עידן חדש לבלאוגראנה: ברצלונה 3 – 1 נאפולי

 

ז’ואאו קאנסלו חוגג את השער שלו, השער השני של בארסה במשחק מול הקהל הביתי במונטז’ואיק: הפורטוגלי הבינלאומי הופיע בענק למשחק הכל כך חשוב

 

1. ‘The Times They Are A-Changin

איזה רגע גדול לברצלונה, איזה נצחון מתוק לקבוצה בביתה המאולתר, המונטז’ואיק. לאחר כל כך הרבה מכות שהקבוצה חטפה בשנים האחרונות, עם ההדחות המשפילות בשלב הבתים לאחר כדורגל חסר השראה, ועם ההתרסקויות העוד יותר מאכזבות גם בליגה האירופית (עם התבוסה לפרנקפורט ושערוריית הקהל), ובייחוד לאחר הכדורגל השלילי שהציגה כל העונה, עם הגנת מסננת והפסדים מביכים – הגיע המשחק של היום. והנצחון הדרמטי על נאפולי שלא ויתרה לרגע- ועוד איזה נצחון.
איזה רגע גדול למועדון.
סוף סוף הבלאוגראנה החבוטה עולה לרבע גמר הצ’אמפיונס, בעידן שאחרי ליאו מסי.
זו היתה הקלה אדירה של כל האוהדים ברחבי העולם, השחקנים ואנשי המועדון, עם הימנעות מהתסריט הפסימי של הפסד כספי של מענק העליה, עבור קבוצה שגם ככה שקועה עמוק עמוק בבוץ הכלכלי.
רגע של נחת בעונה לא מעט מסוייטת.

לאחר התוצאה הטובה מהמשחק הראשון באיטליה, בארסה הגיעה עם לא מעט חששות לגומלין, בייחוד כשנאלצה להסתדר ללא שני קשרי הזהב שלה, פרנקי ופדרי שנפצעו לתקופה ארוכה. היה ברור לחלוטין שמדובר במשחק הכי חשוב העונה – משחק של להיות או לחדול.

היה דומה שהכל הולך נגד ברצלונה העונה, כשהאליפות מתרחקת מאד לאור פער 8 נקודות מריאל המוליכה והמוראל לא במיטבו עם כל הפציעות והחיסורים. ואם זה לא מספיק, שני האסים ההתקפיים של הפרטנופיי – אייר אוסימהן וקבראדונה – נכנסו לכושר דווקא לקראת המשחק מול בארסה, ונראו קטלניים כמו בפריים שלהם בעונת האליפות. אבל דווקא מהמקום הזה, של תחתית החבית, בארסה הגיעה מאד רעבה למשחק הזה, עם מוטיבציית שיא לעיני הקהל שלה שמילא את האיצטדיון בהר היהודים עד אפס מקום.

2. הסטטיסטיקה של המשחק:

בתמצית:

  • xG:  בארסה השיגה 2.64 מול 1.31 של נאפולי – יתרון מוחץ.
  • בעיטות:  20 מול 11, אבל 10 למסגרת מול 4 – שוב יתרון גדול. בייחוד עם הרבה יותר בעיטות מתוך הרחבה, מול הפרטנופיי שבעטו הרבה בעיטות לא יעילות מרחוק.
  • פוזשן: בארסה הפסידה באופן לא אופייני עם 51% לנאפולי מול 49% לבלאוגראנה, אך רק עקב הניסיון של הנאפוליטנים לחזור מפיגור והורדת ההילוך של בארסה.

— בקיצור, נצחון מוצדק מאד לקטלאנים, למרות דקות מומנטום התקפי מאד מסוכנות של הקבוצה האיטלקית, שכמעט השיגה בהם את השיוויון.


 


המאזן:

אז בארסה כאמור באופן מאד לא אופייני הפסידה באחזקת הכדור (רק 49%)., אך גם במס’ המסירות הקצרות (נתון די נדיר מבחינתה) – כשהפרטנופיי מסרו 395 לעומת 375 (טיקי טאקה איפה אתה?). אך בפועל, בארסה נראתה הרבה יותר מסוכנת מבחינה התקפית, כאשר 10 בעיטות למסגרת (מול 4 בלבד של נאפולי), יחד עם 4 הזדמנויות גדולות שיצרה (מול 3 של נאפולי) שהניבו xG של 2.64 שממנו כבשה 3 גולים (ניצול מצבים מצויין) – עשו את ההבדל לטובת הקטלאנים.

מפת הבעיטות:

הרבה בעיטות מרחוק של נאפולי, גם מטווחים מאד רחוקים ועם סיכון נמוך,  מעט מתוך הרחבה, בעיקר מצד ימן של קאנסלו, כשרק 4 פגשו את המסגרת. לעומת זאת, הקטלאנים, שהגיעו להמון מצבים, בעטו גם מסף הרחבה, אך המון מתוכה, ימין משלאל ומהמרכז. סה”כ לא במקרה ככבשו 3 שערים, וזכו בנצחון מוצדק.

מפת אזורי ההתקפה:

סוף סוף בארסה תקפה דרך הכנפיים בצורה מאד משמעותית (וסימטרית) – גם דרך לאמין ימאל וגם דרך קאנסלו –  ולא רק התעקשה דרך האמצע הצפוף כפי שעשתה במשחקים הקודמים – וזה בעיני, האלמנט שניצח עבורה את המשחק יותר מכל.

רוצים עוד? כשמסתכלים על התפלגות איזורי הבעיטות, רואים שבארסה הצליחה להכנס ולבעוט מתיבת החמש (4%), לעומת 0% (!) של נאפולי – לא פלא שנאפולי כבשה רק שער אחד, ואייר אוסימהן לא כבש נותר מתוסכל.

 

3. סיפור המשחק:

פתיחה חלומית מול לואיס קומפאניס סולד אאוט

בארסה עלתה מאד רעבה למשחק הזה -עם הרבה לחימה בעידוד הקהל שמילא את האיצטדיון עד אפס מקום – ולחצה היטב על הכדור בכל המגרש, כדי לזכות בו ולהעבירו מהר להתקפה. היא עלתה בהרכב מאד התקפי עם הילד הסופר התקפי פרמין לופז כקשר מרכזי ליד גונדו, שעבר יותר אחורה לעמדת הקשר המרכזי 50/50 מעמדת הקשר ההתקפי שבו פרח לאחרונה, וכריסטנסן הדני כקשר אחורי, כפי שהיה במשחקים האחרונים, אך עם ראפיניה בכנף שמאל, כאשר לבה בחוד ולאמין יאמל הסטארבוי שזוהר לאחרונה  בכנף ימין.

זה עבד.

לפחות בתחילת המשחק המוחצת.

הדחיפה של בארסה קדימה להתקפה עבדה היטב, עם חטיפות כדורים ויציאות מהירות קדימה להתקפה, ואכן היא הצליחה לכבוש את הראשון כבר בדקה ה15 מול נאפולי ההמומה. היתה זו התקפה נפלאה של בארסה כאשר כדור עומק מדהים של קאנסלו מצא את ראפיניה הפורץ לרחבה, והברזילאי העביר רוחב לפרמין לופז חופשי ומאושר במרכז הרחבה, רק לדחוק פנימה מול שער ריק ל-0-1. תנועה נהדרת של פרמין בהגעה למצב, וסיומת טובה, לאחר סדרת החמצות שלו. החזיר את החוב.

הפרטנופיי לא הספיקו להוציא את הכדור שלהילד הספרדי מהרשת, וכבר לאחר שתי דקות חטפו את השני: מבצע ענקי של לאמין ימאל הנהדר, שהחל את המשחק נהדר עם סדרת הטעיות כשהחל את תנועתו ממש מרחבת ה-16 של בארסה לאחר הרחקה של ההגנה, הקפיץ לעצמו עם החלק החיצון ודהר קדימה עם הכדור לכיוון המרכז, וברגע הנכון סיפק מסירת עומק נהדרת לראפיניה הפורץ (פליימייקר כנף מדופלם כבר אמרנו?), כאשר הברזילאי האפור אך החרוץ פרץ עם הכדור לרחבה, הטעה ובעט לקורה, אך על הריבאונד השתלט זו’אאו קאנסלו ובעט בהחלטיות פס חד וחזק פנימה מול הרשת החשופה. שער ווינרי ביותר של קאנסלו, המגן/קיצוני הפורטגולי הפנומן, שהופיע בענק למשחק הזה, עם המון אישיות ונוכחות.

0-2 מוחץ לבארסה תוך פחות מ 20 דקות, בתסריט שהאופטימיים ביותר באוהדי הבלאוגראנה לא העלו על דעתם. אופוריה.

פרמין לופז כובש את הראשון. איזה שער חשוב היה זה עבור בארסה, שפתח את הסכר כבר בדקה ה15 ורימז על העומד לבוא, וגם עבוד הילד הפעלתן, שכבש לאחר סדרת החמצות.

הורדת רגל פתאומית מהדוושה.

אבל דווקא מהנקודה הזו, של כדורגל טוב והתקפי, כשנאפולי נראתה די המומה ועל הקרשים, בארסה הפסיקה לשחק. הורידה קצב.

ואז, לאחר שתקפה ופיתחה מומנטום התקפי, הגיע השער המצמק של נאפולי, ששינה את כל הלך הרוח. נאפולי הלכה כמובן לאגף ימין החזק שלה, עם מתיאו פוליטאנו הקיצוני הפעלתן וג’ובאני די לורנצו הקפטן והמגן התוקף הנהדר שלה, לשחק על קאנסלו ההתקפי באגף שמאל של ברצלונה. זהו אלמנט שהדגשנו עוד לפני המשחק, והיה ברור שהמיסמאץ’ הזה יגרום לצרות עבור בארסה. בהיעדר תגובה של צ’אבי, ולאחר מומנטום התקפי של הפרטנופיי כאשר הקטלאנים נסוגו לאחור ומשום מה הורידו הילוך והזמניו את האיטלקים לתקוף – צמד החמד הנאפוליטני יצר התקפה מסוכנת, שהסתיימה ברוחב של פולטיאנו למרכז, ושער של הבלם אמיר רחמאני, שהגיח מאחור בצורה מפתיעה ונעץ את הכדור ברשת.

בשלב הזה מפלס המתח עלה בבירת קטאלוניה, והנאפוליטנים ניצלו זאת לתקוף שוב ושוב, ואף הגיעו למס’ מצבים מסוכנים, שרק בעזרת אלילת המזל לא נגמרו ברשת, כולל הצלה אחת של טר שטגן מנגיחה על מתחת למשקוף.

כל הקולס שצפו במשחק כבר היו על סף התקף לב, והיה דומה ששוב זה ייגמר במפח נפש לבלאוגראנה החבוטים באירופה.

לא הפעם.

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא: ההתעוררות השף הגרמני-טורקי.

אז הגיעו החילופים של צ’אבי, לעצור את הקטר הנאפוליטני שדהר באותם רגעים בכל הכוח – עם רוברטו ורומיאו המושמץ במקום פרמין וכריסטנסן שהתעייפו מאד, וירדו מאד בתפוקה ההגנתית שלהם כך שבארסה איבדה את השליטה בקצב. לכאורה חילופים מוזרים מאד – אבל בפועל הם איכשהו עצרו את המומנטום של הפרטנופיי. אולי זה מזל, אולי זה הניסיון של רובורטו והאיטיות של רומיאו שהפעם עזרה – אין לדעת, אבל המטרה הושגה. הדינמיקה השתנתה.

בארסה החלה לקבל צבע חזרה לפנים – והחלה שוב לתקוף.

