Ballerz
המגזיןשאר התחרויות

מלך הצפון | איך נקע בקרסול הביא אליפות ראשונה בהיסטוריה לטורונטו? אפקט הפרפר פרק 5.0

איך רגל אחת לא במקום הובילה לאליפות שלא הייתה כמוה? | אפקט הפרפר פרק 5

דרור סלום

בואו נעצור רגע ונסתכל אחורה על הפרקים האחרונים באפקט הפרפר – היה לנו מעבר לא צפוי של שחקן גדול, פציעה שהובילה לזכייה היסטורית, שחקן שיוצר קבוצה אגדית שהוא למעשה לא היה חלק ממנה ורגע אחד ויראלי ששווה לצפות בו שוב ושוב. אז מה אם אגיד לכם שהסיפור הזה משלב את כל האלמנטים האלו יחדיו?

אתחיל ואומר שבפעם הראשונה מתחילת הסדרה, אגוון קצת ואעבור לכתוב על ספורט אחר, זה שמשתמשים בו בידיים .

כן כן הכתבה הזו תעסוק בכדורסל, וספציפית בקבוצת ה-NBA המפתיעה ביותר של השנים האחרונות. יאללה מתחילים.

הסיפור שלנו מתחיל לאחר סיומה של עונת 2016-17, בגמר פלייאוף המערב במפגש בין שתי הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר בNBA באותה העונה – הגולדן סטייט ווריורס הנוצצים של סטף קרי וקווין דוראנט, והסן אנטוניו ספרס המבוגרים בהובלתו של קוואי לנארד. גולדן סטייט הגיעו לגמר עם המאזן הטוב בליגה ולאחר שתי סדרות שעברו ללא הפסד, נראה שהקבוצה של סטיב קר עומדת לשייט לתואר עם ”חמישיית המוות” שלה – סטף קרי, קליי תומפסון, קווין דוראנט, אנדרה איגואדלה ודריימונד גרין, חמישייה אימתנית ללא חולשה ממשית….. אבל אף אחד לא סיפר את זה לסן אנטוניו.

רבע שלישי במשחק הראשון של סדרת הגמר, השעון מראה 7:55 והספרס מובילים עם 76 נקודות לעומת 55 של הווריורס, קוואי לנארד שעד אותו הרגע נראה בלתי ניתן לעצירה עם 26 נקודות ו8 ריבאונדים עולה לזריקה מעל הראש של הסנטר הגיאורגי זאזא פאצ’וליה, ומחטיא אותה אך נשמעת שריקה לעבירה, שממבט ראשון לא נראית הגיונית כי זאזא בכלל לא נגע ביד של קוואי, אך השידורים החוזרים חושפים שהסנטר הגיאורגי שלח את רגלו בצורה חסרת אחריות וגרם לכך שלנארד נחת עליה ועיקם את קרסולו בצורה קשה. בשלב הזה חשוב לציין שקוואי סבל במהלך העונה מפציעות קטנות בקרסול של רגל שמאל אך לפלייאוף הוא הגיע מוכן לגמרי עד לאותה הפציעה, שגמרה מעשית את דרכו בפלייאוף והשאירה את הספרס בלי הכוכב שלהם, מה שהוביל לקריסה טוטאלית והפסד ב4 משחקים. פאצ’וליה אגב, לא נענש כלל וסיים את העונה כאלוף NBA.

העונה שלאחר מכן הייתה סוערת במיוחד מבחינת מערכת היחסים בין קוואי לסן אנטוניו ספרס, שכן המועדון הטקסני ידוע ב-NBA בתור מועדון שמשלב שאיפות לאליפות יחד עם טיפוח שחקנים לאורך שנים והשארתם בקבוצה. מאנו ג’ינובילי, דיוויד רובינסון וטים דאנקן בילו את כל הקריירה שלהם במדים השחורים לבנים (חשוב לציין גם את טוני פארקר ששיחק 17 שנים בסן אנטוניו, אך עזב בשנה האחרונה ולאחר מכן פרש), ונראה היה שקוואי יהיה הבא שייכנס לרשימה הזו בעיקר בזכות האופי הרגוע שלו ומערכת היחסים המיוחדת עם המאמן גרג פופוביץ’.

הפציעה של קוואי ב-14 במאי הובילה לכך שהוא פספס 27 משחקים מתחילת העונה הבאה, ואת הופעת הבכורה שלו בעונת 17-18 ערך ב-12 בדצמבר, אך הוא עדיין לא הצליח לשוב לאותו כושר וסבל מפציעות וסיבוכים ולאחר חודש שבו שיחק 9 משחקים בסך הכל הוא הושבת לפרק זמן ”בלתי מוגדר”. בהמשך העונה התפרסם דיווח שרופאי הקבוצה של סן אנטוניו אישרו שקוואי כשיר לחזור, אך הוא התעקש על חוות דעת נוספת במה שהיה למעשה רמז ראשון למה שעתיד לקרות, ואפילו אחרי שיחה בחדר ההלבשה של כל שחקני הקבוצה לנארד לא חזר לשחק ובסופו של דבר לא שותף כלל עד סיומה של העונה.

ב18 ביוני, חודשים ספורים לפני פתיחת העונה, התפרסמו ידיעות בכל ארצות הברית ”קוואי לנארד דורש טרייד”.

הדבר נראה הזוי ומנותק מהמציאות, כי איך יכול להיות ששחקן כל כך שקט ורגוע יוצא בדרישה כל כך בומבסטית? ומי תהיה הקבוצה שבכלל תרצה לקחת הימור על שחקן שלא שיחק במשך עונה שלמה ונראה שלא התאושש מהפציעה שלו ובחוזה שלו נשארה עונת אחת בלבד?

כאן נכנסו לתמונה הטורונטו ראפטורס.

נעשה סקירה קצרה על ההיסטוריה של הראפטורס – אחת הקבוצות הצעירות ב-NBA שנוסדה ב-1995, שיחקו בה מגוון שמות גדולים בהם טרייסי מגריידי, ווינס קארטר ואפילו האקים אולאג’ואן. יש להם גופיות מגניבות וכמה רגעים אייקוניים בחסות קארטר אך לאורך השנים לא זכו לשום הצלחה משמעותית, אבל נראה שהם הגיעו לשיא שלהם בדיוק בזמן הנכון.

לעונת 18-19 הראפטורס הגיעו לאחר שהודחו במשך שלוש פעמים ברצף בפלייאוף ע”י לברון ג’יימס והקליבלנד קאבאלירס, מה שהוביל להחלטה לפטר את מאמן הקבוצה דיווין קייסי ולקדם את עוזרו חסר הניסיון ניק נרס. את הקבוצה הובילו הצמד דמאר דרוזן וקייל לאורי שסביבם אוסף שחקנים שאפשר לתאר כ”מעניין וחסר ניסיון”.

קייל לאורי היה כבר שם דבר ב-NBA ונחשב לגארד מוכח, ודרוזן? הוא היה הפנים של טורונטו במלוא מובן המילה. שחקן הכנף יליד לוס אנג’לס הפך לאחד השחקנים הטובים בליגה שהוא מספק אין ספור רגעים קסומים לאוהדים הקנדים והופך לקלע המוביל בתולדות המועדון, אך יחד איתו התקרה הייתה ברורה עבור מנהל הקבוצה מסאי יוג’ירי.

בקיץ שלפני עונת 18-19 יוג’ירי כנראה ישב במשרדו וחשב מה הוא יכול לעשות כדי להתגבר על המשוכה בדמות לברון ולהוביל את הקבוצה לגמר ה-NBA, שלפתע קיבל את הידיעה ”לברון ג’יימס עוזב את הקליבנלנד קאבאלירס ועובר מערבה ללוס אנג’לס לייקרס”.

באותו הרגע נפתחה הזדמנות חד פעמית בפני מסאי, והוא ידע שהוא לא יכול לוותר עליה, וב-18 ביולי התפרסמה ידיעה נוספת – ”קוואי לנארד עובר לטורונטו תמורת דמאר דרוזן”.

נקביל את ההחלטה למושגי כדורגל – דמיינו שטוטנהאם הייתה שולחת את הארי קיין, אולי השחקן הגדול בתולדות המועדון ,לפריס סאן ז’רמן תמורת קיליאן אמבפה, אבל אמבפה מגיע אחרי פציעה שהשביתה אותו במשך עונה שלמה והוא מוכן לחתום על חוזה לעונה אחת בלבד…. וזה בעצם מה שהראפטורס עשו, אחרי הטרייד עצמו אפילו התרוצצו שמועות שקוואי מתכנן לשבת בצד במהלך כל העונה כי הוא לא היה מעוניין לעבור לטורונטו.

למרות כל החששות, קוואי הגיע לטורונטו עם קוף על הגב, והוא עשה הכל כדי להוכיח יוג’ירי שהוא קיבל את ההחלטה הנכונה – הוא מסר,חטף, לקח ריבאונדים, שמר בצורה מדהימה וקבע את ממוצע הנקודות העונתי הגבוה בקריירה שלו תוך שהוא מוביל את הראפטורס למקום השני במזרח, וסביבו שחקנים כמו פסקל סיאקם ופרד ואן וליט התעלו ברגעים הנכונים.

אך בפלייאוף התחילה ההצגה האמיתית.

בסיבוב הראשון הדיחו את אורלנדו ב-5 משחקים מה שהוביל לסדרה שהיא לא פחות מאייקונית מול הפילדלפיה 76′, שנגמרה באחד מסלי הניצחון הגדולים בהיסטוריה בסיומו של משחק 7 (מומלץ לראות עם סאונד). לאחר מכן הראפטורס טרפו את המילווקי באקס ב-6 משחקים שבהם קוואי מירר את חייו של ה-MVP יאניס אנטטקומפו. ובגמר? בגמר חיכו להם הגולדן סטייט ווריורס, וקוואי הגיע מוכן. בזכות שילוב של יכולת שיא מצידם של הקנדים ומספר פציעות אצל יריבתם (קווין דוראנט הגיע לסדרה פצוע ושותף רק במשחק מספר 5 אך במהלכו קרע את גיד אכילס, קליי תומפסון קרע את הACL שלו ברבע השלישי של משחק מספר 6 שהיה האחרון בסדרה והמשחק האחרון שלו בשנתיים שיגיעו לאחר מכן), הראפטורס הצליחו לזכות בתואר ראשון בתולדות המועדון שקוואי לנארד מוכתר ל-MVP של סדרת הגמר.

ושוב עלינו לשאול את עצמנו – האם קוואי היה עוזב את סן אנטוניו אם לא היה נפצע? איך כל ההיסטוריה של הליגה הייתה נראית אם זאזא פאצ’וליה לא היה שחקן כל כך מלוכלך? והאם אפשר להגיד שהאליפות של טורונטו אפילו יותר מדהימה ממה שהיא בזכות העובדה שהצליחו להתמודד עם קללת ההימורים של דרייק?

איזה כיף שיש לנו ספורט בחיים.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    אולי תאהב גם עוד מהמחבר
    1 תגובה
    1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      סדרת הכתבות האהובה עליי

      1
      השב
    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן