שער טיפוסי של החריג הנורבגי (27) אחרי טעות לא טיפוסית של אליסון, ושער שיוויון דרמטי של טרנט אלכסנדר ארנולד (80) הביאו לכך שמשחק העונה שהתחיל קצת מנומנם והמשיך בקצב גבוה יותר כצפוי, הסתיים לו בחלוקת נקודות יחסית הוגנת, למרות שמנצ’סטר סיטי הייתה עדיפה לאורך רוב שלבי המשחק.
המרוויחה הגדולה – ארסנל שיכולה לנצח ולטפס אל פסגת הטבלה.
1. הסוד הוא בגיוס שחקנים
מנצ’סטר סיטי היא הקבוצה הטובה בעולם לפני הכל בזכות מחלקת גיוס שלה.
כן, יש לה מאמן גאון על הקווים, אך במנצ’סטר סיטי כמעט שלא טועים ברכש.
קחו לדוגמא את ג’רמי דוקו.
הוא לא רק המכדרר הטוב ביותר בפרמיירליג, הוא משנה הכיוון המהיר ביותר בפרמיירליג.
זה כמעט בלתי נתפס באיזו קלות הוא עובר מעמידה מוחלטת לתאוצה טוטאלית.
כוח מתפרץ ששמור לגדולים ביותר.
אלו הנתונים שלו מול שחקני כנף המובילים בטופ 5 ליגות (ל 90 דק’)
• הכי הרבה נסיונות כדרור (13.3) 🥇
• הכי הרבה כדרורים שהושלמו (8.8) 🥇
• הכי הרבה פעולות התקפה מוצלחות ביותר 🥇
• מקום שני בריצות מקדמות עם הכדור🥈
זה נדמה שבסיטי יש כמה משוואת גיוס.
או שרוכשים שחקנים שהם ממש, אבל ממש טובים במספר מצומצם של איכויות כגון דוקו המכדרר או האלאנד הכובש, שני שחקנים שבאמת ממש טובים במשהו ספציפי, או שהם מצליחים לרכוש את השחקנים השלמים ביותר.
אלו שיש להם סט רחב מאד של איכויות ברמה הגבוהה ביותר.
אפשר לומר זאת על נייתן אקה, שהוא בוודאות לא הבלם הטוב בפרמיירליג אבל שחקן בסיטי בגלל סט האיכויות הרחב שלו, מה שאיפשר לו אגב לבשל את השער לחריג הנורבגי היום, את חוליאן אלבארס שהוא שחקן התקפה שלם וייחודי עם מנעד איכויות רחב ומגוון ואפילו אקנג’י שהפך לבלם נהדר תחת גווארדיולה.
המערכת מזהה את המיוחדים ביותר ומעניקה למאמן של הקבוצה את הכלים האיכותיים ביותר.
2. הדוגמא הטובה ביותר.
ברנרדו סילבה לטעמי הוא פאר מחלקת הגיוס של מנצ’סטר סיטי שרכשה אותו ב 2017 תמורת 50 מיליון אירו ממונאקו.
אם מסתכלים על חוליית שחקני ה ELITE, אלו שהם הטובים ביותר בזמן הנוכחי, אז ברנרדו סילבה הוא ללא ספק האנדרייטד הגדול מכולם.
ברנרדו סילבה הוא מנצ’סטר סיטי.
שחקן שיודע לעשות הכל, אבל הכל, ברמות הגבוהות ביותר.
הוא הקשר המרכזי השלם, הוא שחקן הכנף השלם והקשר ההתקפי השלם.
את המשחק נגד ליברפול הוא סיים עם 85 נגיעות בכדור, 2 מסירות מפתח, 3/4 כדרורים ו 88% דיוק במסירות וכפי שאפשר לראות ממפת החום המצורפת, סילבה ששיחק כמעין קשר התקפי בצד שמאל, עשה הכל בצד שמאל, בנה משחק, קידם משחק ותקף גם את השליש האחרון של המגרש.
3. בקהאם – הגרסה החדשה
אם כבר עסקנו בשחקנים לא מוערכים על המידה, אני חושב שגם טרנט אלכסנדר ארנולד נכנס למשוואה.
נתחיל מהשער האדיר שלו (אפשר לצפות בו כאן) כשהוא מקבל כדור ומשחרר אותו בנגיעה אחת לפינה התחתונה כמו חלוץ ענק.
מהירות הביצוע כאן פשוט מדהימה.
רגל ימין של אלכסנדר ארנולד מיוחדת.
דווקא העונה וגם במשחק הספציפי הזה הוא לא תורם מספרית להתקפה כשהוא רשם רק בישול אחד עד כה בפרמיירליג ו 1.7 מסירות מפתח למשחק, כשאת עונת 21/22 לדוגמא הוא סיים עם 12 בישולים ו 2.8 מסירות מפתח למשחק.
נדמה דווקא שעם ההגעה של סובוסלאי ומקאליסטר שהשתלטו לחלוטין על הקישור, ארנולד איבד קצת את “האחיזה” שלו בחלק היותר התקפי של המגרש, אבל קצת כמו דיוויד בקהאם, אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו על הקו וגם במרכז המגרש, גם אם לפעמים זה נדמה שיש להם “אך ורק רגל ימין טובה”.
זה ממש לא הסיפור כאן.
בדיוק כמו בקהאם, טרנט הוא נשק ייחודי וקטלני ואם יורגן קלופ יצליח להחזיר אותו לפורמה חיובית בכל הקשור לתרומה התקפית ומספרים יבשים, ליברפול תוכל להמשיך לרוץ מאד גבוה העונה.
4. זה נגמר באנושיות
זה היה יפה לראות את יורגן קלופ מרגיע את האווירה בסוף המשחק.
כן, זה תמיד קל יותר לצאת האיש הגדול יותר כשהתוצאה מטיבה איתך, אבל הסיטואציה בין גווארדיולה ונונייז הייתה יכולה להתלקח בקלות, וקלופ מנע זאת בגופו ועם חיוך גדול שלבטח המשיך עם המאמן הגרמני אל חדר ההלבשה הגאה של שחקניו.
בצד השני, אפשר היה לראות את האכזבה על פניו של האלאנד ואת התסכול של הגאון מספרד.
סיכום משחק לפנתיאון !!
תודה לכם.
הנקודה של ארנולד ובקהאם מדהימה.
אני מאוד אוהב את היריבות של קלופ-גווארדיולה ולדעתי עם כלים שווים הגרמני היה מנצח אותו לכל הפחות בקרבות הישירים. השנה חד משמעית יש תחרות בפרמיירליג.