כאמור, גם אלילת המזל היתה שם- כשנגיחה של התקפת נאפולי מתיבת החמש שרקה ליד הקורה של טר שטגן שלא הגיב. ברגע הזה הקולס הבינו: הכל הולך לטובתם.

גם בעיטה של קווראצ’חליה לאחר מבצע אישי מצויין שרקה ליד העמוד חיזקה את התחושה הזו: בארסה עומדת להעפיל הפעם.

מפת המסירות של אילקאי גונדואן של ברצלונה: דיוק גבוה במסירות, בחצי הראשון ניהל את המשחק מאחור אך לא היה בשיאו, בחצי השני התאושש, התקרב לרחבה, והחל ליצור מצבים לחבריו, עם הרבה ניסוונות מסירה לעומק הרחבה, עד שסיפק את המסירה לרוברטו שהכריעה למעשה את המשחק. עוד משחק טוב לשובר השיוויון שהגיע ממנ’צסטר סיטי.

 

בארסה המשיכה לשחק כדורגל ולפתח מומנטום התקפי, בניצוחו של “השף הגרמני-טורקי” הנהדר שלה.

גונדואן, שללא פרנקי ופדרי, ועם כריסטנסן ההגנתי והאפור בקישור, שעושה בעיקר הגנה אך לא יוצר שום כלום בהתקפה – היה הדמות המרכזית בקישור של בארסה ובמרכז המגרש בהיעדר פרנקי-פדרי, והייתה ציפיה שהוא ייקח על גבו את המשחק. ולמרות זאת, ציפיות לחוד ומציאות לחוד. הגרמני הבינלאומי היה במשחק חלש מאד במחצית הראשונה, התקשה להשפיע על המשחק, לא בבילדאפ של המשחק במרכז, ולא בדחיפת הכדור קדימה, או ביצירת מצבים ליד הרחבה.

מחצית מאד חלשה ומאכזבת, שהיתה למעשה אחת הסיבות שבארסה לא גרמה את המשחק עם 3-0 כבר לפני המחצית.

אבל, במחצית השניה, כשהיתרון השברירי של בארסה 2-1 גרם להרבה דפיקות לב אצל אוהדיה, ונאפולי היתה על סף השיוויון – השף הגרמני-טורקי התעורר לפתע, והראה את הקילריות שלו מימיו בסיטי. הוא לא הסכים לותר על המשחק הזה. הקשר ההתקפי היצירתי החל לנהל את המשחק, לדחוף את הכדור קדימה, ובשיאו- הצליח לשגר בעיטה חדה לפינה הקרובה מסף הרחבה, שהשוער הנאפוליטני מרט הדף בקושי.

בארסה החלה לצאת יותר קדימה, עד שהמחליף סרג’י רוברטו קיבל כדור באגף חדר לרוחב ומצא את גונדואן על סף הרחבה, וכשהיוצר הטוב באירופה מקבל כדור הנקודה הזו- כולם יודעים מה הולך לקרות: מסירת עומק מדהימה של השף האינטגלנטי פנימה לאותו רוברטו, שפרץ והעביר רוחב מושלם ללבה מול שער ריק, למצב שאפילו הוא לא יכול להחמיץ.

סרג’י רוברטו חוגג בטירוף- מזכירה לכם משהו התמונה הזו?

4. בולטים מעל כולם:

השחקן המצטיין – ז’ואאו קאנסלו, ברצלונה – ציון 8.4 – ציר מרכזי בהתקפה, תוקפני ויעיל באופן מפתיע בהגנה

הקומבו מגן/קיצוני הפורטוגלי הבינלאומי הנפלא סיפק היום:

*התקפית:

  • 1 גול (מתעלה כשבארסה צריכה אותו, ולא בפעם הראשונה).
  • 1 מסירת מפתח (נישק את הסמל, הוא מנשק אותו בחזרה).
  • 1 מסירת עומק גאונית שבעצם הובילה לשער הראשון והקריטי של פרמין לופז.
  • 82 נגיעות (המון).
  • 38/48 מסירות מדוייקות – 79%  — לא רע למשחק נוקקאוט קשה בצ’אמפיונס.
  • 3/3 כדורים ארוכים — חיפה על פדרי שחסר.
  • 0/1 קרוסים (האלמנט היחידי שהיה טעון שיפור).
  • 1 פאול סחט.
  • מפת החום שלו מראה איך חרך את הקו, גם בהגנה וגם בהתקפה.

*הגנתית:

  • 8/14 דו קרב קרקעיים ניצח — בא אגרסיבי וקשוח ותקף היטב את הכדור.
  • 0/3 דו קרב אוויריים.
  • 16 איבודים — לא אידאלי, לא נורא.
  • 1 הרחקה.
  • 1 חסימת בעיטה.
  • 3 חטיפות כדור.
  • 4 תאקלים (!)

— הסופסרסטאר הפורטוגלי בא לעבוד, כבש שער חשוב מאד שביסס את היתרון,יצר מצבים לחבריו, וגם באופן מפתיע הגן נהדר פרט לשער של נאפולי, וביקצור, ווינר אדיר, שחקן על, שהגיע אסרטיבי וחד למשחק הזה עם המון אישיות- והיה הכי דומיננטי אצל הקטלאנים, בעיקר התקפית. האם יישאר בבארסה שנה הבאה? מצרך חובה עבור הקטלאנים.


עוד בלט – ראפיניה, ברצלונה – ציון אפקטיבי – 7.7 – מאד תוסס במשחקו, מאד פעיל בהתקפה אך גם מפוזר ומבולגן מאד

הברזילאי המעט שכונתי ומפוזר, שמצד אחד לוקה בטכניקה ובדריבל, ומצד שני נלחם כמו אריה, עשה המון כאב ראש להגנה של נאפולי שהתקשתה להסתדר איתו, וזרע המון כאוס בעורף של הפטרנופיי, אך גם אצל בארסה עם מס מהלכים מפוזרים. בסה”כ התרומה שלו היתה:

*התקפית:

  • 1 אסיסט — כדור רוחב נהדר לפרמין, לאחר ההרקה של קאנסלו ששלח אותו לעומק הרחבה.
  • 4 בעיטות לשער, כולל אחת שניתזה מהקורה והובילה לשער של קאנסלו (סוג של אסיסט).
  • 45 נגיעות (ב-81 דקות). — סביר.
  • 20/25 מסירות מדוייקות – 80%  — דיוק גבוה יחסית לנומינל שלו.
  • 0/2 דריבלים מוצלחים — שוב לא הצליח לעבור שחקן. לא חדש
  • 1/5 קרוסים מדוייקים (דיוק, כאמור, זה לא הצד החזק שלו).
  • 9 נגיעות ברחבת היריבה — המון – הפרמטר שהדגיש יותר מכל את תרומתו להתקפה הקטלאנית היום.
  • 1 פס לתוך השליש השלישי. — מעט מדי.

*הגנתית:

  • 3 תיקולים / 7 נצחונות במאבקים קרקעיים, 3 עבירות סחט.

— היה מאד פעלתן, יצר והרס, בנה ושבר, מעט מפוזר אך גם שיחק מאד ישיר לכיוון השער ולא לרוחב. אבל יותר מהכל, יצר כאוס להגנת נאפולי שהתקשתה להבין מה המהלך הבא של הברזילאי הבלתי צפוי – והתקשתה גם לסגור אותו, וכתוצאה מכך היה גורם ישיר לשניים מהשערים.  זאת כאשר גם בשלישי הביא הקשתה נהדרת לכיוון האמצע, שגונדואן תירגם למסירת העומק שגרמה לשער השלישי ולהכרעת המשחק.

“הטורנדו הברזילאי” – ממש כמו השד טאז מטאזמניה – עשה סחרחורת לצופים, לשחקני הקישור של בארסה, אך גם, ובעיקר, להגנה האיטלקית- והיה מכריע מאד בהכרעת המשחק לטובת בארסה בהר היהודים.


השחקן המאכזב – ויקטור אוסימהן, נאפולי– ציון אפקטיבי – 5.9 – נלכד בנבדלים, לא הצליח לבעוט למסגרת, או להשתחרר מהבלמים הברסאים

לאחר שכבש במשחק הראשון גול של חלוץ גדול, לאחר הסיבוב ההחלטי על איניגו מרטינז והסיומת הקטלנית, היה חשש רב אצל הקטלאנים מהחלוץ הניגרי הקטלני. אבל חיית הרחבה לא היה במיטבו, נתפס לא פעם בנבדל, ובאופן כללי נסגר היטב ע”י אראוחו והילד קובארסי, שתקפו אותו ללא רחמים בצורה אסרטיבית אך נקיה, ולא איפשרו לו שום מרחבים.

במלים אחרות, ציפו הרבה יותר מאייר-אוסימהן, שבפועל היה רחוק מלהשפיע על המשחק.

וכן, גם לבנדובסקי של בארסה היה חלש מאד, אביד כל כדור עם הגב לשער, לא עשה לחץ גבוה או כל סוג של הגנה, לא הבין את חבריו להתקפה בתנועות לקבלת כדור, ולא הצליח לבעוט לשער ולו פעם אחת. עד שהגיע הגול, עם המון מזל עבורו, אףך גם ניסיון בהתמקמות נכון, לאותה מסירה מבריקה של רוברטו המושיע, לאחר הדאבל פס עם גונדו.


בלטו מעל כולם:

ברצלונה:

  • לאמין ימאל: הסטאר בוי של בארסה שוב הופיע בענק למשחק חשוב. שמר על הכדור היטב, ביצע דירבלים על הקו תוך שסיחרר את מריו רוי המגן, חדר רבות למרכז ויצר מצבים, כולל הדהירה מההגנה להתקפה ומסירת העומק הגאונית לראפיניה, שהובילה לשער השני. בנוסף, היתה לו אומנם החמצה ענקית בהזדמנות שיכל לנעוץ את השלישי עוד לפני השער של לבה, מאותה בלטה שממנה כבש את הגולאסו שלו במשחק הקודם, אך החמיץ בצורה מאכזבת. לא משחק השיא של הווינגר הסנסציוני הצעיר- אבל בהחלט היה עם אימפאקט גדול על משחק ההתקפה של הקטלאנים.
  • רונאלד אראוחו – הבפאלו הבריון של ברצלונה, שאף נפצע ודימם וחזר למשחק, ניקה היטב את הרחבה, בראש וברגל, עזר לקובארסי לחסל את אוסימהן, ובכלל היווה חומה בצורה במרכז ההגנה, כך שפרט לכיסוי רע אחד שנגמר בנגיחה שטר שטגן הציל- היה במשחק הגנתי מאד רובסטי ותרם רבות לכך שבארסה ספגה רק שער אחד ובכללי נראתה יחסית טובה הגנתית, בניגוד לכל העונה.
  • פאו קובארסי- הילד שוב הופיע בצורה מאד החלטית ואגרסיבית למשחק חשוב. סגר הרמטית את אוסימהן המסוכן, ירד היטב לתאקלים, ניצח דו קרבות אווירים, והרחיק היטב כדורים מסוכנים מהרחבה. שגה רק פעם אחת שספק ביצע פנדל על החלוץ הניגרי המסוכן ברחבה, במה שיכל להניב את השיוויון לאיטלקים. בנוסף, קיבל קצת במפתיע את תואר איש המשחק מאו”פא, אבלבהחלט הגיע לו על משחק הגנתי פשוט מצויין…
נאפולי:

