מסאי דגו ורובי קין | ראש בראש

מכבי חיפה ומכבי ת”א מתמודדות לבדן על תואר האליפות. אין חדש בכך. שתי הזוכות הגדולות ביותר של הכדורגל הישראלי ממשיכות לסחוב את הענף על כתפיהן.
גם השנה הקרב צמוד, כשניצחון דרמטי של מכבי ת”א על בית”ר ירושלים קבע שהפער בצמרת יעמוד על 6 נק’ לזכות הקטר הצהוב שמוליך את הליגה.

וכצפוי, שתי הקבוצות צמודות גם בכל הקשור לכובשים והמבשלים הפוריים ביותר.

ערן זהבי מוליך את טבלת הכיבושים (9) כשאחריו פרנדזי פיירו והכוכב העולה מחדרה אלעד מדמון (7), כשאת טבלת המבשלים מוליך צ’רון שרי (5) כשאחריו נמצאים ערן זהבי וליאור רפאלוב (4).
למרות גילם המתקדם, זהבי (36), שרי (35) ורפאלוב (37) ברמה אחת מעל הליגה. לא רע בשביל חבורת ותיקים.

אך לטעמי הקרב הכי מרתק ואולי הכי לא מדובר הוא על הקווים.

אחרי הצמד הסרבי קראסטיץ’ את איביץ’, במכבי ת”א הביאו שם גדול מספרד – אייטור קארנקה.
השם גדול, הכדורגל פחות.

תחת הספרדי, מכבי ת”א הציגה כדורגל משעמם ולא תכליתי כשקארנקה מסיים את הקדנציה הכושלת שלו עם 61.67% הצלחה.

אל נעליו נכנס רובי קין.

האירי כיכב בעברו כשחקן בפרמיירליג, אך בכל הקשור לקריירת האימון שלו, במכבי ת”א לקחו הימור.
לפני שהגיע לישראל, קין היה עוזר מאמן באתלטיקו קולקטה ההודית, נבחרת אירלנד, מידלסבורו ולידס.
משמע, זוהי משרת האימון הראשית הראשונה שלו.

קין הכניס ברק מיוחד למערכת.
הוא אדם חביב, חד ואנרגטי, אך יש לו גם מוח כדורגל מבריק, כשמכבי ת”א שלו נשענת לא מעט על שחקנים יצירתיים, חילופי מסירות קצרים והמון תנועה אל תוך שטח היריבה.
לכן זה לא מפתיע כלל לראות את ערן זהבי (מאסטר התנועה ללא כדור) פורח תחת קין, אך כך גם את דור פרץ שתוקף ללא הפסקה את רחבת היריבה.

במשחק אמש נגד בית”ר ירושלים, יכולנו לראות את היצירתיות של המאמן האירי, כשהוא השתמש ברוי רביבו כמגן ימני שמשחק כקשר אחורי, בדיוק כפי שקאנסלו היה עושה בזמנו במנצ’סטר סיטי.

מפת חום רוי רביבו

כפי שאפשר לראות ממפת החום של המגן הימני המאולתר, רביבו נכנס לא פעם אל תוך ההאלף ספייס ההתקפי כשהוא עם רגל שמאל בצד ימין, מה שהפך אותו לאיום התקפי פוטנציאלי וגם מה שנתן למכבי ת”א עוד קשר במרכז, מה ששחרר את דור פרץ גבוה יותר.

רביבו סיים את המשחק עם 77 נגיעות בכדור, 53/59 מסירות (90% דיוק), מסירת מפתח אחת, 2/3 כדורים ארוכים ויצירת מצב הבקעה גדול אחד.
קין ניצל בעצם את היכולת הטכנית של רביבו במרכז המגרש, וכך השתלט על מרכז המגרש (61% החזקה בכדור) וכך גם דאג לנוכחות שלו באיזורים גבוהים יותר בכדי למנוע מבית”ר ירושלים להרוויח כדורים חוזרים ולצאת להתקפות מעבר.

צריך לומר מילה טובה גם לואן אוברים שביחד עם רביבו, השתלט על מרכז המגרש, כשהוא מייצר נוכחות לאורך כל השליש המרכזי של המגרש.

מפת חום ואן אוברים

בצד הירוק ישנו מאמן מבריק לטעמי. מאמן מרתק ומודרני שנכנס אל נעליים גדולות מאד ועושה יופי של עבודה.

גם דגו מביא עימו רעיונות חדשניים ומודרניים אל המשחק של אלופת המדינה.

אמש יכולנו לראות איך מכבי חיפה ממשיכה עם המערך בו 3 שחקנים מאחורה מחזיקים את השליש ההגנתי, בזמן שמקדימה יש נוכחות מוגברת בשליש ההתקפי, זאת בזכות אותו משולש הגנתי.

 

דגו שיחק עם סונדגרן כבלם ימני, פיינגולד בלם שמאלי וסק בלם אחורי במערכת הגנתית רחבה שמכסה שטחים גדולים, ומלפניה נמצא עלי מוחמד כשפיץ של היהלום האחורי.

המערך הזה נתן למכבי חיפה כאמור את היכולת לשלוח הרבה שחקנים קדימה וגם להשתלט על הכדור ועל קצב המשחק.
מכבי חיפה סיימה עם 64% החזקה בכדור כשהיא מאפשרת לבני ריינה לייצר סך של 3 בעיטות בלבד ללא שום בעיטה למסגרת.
שריף כיוף היה מחוסר עבודה.

עם היהלום ההגנתי, דגו שחרר את קורנו בשמאל וחג’ג’ בימין לדהור בכנפיים, כשג’אבר לפני מוחמד מנהל את המשחק כשמלפניו שלישייה התקפית של רפאלוב, חלאילי ופיירו.

זה היה מרענן לראות איך דגו משתמש בחלאילי כמעין חלוץ שני לצד פיירו, ובכך מנסה לגרום לכשרון הצעיר לנצל עוד יכולות שלו באיזורים קרובים יותר לשער.

מפת חום חלאילי

ממפת החום של ענאן חלאילי אפשר לראות עד כמה מגוון היה המשחק שלו אמש, כשהוא רושם 44 נגיעות בכדור ואת רובן הוא מבצע בתוך ההאלף ספייס ההתקפי.
זה לא היה משחק לפנתאון של חלאילי, ואולי אף רחוק מכך, אך כאמור הרעיון עצמו מוכיח שדגו לא מפחד לקחת סיכונים וגם שיש לו ראייה קדימה במחשבה על איך לשדרג את שחקניו או יותר נכון, איך למקסם את סך היכולות שלהם לאורך העונה.

מכבי חיפה ניצחה כמובן בזכות שער שנוי במחלוקת.
האם הייתה עבירה או לא על גד עמוס קשה לקבוע. איש לא היה מרים גבה אם הייתה נשרקת עבירה.

מה שכן, הנקודה בשער הזה היא יותר ספורטיבית, כשאנו מצפים שבמצב בו שוער נפגע והוא שוכב על הרצפה, המשחק ייעצר על ידי היריבה.
מצד שני, יכולים לטעון בירוק שכל עוד השופט לא עוצר את המשחק, אין פסול בשער הזה.

שנוי במחלוקת. לא ספורטיבי ועדיין, ללא התערבות של השופט, שער חוקי.
כשר אבל מסריח.

לגבי השער הדומה בצהוב שנפסל, אין מה להרחיב יותר מדי.
אם השופט זיהה עבירה, כמובן שהשער נפסל בצדק, ואם לא היה מזהה עבירה והשער היה נשאר, אפשר היה לומר את אותו דבר על שני השערים המוזרים האלו שנכבשו אמש.

 

3 תגובות
  1. אנונימי כותב

    ניתוח מעולה ממש
    תוכן ברמה אחרת בתקשורת ספורט בישראל.

  2. בר כותב

    התוכן הטוב בישראל

  3. טל כותב

    תודה לך ניסים על כל ההשקעה כיף לקרוא ולהחכים!

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן