נבחרת 3 המשעממות: אנגליה 1 -1 דנמרק

אם מישהו ציפה שהנבחרת האנגלית תרשים ביורו הנוכחי – אמש הוא התבדה. נבחרת 3 האריות אומנם בעלת סגל חזק ביותר, בעיקר בהתקפה, אך אין ספק שמאמנה גארת’ סאות’גייט הינו מאמן אפרורי וחיוור ביותר, שמוציא את המינימום מהסגל העומד לרשותו. שיטת המשחק לא קיימת, הטקטיקה הגנתית ואפורה, משחק ההתקפה צפוי, והחילופים מוזרים ולא יצירתיים. הדנים מבחינתם, עשו את שלהם, נלחמו והיו אגרסיביים, היו עליונים על האנגלים במרכז המגרש, ואף הגיעו למס’ מצבים מסוכנים לקראת הסיום כשהאנגלים – שהציגו התקפה חלשה ותקועה – הלכו לאחור, שרק במזל לא נגמרו ברשת וניצחון דני. שער של הארי קיין לאחר פריצה של ווקר, מול שוויון של יומלנג בפצצה אדירה מרחוק בגולאסו, קבעו שוויון, כשהאנגלים היהירים יצרכו לעשות חשבון נפש ולנסות להשתפר לקראת המשך הטורניר, אם ברצונם אפילו לחשוב על הגביע.

1. ההרכבים הראשוניים:

* אנגליה: 

הנבחרת האנגלית עלתה כרגיל ב-4-2-3-1 של סאות’גייט האפרורי, עם טרנט אלכנסדר ארנולד, שהוא מגן ביסודו, כקשר לצד דקלן רייס, בהחלטה מאד מוזרה של מאמנו. בכנפיים ווקר וטירפייר כמגינים תוקפים, כאשר מלפניהם סאקה הנפלא בכנף ימין, אך פיל פודן, שהוא יותר קשר התקפי אחרי חלוץ, תופקד בכנף שמאל, במה שהקשה עליו מאד להתבטא. בלינגהאם המשיך את תפקודו מריאל מדריד כקשר התקפי, והארי קיין מלפניו  בודד בחוד.

* דנמרק:

עלתה ב-3-4-1-2  במערך מאד ייחודי, כאשר פייר אמיל הוייברג מחזיק את האמצע, ובהתקפה אריקסן כקשר התקפי מאחורי שני החלוצים, ווינד והויילונד הצעיר ממנ’צסטר יונייטד. המטרה היתה לצפוף את האמצע ולשלוט במרכז השדה, וזה בהחלט הושג.

2. הסטטיסטיקה של המשחק:

2.1. הכי הרבה:

2.2. הסטטיסטיקה הכללית:

• פוזשן: 51% לדנמרק מול 49% לאנגליה. נצחון מפתיע לדנים.
• בעיטות לשער: 16 לדנים מול 12 לאנגלים, עם 7 למסגרת לגרמנים מול 4 בלבד לאנגליה.- גם כאן הדנים עם ידם על העליונה.
• xG – שערים צפויים: 0.80 לדנמרק מול 0.85 לאנגלים. לא משחק לכתוב עליו הביתה.
• מצבים גדולים: 1 לדנים מול 4 לאנגלים, עם 1 שהוחמץ לדנים מול 3 של האנגלים. לפחות פה האנגלים היו עליונים, עם אפקטיביות בהגעה למצבים.
• אחוז דיוק במסירות: 87% לדנים (עם 476 מסירות שהושלמו) מול 86% לאנגלים (עם 455 מסירות). שיוויוני מאד.
• עבירות: 13 דנמרק מול 5 בלבד לאנגליה. האנמיות האנגלית במיטבה.
• קרנות: 4 דנמרק מול 2 בלבד לאנגליה. 3 האריות הלכו לאחור וכמעט לא תקפו.
• נגיעות ברחבת היריבה: 21 לדנמרק מול 13 לאנגליה. הנתון שמעיד יותר מכל על העליונות הדנית בהתקפה, ושהגיע להם לכבוש שערים נוספים.
• הגנתית: הדנים היו הרבה יותר אגרסיביים, ונלחמו יותר (18 תאקלים/11 חטיפות לעומת 10 תאקלים/7 חטיפות בלבד לאנגלים). האנמיות של הקבוצה של סאות’גייט.

3. הדינמיקה של המשחק:

3.1. השתלשלות העניינים:

מחצית ראשונה:

האנגלים התקיפו בעיקר דרך בוקאיו סאקה הנהדר, אך משחק ההתקפה שלהם היה די צפוי ושבלוני, כאשר ג’וד בלינגהאם, הקשר ההתקפי האנגלי, היה במשחק די בינוני, ולא הבריק. גם פיל פודן, שחקן העונה באנגליה להזכירכם, אומנם ניסה פה ושם עם דריבל ובעיטות מרחוק, אך לא היה מספיק אפקטיבי. כבר בדקה ה-18 הסכר נפרץ לאחר שווקר ניצל את המהירות שלו כי להעביר רוחב שאותו ניצל קיין לראשון של האנגלים, אך מאז האנגלים הלכו לאחור, לא ניסו יותר מדי לפתח התקפות, והדנים השתלטו על מרכז המגרש ותקפו, ואף השיגו את השיוויון מבעיטה נהדרת מרחוק של הקשר היומלנד, כבר בדקה ה-34. שיוויון 1-1 במחצית.

מחצית שניה:

האנגלים פשוט הלכו לאחור וכמעט לא ניסו לתקוף. הדנים ניצלו זאת כדי להגיע שוב ושוב ליד השער האנגלי, וכמעט ניצלו זאת לכבוש את שער הנצחון, מול נבחרת אנגלית די מנומנמת ואפאטית. פיר אמיל הוייברג, המצטיין, היה רחוק סנטימטרים מכיבוש.

גם החילופים של סאות’גייט היו מאד צפויים, כשהחליף כנף בכנף (בוואן במקום סאקה), קשר בקשר (גלאגר האפור על ארנולד) קשר התקפי בקשר התקפי (אזה במקום פודן), חלוץ בחלוץ (ווטקינס במקום קיין), ולכן האימפקט שלהם היה נמוך. בנוסף, ממבט אזורי האקשן רואים בבירור שקיבלנו משחק די משעמם, שהתנהל ברובוב במרכז המגרש (48%), כשהאנגלים, שהיו חיוורים וכמעט ולא תקפו לאחר השער שלהם, שהו מעט מאד בחצי של הדנים (22%). אוי סאות’גייט.

3.3 מפת איזורי התקיפה:

האנגלים –  תקפו בעיקר דרך כנך ימין (45%) עם ווקר המגן הימני שעלה המון קדימה, ויותר מכך דרך בוקאיו סאקה הנהדר, שהיה מאד פעיל עם הדריבלים שלו על הקו, יצר מצבים ובעט מרחוק. זאת, כאשר טריפייר במשחק חלש על הקו השמאלי, ופודן, שנכנס להאלף ספייס ולאיזור 14, לא תרמו מספיק התקפית מהכנף השמאלית.

הדנים – תקפו בעיקר דרך יואקים מהלה המגן הימני (46%) שהיה במשחק טוב, וווינד החלוץ שנטה לאגף.

3.4. הגולים:

הגול ה-1 – דקה 18 – xG=0.23:

פריצה מסחררת של המגן הימני ההתקפי של אנגליה קייל ווקר, שהקדים את המגן שלו וחדר לרחבה, הסתיימה בכדור רוחב מצויין, שפגע בסאקה ובבלם הדני כריסטנסן, והתגלגל על סף תיבת החמש. אל הכדור התועה הגיע החלוץ האנגלי הארי קיין, שהוכיח התמצאות ברחבה וחוש ריח לשערים, ובעט פס חד לפינה השמאלית התחתונה ולרשת. 0-1 לאנגליה, שנראה היה בשלב הזה שתפתח להם את התאבון.

הגול ה-2 – דקה 34 – xG=0.26:

הדנים שהיו נחושים להבקיע את השוויון, ותקפו שוב ושוב. הם הצליחו להיכנס לרחבה ולבעוט משם ללא הצלחה, והשער שלהם הגיע דווקא בבעיטה מרחוק. הקשר המרכזי היומלנד קיבל את הכדור לאחר חילופי מסירות על סף הרחבה, ובעט בעיטה אדירה ועוצמתית מימין לשמאל, שהלכה ברבע גובה לפינה השמאלית התחתונה, ולא הותירה לפיקפורד המזנק שום סיכוי. 1-1. הדנים משווים.

4.1. השחקן המצטיין – פייר אמיל הוייברג, הקשר המרכזי של דנמרק –  ציון 8.2  ב-FLASHSCORE. 

קשרה המרכזי של טוטנהאם הגיע בגדול למשחק הבינלאומי של נבחרתו, השתלט על הכדור ושלט ביד רמה במרכז השדה, ואף עלה להתקפה וסיכן את השער.

• 90 דקות.
• 5 בעיטות לשער/4 למסגרת. — כמעט כבש, וזהו קשר אמצע, כן?
• 2 נגיעות ברחבת היריבה.
• 108 נגיעות. —דומיננטי מאד בקישור הדני.
• 83 פאסים ב-89.2% דיוק.– משחק מצויין ומדוייק של הקשר הדני.
• 0 מסירות מפתח. — נתון מעט מאכזב, אך חיפה על כך בפרמטרים אחרים.
• 1 פאולים שסחט.
• 2 פאולים שביצע.
• 6 תאקלים מוצלחים. –זה המון. תרם המון הגנתית.
• נוכחות משמעותית גם במרכז המגרש, בקישור המרכזי והאחורי וגם עליות לקרבת הרחבה לעמדות תקיפה, כפי שמעידה מפת החום שלו.

בסך הכל, הופעה מאד דומיננטית לקשר הדני של התרנגולים, שהוביל את כל השחקנים בלא מעט קטגוריות סטטיסטיות של נגיעות/מסירות/העברת הכדור קדימה, ואפילו כמעט כבש את שער הנצחון.

4.2. השחקן המאכזב: קירן טריפייר, המגן השמאלי של אנגליה – משחק חלש התקפית/חורים בהגנה – ציון אפקטיבי 3.5.

אין ספק שבאופן כללי טריפייר הוא מגן עם איכויות התקפיות בלתי רגילות, כפיש הוכיח השנה במדי ניוקאסל בפרמייר ליג לא אחת. אולם במשחק הזה, בניגוד לחברו המגן בצד השני קייל ווקר, שהיה טוב מאד ותקף היטב מהקו הימני ואף הגן כהלכה, טריפייר נקלע למשחק חלש, לא תרם בהתקפה כמעט דבר, והשאיר המון חורים מאחוריו שאיפשרו לדנים לתקוף מהאגף שלו. לא משחק שירצה לזכור.

4.3. עוד בלטו במיוחד:

*אנגליה:

• הארי קיין: החלוץ האנגלי הגבוה לא היה במשחק שיא, נגע מעט בכדור (22), בעט רק פעם 1 לשער ולמסגרת, אך כבש את השער החשוב, תוך הפגנת חוש ריח לשערים וניצול מצבים קליני. בכל זאת, קיין לא היה מספיק נייד, והתנועה שלו לעומק לא הייתה מספיק טובה, דבר שעליו לשפר בהמשך הטורניר אם אנגליה רוצה להתקדם מעבר לשמינית הגמר.

• קייל ווקר: המגן הימני הסופר מהיר, לא היה במשחק השיא שלו, אבל בהחלט שרף את הקו לא פעם, תמך היטב בהתקפה, ואף היה אחראי לשער היחיד של האנגלים, לאחר שניצל את המהירות הסילונית שלו לפריצה מסחררת באגף הימני ולתוך הרחבה, והעביר את הרוחב שפגע בהגנה הדנית והגיע להארי קיין, שכבש מתיבת החמש.

• מארק גואי: משחק סולידי וטוב לבלם האנגלי הפיזי, שבניגוד לחבריו בהתקפה שסיפקו משחק חלש ואנמי, הוא הופיע בהחלט וממש היה סלע איתן בהגנה האנגלית, כשבלם את ההתקפה הדנית שוב ושוב.

*דנמרק:

• כריסטיאן אריקסן: משחק לא רע לקשר ההתקפי הדני, שיצר 4 מצבים, אך לעומת זאת לא מספיק סיכן את השער, בין אם בבעיטות מרחוק או בכניסות לרחבה.
• מורטן יומלנד: חברו של הוייברג לקישור, הקשר הדני האתלטי של ספורטינג ליסבון, היה מאד דינמי, ביצע המון פעולות הגנתיות, ואף כבש שער נהדר בפצצה אדירה מרחוק.
• יואכים אנדרסן: הבלם הדני הגבוה סגר היטב את החלוץ האנגלי המסוכן קיין (מלבד השער שבו היתה ערבוביה ברחבה), וחיפה לא פעם על חברו, בלמה של ברצלונה אנדראס כריסטנסן, שהיה במשחק בינוני למדי.

5. לסיכום:

כל אותם אוהדים שחשבו שהנה הגביע חוזר הביתה, ושאנגליה עם הסופרסטאר האדיר בלינגהאם תוכל להתמודד על הגביע בתור קונטנדרית עיקרית – מתחילים להבין שהכיוון הוא קצת אחר, כאשר אם אנגליה תמשיך באותה יכולתתצליח להעפיל לרבע הגמר – זה ייחשב עבורה הישג אדיר בטורניר הזה.

אנגליה עם 4 נק מול 2 של דנמרק, וכנראה שהאנגלים יעפילו, אבל יפה זה לא יהיה. קרב חפירות בראשות כורה הפחם סאות’גייט.

נבחרת 3 האריות? נבחרת 3 המנומנמות.