  • מתיאו פוליטאנו- אומנם לא במשחק שיא, אבל היה מאד פעיל על הקו, הצליח לגבור לא פעם על קאנסלו, לספק הגבהות מסוכנות, וגם בישל את השער המצמק מרגלי הבלם אמיר רחמאני.
  • חביצ’ה קווראצ’חליה – לאחר שהיה חלש במשחק הקודם ואף הוחלף, הגיע רעב מאד למשחק הזה, אך נעצר במחצית הראשונה היטב ע”י קונדה, שהיה מאד אגרסיביב וסגר אותו היטב. ואלם, התעורר במחצית השניה, הצליח לנצח את קונדה במבאבקים, עבר מדי פעם לאגף השני, הבריק עם הדריבל שלו ויצר מצבים, כשאף הצליח ליצור בעיטה נהדרת לשער בדקות התקיפה של נאפולי, שחלפה סנטימטרים מהקורה, ובנס לא הביאה את השיוויון לאיטלקים.
  • זאמבו אנגיסה: צ’אבי, מאמנה של בארסה, דיבר לפני המשחק על כך שהוא מאד מחבב את לובוטקה של הפרנופיי כקשר אחורי. ובכל זאת, בפועל מי שהיה שוב הכי טוב בקישור התכול היה הקשר הקמרוני הפיזי, שנגע המון בכדור והיה מעורב, ניהל את המשחק האיטלקי באמצע, ודחף לא מעט קדימה, הרבה יותר מחברו הסלובקי.

 

5. ומה הלאה בלאוגראנה?

אין ספק שמדובר ברגע מכונן עבור בארסה של השני האחרונות ולאחר תום עידן מסי, כשלאחר כמעט ארבע שנים קשות מאד ורוויות בהדחות והשפלות, ומושא לעג בכל אירופה- בארסה מצליחה להתברג בטופ 8 ביבשת. כבוד.

אף אחד לא מצפה שבארסה תצליח להעפיל מרבע הגמר, אבל בכדורגל, עם הרבה מלחמה וגם מזל, הכל יכול להיות. כבר ב9 לאפריל בארסה תפגוש את יריבתה הבאה, כשדי ברור שכל 7 הקבוצות האחרות חזקות מבארסה משמעותית, בטח ובטח כאשר פרנקי ופדרי לא יספיקו לחזור בזמן מפציעתם.

אבל יותר מהיוקרה, יש פה בעצם סוג של נקודת מפנה – גם מנטלית עם שבירת הנאחס בצ’אמפיונס -כאשר למרות הבוץ הכלכלי, בזכות כל הצעירים המבטיחים מהלה מאסיה – בארסה עושה את זה. אז אומנם, הסיכוי לזכיה בצ’אמפיונס הוא נמוך ביותר. אבל, אולי כשבשנה הבאה בארסה תחזור לשחק באיצטדיון המונומנטלי שלה, ,הפוטור קאמפ נואו החדש  -עם סגל מלא ורעב מחדש, ואולי אולי עם איזה מינוף כלכלי של דון לאפורטה, שיצליח להנחית סוף סוף קשר אחורי- בארסה יכולה לחזור להגשים את הייעוד שלה ואת תקוות הקולס: לא רק להתמודד עם האליפות מול ריאל, אלא גם לחזור להיות כוח באירופה.

8 תגובות
  1. אפק כותב

    נהניתי מאוד לקרוא, תודה

  2. רונן כותב

    תודה

  3. Lofi כותב

    תודה רבה נהניתי מאוד לקרוא
    מעריך את ההשקעה!

  4. אחיין של לאפורטה כותב

    פיאלקוב הוא תגלית השנה, איזה כיף שאתם מקדמים איתו ונותנים לו לסכם לנו בארסה, מאוד מגיע לו…כל כתבה בול בפוני

  5. גיא כותב

    אחלה סיכום, תודה.

  6. שון כותב

    שיעור בכדורגל מבית בולרז כרגיל

  7. יורי כותב

    תשמע פיאלקוב אתה פשוט אגדה!
    נהנתי מכל רגע🙏🏼

  8. אור כותב

    נהנתי לקרוא . קאנסלו השחקן המצטיין שלך נכון?

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן