במשקפי האנליסט – חלק א’: הסבר מפורט על מדדים סטטיסטיים

הכדורגל המודרני כבר אינו משחק פשוט בלבד, אלא משחק שמלווה שמעקב סטטיסטי מאד מפורט. כמו כן, הרבה מונחים שמקורם בפוטבול מנג'ר השתרשו בקרב אנליסטים שונים. ולכן, גם לקראת היורו המתקדם אלינו בצעדי ענק, אנו נסקור את המדדים הסטטיסטיים המקושרים למשחק הכדורגל האהוב שלנו, תוך ניסיון להבין את הטרמינולוגיה, את השימושים, ואת האימפאקט של כל מדד, תוך מתן דוגמאות מפעולות של שחקנים מפורסמים.

בסדרת משקפי האנליסט אנו למעשה נסביר בפירוט על המושגים הבאים, עם דוגמאות מפעולות של שחקנים אירופיים מובילים:

א. הסבר המושגים הבסיסיים:

   1.מסירות מפתח – Key Pass.
   2.יצירת מצבים – Chances Created.
   3.דריבלים – Dribbles\Take-Ons.

ב. הסבר המושגים המתקדמים:

   4. פעולות יוצרות בעיטה לשער – SCA = Shot Creating Actions.
   5. פעולות יוצרות שערים – GCA = Goal Creating Actions.
   6. סחיבות כדור מתקדמות –  Progressive Carries.
   7. מודעות למרחב – Sense of Space.
   8. בניית-משחק אפקטיבית –  Effectiveness build up.
   9. בניית-מצבי הבקעה בשרשרת ל-90 דקות- xG-Chain90.
   10. בניית-מצבי הבקעה ל-90 דקות –  xG-build up90.
   11. איומים צפויים – xT.
   12. שערים צפויים – xG.
   13. שערים צפויים למסגרת – xG.
   14. אסיסטים צפויים  – xA.
   15. מדד היצרנות ההתקפית – xOVA.
הסבר המושגים הבסיסיים:

1.מסירות מפתח – Key Pass:

מסירה/קרוס שמובילים לבעיטה לשער, מבלי להבקיע.

אבל רגע, אם לא הובקע שער– מדוע זה כל כך חשוב?

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמסירה לשחקן מאותה קבוצה שנמצא במצב הבקעת שער (מצב הבקעה של מקבל המסירה כשהוא לבד מול שוער וכדומה), או מסירה שחותכת קדימה את קו ההגנה של הקבוצה היריבה (3 שחקנים או יותר) – מגבירה את התפוקה ההתקפית משמעותית. זאת, בלי תלות ביכולת הכיבוש של השחקן שמסירת המפתח הגיעה אליו. כלומר, גם אם החלוץ ניחן בסיומת בינונית ומטה, הרי שאין בכך כדי לבטל את מסירת המפתח של השחקן המוסר. שחקן טוב חייב לשאוף למסירת מפתח אחת (לפחות) במחצית.

למשל, שחקנים שמצטיינים באספקט הזה באירופה הם פדרי גונזאלס מברצלונה ופלוריאן וירץ מבאייר לברקוזן.

מאסטר במסירות מפתח – פלוריאן וירץ, הקשר ההתקפי הצעיר של אלופת הבונדסליגה, באיירן לברקוזן האימתנית.

2.יצירת מצבים – Chances Created:

כמות המצבים היא הסכום של מסירות-מפתח + אסיסטים. שחקנים רבים מסיימים עם בישולים רבים עקב דיוק של החלוצים שהזינו אותם, אך לעומת זאת שחקנים אחרים מסיימים עם מספר בישולים נמוך יותר, אך עם מס’ מסירות מפתח גבוה יותר, עקב חוסר דיוק בניצול המצבים על ידי השחקן שמקבל את המסירה. לפיכך, בסופו של דבר, הנתון של יצירת מצבים משקלל את שני הפרמטרים ובכך נותן אומדן איכותי יותר של המסירות למצבי כיבוש, בין אם נגמרו בשער ובין אם רק בבעיטה לשער.

בדדרך כלל, חלוצים פחות מצטיינים במדד זה, ודווקא קשרים התקפיים הם אלו שבולטים באלמנט הזה. הם מצידם, אינם יכולים לשחק בחוד, אלא חייבים ליצור מצבי הבקעה ולהניע את הכדור. בנוסף, גם שחקני כנף, בעיקר פלימייקרי כנף אך גם ווינגרים קלאסיים, מצליחים לספק מספרים משמעותיים באספקט הזה.

 

משמאל: לאמין ימאל, פליימייקר הכנף של ברצלונה. מימין: ניקו וויליאמס, הווינגר הקלאסי של אתלטיק בילבאו. שני החברים לנבחרת ספרד ביורו סיפקו עונה מצויינת, ומציגים נתונים יפים של יצירת מצבים:  אסיסטים + מסירות מפתח.

למעשה, יצירת מצבים יכולה להיות כתוצאה ממסירות או מסחיבות כדור.

3.דריבלים – Dribbles\Take-Ons:

פעולה אקטיבית של שחקן עם הכדור בניסיון לעבור את שחקן היריבה בעזרת כדרור. אם הדריבל מוצלח – לשחקן היריבה נרשם תיקול לא מוצלח ולהיפך. לדריבל יש חשיבות מכיוון שאם הוא מוצלח, הוא בדרך כלל מאפשר לקבוצה התוקפת לבטל את היתרון המספרי של ההגנה (ראו לדוגמה את לאמין ימאל הסטאר-בוי מברצלונה, סאביו הלהטוטן הברזילאי מג’ירונה, לירוי סאנה הדינמיט הגרמני מבאיירן מינכן או עוסמאן דמבלה הכאוטי של פ.ס.ז).

לירוי סאנה, פליימייקר הכנף האנרגטי והסופר טכני של באיירן מינכן, הינו דריבליסט מחונן, שהציג שיפור מאד משמעותי באלמנט זה עם השנים, כפי שניתן לראות בגרף הטרנד של ניסיונות הדריבלים שלו.

 

ב. הסבר המושגים המתקדמים:

4. פעולות יוצרות בעיטה לשער – SCA = Shot Creating Actions:

הפעולות ההתקפיות שמובילות ישירות לבעיטה לשער – כמו פאסים (מסירות מפתח), סחיטת עבירות, ואף דריבלים. שחקן יחיד יכול לקבל קרדיט על מספר פעולות, והבועט אף הוא יכול לקבל קרדיט.

ג’רמי דוקו, הקיצוני הקלאסי של אלופת הפרמייר ליג מנצ’סטר סיטי, הוא לא רק דריבליסט מחונן, אלא גם מבין המובילים במדד יצירת הבעיטות לשער באירופה, עם אחוזון 98.

5. פעולות יוצרות שערים – GCA = Goal Creating Actions:

הפעולות ההתקפיות שמובילות ישירות לשער – ברצף של שתי הפעולות האחרונות שקדמו לשער. זאת, תוך חלוקה קטגוריאלית למסירות, כדורים נייחים, כדרורים, בעיטות (ריבאונדים), סחיטת עבירות, וביצוע פעולות הגנתיות. כך למשל, גם בישול לבישול ייחשב כ – GCA. מישהו אמר פדרי גונזאלס מברצלונה?

באופן עקרוני, ישנן 5 קטגוריות עיקריות להבקעת שערים: כתוצאה ממסירה מתקדמת (ממרחק רב, בדר”כ מחוץ לרחבה פנימה אליה), כתוצאה ממסירה בסיסית (בדר”כ מסירה קצרה בתוך הרחבה), כתוצאה ממסירה מבעיטת קרן, כתוצאה מיכולת אישית (מבצע של סחיבת כדור, דריבל וכו’), או ממסירה מבעיטת עונשין (בדר”כ מחוץ לרחבה). השחקן שיוצר את אחד התרחישים האלו שמוביל לגול – מקבל קרדיט כ-GCA על אותו מהלך.

6. סחיבות כדור מתקדמות –  Progressive Carries\PrgC:

סחיבות כדור רגילות – הנעת הכדור קדימה תוך שליטה בו בעודו צמוד לרגל (למעט מסירות). משמע, ריצה קדימה עם הכדור בדריבל חופשי שלא מול מגן.

ובהתאם לכך, סחיבות כדור מתקדמות – סחיבות כדור למרחק של 10 יארדים או יותר לעבר רחבת היריבה, בהתיייחס למיקומו המתקדם ביותר של הכדור ברצף 6 המסירות האחרונות, או כל סחיבת כדור שהושלמה ברחבת היריבה.

אבל מה התועלת הגדולה של סחיבות כדור אלו?

מחקרים שנעשו בפרמייר ליג, לדוגמא, הראו שרצפים של אחזקת כדור שכללו סחיבות כדור נטו יותר ב-5% להסתיים בבעיטה ישירה לשער, מאשר כאלו שלא. כלומר, יש פה הגברה משמעותית של היעילות ההתקפית. יותר תכל’ס בחלק הקדמי. אגב, המדד אינו כולל סחיבות כדור שהושלמו במחצית המגרש ההגנתית.

סאביו הנהדר של ג’ירונה. מצטיין בענק בסחיבות כדור מתקדמות, בעיקר מכנף שמאל, אך גם מהאגף השני. להטוטן.

7. מודעות למרחב –  Sense Of Space:

מודעות מרחבית טובה. כלומר, היכולת של שחקן להסתכל גם מסביבו ולדעת לא רק היכן הוא במגרש, אלא גם להיות מודע ליריבים שעומדים להגיע אליו ובאיזה תזמון.

כך למשל, הפליימייקר הוורסטילי של התותחנים, מרטין אודגור, ניחן במודעות מרחבית פנטסטית, עת הוא לא משתהה בקבלת הכדור וישר יודע לחלקו בצורה טובה לחבריו, ולכן גם כמעט ולא מאבד את הכדור. כך גם טוני קרוס של ריאל מדריד מצטיין באספקט הזה.

הדבר מתבטא בעצם ביכולת למסור את הכדור בן הקווים במסירות עומק, יצירת דאבל פאסים, תנועה טובה ללא כדור, כדורים ארוכים איכותיים. על מנת לתת ערך מספרי למטריקה הזו, כל פעולה שכזו שעוקפת יריבים מנקודת המבט של מקבל המסירה נספרת, כך שסה”כ היריבים שנעקפו בדרך אל השער נחשב.

בדוגמא זו: פליימייקר הכנף הנהדר של מנצ’סטר סיטי, ג’ק גריליש, מבצע מסירה קשתית נהדרת לעבר חוליאן אלבארז שבחוד, כך ש-6 יריבים שונים נעקפו, מה שמאפשר לחלוץ הארגנטינאי חופש תנועה על מפתן הרחבה. הנתון הזה של 6 מתווסף לנתון העונתי הכולל.
הפליימייקר הנפלא של ארסנל, מרטין אודגור. מצטיין באספקט זה של Sense-Of-Space.

8. בניית-משחק אפקטיבית –  Effectiveness-build up:

אפקטיביות בשלב הבילד-אפ של המשחק, כלומר משחק התקפי- לעומק, או המסירה שוברת הקווים של קשר דרך שני מגיני יריב אל חלוץ פנוי עוקפ מס’ נתון של יריבים. המדד מראה את סך כל היריבים שנעקפו על ידי מסירות העומק הללו. במילים אחרות, פעולה בזמן הבילד אפ הסטנדרטי שמקדמת אותו לשלב הבא ליצירת מצב הבקעה איכותי.

בפשטות, בילד-אפ משמעותו העברת הכדור לחצי של היריב, על מנת ליצור הזדמנות התקפית. הדבר ניתן לביצוע דרך פאסים קצרים עם חילופי מקום, סחיבות כדור, או כדורים ארוכים (מהשוער או מהקשרים האחוריים/מרכזיים). כלומר, הבילד אפ הוא השלב ההתקפי בו הקבוצה שעם הפוזשן מנסה להפוך את המהלך למצב הבקעה, כאשר הקבוצה ללא הכדור מנסה לעצור את הבילדאפ.

9. בניית-מצבי הבקעה בשרשרת ל90 דקות –  xG-Chain90:

זהו מדד מורכב למדי. כל בעיטה לשער מקבלת ניקוד על פי מדד ה-xG של אותה בעיטה. לאחר מכן, מחלקים את הניקוד בשווה לכל השחקנים שהשתתפו בשרשרת המסירות שהובילה לבעיטה. בכך, ניתן להעריך תרומה של שחקנים כמו אינייסטה וקרוס, שלעתים לא מרבים לבשל או לכבוש, אך נוטלים חלק פעיל בהנעת הכדור וביצירת מצבי הבקעה. המדד הנוכחי מתייחס ל-xGChain של השחקן, בחלוקה ל-90 דקות.

ברונו פרננדש של מנצ’סטר יונייטד(מימין), מול קווין דה בריינה של מנצ’סטר סיטי (משמאל): שני הקשרים ההתקפיים הפליימייקרים הפנומנליים הללו מראים ביצועים יוצאים מהכלל בכל הסגמנטים של בניית המשחק ויצירת מצבים, כאשר הקטר הג’יגנגי עולה על הפורטגולי הכספיתי במדד ה-xGChain90 החשוב.

10. בניית-מצבי הבקעה ב-90 דקות –  xG-Buildup90 :

מדד דומה מאד למדד הקודם. כל בעיטה לשער מקבלת ניקוד על פי מדד ה-xG של אותה בעיטה. לאחר מכן, מחלקים את הניקוד בשווה לכל השחקנים שהשתתפו בשרשרת המסירות שהובילה לבעיטה, אם כי בניגוד למדד הקודם – המדד הנוכחי אינו מעניק דירוג לשחקן הכובש ולשחקן המבשל. בכך, ניתן להעניק את מלוא תשומת הלב לתרומה של השחקנים האחרים, אלו שהתחילו את המהלך ועזרו בבנייתו. במובנים רבים, מדד זה מתעדף שחקני קישור על פני שחקני התקפה, בין היתר על ידי השמטת שערים ובישולים מחישוב המעורבות בשרשרת המסירות שהובילה לבעיטה.

שוב אותו צמד, הפעם המדד שונה. xGBuildup90. ושוב, הפנומן הבלגי מנצח, אם כי צריך לזכור שגם הפורטוגלי הנהדר עדיין מנפק תרומה יפה מאד באספקט זה.

11. איומים צפויים – xT:

המדד הסבוך ביותר בעולם הכדורגל האנלטי. המדד בוחן את יצירת האיומים על ידי שחקן, תוך חישוב כל מסירה או כדרור. מדד רקורסיבי. בתחילה, נותנים דירוג xG לכל איזור בהתאם לסיכויי ההבקעה. לאחר מכן, מחשבים את הסיכוי לכך שיובקע שער במהלך, כתוצאה ממסירה לאיזור עם xG זהה. מריצים את המודל הרקורסיבי מס’ פעמים, וכך מקבל כל איזור דירוג xT.

למעשה, ישנם שני סוגים של xT:

  1. xT from Passes – יצירת איומים כתוצאה מפסים.
  2. xT From Carries – יצירת איומים כתוצאה מסחיבות כדור.

לירוי סאנה הנהדר של באיירן מינכן – שהתחיל את העונה בסערה אדירה ומאז מעט נחלש עקב בעיות ברכיים – כיכב בגדול בבונדסליגה במדד זה. המדד מבטא עדות ליצרנות האדירה של סאנה מבחינה התקפית, אך איבד את הבכורה לצ’אבי סימונס הנהדר מלייפציג (כתוצאה מסחיבות כדור), קווין שטוגר מבוכום (כתוצאה ממסירות) , וכריס פוהריך משטוטגארט (כולל).

למעשה, זהו המדד הטוב ביותר להערכת היכולות של פליימייקר, בין אם הוא קשר התקפי, ובין אם הוא פלימייקר כנף, מאחר ומדד זה אומד את תרומתו הכללית של השחקן להגדלת ערך האיום שנובע מהתקפה.

12. שערים צפויים – xG:

מדד מתקדם המעריך את סיכויי ההצלחה להבקיע מכל מצב במשחק, תוך התחשבות בגורמים כמו מיקום הבעיטה, סוג המסירה שהובילה לבעיטה, לחץ מהיריב ועוד. ה-xG מספק אינדיקציות לגבי יעילות ההתקפה והאם קבוצה או שחקן מנצלים הזדמנויות כפי שצפוי.

מחקרי העשור האחרון הובילו בין היתר לתובנה לפיה ריבוי בעיטות עם xG נמוך פוגם ביעילות הקבוצתית. משמע, כדאי לשאוף להגיע לאולי מעט יותר מצבי בעיטה, אך איכותיים יותר.

לדוגמא, מתן ערך xG שונה לפי איזורים, כך שלמשל, מפינות הרחבה קשה יותר להבקיע מאשר ממרכזה. וכמובן, ככל שמתקרבים לעבר השער, בוודאי בתוך תיבת החמש, קל יותר לכבוש מאותו מצב.

אתרי הססטיסטיקה המובילים משתמשים במודל שמשקלל אלפי בעיטות מהעבר ממשחקי הליגה כדי להעריך את ההסתברות שבעיטה תהפוך לשער. המודלים משתמשים במס’ פרמטרים כדי לחזות את הסיכוי לכיבוש מכל מצב:

  • המרחקאל השער.
  • הזויתביחס אל השער.
  • מיקום השוער שמספקת אינדיקציה לסיכוי שלו לבצע הצלה.
  • הבהירות של מבט הבועט לכיוון מסגרת השער, בהתחשב במיקום של שאר השחקנים.
  • מידת הלחץ שבו הוא נמצא כתוצאה ממגיני היריבה.
  • סוג הבעיטה כמו למשל באיזו רגל מתבצעת הבעיטה, או האם זו בעיטת וולה, נגיחה בעיטה עם הפס או מצב של אחד על אחד.
  • תבנית המשחק  כלומר האם מדובר במשחק פתוח, מצב נייח, קרן, מתפרצת, מצב מהוצאת חוץ וכדומה.
  • מידע על הפעולה הקודמת  כמו למשל סוג האסיסט: מסירת עומק, כדור רוחב, הגבהה וכו’.

13. שערים צפויים למסגרת  – xGOT:

זהו מדד שמוסיף על ה-xG של מצב הכיבוש גם את איכות הבעיטה של שחקן ההתקפה. במלים אחרות, בעיטה איכותית/סיומת טובה של חלוץ מגבירה את הסיכוי לכיבוש שער מעבר להסתברות הבסיסית הכללית של אותו מצב הבקעה. כך למשל, בעיטה מדוייקת לחיבורים, כמו בדוגמא שלמטה, הינה בעלת סיכוי גבוה יותר להכניע את השוער מאשר בעיטה גבוהה למרכז השער.

כלומר, מדד ה-xG הוא מודל של חיזוי סיכוי ההבקעה לפני הבעיטה, ואליו xGOT הוא מודל לחיזוי סיכוי ההבקעה אחרי הבעיטה. ולכן, המודל הזה מאפשר לאורך זמן להעריך את איכות הסיומת/ניצול המצבים של שחקני ההתקפה.

14. אסיסטים צפויים  – xA:

מדד שמעריך למסירה שהושלמה את ההסתברות שהיא תיהפך לבישול לשער. למשל, סאביו מג’ירונה – כמו גם בוקאיו סאקה של ארסנל – מצטיינים באסיסטים צפויים ממשחק פתוח: xA From Open-Play.

שימו לב למפת המסירות עם xA >0.05 של פליימייקר הכנף הנפלא של התותחנים, האנגלי הבינלאומי בוקאיו סאקה. משקפת יעילות יוצאת דופן ביצירת מצבים עבור שחקן כנף.

15. מדד היצרנות ההתקפית – xOVA:

Expected Offensive Value Added = xOVA.

מדד חדשני זה משקלל xA ממשחק פתוח (ללא קרנות, בעיטות חופשיות וכו’) בנוסף ל-xG אליו הגיע השחקן, פחות ה-xA שקיבל השחקן ממשחק פתוח.

xOVA = (non-penalty xG + open-play-xA) – xA received

 ה-GOAT העונה לשם ליאו מסי, שהיה מוביל המדד לא מעט שנים, עם שתי דוגמאות להגדלת התפוקה ההתקפית: מעט ישנות אך משקפות היטב את הקונספט.  משמאל: כדורי העומק שלו לאורך העונה לקיליאן אמבפה, שמצטיין בריצה מאחורי קוויי הגנת היריב.  מימין: דוגמא לסחיבת כדור עם כדרור, במקרה בו קיבל מסירה נהדרת מהאגף מאמבפה, חלף על פני השוער, ונעץ את הכדור ברשת. בשני המקרים ליאו סיפק ערך מוסף התקפי משמעותי לאחר שקיבל לרגליו את הכדור.
מובילים את הליגות שלהם במדד החדשני של xOVA ויניסיוס ג’וניור מריאל מדריד (לה ליגה), מוחמד סלאח של ליברפול (פרמייר ליג), הארי קיין מבאיירן מינכן (בונדסליגה), וגם רפאל ליאאו ממילאן (סריה אה).

 

לסיכום, לאחר מהפכת הדטא של העשורים האחרונים והכניסה של הניטור הסטטיסטי המתקדם של כל אלמנט במשחק – הכדורגל הוא כבר לא אותו הדבר. הרבה יותר מידע זמין, אנליזות מורכבות יותר נעשות, וגורמים שלא נלקחו בעבר כלל בחשבון מקבלים לפתע דגש ומשפיעים על ההתכוננות למשחקים.  קידמה טכנולוגית ואנליטית שלוקחת את המשחק צעד אחד קדימה.

אז מקווים שנהניתם, כי זוהי רק ההתחלה! מחכים כבר לפרק ב’?…

11 תגובות
  1. ולדימיר המילאנזי כותב

    ה🐐 עושה זאת שוב ושוב ושוב…אלון תכתוב יותר בבקשה.

  2. ינאי כותב

    כתבה מעולה של כותב מצוין.

  3. משה כותב

    כתבה מקצועית ומאוד מעניינת !!

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    אלון התותח ! מקצועי ומעניין כמו תמיד

  5. עוז שפיגל כותב

    אתר יוצא דופן, ממש פקולטה אוניברסיטית לכדורגל

  6. ולדימיר המילאנזי כותב

    אלון אתה 🐐

  7. שחר כותב

    מחכים לפרק ב!

  8. אלעד כותב

    מאמר פשוט מעולה. עשר רמות מעל לאתרי הספורט בארץ כל הכבוד לכם!

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

    לפעמים שואל את עצמי למה זכינו לכל הטוב הזה ולמה אתרי הפח הישראלים עוד לא סגרו את השרתים שלהם?

  10. יהונתן כותב

    מאמר מעולה עם ניתוח מדויק ומדהים! תודה ששיתפת

  11. נועם בוקריס כותב

    כתבה מעולה אלון ! כרגיל (:

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן