משחק שמגדיר תקופה | ליברפול 1 – 1 מנצ’סטר סיטי

אני חושב שזה היה משחק שהגדיר את מה שהם שני המועדונים האלו בשנים האחרונות

פפ גווארדיולה.

תולדות המאבק

שני המועדונים האלו, ליברפול ומנצ’סטר סיטי, הוגדרו בשנים האחרונות לפי הפילוסופיה ודרך החיים של שני האנשים שעל הקווים.
שניים שלא רק הגדירו את המועדונים שלהם, אלא גם עיצבו את הפרמיירליג וגם את הכדורגל האירופי.
שניים שעיצבו את מוחותיהם של מאמנים רבים.
שניים שהגדירו ככל הנראה את צורתו של הכדורגל המודרני.

דומים וכל כך שונים.

פפ גווארדיולה הוא אבי תורת הכדורגל העמדתי. ה Postional Play. כדורגל משורטט. פילוסופיה בה המאמן שולט כמעט בכל מהלך מראש. הכל מתוכנן.
פפ הוא המנצח הקלאסי, בשני המובנים.
חמש פעמים אלוף אנגליה ואלוף אירופה בעונה שעברה – המנצח הגדול מכולם וכאחד ששולט בכל, המנצח על הסימפוניה התכולה של מנצ’סטר.
בתנועת שרביט הוא שולט בקצב המוסיקה, משנה הרמוניות ומייצר את המוסיקה הקלאסית של העידן המודרני, רק שהוא עושה זאת עם שחקני כדורגל.

יורגן קלופ הוא אבי תורת הגננפרסינג. הכדורגל הלוחץ. פילוסופיה בה המאמן דוחף את קבוצתו אל המקסימום כשהוא לא חושש מהרנדומליות שעלולה לבוא.
יורגן החזיר לחיים את ליברפול והמאמן היחיד שידע איך לשבש את הסימפוניה של פפ.
אם פפ השתמש בכינורות, קלופ עשה זאת עם גיטרות חשמליות. הבי מטאל ודיסטורשן.

שני המאמנים הגדולים של הפרמיירליג בשנים האחרונות בנו שתי קבוצות מנצחות אבל כל כך שונות.
גווארדיולה עשה זאת בתוך מערכת שלמה ומושלמת עם כיס גדול ורחב, כזו שבמשך תקופתו נמצאת במקום השלישי באירופה בכל הקשור לנטו הוצאות על רכש.
קלופ עשה זאת בצורה קצת יצירתית יותר, עם פחות כסף בצורה משמעותית, מה שהכריח את המערכת להוציא כסף בצורה שונה כשבתקופת קלופ ליברפול נמצאת במקום ה 12 באירופה בכל הקשור לנטו הוצאות על רכש.

מדהים לראות גם את הסכומים שכל מועדון השקיע פר נקודה בפרמיירליג, כשסיטי משקיעה בממוצע 11.1 מיליון אירו לכל נקודה שהרוויחה בפרמיירליג בזמן שליברפול רושמת ממוצע של 8.6 מיליון אירו.
בשום שלב בדו קרב האדיר הזה, ליברפול לא השקיעה יותר כסף ברכש.

יורדים לדשא

הסימפוניה לא יכולה להישמע כשמסביבה יש כל כך הרבה רעש. ההבי מטאל של קלופ מעוות את צלילי סיטי.
אולי זו הסיבה מדוע במאזן בין שני המאמנים, קלופ הוא זה שרשם יותר ניצחונות (12 מול 11).

הדקות הראשונות של המשחק התאפיינו בלחץ גבוה ואגרסיבי של מנצ’סטר סיטי, שהצהירה ללא בושה – אנחנו אלופת אנגליה ואירופה, ואנחנו יכולים לנצח אתכם במשחק שלכם. נביא עליכם את המטאל.

סיטי הייתה זו שהעלתה את קצב המשחק, הצליחה למצוא שטחים מאחורי הקישור של ליברפול, החזיקה פחות בכדור (47%), רשמה יותר בעיטות למסגרת (4) ויצרה פי 2 וקצת יותר שערים צפויים (1.19xG).

במחצית הזו סיטי רשמה גם 4 קרנות מול 0 של ליברפול, כשאחת מהן הפכה לשער הראשון במשחק אחרי כדור נפלא של קווין דה בריינה לג’ון סטונס, בתרגיל מבריק שהזכיר במעט תרגיל קרן אחר שהפך לאחד הרגעים האייקונים ביותר שידע אנפילד.

מחצית ראשונה וקצבית הסתיימה ביתרון 1-0 לאלופת אנגליה במשחק בו רוב רגעי המומנטום ההתקפיים היו שייכים לקבוצה של פפ גווארדיולה.

במחצית השנייה משב הרוח השתנה.

טעות נוראית של נייתן אקה בהחזרת כדור אחורה לשוערו, הסתיימה בטעות נוראית לא פחות של אדרסון שיצא לפגוש את הכדור ואת דרווין נונייז ששעט אל עברו כשהשוער הברזילאי בוחר באופציה הרעה ביותר מכל – לבעוט ברגלו של נונייז.
אדרסון יכול היה להישאר על הרגליים ולנסות לדחוק את נונייז הצידה או יכול היה לנסות לגלוש אל הכדור ולהרחיק אותה החוצה, אך כאמור, הוא בחר נורא.

אל הנקודה ניגש מקאליסטר שבעט פנימה בצורה מרשימה.
מאותו הרגע כאמור, המומנטום ההתקפי החליף צד וביחד עם הרוח הגבית והקוסמית שמעניקים האוהדים האדומים בליברפול, הקבוצה של יורגן קלופ נראתה כאחוזת טירוף במטרה להשיג את השער השני שיבטיח ניצחון ואת פסגת הטבלה.

ליברפול נשפה, ונשפה, ונשפה…
התקפה אחר התקפה.
בדקה 61 קלופ הכניס את רוברטסון על חשבון קונור בראדלי הצעיר (והנפלא) ואת מוחמד סלאח על חשבון סובוסלאי למערכה.
המסר היה ברור – התקפה. התקפה. התקפה.

ליברפול החלה להשתלט לחלוטין על מרכז המגרש, כשמנצ’סטר סיטי מתגוננת, שומרת על שערו של אורטגה (נכנס כמחליף לאחר שאדרסון נפצע) ומנסה לצאת קדימה בהתקפות מעבר אך הנוסחה הזו לא עבדה.

בחצי שעה על הדשא, אנדי רוברטסון הצליח לרשום 3 מסירות מפתח, הכי הרבה על המגרש ביחד עם לואיס דיאס שיכול וצריך היה לכבוש לפחות שער אחד משני מצבים נפלאים מול השער.
בצורה מפתיעה במנצ’סטר סיטי אלו היו ארלינג האלאנד וקווין דה בריינה שרשמו כל אחד 3 מסירות מפתח גם כן.

אחרי החילופים של קלופ, פפ גווארדיולה היה חייב להגיב והוא עשה זאת בצורה נפלאה.

ג’רמי דוקו הפעלתן נכנס על חשבונו של חוליאן אלבארס ומתאו קובאצ’יץ’ נכנס על חשבונו של קווין דה בריינה בדקה ה 69.
“הבלגי הורוד” לא היה מרוצה מהחילוף הזה, אך בזכותו פפ הרוויח במרכז המגרש שחקן שחושב יותר על שמירת הכדור ולאו דווקא על הריצה קדימה.
גווארדיולה הרגיש את עוצמותיו של אנפילד בגבו וידע שאת המשחק הזה צריך קודם כל לא להפסיד.

לאחר המשחק הגיב גווארדיולה לתגובה של קווין דה בריינה:
“אני אוהב את זה, זה טוב. ההחלטה… היינו צריכים לשמור על הכדור. אחרי, עשינו את זה טוב יותר”.

זו הדרך של המאמן הספרדי להוסיף דלק למנוע של השחקנים.

נחתם בבעיטה

ליברפול הייתה הקבוצה הטובה ביותר על הדשא ללא ספק.

הקבוצה של ליברפול סיימה את המשחק עם 19 נסיונות בעיטה (מול 10), 6 כדורים למסגרת (שיוויון) ונתון מתקדם של 2.46 שערים צפויים אל מול 1.61 בלבד של סיטי שרשמה סך של 0.42 שערים צפויים לאורך המחצית השנייה אל מול 1.95 של ליברפול.

ליברפול הייתה אמורה לקבל גם פנדל לפי טענותיו של יורגן קלופ ולא מעט פרשנים, וכך גם לפי דעתי.
הרמת רגל גבוהה מאד של ג’רמי דוקו ופגיעה במקאליסטר – עבירה שלא נשרקה.

🚨 Klopp on Doku’s challenge on Mac Allister: “Clear penalty for all football people on this planet”.

“In all positions on the pitch it’s a foul and a yellow card too”. pic.twitter.com/rZZ98ZA1ir

— Fabrizio Romano (@FabrizioRomano) March 10, 2024

 

זה היה מפגש הפרמיירליג האחרון בין גווארדיולה וקלופ, לפחות לתקופה הקרובה.

המאמן הגרמני יעזוב את ליברפול עם ראש מורם וידיעה שהוא לא השאיר לאחרים לעשות את העבודה החשובה בבניית הקבוצה.
משולש הקישור של סובוסלאי, מקאליסטר ואנדו החזירו את הגגנפרסינג לאנפילד.

מקאליסטר סיים את המשחק עם 8 נצחונות מתוך 13 במאבקי קרקע, והיה ללא ספק הרוח הלוחמת של ליברפול במרכז המגרש,
אנדו שלא מוערך מספיק ניהל את המשחק בשקט מאחורה וסיים את המשחק עם 96% דיוק במסירות,
ואת התרומה של סובוסלאי אמנם לא רואים בסטטיסטיקה היבשה אך הוא הטריגר הראשון לכל פעולת לחץ של ליברפול.

ביחד עם דרווין נונייז הבליסטי שאמנם לא כבש אך עושה תמיד עבודת לחץ אדירה עם משמעת טקטית שלא רואים כל יום מחלוץ, ועם משחק אדיר של הבלם הצעיר ג’ארל קוואנסה לצידו של המאסטר, הטיטאן והקפטן וירג’יל ואן דייק, יש לליברפול עתיד מבריק לפניה.

ואן דייק זכה בתואר איש המשחק מטעם הפרמיירליג וכך גם מטעמנו.
הבלם ההולנדי ניצח ב 4/7 מאבקי קרקע, 1/1 מאבקי אוויר, השלים 77 מסירות ב 97% דיוק ורשם 6/7 כדורים ארוכים כאילו שיחק בתפקיד הקווארטרבק במשחק פוטבול אמריקאי.

מהצד השני בתכלת אפשר לציין לטובה בעיקר את רודרי שכיסה שטחים עצומים על הדשא באנפילד וניווט את המשחק של סיטי מאחורה בשקט ובחוכמה.

בסיום המשחק נפרדו פפ וקלופ עם חיבוק נוגה שמסמן את ההערכה הרבה שכל אחד מהם רוכש לשני.
זה היה יפה לראות איך אחרי קרב כל כך עוצמתי וסוער השחקנים של שתי הקבוצות יודעים לכבד את המעמד, את היריבים ואת האוהדים כששחקני שתי הקבוצות מוחאים כפיים לקהל האוהדים הנפלא שליווה את המשחק.

תיקו שכולו תעודת כבוד לליגה הטובה בעולם ולשני המאמנים והקבוצות שעיצבו את הליגה הזו מחדש.