מכבי ת”א 4 – 1 מ.ס אשדוד | סיכום משחק

1. “דה זהבי שואו”.
הצהובים כחולים הם לפני הכל זהבי.
בשער הראשון – דאבל פס עם מילסון על 40 מטר. לא פחות.
בשער השני – הצ’יפ החכם לרביבו / יש היגידו לפרץ – אבל זה לא משנה, יש למכבי נוכחות התקפית מרשימה, ולשחקנים כמו זהבי זה אך ורק עוזר.
בשער השלישי – שוב זהבי יורד אל החלק התחתון של השליש ההתקפי ובנגיעה אחת מפרק לחלוטין את הגנת האורחים.

מ.ס אשדוד הייתה במשחק והציגה מחצית ראשונה לא רעה בכלל, אבל רוב ההגנות בליגה שלנו לא יודעות איך להסתדר מול ערן.
זהבי הוא לא רק רוצח ברחבה, הוא גם אחד השחקנים האינטיליגנטיים ביותר שהכדורגל שלנו ידע.
המוח שלו עובד אחרת, רגוע יותר, צלול יותר, עירני יותר.
אולי ככה זה כשישנים לבד 😆

2. כנף שמאל.
רביבו את מילסון זה גם כן, אחלה שואו.
המגן הישראלי הצעיר מראה מדי פעם ניצוצות שקיבל בירושה.
הטכניקה שם. גם החשיבה אל עבר השער.
מגן שמאלי שלא חושש לחשוב בכל הכוח התקפה.
רביבו סיים עם שער נהדר מאותו בישול של זהבי, 1/1 בתיקולים, 5/8 במאבקי קרקע, 2/3 במאבקי אוויר, 1/2 דריבלים ו 64 נגיעות בכדור.

מילסון מצידו הוא בדיוק מה שחשבתי שמכבי ת”א רכשה.

שד טזמני על כנף שמאל.
קליל, מהיר רגליים, כזה שמברך את הבידודים על הכנף.
רק תנו לו את הכדור באחד על אחד.
מיסלון סיים עם שער ובישול, 2/2 בעיטות למסגרת, 2 מסירות מפתח, 2/8 בדריבל ו 5 סחיטת עבירות.

3. הכדורגל של רובי קין.
המאמן האירי מביא את האישיות שלו אל הדשא.
כדורגל התקפי, שמח, דינמי ולא שבלוני.
קצת כמו קין עצמו בעמדת הראיונות.
מכבי ת”א שלטה בכדור 69% מהזמן, ולמרות שנראיתה מעט פגיעה בחצי הראשון, מהרגע בו כבשה היא הייתה בלתי ניתנת לעצירה.
הצהובים של קין מקדשים את משחק האגפים, וכאמור, נדמה כרגע שמירב העוצמה נמצאת בכנף השמאלי.
כהן את מאסון זה לא שילוב שמתקרב בעוצמתו לרביבו את מילסון, אבל אם קין יצליח לייצב התקפית את הכנף הימנית, מכבי ת”א תהיה קבוצה התקפית אימתנית.

4. דן ביטון לא נרשם אמש בסטטיסטיקה היבשה.
זה לא אומר שהיה לו משחק רע.
ההפך.
העמדה של הקשר בונה המשחק מספר 10 הולמת אותו היטב.
הוא יודע מתי לזוז הצידה בכדי לאפשר לזהבי לרדת אחורה.
הוא רשם אמש 4 מסירות מפתח ו 2/4 דריבלים מוצלחים וסך הכל היה לו משחק טוב.
מה שכן, בכדי לקעקע את עצמו בעמדה הזו ולהיות הגרסה הטובה ביותר שלו, ביטון חייב לשמור על היציבות במשחק שלו.
הוא היה מעורב אמש בלא מעט מהלכים (60 נגיעות ב 71 דק’) ונדמה שהוא מתחיל למצוא את עצמו בתוך ההיררכיה של רובי קין.

5. בקטנה על יעקב בריהון.
הילד כבר בן 30.
את מה שיש לו ברגליים יש למספר מועט מאד של שחקנים בליגת העל.
מצד אחד, מדובר בשחקן ליגת העל כבר שנים ארוכות.
מצד שני, הוא היה יכול להיות הרבה יותר מהגרסה אותה אנו רואים עכשיו.
נדמה שבסוף הקריירה שלו נשמע לא פעם את המילה “חבל”.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן