נפרדו בנגיעה כפולה | ריאל מדריד ברבע גמר האלופות

מפגשים שכאלו, כמו הדרבי של מדריד, באים להזכיר לנו שמדובר בהרבה יותר מעוד משחק, אם זה בזכות היריבות ההיסטורית, הפערים האידיאולוגיים וכמובן גם המאבק הנוכחי בליגה הספרדית. אמש חזינו בפסגת הכדורגל, לא בעקבות רמת המשחק, אלא בזכות רמת המתח והמוכנות של כל צד. מאבק בין שני מועדונים שחולקים עיר אחת וכאמור, שתי אידיאולוגיות שונות, על הדשא ומחוצה לו.

הכדורגל החופשי של אנצ’לוטי אל מול הכדורגל הפרגמטי של צ’ולו, וכמובן, ריאל מדריד הממלכתית אל מול אתלטיקו מדריד “הקולצ’ונרוס” שמייצגת את מעמד הפועלים.

שתי קבוצות כדורגל שבאו להילחם עם כל מה שיש להן, עד שאחת מהן תיפול.

מתחילים מהסוף

אפשר לקרוא לזה – ההחלקה.

החלקה מפוארת שסטיבי ג’י וג’ון טרי יכולים להזדהות עימה. כבר כמעט חצי יממה שכל עולם הכדורגל גועש ורועש סביב אותה החלקה.

🚨 Julián Álvarez to his brothers: “I didn’t feel anything [about touching the ball with both feet]” @PedroFullanaSER pic.twitter.com/M5HpX2Runq

— All About Argentina 🛎🇦🇷 (@AlbicelesteTalk) March 13, 2025

שופט המשחק סימון מרצ’יניאק קיבל את האיתות מה VAR על כך שרגלו התומכת של חוליאן אלבארס נגעה בכדור בזמן הבעיטה. משמע נגיעה כפולה, דבר שאסור בחוק. מחוץ לדו קרב פנדלים ישנה ההוראה לתת את הכדור לקבוצה היריבה במקרה של עבירה שכזו, משמע אין פנדל חוזר, וכך גם נהג אמש מרצ’יניאק. הוא הלך לפי החוק היבש ואין שום סיבה לבוא אליו בטענות על כך.

מעניין היה לראות שמי ששם לב ראשון לכך הוא ככל הנראה השחקן שהכי רצה לנצח אמש – קיליאן אמפבה.

Kylian Mbappé immediately noticed that Julian Alvarez’s penalty had two touches. pic.twitter.com/gvx0rdgGqO

— TC (@totalcristiano) March 13, 2025

עוד לא ברורה השתלשלות האירועים המדויקת, אך זה נראה כאמור כי אמבפה הוא זה שהבחין במגע הכפול והסב את תשומת ליבו של מרצ’יניאק לכך. מהרגע הזה בדיקת ה VAR הייתה מהירה והחלטית.

מה שכן, עצוב לי שבשנת 2025 הקהל לא מקבל את התמונה המלאה. הוא לא נחשף למה שרואים שופטי הוידאו בזמן אמת (זה אפשרי וקל לעשות זאת), הוא לא שומע את השיחות בין צוות השיפוט במקרים בהם מתרחשת בדיקה, ובגדול, הקהל מאד מנותק ממה שמתרחש על כר הדשא.

העובדה שעד כה לא קיבלנו פידבק מקצועי מגורמים רשמיים רק פוגעת בענף וגורמת לשיח קונספרטיבי ומיותר, ושולחת את הקהל הגדול למצוא בעצמו את הראיות, ובכך בעצם הגורמים הרשמיים השקטים שופכים כמויות עצומות של דלק למדורה עם שתיקתם.

שתפו את הקהל במתרחש. היו שקופים עימו. זה רק יעזור למשחק ולשיח המאד ארסי לעיתים במרחב הרשתות החברתיות.

יורדים אל המגרש 

בדיוק כמו במשחק הראשון בין השתיים, המשחק התנהל ברובו בחצי המגרש של אתלטיקו מדריד שעלתה ליתרון בזק משער מהיר של גלאגר. אותו שער אגב הובקע כי ריאל מדריד לא הייתה מוכנה לכדור הארוך, ומי שכן היה מוכן היה אנטואן גריזמן.

בזמן שצ’ואמני עדיין חלם, גריזמן עט על הכדור החוזר שהורחק לא טוב על ידי אסנסיו, ומשם אתלטיקו מצאה שליש מגרש להשכרה. לו צ’ואמני היה עומד 10 מטר אחורה, כפי שאפשר לצפות מקשר אחורי, הפתיחה המטורפת של המשחק לא הייתה מתרחשת כלל.

מאותו רגע כאמור, אתלטיקו עשתה את מה שהיא יודעת הכי טוב – לשמור על שער ריק ולהתבצר בחצי המגרש שלה.

סימאונה הכין את שחקניו לכך שבדיוק כמו במשחק הראשון ריאל מדריד תנסה לבודד את רודריגו ו-ויניסיוס בכנפיים, ולכן הפעיל שמירה כפולה ואף משולשת לפי הצורך על שני הכוכבים הברזילאיים של ריאל מדריד, כשלנגלה (15) וגלאגר (4) עוזרים בהגנה בצד שמאל, בזמן שדה פול (5), סימאונה (22) וגריזמן (7) עוזרים בצד ימין. זה לא אומר שאתלטיקו עמדה כך הגנתית, כי היא עשתה בלוק נמוך של 541 או 451 לפי הצורך, אבל זה כן מראה שהפוקוס ההגנתי של אתלטיקו מדריד היה על הכנפיים של ריאל.

אתלטיקו מדריד (באדום) העניקה את השליטה בכדור לריאל מדריד והסתמכה על היכולת שלה לצאת מהר קדימה בכדי לאיים על השער, בעיקר דרך חוליאן אלבארס הנפלא.

הבחורים של סימאונה רשמו יותר בעיטות (7+) ויותר בעיטות למסגרת (5+) במשחק בו זו הייתה דווקא ריאל מדריד שנזקקה לשער אחד לפחות.

ריאל מדריד נשפה ונשפה ונשפה, אך לא הצליחה למצוא את הרשת של אובלק. למרות 1116 נגיעות בכדור (אל מול 779) עם נוכחות מוגברת בחצי המגרש של אתלטיקו מדריד מצד הבלנקוס, ריאל לא מצאה את השער.

הגישה של קרלו

צריך לומר שקרלו אנצ’לוטי פחד מאתלטיקו מדריד, ובצדק כמובן. החבורה של סימאונה מתמחה ביציאות מהר קדימה, בספיגת לחץ ויצירת התקפות מעבר, ולכן למרות העובדה שאנצ’לוטי ניסה להשתמש במשוואה שעבדה לו במשחק הראשון – משמע תקיפה דרך הכנפיים, אמש ריאל מדריד שלו ריווחה משמעותית פחות את שדה המגרש, זאת בכדי להישאר קומפקטית יחסית ולא להיות חשופה לאותן התקפות מעבר.

אם במשחק הקודם ראינו את ויניסיוס ורודריגו משחקים ממש עם רגל על הקו כששני המגנים של ריאל מייצרים UNDERLAPS (עקיפות אלכסוניות פנימה) ולראייה מפת המסירות של ריאל מדריד בה אפשר לראות עד כמה קומפקטית הייתה הקבוצה של קרלו. זה שיחק לידיה של אתלטיקו מדריד שלא נאלצה למתוח את ההגנה שלה, וזו אחת הסיבות מדוע אמבפה ובלינגהאם בקושי מצאו שטחים ריקים ברצועה המרכזית.

אנצ’לוטי אגב החליף את ויניסיוס בדקה ה 115, חילוף שהוכיח שוב שבזמן אמת הוא יודע היטב להגיב למתרחש אצל שחקניו.

אחרי החמצת הפנדל מצד הברזילאי, אנצ’לוטי לבטח חשש להעמיד את הכוכב שלו על אותה הנקודה. הוא העדיף להמר ולהכניס את אנדריק בכדי לחסוך מויניסיוס את הבעיטה מהנקודה הלבנה, בידיעה שהוא רחוק משיאו ושזה יכול לפגוע בסיכויי ההעפלה וגם בהמשך העונה של הברזילאי. דווח גם שאנצ’לוטי תכנן שאנדריק יבעט את הפנדל החמישי, אך זיהה חשש בפניו של הבחור הצעיר והעדיף לתת לרודיגר את הבעיטה האחרונה.

האודישן של חייו

לפני המשחק פרסמתי את הטקסט הבא שנוגע בראול אסנסיו:

יש את אלו שקוראים לו “ראמוס החדש”. אני לדוגמא ראיתי בו בתחילת הדרך כיותר כמעין “נאצ’ו 2.0”, שחקן שטוב שיש בסגל, אבל האמת היא, שכל ההשוואות הלפעמים מיותרות האלו לא מעניינות כלל את ראול אסנסיו, כי הוא מפוקס לחלוטין באודישן של חייו.

אז אולי, בשביל שנכנס כמו שצריך אל התסריט הנוכחי, נשים בצד את ראמוס ואת נאצ’ו ופשוט נדבר על ראול אסנסיו. כך גם נכבד את 2 האגדות שתמו, אבל ניתן את הבמה לטוען לכתר החדש כשר ההגנה הפוטנציאלי של ריאל מדריד.

לפני שמתחילים לדבר כלל על אסנסיו כשחקן, בואו ננתח אותו כספורטאי. כאתלט. כמקצוען.
ד”ר פדרו לואיס ריפול, מנהל מרפאת מרכז מצוינות מטעם פיפ”א סיפר על אסנסיו הספורטאי: “יש לו מבנה גוף מעולה. הגוף שלו לא מרגיש את העומס. הוא לא מתאמץ יותר מדי, וזה מהותי בקבוצה כמו ריאל מדריד. גם מבחינה נפשית הוא מאוזן. הוא ממש ‘מכונת ריכוז'”. (קרדיט ריאל מדריד ישראל בפייסבוק)

מכונת ריכוז. אסור להתעלם מהאמירה הזו. קשה להתעלם מהאמירה הזו כשרואים את המבט הנחוש והחודרני שעל פניו.
יוהאן קרויף המנוח אמר פעם באחד מהגיגיו הפילוסופיים ש”כדורגל משחקים עם הראש. הרגליים שם כדי לעזור לך” והראש של אסנסיו בלט מהרגע הראשון.

אסנסיו מגיע לכל משחק כאילו זה המשחק האחרון בחייו. כאילו על המשחק הזה תישפט כל הקריירה שלו. למרות גילו הצעיר יחסית וחוסר ניסיונו ברמות הגבוהות, אסנסיו תמיד נראה כשחקן הכי מרוכז על המגרש, או לפחות, השחקן הכי מחויב על המגרש.
אם זה בקרבות מול נונייז והאלאנד, או התיקולים חסרי הפשרות בהם הוא מעיף את הכדור ליציע. אסנסיו הוא בלם לוחם.
המצב התודעתי שלו הוא של גנרל בחזית הקרב. לא חושש ממגע עם היריב ושומר על גבולות הגזרה.

אסנסיו רק בתחילת דרכו המקצוענית והוא לא חף מטעויות, אבל כאמור, הוא בשיא האודישן, בו הוא רוצה להוכיח שהוא ראוי להיות שחקן הרכב בריאל מדריד ולא עוד שחקן משלים. שחקן שאפשר לבנות סביבו את ההגנה.
וזה לא רק משחק ההגנה חסר הפשרות. אסנסיו מוכיח שהוא בלם שמתנהל בצורה נפלאה עם הכדור, לראייה העובדה שבשמונת המשחקים האחרונים הוא רשם מינימום 92% דיוק במסירות עם ממוצע עונתי של 96.8%, זאת כשהוא בישל העונה שני שערים אדירים עם מסירות חוצות מגרש, מה שממקם אותו באחוזון הגבוה ביותר (99) בכל הקשור לבישולים בין כל הבלמים באירופה הבכירה

אסנסיו כאן בכדי להוכיח שהוא לא אפיזודה חולפת. הוא לא ממלא מקום עד שמיליטאו יחזור או עד שריאל מדריד תחתים בלם חדש. אסנסיו בעיצומו של אודישן בסרט הטוב ביותר עליו הוא רק יכל לחלום, כשהוא נלחם על התפקיד הטוב ביותר שיש: הגיבור של חייו.

לאחר שצלח את ההתמודדות הכפולה מול מנצ’סטר סיטי ועם הופעות מאד יציבות בליגה הספרדית וגם במשחקי הדרבי הקודמים, הלילה אסנסיו יצטרך להמשיך להוכיח לכולם שהוא שייך וראוי ללבוש את חולצת ההרכב הראשון, במטרופוליטנו הגועש אל מול צ’ולו סימאונה וחייליו.

אסנסיו הוכיח אמש את הטקסט הזה. בזמן ששחקנים סביבו כבר חוו את הזכייה באלופות, אסנסיו רעב יותר מכולם. נחוש יותר מכולם. בתיקול אחד אמש מול דה פול ששעט קדימה אל קורטואה, אסנסיו הוכיח עד כמה הוא מחויב ועד כמה הוא ראוי ללבוש את החולצה הלבנה.

גם קיליאן אמבפה נמצא באודישן של חייו.

אלוף עולם עם צרפת שרוצה את הגביע עם האוזניים הגדולות. והעונה. בעונתו הראשונה. בדיוק כמו אסנסיו, אמבפה רוצה יותר מכולם והוא מחפה על ההיעלמות של בלינגהאם וגם על הירידה הגדולה בכושר של ויניסיוס.

אמבפה לא מתעסק עם השופטים. אמבפה לא מסתכל על מי בועט את הפנדל. הוא פשוט עושה כל מה שצריך בכדי להמשיך הלאה בליגת האלופות. הוא חדור מטרה בדיוק כמו האמבפה שראינו בדקות הסיום של גמר גביע העולם. הוא אמבפה שרוצה לזכות בהכל עם ריאל מדריד העונה, אמבפה שרוצה כדור זהב, אמבפה שגדל על כריסטיאנו רונאלדו ועכשיו נמצא פה בכדי להוכיח שהוא ראוי להיכנס אל נעליו.

זו משימה קשה וכנראה בלתי אפשרית, אך כפי שאני כותב כבר כמעט שנתיים, אמבפה יכול להיות החלוץ הבכיר של ריאל מדריד לשנים הבאות, כמעין יורש דווקא לכרים בנזמה.

ריאל מדריד עושה זאת שוב באלופות. ניפגש ברבע הגמר.