- מילאן מודל 23/24 נעה קצת אחרת.
אולי אפילו, הרבה אחרת.
אפשר לומר שאיבן יוריץ׳ – מאמן טורינו הסביר זאת אמש בצורה הטובה ביותר:
״האמת שתמיד הצגנו משחקים טובים מול מילאן, אך לא הפעם כי היום פגשנו משהו אחר. התמודדנו מול רגליים שונות… הם החתימו שחקנים מיוחדים ביותר ברמה אירופאית גבוהה מאוד. יש להם כוח פיזי וטכני שונה כקבוצה. לא היינו עבורם לא בשר או דגים… הם פשוט היו שונים. זו מילאן שונה לגמרי ממה שהכרתי. הרבה יותר טובים מהעונה שעברה עם חמשת או ששת השחקנים שהחתימו״. - מילאן השונה, או יותר נכון, מילאן החדשה, מתחילה ברצועת הקישור.למרות 59% החזקה בכדור, התחושה היא שמילאן חושבת כמעט תמיד קדימה.
בניגוד ללא מעט קבוצות צמרת, המטרה של הקישור זה לא לשמור על הכדור או להוריד קצב, אלא קצת כמו פעם, לדחוף קדימה את הכדור, אם באמצעות מסירות מקדמות או ריצות עם הכדור.
מי שאחראים לקביעת הקצב הם דווקא השוער מייק מיינאן ושחקני ההגנה סביבו שנגעו אמש הכי הרבה בכדור.
אפשר היה לראות את מילאן החדשה היטב בשער הראשון:
טומורי מרוויח כדור בחצי שלו, משחרר בנגיעה לכיוונו של לופטוס צ’יק שבוחר לעזוב את הכדור, להשאיר אותו לפוליסיק ולשעוט קדימה אל הרחבה.
אחת התכונות הטובות ביותר של פוליסיק זה היכולת לעזוב את הכנף ולשחק כמעין מספר 10 שאוהב לרוץ קדימה.
7 שניות לאחר המסירה של טומורי, מילאן כבשה את הראשון.
זה היה דאבל פס נפלא.
לופטוס צ’יק עם שינוי קצב יוצא דופן ופוליסיק עם התנועה החכמה לאחר המסירה. - כאמור, מילאן החדשה בנויה לא מעט על יכולות אתלטיות משובחות.
טיג’אני ריינדרס וראדה קרוניץ’ הם שחקני בעלי נוכחות פיזית, וכך גם לופטוס צ’יק כמובן.
אפשר לומר זאת גם על יונוס מוסא.
הקשר האמריקאי הצעיר רחוק מלהיות הגרסה המוגמרת שלו, אבל יש פה שחקן שפיולי יוכל ללטש היטב.
אם עבודת הליטוש תבוצע כמו שצריך, מילאן תוכל להרוויח שחקן שהוא מעין יורש לפרנק קסייה.
העוצמות שם, החשיבה כקשר רחבה לרחבה גם כן.
רק ללטש היטב. - מילאן ממשיכה לנצל גם את הנוכחות של אוליביה ז’ירו כחלוץ מטרה קלאסי, אבל כזה שיורד יותר אחורה בכדי לנסות למשוך שחקני הגנה החוצה.
מי שמרוויח מכך זה רפאל לאאו.
הפורטוגלי הוא השחקן עם האוריינטציה ההתקפית ביותר במילאן.
אפשר לראות זאת במפת החום שלו.
כשז’ירו מושך שחקנים החוצה, לאאו מקבל שטחים ריקים לרוץ אליהם ולהתנהל בתוכם.
לאאו + חופש + שטחים = סכנה גדולה ליריבה.
דוגמא לכך אפשר היה לראות בשער השלישי של מילאן.
לאאו קיבל כדור על קצה ההאלף ספייס השמאלי, חיכה לעקיפה של תאו, חיכה לכדור בחזרה וללא לחץ משמעותי עליו, לאאו הצליח למצוא את הפער בין שני שחקני הגנה של טורינו בכדי למצוא את תאו שרץ את תוך הרחבה.
בישול נפלא לשער נפלא. - מילאן חושבת קדימה גם על הספסל.
מוסא, צ’וקוואזה, אוקפור. כולם שחקנים בעלי יכולות אתלטיות מרשימות.
נדמה שפיולי החליט שמילאן החדשה תהיה מילאן שבעיקר רצה קדימה.
זה כדורגל בקצב גבוה יותר, כזה שנשען על הכימיה בין השחקנים, על יכולות אישיות ועל היכולת להיות קבוצה אלסטית.
תבניות ההתקפה מקדשות את הריצה קדימה ולכן מילאן משחקת קצת צר יותר מבעבר.
שחקנים חושבים פנימה.
פוליסיק וז’ירו למשל שיחקו ממש קרוב אחד לשני לפי העמדות הממוצעות, במרחק של כ 30 מטר מהשער ובמרכז המגרש.
רק תאו ולאאו שיחקו עם משיכה לקו. - הרבה אנשים חשבו שהעזיבה של טונאלי תפגע משמעותית במילאן, אך כפי שטענתי לפני כחודש, במילאן יודעים מה לעשות עם הכסף.
המאניבול ממשיך.
שחקן משמעותי עוזב ובמקום להחליפו בשחקן משמעותי אחר, מביאים מספר שחקנים שהם פחות טובים על הנייר.
הַשָּׁלֵם גָּדוֹל מִסַּךְ חֲלָקָיו.