מכבי תל אביב – הציפיות, המטרות והחיזוקים האפשריים

פרוייקט מחצית העונה הוא פרוייקט שאפתני. בפרוייקט זה נסכם את מחצית העונה של הקבוצות הגדולות בכתבה מיוחדת ובפרק פודקאסט.

כדי להבין את העונה הנוכחית של מכבי תל אביב – צריך לחזור אחורה, לקיץ שעבר.

אחרי שתי עונות ללא אליפות – בקיץ שעבר ניסו במכבי תל אביב לחשוב כיצד ניתן יהיה לחזור למאבק האליפות. המכונה המשומנת של ברק בכר זכתה באליפות שנייה ברציפות – וזה לא היה נראה שהיא עומדת לעצור. ואז ברק יצחקי הגיע עם הברקה: בא נחזיר את ולאדן איביץ’, המאמן שהחזיר בזמנו את האליפות מהפועל באר שבע וברק בכר עצמו, ועוד לקח שתי אליפויות ברציפות. נוסיף לו את השחקנים שבזמנו היו תחתיו, וביחד עם הסגל הנוכחי נוכל לחזור למאבק האליפות. וכך יצא לו לדרך הפרוייקט של איביץ מודל 2.0.

המאמן הסרבי חתם בקבוצה ומייד התחיל לעבוד. בתור התחלה הוא החזיר את דור פרץ, יונתן כהן ואילון אלמוג מחו”ל. פרץ וכהן אלו שני השחקנים שהיו אולי הכי חשובים בעונות האליפות של 2018 – 2020, והציפיות היו גבוהות. בנוסף, בסגל של מכבי כבר היו שחקנים מהקדנציה הקודמת של איביץ’ כמו: אנדרה ג’ראלדש, דן גלזר, אנריק סאבוריט ועוד. המהלך הגדול של אותו הקיץ היה החזרה לקבוצה של האליל של אוהדי מכבי תל אביב – ערן זהבי, ויחד עם אוסקר גלוך דניאל פרץ הצעירים והסגל הרחב – במכבי תל אביב ציפו לעונה מושלמת. גם אם לא כמו האליפות הראשונה של איביץ’ בעונת 18/19.

ובאמת, זה היה מושלם עד לינואר. אומנם השחקנים החדשים-ישנים, למעט זהבי, לא הצליחו לתת את התפוקה לה ציפו במועדון – ושחקנים כמו דור פרץ יונתן כהן דן גלזר ועוד היו הרבה מתחת ליכולת לה ציפו במועדון, אבל עדיין מכבי תל אביב עבדה לא רע. למרות ההדחה היחסית מוקדמת מאירופה, ועם כל הכבוד לאירופה, זו לא הייתה המטרה לשמה הגיע ולאדן איביץ’. ובליגה – במטרה האמיתית – הוא לגמרי היה שם. הקבוצה שיחקה כדורגל טוב, כבשה לא מעט שערים(14:1 ב3 משחקים ראשונים) ונראתה מצויין. השילוב של יובאנוביץ’, זהבי וגלוך בהתקפה היה קטלני, ויחד עם ההגנה הטובה ודור פרץ המצויין – מכבי תל אביב הייתה צמודה צמודה למעלה.

לפגרת המונדיאל יצאה מכבי תל אביב מהמקום השני בטבלה, מרחק 4 נקודות בלבד ממכבי חיפה. לא מספיק טוב, אבל עומד בציפיות. אלא שאז הגיע אותו ינואר – “ינואר השחור”.

פתאום, מהרגע להרגע וללא הכנה מוקדמת, ולאדן איביץ’ קיבל הצעת עתק של 2.3 מיליון יורו לעונה מקרסנודאר הרוסית, והשאיר את מכבי תל אביב לבדה באמצע הפרויקט. בנוסף, אוסקר גלוך עבר לאוסטריה, לרד בול זלצבורג, והשאיר חלל גדול בהתקפת מכבי תל אביב. ואם כל זה לא היה מספיק, אז ‘צרה’ נוספת נחתה על מכבי תל אביב – אייטור קראנקה. הקדנציה של קראנקה התחילה מושלם. הנוקאאוט לברק בכר ולמכבי חיפה בניצחון 3:0 במשחק העונה היה לא פחות מגאונות. עמידה טקטית מסודרת ומופלאה של מכבי תל אביב הובילה לאחד הניצחונות המרשימים שנראו בישראל בשנים האחרונות.

אבל מאז אותו משחק זה לא חזר להיות מושלם, אפילו לא קרוב. אייטור קראנקה הפך להיות הסיוט של אוהדי מכבי תל אביב. זה היה נראה שהמאמן הספרדי פשוט לא מחובר לאירוע. לא בהרכבים, לא בשיטת המשחק, לא בחילופים – שום דבר לא עבד לקראנקה, ולא במקרה. הוא פשוט לא היה ברמה, לא של מכבי תל אביב ולא בכלל. השיא היה בחצי גמר הגביע נגד ביתר ירושלים, בהפסד 3-1 לקבוצה שאמורה הייתה להיות חלשה בהרבה ממכבי תל אביב. על האליפות אוהדי מכבי בכלל לא חשבו. כולם רק קיוו שהעונה הזו תיגמר וקרנאקה ייזרק מהמועדון בבושת פנים.

ואז נגמרה העונה, והגיע הקיץ, וכאן פחות או יותר מתחיל הסיפור שלנו. אחרי הכישלון המקצועי של קראנקה – אוהדי מכבי ציפו רק לדבר אחד – שהמאמן הספרדי לא ימשיך לעונה נוספת. אלא שלהפתעתם ולהפתעת כל אוהדי הכדורגל – אייטור קראנקה לא הלך לשום מקום. ברק יצחקי לקח אחריות אחרי הכישלון המקצועי והתפטר, אבל אייטור קראנקה כבר התחיל לתכנן את העונה הבאה. המאמן נסע לבדוק מחנות אימונים, דיבר לקראת העונה שתבוא, ואפילו כשבן מנספורד מונה לתפקיד המנהל המקצועי – מעמדו של קראנקה לא השתנה. האוהדים ההמומים הבינו שהם חייבים לעשות מעשה, והם התחילו במחאת מינויים בקריאה לפיטוריו של קראנקה. ב25 ליוני זה סוף סוף קרה, וימים ספורים לפני שהיה צריך להתחיל את האימונים – אייטור קראנקה פוטר ממכבי תל אביב. במכבי לא בזבזו זמן, ויום למחרת רובי קין חתם כמאמן הקבוצה

רובי קין לא בא לעשות מהפכה במכבי תל אביב הנוכחית. האמת? לא היה צריך כזו. הסגל של מכבי תל אביב הוא הטוב בליגה, עמוק בצורה בלתי רגילה, וחד משמעית מספיק טוב. רובי קין הגיע כדי להשתמש בסגל הנוכחי, בתוספת מספר חיזוקים, בצורה הנכונה והמתאימה. בניגוד לקודמו בתפקיד, רובי קין יודע איך להוציא משחקנים את התפוקה שלהם. איך להעמיד מערך, איך להתאים חילופים. וזה כל מה שמכבי תל אביב הייתה צריכה. גם אחרי העזיבות של שני שחקנים משמעותיים מהעונה החולפת – מכבי תל אביב ידעה איך להעמיד תחלופות ראויות. אין דניאל פרץ? יש רועי משפתי ואורלנדו מוסקרה. אין יובאנוביץ? עוברים ל3 בהתקפה, ויש את דור תורג’מן. ביחד עם חיזוקים נקודתיים כמו איבן מאסון ומילסון – שנכנסו ישר להרכב – שאר השחקנים שהגיעו בקיץ הגיעו בעיקר לחיזוק הסגל הרחב(אבישי כהן, קיקו בונדוסו, אושר דוידה).

הציפיות לעונה הנוכחית:

המטרות לעונה הזאת שהגיעו מקנדה היו חד משמעיות – האליפות חייבת לחזור לקריית שלום. בכל מחיר, בכל צורך, מיץ’ גולדהאר רצה חזרה את האליפות. הצלחה באירופה הייתה כמובן בונוס, אבל זאת לחלוטין לא הייתה המטרה. אחרי הכישלון ב3 השנים האחרונות, הרעב התחיל לחזור למכבי תל אביב. תקופת היובש לא באה טוב בכלל למיץ’ גולדהאר, שכמו תמיד רוצה שמכבי תל אביב תהיה הקבוצה הכי טובה בישראל. זאת הייתה המטרה היחידה שהוגדרה בתחילת העונה לרובי קין – וכל תוצאה אחרת לא מתקבלת בחשבון.

מטרות מול ציפיות ומשימות להמשך:

ברמה המקומית אין ספק שמכבי תל אביב לא יכלה לבקש סיבוב ראשון טוב יותר. הקבוצה של רובי קין ממוקמת באין מפריע במקום הראשון בטבלה. היריבה העיקרית, מכבי חיפה, נמצאת הרחק מאחור בפער של 8 נקודות, וזה עוד לפני המשחק בינהן. הקבוצה של רובי קין עוד לא הפסידה העונה בליגה, והיא עם 34 נקודות מתוך 36 אפשריות(94% הצלחה). תוסיפו לזה את העובדה שמכבי תל אביב כבשה הכי הרבה שערים העונה בליגה(27) וספגה הכי מעט(7), ותקבלו את המהפך הגדול שעברה מכבי מסוף העונה שעברה עד לעונה הנוכחית. רובי קין הצליח לקחת את כמעט אותו הסגל שבעונה שעברה היה אפור, חלש ואנמי ולהפוך אותו למכונה משומנת היטב. ניצחון על מכבי חיפה במשחק ההשלמה – יגדיל את הפער בצמרת ל11 נקודות, ויוכל לסגור את הסיפור עבור הצהובים כחולים.

כעת, רובי קין צריך רק לשמור על המצב הנוכחי כמו שהוא, להישאר במקום הראשון ולמנוע מהמתחרים להתקרב יותר מידי. בנוסף, מכבי תל אביב העפילה לגמר גביע הטוטו, שם היא תפגוש את מכבי חיפה ב24.1 למאבק נוסף על תואר. כאשר במכבי תל אביב היו שמחים גם לראות את הקבוצה נמנעת מדרמות מיותרות בגביע המדינה, מגיעה לשלבים האחרונים במפעל, ואולי אפילו גם זוכה בו.

ברמה האירופאית מכבי תל אביב רושמת הצלחה גדולה. אחרי שסיימה במקום השלישי בשנה שעברה, מכבי תל אביב התחילה העונה את דרכה בסיבוב המוקדמות השני. בסך הכל מכבי לא התקשתה במיוחד והעפילה לשלב הבתים של הקונפרנס די בקלות. למרות בית לא קל, מכבי תל אביב הצליחה להרשים והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. ההישג הגיע לאחר הניצחון הגדול על גנט במחזור הסיום. 5  ניצחונות רשמה מכבי בשלב הבתים, והפסד אחד. אומנם הקבוצה ספגה 9 שערים ב6 משחקים – שניים יותר מהכמות שהיא ספגה בכפול משחקים בליגה – אבל היא כבשה לא פחות מ14 שערי זכות, נתון שמציב אותה במקום הרביעי במפעל.

כמו שכבר הזכרנו מכבי תל אביב לא כיוונה השנה לאירופה בכלל, המטרה העיקרית הייתה לבית, פנימה, לזירה המקומית. יחד עם זאת, בעזרת ההגרלות הנוחות מכבי תל אביב הצליחה להגיע לשלבים אירופאים מאוחרים, ולהיות הקבוצה הישראלית הראשונה שמעפילה לשמינית גמר הקונפרנס. אומנם, המשחקים האירופאים ייערכו רק בעוד כחודשיים, אבל מכבי תל אביב יכולה לגמרי לראות את המשך המסע האירופאי, בתקווה ליפול על הגרלה נוחה. שוב, זו לא המטרה – אבל זה לגמרי ניצחון.

ברמה הקבוצתית רובי קין הצליח להתאים את השיטה לסגל של מכבי תל אביב. המאמן האירי משחק כמעט בכל המשחקים העונה במערך של 4-3-3 קלאסי. עם הגנה חזקה של שני בלמים בדמות לוקאסן וסאבוריט, וכאשר אחד מהם לא כשיר ניר ביטון עולה כבלם שני. בעמדת המגינים רוי רביבו מקבל קרדיט מלא באגף השמאלי – והוא לגמרי מחזיר על כך. באגף הימני עד ל7 באוקטובר שיחק איוואן מאסון, אבל בעקבות המלחמה הצרפתי סירב לחזור לישראל, ואבישי כהן הוקפץ לעמדה הזאת – וגם הוא לגמרי מראה שהוא שווה הרכב.

בקישור גילה קין את יוריס ואן אובריים מחדש. הקשר היהודי-הולנדי, שמיעט מאוד לשחק במדים הצהובים-כחולים עד העונה, הפך להיות בורג משמעותי בהרכב. לצידו משחק לרוב דור פרץ, שגם הוא עשה קפיצת מדרגה משמעותית מהעונה שעברה, ונדמה שהוא חזר ליכולת בה היה לפני היציאה לאיטליה. בנוסף, רובי קין אוהב לשחק עם קשר 10, וגבי קניקובסקי ודן ביטון מתפקדים בעמדה הזו ברוטציה.

בהתקפה, משחקת מכבי עם 2 שחקנים באגפים וחלוץ מטרה. פיליסיו מילסון משחק באגף שמאל, וערן זהבי הוא, כמובן, החלוץ מטרה. באגף ימין נדמה כי רובי קין עדיין לא סגור מי צריך לשחק, וכמעט בכל משחק עולה שם שחקן אחר. פעם זה ביטון, פעם תורג’מן, פעם דוידה ופעם יונתן כהן.

בסך הכל, כמו שכבר אמרנו, לא קיבלנו שינויים גדולים בסגל של מכבי תל אביב. מה שקיבלנו זה מאמן שיודע להתאים את השיטה לשחקנים, ובכך הוא מוציא מכל אחד מהשחקנים הרבה יותר. מכבי תל אביב מסודרת טוב, נראית מצויין בכל מגרש עליו היא עולה, וגם כשלא – יש לה עומק בלתי נגמר.

יחד עם זאת, רובי קין יהיה חייב לתת דגש על נקודה מטרידה. את כל שבעת המשחקים האחרונים בליגה – מכבי תל אביב ניצחה על חודו של שער. מצד אחד, זה מראה על ווינריות, ועל היכולת לנצח גם כשלא הולך. מצד שני, יש פה בעיה בעמידה של הקבוצה, בעיקר בכל מה שקשור לניצול המצבים. רובי קין חייב לעבוד עם השחקנים על הסיומת. על הלגמור משחקים בתוצאות גבוהות. עם המבט קדימה, רובי קין חייב להבהיר ולהבין שמכבי תל אביב שרוצה להיאבק על האליפות צריכה לדרוס קבוצות – ולא רק לתת להן “מכה קלה בכנף”. שבכל משחק, נגד כל יריבה, שהשחקנים שלו יעלו לתת 3-4-5 שערים. מכבי תל אביב תהיה חייבת להתחיל לנצח בהפרשים גבוהים יותר – אחרת היא מהר מאוד תתחיל לאבד נקודות.

חיזוקים לינואר:

נתחיל מהסוף, הסגל של מכבי תל אביב הוא פחות או יותר מושלם. בכל עמדה במגרש יש למכבי תל אביב את השחקנים הטובים בישראל, ועל הספסל יש לה עומק בלתי נגמר. יחד עם זאת, המבט לחלון הזה צריך להיות בסימן הרחבת הסגל, פתיחת אפשרויות נוספות. העומס שהיה ושיהיה בכדורגל הישראלי יוביל לפציעות וחיסורים – ולכן מכבי תצטרך לחזק את הסגל בשחקני רוטציה. בנוסף, בעקבות המלחמה, יהיה קשה מאוד להביא שחקנים זרים איכותיים, ולכן עיקר הרכש יתמקד בשוק הישראלי/זרים מקומיים.

מגן ימין:

עם עזיבתו הצפויה של איבן מאסון, שלא נכלל בסגל בחודשים האחרונים, מכבי תל אביב תצטרך להתחזק במגן ימני, שיוכל לעזור ברוטציה עם אבישי כהן. כהן, שהגיע בקיץ לאחר שסיים את חוזהו בביתר ירושלים, השתלב מצוין בקבוצה ומציג יכולות הגנתיות והתקפיות ברמה גבוהה. יחד עם זאת, בקצב המשחקים המטורך של 2-3 משחקים בשבוע, אין ספק שבמכבי יצטרכו להעמיד תחלופה ראויה. אולי כעת גם קצת מצטערים במכבי תל אביב ששיחררו את גיא מזרחי למכבי נתניה.

הצעות לרכש: גיא דזנט ממכבי פתח תקווה, זוהר זסנו ממ.ס. אשדוד.

בלם:

כיום, יש בסגל מכבי תל אביב 3 בלמים מרכזיים – לוקאסן, ניר ביטון וסאבוריט. ניר ביטון נפצע במשחק נגד ביתר ירושלים – וגמר את העונה. לוקאסן נפצע במשחק האחרון ועדיין לא ברור מה מצבו, ואנריק סאבוריט חזר זה עתה מפציעה. אומנם, יש בנוסף בסגל את עידן נחמיאס ושרן ייני שיוכלו לשחק במידת הצורך, אבל מכבי תל אביב תצטרך להתחזק בעוד בלם, אולי אפילו מתוך מחשבה לעתיד.

הצעות לרכש: סתיו למקין משחטאר, רז שלמה מלובן, גיל כהן מאשדוד.

כנף ימין:

אופציה נוספת לחיזוק היא העמדה הכי פחות יציבה העונה במכבי תל אביב – עמדת הכנף הימני. אומנם, לא כל כך חסרים שחקנים לעמדה הזאת, והקבוצה תדע להסתדר גם בלי רכש. יחד עם זאת, כמו שכבר אמרנו, רובי קין מתקשה למצוא את השחקן לרוץ איתו ועושה לא מעט רוטציות בין ביטון/תורג’מן/דוידה/ כהן. דן ביטון מעדיף ובצדק לשחק את הקשר 10. תורג’מן פשוט לא מוצא את עצמו בעמדה הזו והוא הולך לאיבוד. כהן עדיין לא חזר מאיטליה, גם לא אחרי שנה וחצי, ורק דוידה זה לא מספיק עבור מכבי תל אביב. יש גם את קיקו בונדוזו שעוד לא כל כך ראינו, ולא ברור כיצד הוא ישתלב. אם מכבי תל אביב תחליט שהיא רוצה לחזק את העמדה הזו – היא צריכה למצוא כנף ימין איכותי, שיוכל להשתלב מיידית בהרכב, ויהיה החותמת הסופית ל11 של רובי קין. ככה דן ביטון יוכל לחזור לעמדה שלו, דור תורג’מן יחזור להוות רוטציה לזהבי, ודוידה וכהן ישלימו סגל התקפי רחב. כיוון שאין כל כך ישראלים על העמדה הזו, מכבי תצטרך בעיקר לפנות לשוק הזרים. את המשבצת של הזר שהשאיר מאסון, כדאי למלא בשחקן כנף. בעיקר בשל העובדה שהחיזוקים לעמדות הבלם והמגן הם חיזוקים לסגל ולא להרכב.

הצעות לרכש:

  • פאבריסיו דניאל(fabricio daniel) – משחק בקוריטיבה הברזילאית. ווינגר שמשחק בעיקר בימין, אבל יודע גם לשחק בשמאל(רוטציה טובה למילסון). יודע לשחק בנגיעה, מאוד תכליתי מול השער, מחפש תמיד לעומק. מוערך בשווי שוק של 500 אלף יורו.
  • ג’ון פרדי סלאזר(jhon fredy salazar) – ריונג’רו אגילה הקולומביאנית. שחקן קולומביאני בן 28. כבש 7 שערים ובישל 11 ב54 משחקים בעונה שעברה. אומנם הוא גאון של המשחק, אבל כל הגאונים משוגעים וזה שחקן עם לא מעט בעיות משמעת. אם במכבי תל אביב ילכו עליו – הם יצטרכו ליישר אותו, אבל אז הם יקבלו שחקן עם ראיית משחק, מסוכן במצבים נייחים וערמומי ברמה הגבוהה ביותר. מוערך בשווי שוק של מיליון יורו.
  • אופציה נוספת אך פחות מתאימה זה ללכת על סאדה טיאוב(sada thioub), כדורגל צרפתי ממוצא סנגלי בן 28. טיאוב, שוחרר מאנז’ה הצרפתית בקיץ ומאז הוא בלי קבוצה. מדובר בשחקן ורסטילי שיכול לשחק על כל קו ימין, מהיר מאוד ויכול למלא כמה חללים בסגל. שווי השוק של השחקן מוערך במיליון יורו לא בטוח אבל שזו האופציה הכי טובה עבור מכבי תל אביב, שאם תתחזק בעמדת הכנף הימני תרצה להביא שחקן שיוכל להיכנס מהר לעניינים. (תודה מיוחדת לעמית כהן על העזרה בסקאוטינג).
סיכום:

ציון למועדון: 9/10.

בן מנספורד השכיל להבין את הטעות שנעשתה בשנה שעברה, ותיקן אותה, גם אם בדקה ה90. ההבאה של רובי קין היא בינגו, ההבנה שאין מה לשנות יותר מידי בסגל הקיים הייתה מדוייקת, ובסך הכל מכבי תל אביב נמצאת בדיוק ביעדים שהוגדרו בתחילת העונה, אולי אפילו יותר מזה. כשהיא במקום הראשון בליגה בפער, בשמינית גמר הקונפרנס, בגמר גביע הטוטו, ועוד יש לפניה את הגביע – מכבי תל אביב יכולה להיות לגמרי מרוצה מאיך שמתנהלת לה עונת 23/24. יש עוד דרך לעבור, אבל בקנדה מיץ’ גולדהאר בטוח מגניב איזה חיוך ביחס למצב הנפלא של קבוצתו.

ציון לקבוצה – 8/10.

הקבוצה נראית מצויין. לא סופגת, כובשת לא מעט, ועומדת יפה מאוד ביעדים שהוגדרו לה. זאת פתיחת העונה השלישית הכי טובה של קבוצה בהיסטוריה של ליגת העל, ונדמה כי מכבי תל אביב רצה לאליפות כמעט באין מפריע. ההצלחה באירופה היא רק הדובדבן שבקצפת – אבל היא מתוקה מאוד.

ציון למאמן: 9/10.

יכול להיות שאלמלא אייטור קראנקה – לא היינו מבינים את היכולות של רובי קין. יכול להיות שאם רובי קין היה מגיע לישראל אחרי איביץ’ לדוגמא – כולם היו אומרים שההצלחה שלו מבוססת על קודמו בתפקיד. אל מול הכדורגל החלש כל כך ששיחקה מכבי תל אביב בשנה שעברה – הציב רובי קין קבוצה מצויינת, איכותית ודורסת. אבל הגדולה של רובי קין היא שהוא משחק עם כמעט בדיוק אותם השחקנים שהיו לאייטור קראנקה. למעט אבישי כהן, רביבו מוסקרה ומילסון – כל ההרכב הנוכחי היה קיים גם בשנה שעברה. הספסל הוא כמעט אותו ספסל. וזה רק מדגיש את ההצלחה של רובי קין. עזבו את העליונות בליגה, עזבו את ההישג בקונפרנס – הגדולה היא לעשות את זה עם בדיוק אותם שחקנים שבעונה שעברה היו חלשים מאוד. וזה מעיד על יכולותיו של רובי קין, על ההבנה שלו את השחקנים שלו, על ההבנה שלו את המשחק. מאוד יכול להיות שרובי קין צריך לשלוח איזה זר לקראנקה, כי בלעדיו יכול להיות שהוא היה סתם עוד מאמן, לא משהו מיוחד.

השחקו המצטיין: ערן זהבי – 10/10.

אין באמת צורך להסביר למה ערן זהבי הוא השחקן המצטיין של מכבי תל אביב. אין צורך גם להסביר למה הוא מקבל 10/10. החלוץ הפנומן שחגג 36 עוד לפני תחילת העונה, הוא מלך השערים של הליגה עם 9 שערים, זאת בנוסף ל4 בישולים, וכל זה ב12 הופעות בלבד. זהבי, שחגג לא מזמן 400 שערים, כבש 22 שערים ובישל 5 ב22 משחקים בכל המסגרות העונה. אלו נתונים מטורפים שמוכיחים שזהבי הוא כמו יין – הולך ומשתבח עם השנים. זהבי מוכיח שאצלו הגיל הוא לא פקטור, והוא לגמרי יכול לסחוב קבוצה כמו מכבי תל אביב לבד על גבו.

השחקן המאכזב: יונתן כהן – 4/10.

כשיונתן כהן יצא לליגה השנייה באיטליה – כולם היו בטוחים שזוהי רק תחנת מעבר בדרך לליגה גדולה. כהן, הגיע לפיזה מהסרייה ב’ אחרי 2 האליפויות בהן זכה עם ולאדן איביץ’, כאשר בעונת 2018/19 הוא אף היה אחד השחקן הכי דומיננטיים בקבוצה, כשסיים עם דאבל-דאבל(12 שערים ו11 בישולים), וכשהוא במעמד של אחד השחקנים המובילים בישראל. אבל משהו לא עבד באיטליה, וכהן מיעט לקבל דקות בקבוצה האיטלקית, ואחרי שנה הוא חזר לישראל בקיץ שעבר – לפרוייקט של איביץ’ 2.0. אבל כהן שחזר זה לא כהן שעזב, ויונתן כהן נראה לרוב כמו הצל של עצמו. בעונה שעברה הוא מיט לקבל דקות, שותף ב14 משחקים בלבד ורק 5 פעמים נכלל בהרכב. הוא כבש שער אחד, אבל היה רחוק מאוד מלהרשים, ורחוק מאוד מיונתן כהן שהכרנו. בקיץ האחרון הוא התארח בבית משפחת זהבי, והוא וערן קיימו תוכנית אימונים והכנה קפדנית לקראת העונה הנוכחית. בעוד שלערן זהבי אולי עזרה התוכנית, יונתן כהן פשוט לא הגיע. הוא לא מדוייק, לא נוכח, וגם לא מביא מספרים. העונה בליגה הוא שותף 9 פעמים, אבל רק 4 פעמים בהרכב. ב342 דקות יש ליונתן כהן שער אחד בלבד, וזה אומר הכל. יונתן כהן פשוט לא מביא עד כה העונה ערך מוסף למכבי תל אביב, לא מבחינת היכולת ולא מבחינת המספרים.

הפתעת העונה: יוריס ואן אובריים.

בעונה שעברה יוריס ואן אובריים היה חידה עבור אוהדי מכבי תל אביב. הקשר היהודי-הולנדי כמעט ולא נספר גם לא אצל איביץ’ וגם לא אצל אייטור קראנקה – והסיבות לא היו לגמרי ברורות. זה לא שהוא היה פצוע או משהו – זה היה מקצועי נטו. 9 משחקים בלבד שיחק ואן אובריים במכבי תל אביב בעונה שעברה, פעם אחת בלבד הוא עלה בהרכב. אבל רובי קין ראה בו משהו מיוחד, משהו אחר. מתוך 26 משחקים ששיחקה השנה מכבי תל אביב, יוריס ואן אובריים שיחק ב21, רובם ככולם בהרכב ולמשך 90 דקות. אבל זה לא רק דקות המשחק, זו היכולת. יחד עם דור פרץ, בנו השניים קישור חזקק ועוצמתי, שמקשה על כל קבוצה יריבה. לואן אובריים יש אחוזי דיוק מצויינים(87% מסירות מדויקות), הוא לא עושה שטויות, והוא בעיקר מסדר את המשחק. הפער הזה בין יוריס של העונה לבין יוריס של העונה שעברה, מעיד אולי יותר מהכל על היכולות של רובי קין, ועל היותו של ואן אובריים לגמרי הפתעת העונה.

שווה אזכור: אבישי כהן. המגן שהגיע מביתר ירושלים כשחקן חופשי, נכנס לנעלים של שחקן זר ולגמרי הוכיח ומוכיח את עצמו. היכולות ההתקפיות, שלא באות על חשבון ההגנתיות, שמות את כהן בטופ של המגינים בארץ.

1 תגובה
  1. אנונימי כותב

    תענוג של כתבה , תודה!

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן