסה אמש את צרפת (3-1) בפארק דה פרנס.

לבוא עם אמונה גדולה ועם ההבנה, שגם אם סופגים שער או שניים, אסור לזנוח את העמידה הטקטית ואת השמירות האישיות שכן עבדו אמש במחצית הראשונה.