ניצול השואה שניצח את ריאל מדריד וברצלונה: סיפורו המופלא של בלה גוטמן

כיום, ספורט יהודי כמעט לא קיים מחוץ לישראל, אבל לפני השואה ברחבי אירופה הייתה פריחה גדולה של קבוצות וספורטאים יהודיים. בין ששת המילונים הקדושים שהצורר הנאצי השמיד, היו גם ספורטאים רבים.

יש הטוענים שקריסתם של אוסטריה והונגריה בספורט, קשורה להשמדת היהודים, שרבים מהם היו ספורטאים מובילים. למשל: את נבחרת אוסטריה הגדולה הוביל במונדיאל 1934 המאמן היהודי הוגו מייזל. אבל היו גם ספורטאים ששרדו את השואה, ואפילו חזרו לעסוק בספורט. אחד מהם היה המאמן האגדי – בלה גוטמן.

קריירת המשחק של בלה גוטמן

בלה גוטמן גרדוש נולד ב-27 בינואר 1899 בבודפשט, שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא גדל בקבוצה המקומית טורקווש כקשר, ובגיל 21 עבר ליריבה העירונית שהייתה אחת מהקבוצות הגדולות במדינה – מ.ט.ק. בודפשט. בלה הפך לאחד מהשחקנים המובילים בקבוצה, ושיתף פעולה עם גיולה מאנדי, שיהפוך לימים להיות מאמן נבחרת ישראל.

אחרי שנה במ.ט.ק בודפשט, עבר גוטמן לאוסטריה, לקבוצה יהודית בשם הכוח וינה. הוא זכה איתה באליפות והיה שותף לניצחון העצום 0:5 על ווסטאהם יונייטד האנגלית. אחרי ארבע שנים בוינה, גוטמן וקבוצתו יצאו לסדרת מסע משחקים בארצות הברית. החשיפה הגדולה גרמה לו להחליט להשתקע בארץ האפשריות הבלתי מוגבלות. הוא עבר בין מספר קבוצות בארצות הברית, כולל  הכוח ברוקלין, קבוצה יהודית נוספת. בעונת 1932/33, חזר בלה לעונת פרישה בהכוח וינה אחרי שש שנים אצל הדוד סם. בנבחרת ההונגרית הוא שיחק שישה משחקים, בהם כבש שער אחד בניצחון 0:3 על נבחרת גרמניה.

בריחה מהנאצים

גוטמן החל בקריירת אימון באירופה, הוא התחיל את דרכו בהכוח וינה, הקבוצה בה פרש משחק, הוא הספיק לעבור בין מספר קבוצות בהולנד, הונגריה ואוסטריה לפני שהשואה האיומה התחילה. הוא היה יכול להציל את עצמו וללכת לאמן בארצות הברית, אבל התשוקה הגדולה לכדורגל השאירה אותו באירופה.

בהתחלה הוא נעזר בקשריו מהכדורגל, והתחבא אצל חברים גויים, אך הוא הרגיש שהוא מסכן את חייהם בכך שהוא מתחבא אצלם ומצפונו ייסר אותו. בלה הסגיר את עצמו לנאצים ונשלח למחנה עבודה. אחרי מספר חודשים במחנה, הנאצים החליטו להעבירו למחנה ההשמדה אושוויץ. יחד עם ארבע יהודים נוספים, הצליח בלה לברוח ממחנה ההשמדה, ולהתחבא עד סוף המלחמה.

בלה גוטמן חוזר לאמן אחרי השואה

כשהמלחמה הסתיימה, חזר גוטמן לאמן בעוד קבוצה יהודית, הפעם הייתה זו מכבי בוקרשט ברומניה. לאחר מכן הוא חזר לאויפשט, כדי לזכות באליפות הונגריה בפעם השנייה. משם הוא נדד בין איטליה לארגנטינה וקפריסין, לפני שחזר להונגריה בשנת 1957 לאמן את קישפשט הונבד ההונגרית, שבה שיחק פרנץ פושקש האגדי.

כמו בתור שחקן, גם כמאמן ערך בלה מסע מעבר לים, הפעם אל דרום אמריקה כשהוא עבר לאמן את סאו פאולו הברזילאית, איתה הוא זכה באליפות מחוזית. הוא המשיך לנדוד, וחזר לאיטליה למועדון הפאר מילאן, שם למרות שהיה במקום הראשון בליגה – פוטר לאחר סכסוך עם ההנהלה.

בלה גוטמן מגיע לפורטוגל

המסע שלו כמאמן הגיע לשיאו בפורטוגל, שם התחיל דרכו בפורטו, אחת משלושת הקבוצות הגדולות במדינה. הוא זכה איתה באליפות כבר בעונתו הראשונה, לפני שעבר ליריבתה הגדולה – בנפיקה ליסבון. בבנפיקה הוסיף בלה עוד אליפות, והעפיל למפעל שנוסד חמש שנים קודם לכן – גביע אירופה לאלופות.

בחמש השנים הראשונות של המפעל, זכתה ריאל מדריד בתואר, אך הפעם היא הודחה כבר בשמינית הגמר בידי יריבתה המרה ברצלונה, במה שקבע כי תהיה אלופת אירופה חדשה. בשמינית הגמר, במקביל להדחה ההיסטורית של ריאל מדריד, פגש גוטמן יריבה שהכיר היטב – אויפשט ההונגרית. בלה וקבוצתו הביסו את ההונגרים 2:6 במשחק הראשון שהתקיים בפורטוגל, ובמשחק הגומלין ניצחה אויפשט 1:2 שכמובן לא הספיק לה. בנפיקה הפכה לקבוצה הפורטוגזית הראשונה בהיסטוריה שעולה לרבע הגמר.

אליפות אירופה ראשונה בהיסטוריה

בנפיקה לא התקשתה גם בשלבים הבאים מול אורהוס גימנסטיקפוינין הדנית ורפיד וינה האוסטרית, בדרך לגמר מול ברצלונה, שחלמה להמשיך את יריבתה הגדולה ולבסס את השלטון הספרדי באירופה. ברצלונה נחשבה לפייבוריטית הברורה, והיא הראתה זה בגמר אחרי שליטה מוחלטת בחצי השעה הראשונה ושער יתרון אחרי 21 דקות.

בלה גוטמן וחניכיו לא הרימו ידיים, וניצלו שתי טעויות בהגנת ברצלונה כדי להשלים מהפך מהיר בדקות 31 ו-32. המהפך הכניס את ברצלונה להלם, ובנפיקה השתלטה על המשחק, כשעשר דקות אחרי פתיחת המחצית השנייה היא עלתה ל-1:3. בדקה ה-75 הצליחה ברצלונה לצמצם את התוצאה אחרי בעיטה מרחוק, אך למרות שליטה ברבע השעה האחרונה הספרדים לא הצליחו להשוות, ובנפיקה ובלה גוטמן זכו באליפות אירופה הראשונה בתולדותיהם.

בלה גוטמן משלים זכייה שנייה ברציפות

שנה לאחר מכן, הצליח המאמן היהודי להגיע שוב לגמר הטורניר הגדול באירופה, שם פגש את ריאל מדריד הגדולה עם חניכו לשעבר פרנץ פושקש. ריאל רצתה להחזיר לעצמה את התואר אחרי שאיבדה אותו בשנה שלפני כן. פושקאש עם צמד מהיר בדקות ה-18 ו-23 העלה את ריאל ליתרון כפול, לפני שחניכיו של גוטמן הצליחו להשוות. בדקה ה-39 השלים פושקאש שלושער וריאל ירדה למחצית ביתרון 2:3.

במהלך ההפסקה נראו שחקני בנפיקה מיואשים, אך גוטמן התייצב במרכז חדר ההלבשה והכריז: “אנחנו הולכים לנצח את המשחק הזה. אנחנו חזקים יותר מריאל מדריד“. הוא אמר לשחקניו ששחקני ריאל מדריד זקנים וכבר לא מסוגלים לרוץ, והכניס מוטיבצית שיא בשחקניו. ז’וזה אגוסטו, אחד משחקני הקבוצה, תיאר את התחושה אחרי שיחת העידוד כאלוהית, והשחקנים עלו עם אש בעיניים למחצית שנייה שהייתה הפוכה לחלוטין מזאת שקדמה לה.

כבר אחרי חמש דקות השוותה בנפיקה את התוצאה, והפכה אותה עם פנדל מדויק של אוזביו בדקה ה-64, חמש דקות לפני שחתמה את תוצאת המשחק – 3:5 לפורטוגלים. מכאן ריאל לא הצליחה להתקרב לשער, וגוטמן זכה בגביע אירופה לאלופות בפעם השנייה ברציפות.

גם עלייה לקבר לא עוזרת

במהלך העונה, ולאור ההצלחה האדירה שלו בקבוצה, דרש גוטמן העלאה של 65% בשכר אם יצליח לזכות בגביע אירופה. לאחר שלא קיבל התחייבות, עזב גוטמן את בנפיקה בכעס בסיום העונה. לאחר עזיבתו, “קילל” גוטמן את המועדון, כשהצהיר שבנפיקה לא תזכה בתואר אירופי במאה השנים הבאות. מאז אותו גמר הגיעה בנפיקה לשמונה גמרים אירופים, חמישה מהם בגביע אירופה לאלופות, והפסידה בכולם. בשנת 1990 הגיעה בנפיקה לגמר ליגת האלופות מול מילאן, ולפני המשחק הלך אאוזביו לקברו של גוטמן בחלקה היהודית בוינה לבקש סליחה ממאמנו, הסליחה לא עזרה ובנפיקה הפסידה שוב.

אחרי עזיבתו את בנפיקה, המשיך גוטמן לנדוד בין מדינות וחצה שוב את הים. הוא הצליח להגיע לעוד גמר של טורניר יבשתי ב-1962, כשהגיע לגמר הליברטדורס עם פניארול מאורוגוואי, לפני שסיים את קריירת האימון בגיל 74 בשנת 1973 בפורטו. גוטמן נפטר ב-28 באוגוסט 1981, אחרי שאיבד את כל כספו בהימורים, ונקבר בבית הקברות היהודי בוינה. באותה שנה הונצח גוטמן ב”יד לאיש הספורט היהודי” במכון וינגייט.

בלה גוטמן, כמו רבים וטובים, סימל את הניצחון הגדול ביותר על האויב הנאצי – הבחירה בחיים. יהי זכרו ברוך.

4 תגובות
  1. מעריץ של בולרז כותב

    אגדה בנפיקה, אבל גם אגדת העם היהודי.

  2. שקד כותב

    האם הוא נחשב גדול מאמני בנפיקה בעיני המועדון והקהל?

  3. מיכאל קוכמן כותב

    התוכן שלכם נהדר וחלק מהכתבים כאן כמו שמחה הם ממש מעולים ובולטים, אתם עילוי אבל אשמח להציע הערה קלה בכבוד, הרבה מהלינקים שאתם שמתם בכתבות המאוד אחרונות פשוט לא רלוונטיות לתוכן, בקושי למילה עליה לוחצים, זה מאוד פוגע בחווית הקריאה.

    כמובן הלינקים שכן מתאימים לתוכן (גם הנקרא וגם אליו מופנים) זה מבורך.

    מקווה שתקבלו זאת בהבנה ובברכה.
    תודה לכם.

  4. אוהד ליצמן כותב

    חסר ייצוג יהודי בכדורגל ואני תמיד תוהה למה.
    לפי הדברים שקראתי כאן, מדובר במאמן היהודי הגדול בכל הזמנים לרבות ישראלים.

השאירו תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

דילוג לתוכן