Ballerz
המגזיןשאר התחרויות

עד לפעם הבאה: הרגעים הגדולים של פריז 2024

329 תחרויות, 32 ענפי ספורט, 1044 מדליות, 19 ימים ו-7 מדליות בכחול לבן. סיכום הרגעים הגדולים של אולימפיאדת פריז 2024.

ידידיה לנדאו

האולימפיאדה האדירה שהייתה לנו תמה, והגיע הזמן לסיכומים. בזכות השעות הנוחות יכולנו כולנו לצפות כמעט בכל התחרויות כך שיש הרבה על מה לדבר. גם בפן הלאומי זכינו למשלחת הישראלית הטובה אי פעם. שבע מדליות אולימפיות זהו הישג בלתי יאומן. שבע מדליות מתוך 20 המדליות האולימפיות שיש לישראל. אני ולהב גרוס חילקנו את ענפי הספורט השונים וכל אחד כתב פסקה קצרה על אירוע או ספורטאי בולט שהתחרה באותו ענף.

יאללה מתחילים!

 

שחייה – שיר של אש ושל קרח

קשה לבחור אירוע משלל המקצים שהיו, אז בחרתי לשים את הזרקור על שלושה שחיינים שונים.

  • לאון מרשל – המלך בצפון. אל הנעליים הגדולות שמייקל פלפס השאיר אחריו נכנס בחור צעיר בן 22, שזכה בארבע מדליות זהב תוך כדי ניפוץ כל שיא אולימפי אפשרי כולל שיאים שקבע פלפס בעצמו. הצרפתי הצעיר חרך את המסלול מול עיני הקהל הביתי שעודד ללא הפסקה. שלוש מדליות זהב במקצה ה-200 מטר חזה, מעורב ופרפר. בנוסף זכייה ב-400 מטר מעורב ולסיום מדליית ארד עם נבחרת השליחים של צרפת 4X100. אגדה בהתהוות.

  • קייטי לדקי – עוצרת הממלכה. אחת מן הספורטאיות הגדולות אי פעם, בעלת 26 מדליות אולימפיות והשחיינית הגדולה של דורנו יצאה מן המים בצרפת עם שתי מדליות זהב ב-1500 ו-800 מטר חופשי. מדליית ארד במקצה 400 מטר חופשי ולקינוח מדליית כסף עם נבחרת השליחות ב-200X4.
  • סאמר מקינטוש – הטוענת לכתר. מה אתם עשיתם בגיל 17? כי באולימפיאדה האחרונה נערה בת 17 מקנדה זכתה בלא פחות משלוש מדליות זהב במקצי 200 מטר מעורב, פרפר ו-400 מטר מעורב. ב-400 מטר חופשי היא סיימה במקום השני מתחת לטיטמוס האוסטרלית ומעל לדקי.

טניס – הריקוד האחרון

התואר שהיה חסר לו. לאחר חמישה ניסיונות כושלים, נובאק גוקוביץ’ זכה במדליית הזהב האולימפית במגרש המרכזי בפריז והשלים זכייה בכל התארים החשובים בעולם הטניס.משחק הגמר היה מחשמל, אחד המשחקים האיכותיים של השנים האחרונות. הסרבי העפיל על יריבו הספרדי קרלוס אלקראז ונקם בו על התבוסה בגמר ביניהם בטורניר ווימבלדון. בסיום המשחק ג’וקוביץ’ התפרק בבכי על הרצפה, אולי חשב על הסוף, אולי חשב שעכשיו הוא יכול לפרוש בלב שקט לאחר שהשיג הכל, מה שבטוח הוא שזכינו לראות אגדה שהייתה באמת.

מלבד שתי המפלצות שהתמודדו בגמר, היה זה ככל הנראה טורניר הפרידה של רפאל נדאל מהמגרש המרכזי בפריז אותו הוא כל כך אהב. על החימר הזה הוא זכה ב-14 תארי גרנד סלאם, סיפק רגעים מופלאים לצופים והפך ליקיר האוהדים.

תמונה

טורניר הכדורסל האולימפי – לילה טוב!

תמונה

טורניר שייזכר לדורות. טורניר של כדורסל משובח ואיכותי כששלושת המשחקים האחרונים בטורניר, שני משחקי חצי הגמר והגמר, היו קלאסיקות כדורסל אמיתיות. זה החל מהקאמבק האדיר של נבחרת ארה”ב מול סרביה, דרך הדרמה הגדולה בין צרפת לגרמניה ועד ההצגה של סטפן קרי בדקות האחרונות של הגמר. אמנם בסופו של הדבר הזוכה הייתה צפויה, אך דרכה לראש הפודיום לא הייתה פשוטה כפי שהרבה אנשים חשבו. שאר העולם הוכיח פעם נוספת כי הפערים בין אמריקה אליהם מצטמצמים, וכי אין להקל בראש בהם.

שלושת כוכבי הנבחרת הזו, לברון ג’יימס, קווין דוראנט וסטף קרי הם אגדות כדורסל. גם בגילם המתקדם הם הוכיחו את גדולתם הבלתי נגמרת, שטפו את המגרש ונהנו מכל רגע בו הם חלקו את הפרקט האחד עם השני. לנו רק נותר לדמיין האם הם יאחדו כוחות ברמת הקבוצות. סטף קרי הוכיח שוב ששמו חקוק לצד גדולי המשחק. האיש ששינה את המשחק בצורה מוחלטת הזכיר לנו שוב למה אנחנו כל כך אוהבים אותו. תצוגת שלשות בחצי ובגמר שנתנה לארצות הברית את המדליה ואותנו השאירה בפה פעור.

אופניים – דאבל בלגי

בענף כה רחב ועמוק, בו יש מספר רב של תחרויות במסגרת המשחקים, בחרתי להתמקד במירוץ אופני הכביש ובמירוץ הנג”ש(נגד שעון) לגברים. המשותף לשניהם הוא שאותו אדם חצה בזמן הקצר ביותר את שניהם והגיע לראש הפודיום – רמקו אוונפול שמו.

הרוכב הבלגי הצעיר, שהגיע למקום השלישי בטור דה פראנס השנה והראה שהוא שייך לטופ העולמי, שלט במסלולי הכביש באולימפיאדה הנוכחית. זה התחיל ב-27.7 במירוץ נגד השעון אותו הוא סיים ראשון וזכה במדליה האולימפית הראשונה שלו. שבוע לאחר מכן, ב-3.8, הוא השלים דאבל מוזהב לאחר שעבר את 273 הקילומטרים בפריז (המסלול האולימפי הארוך בהיסטוריה) ראשון. הדבר המדהים הוא שלקראת סוף המירוץ סבל אוונפול מפנצ’ר בגלגלו, אך מפני שהפער שלו ממתחריו היה כה גדול, הוא השכיל להתגבר על כך. ההישג של הבלגי המוכשר הוא מדהים בהתחשב בעובדה שהוא הרוכב הראשון שזכה במדליות זהב בשני אירועי רכיבת כביש באותה אולימפיאדה.

התעמלות מכשירים – ארטיום מלך ישראל

גברים: שליטתה של יפן בהתעמלות המכשירים הגברית היא אחת המרשימות בהיסטוריה של המשחקים. מאז לונדון 2012, כלומר בארבע אולימפיאדות רצופות, הזוכה בתחרות הקרב רב מגיע מארץ השמש העולה. הפעם הגיבור הלאומי היה שינוסוקה אוקה, שהציג תחרות יוצאת מגדר הרגיל. נוסף למדליית הזהב האישית שלו בקרב רב, הוא סחף את נבחרתו לזכייה בתחרות הקבוצתית לאחר קאמבק מרהיב במכשיר האחרון, הוסיף זהב במכשיר המתח וארד במקבילים.

נשים: הקאמבק של סימון ביילס. זהו הסיפור הגדול ביותר שיצא מאולם ההתעמלות. לאחר שפרשה באמצע התחרויות באולימפיאדת טוקיו בעקבות קשיים מנטליים, למשחקים אלו הגיעה האמריקאית במטרה להחזיר את עצמה למרכז במת ההתעמלות, ולעשות זאת תוך שהיא מחייכת חיוך רחב. למישהו היה ספק שהיא לא תעמוד במשימה?

ביילס סחפה את נבחרתה לזהב בתחרות הקבוצתית, הוסיפה זהב גם בתחרות הקרב רב האישית, שכל תרגיל שלה הוא מחזה לעיניים. בדומה לאוקה היפני, ביילס הוסיפה שתי מדליות אישיות נוספות, אחת מוזהבת בשולחן הקפיצות ואחת מכסף בתרגיל הקרקע. ביילס היא סופרסטארית ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. ניתן להבין זאת מכמות הסלבס שהגיעו לראות אותה מבצעת את תרגיליה, והעובדה ששמה שגור בפה של כל צופה ברחבי העולם. המתעמלת הגדולה בכל הזמנים.

הזווית הישראלית: ארטיום דולגופיאט שלנו, שנמצא בדיון על שאלת הספורטאי הישראלי הגדול בכל הזמנים, הגיע לפריז עם שק ענק של ציפיות על כתפיו. לאחר שהוכתר בטוקיו כאלוף האולימפי בתרגיל הקרקע, הוא היה הכוכב הראשי של המשלחת שלנו, והציפיות היו בהתאם. הפתיחה הייתה מדאיגה. דולגופיאט לא הרשים בתרגיל המוקדמות שהציג ונדמה היה כי לא יצליח להעפיל לגמר. לאחר שעות מורטות עצבים, התבשרנו כי הוא מצא את מקומו בין שמונה הגדולים ועלה לגמר עם דף נקי. במשך השבוע בין המוקדמות לגמר העיד המתעמל כי הוא לא הצליח לבצע תרגילים ברמתו הרגילה, אך ברגע האמת ניפק תרגיל מדהים אשר זיכה אותו במדליית הכסף הכה מרשימה. הוא נכנס שוב לפנתיאון הספורט הישראלי.

היאבקות – המלך תלה את הנעליים

מיחאין לופז הקובני זכה במדליית זהב בגיל 41. לופז נחשב לאחד מגדולי המתאבקים בכל הזמנים. באולימפיאדה האחרונה הוא שבר שיא בלתי ייאמן של זכייה במדליית זהב אולימפית בפעם החמישית ברציפות, לאחר שניצח באולימפיאדת בייגי’ן 2008, לונדון 2012, ריו 2016, טוקיו 2020 ופריז 2024.

בנוסף למדלייות הזהב האולימפיות לופז זכה חמש פעמים בתואר אלוף העולם וחמש פעמים אלוף במשחי הפאן האמריקאים. בסיום הגמר הודיע לופז על פרישה מהמשחק בצורה הכי אגדית שיש. הוא הוריד את הנעליים והשאיר אותם על הזירה. אגדה.

תמונה

קליעה בירי – שומר הראש והמתנקש

תמונה

אחד מכוכבי האולימפיאדה הוא יוסף דיקץ’ הטורקי בן ה-51. בניגוד למתחרים האחרים, הוא פשוט נעמד באדישות עם יד בכיס – בלי ציוד מיוחד כמו אוזניות, עדשות מיוחדות או כובע. הוא לא היה זקוק לכל אלו. התמונה שלו יורה עם יד אחת בכיס הפכה לאייקונית והוא קיבל את הכינוי ”המתנקש”. אה, והוא גם זכה במדליית הכסף בקליעה ל-50 מטר. קלאסי.

קשתות – צלף קוראני

אם כבר דיברנו על קליעה למטרה, בואו נדבר על קליעה בחץ וקשת. כן כן, מדובר בענף ספורט תוסס אם כי יש חיסרון אחד. אי אפשר לנצח את הדרום קוריאנים. חמש תחרויות נערכו במשחקים בפריז, כולם קליעה מ-70 מטר. מקצה גברים אישי וקבוצתי, מקצה נשים אישי וקבוצתי ומקצה קבוצתי מעורב. דרום קוריאה זכתה בחמשת מדליות הזהב האפשריות. בנוסף למדליית הזהב בתחרויות האישיות הם זכו גם במקום השני (נשים) ובמקום השלישי (גברים). מונופול מוחלט.

טניס שולחן – מונופול סיני

ממונופול דרום קוריאני נעבור למונופול סיני בטניס שולחן או בשפה העממית ”פינג פונג”. מדברים הרבה על היכולות המופלאות של הסינים להעביר את הכדור הקטן מצד לצד, ובאמת מתוך חמש מדליות זהב אפשריות ההם זכו בכולן. אפשר להרחיב עוד הרבה אבל הדרך הטובה ביותר להבין על מה אני מדבר היא פשוט לצפות בהם משחקים.

גלישה – תמונה אחת שווה אלף מילים

התמונה הזו היא של גבריאל מדינה מדינה הברזילאי בתחרות גלישת גלים שורטבורד. וכן, גם אני חשבתי שהיא לא אמיתית עד שראיתי את הסרטון. התנאים היו מושלמים והגלים היו גבוהים ממה שחשבו שיהיו”, סיפר ברויאה, הצלם של התמונה. “מדינה היה בגב של הגל ולא יכולתי לראות אותו, הוא היה בחלק האחורי של הגל ואני לא יכולתי לראות אותו, ואז הוא צץ לפתע וצילמתי ארבע תמונות ואחת מהן הייתה זו. זה לא היה קשה לצלם את התמונה. זה היה יותר קשה לצפות את הרגע והמקום שבו גבריאל ייצא מהגל”.

“שלחתי את התמונה לעורכים שלי ישר אחרי שצילמתי אותה, והתגובות אליה היממו אותי”, סיפר ברוייה. “אחרי המקצה של מדינה הייתה הפסקה של שש דקות עד המקצה הבא, והתפניתי לבדוק את הטלפון שלי. ראיתי כל כך הרבה התראות ברשתות החברתיות – חשבתי שמשהו קרה. אז ראיתי ש-ESPN שיתפו את התמונה הזאת וזה עשה לי הרגשה טובה. זה ממש מגניב לראות שאנשים אוהבים את זה. זו לא באמת תמונת גלישה, אז זה תפס את תשומת הלב של הרבה אנשים”.

אתלטיקה – רגעי השיא

גמר 100 מטר גברים – כמיטב המסורת, ריצה זו היא האירוע הגדול ביותר של המשחקים האולימפיים. פחות מ-10 שניות שלוקחות את הפוקוס הרב ביותר מתוף 16 ימים של תחרות. עיני כל העולם מתנקזות למסלול. זו הייתה, לפחות מבחינה סטטיסטית, הריצה האיכותית ביותר בהיסטוריה. כל האצנים שלקחו בה חלק ירדו מרף 10 השניות, לראשונה בהיסטוריה דבר כזה קורה. אך זה אפילו לא הדבר המטורף ביותר שקרה בה. אני כמובן מדבר על הפיניש המדהים שלה.

לאחר ריצה צמודה, לא היה ניתן לקבוע בוודאות מי חצה ראשון את קו הסיום, מה שהביא לכך שהשתמשו בפוטו פיניש כדי לדעת את זהות המנצח. בסופו של דבר היה זה נואה ליילס האמריקאי, שהקדים את יריבו הג’מייקני בחמש אלפיות בלבד. פער בלתי נתפס לאדם הממוצע. ליילס הוא אחד הסיפורים הגדולים של המשחקים. האצן המוחצן היה במוקד לאורך כל ימי התחרויות, והצהיר כי הוא הולך על הדאבל בריצות הקצרות. לאחר שהגיע במקום השלישי בלבד בריצת ה-200, התגלה כי הוא חולה בקורונה ולא התייצב גם למקצה השליחים.

הסיבה שליילס ניצח היא שמה שקובע הוא קו החזה ולא הרגל הראשונה שחוצה את קו הסיום. אולי זה שהוא שחצן עם חזה נפוח בכל זאת עזר לו;)

גמר הקפיצה במוט גברים – ארמנד דופלנטיס הוא האיש השולט בעולם הקפיצה במוט בשנים האחרונות. ליתר דיוק, הוא דיי חי בו לבדו. כל תחרות בה לוקח חלק השבדי תלויה בו בלבד. ברוב הפעמים הוא פשוט מתחרה נגד עצמו, בדיוק כפי שקרה בפריז. דופלנטיס מחליט מתי התחרות תסתיים, ולראייה, הוא נשאר זמן ארוך אחרי שהיה ידוע שהוא קטף את מדליית הזהב, וזאת כדי לקבוע שיא עולם חדש. הוא העלה את הרף לגובה דימיוני של 6.25 מטרים מעל גובה הקרקע. הרחש בקהל הורגש בכל פינה באצטדיון. בשני ניסיונותיו הראשונים הקופץ פסל, אך בניסיון השלישי הוא הראה את מלוא יכולתו, ניתר במה שנראה כקלילות מדהימה מעל הרף וקבע שיא עולם מדהים. כל האצטדיון יצא מדעתו, ולנו נותר לשאול עוד לאיזה גובה הוא יכול לקפוץ.


גמר 400 משוכות נשים – סידני מקלפלין נגד פמקה בול. זהו המאבק הגדול ביותר בעולם ריצת המשוכות לנשים. ארה”ב נגד הולנד. יש להבין, מקלפלין היא מעצמה בריצה הזו, היא השליטה הבלתי מעורערת והיא קובעת תוצאות מדהימות שיכלו בקלות להכניס אותה לטופ העולמי בריצה החלקה ללא המשוכות. בול היא היחידה שיכולה לקרוא עליה תיגר. בפריז האתלטית האמריקאית הוכיחה אחרת. בסיומה של ריצה היסטורית, היא חצתה את קו הסיום ראשונה ובפער של שנייה וחצי מהבאה אחריה, לא פמקה בול. מקלפלין קבעה שיא עולם מדהים, 50.37 שניות, ובאופן כללי היא משפרת את שיא העולם בעקביות במשך שנתיים, בהן הורידה כמעט שתי שניות ממנו. אתלטית על.

ג’ודו – אנחנו על המפה, ועל הפודיום

גברים: בלתי אפשרי לדבר על ג’ודו בלי להזכיר את הגדול בכל הזמנים, טדי רינר הצרפתי. מול הקהל הביתי הוא הציג ג’ודו עילאי, הביס את יריביו והביא מדליית זהב מתוקה מהרגיל מבחינתו. נוסף אליה, בתחרות הקבוצתית הוא סחף את צרפת לזהב עם ניצחון בקרב המכריע, וקבע תחרות נפלאה עבור הנבחרת המקומית.


נשים: הרגע הזכור ביותר אצל הנשים הוא הבכי של אוטה אבה היפנית. האלופה האולימפית מטוקיו, שלא הפסידה קרוב לחמש שנים, הובסה בשלב שמינית הגמר ולא יכלה לעצור את הדמעות. היא התרסקה אל זרועות מאמנה, וצרחות הבכי שלה נשמעו היטב בכל האולם ודרך מסכי הטלוויזיה. היה זה אחד הרגעים הנוגעים ללב במשחקי פריז, כזה שאפשר לנו להבין כמה השקעה וכמה הקרבה נותנים הספורטאים האלה. היא תתנחם בזה שאחיה, היפומי, שמר על תוארו גם במהדורה זו של המשחקים.

הזווית הישראלית: הישראלים אוהבים ג’ודו, זה ידוע. הוא נשאר הענף היציב ביותר במשחקים האולימפיים של המשלחת שלנו. זה התחיל בפיטר פלצ’יק, שהתעלה על עצמו וזכה במדליית ארד מרגשת, כזו שסיפקה לנו את תמונת המשחקים מבחינתנו, לאחר שפיטר התחבק ארוכות עם מאמנו אורן סמדג’ה, שכידוע עבר טרגדיה אישית אך התעקש להיות עם נבחרת הגברים בפריז. עוד באותו יום זה המשיך עם ענבר לניר האדירה, שהפגינה ג’ודו אגרסיבי לאורך כל היום ונעצרה רק בגמר, והוסיפה לנו מדליית כסף ראשונה מאז יעל ארד בברצלונה 1992. חברתה לנבחרת, רז הרשקו, השלימה תחרות נהדרת עבורנו כאשר זכתה במדליית הכסף גם היא. רז הגיעה עם שק של ציפיות על גבה והצליחה לעמוד במשימה כמו גדולה.

תמונה

התעמלות אומנותית – נבחרת החולמות

ישראל היא מעצמת התעמלות אומנותית. כזכור, לינוי אשרם זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו, והשאירה אחריה תקווה גדולה להמשך. מי שמילאה אותה הייתה דריה אטמנוב. המתעמלת בת ה-18 הוכיחה כי היא קורצה מהחומר הנכון, ובתום הופעה מרשימה סיימה במקום החמישי והמכובד. בגזרה הקבוצתית הציפיות היו גבוהות יותר, לאחר שהנבחרת שלנו הגיעה כאלופת העולם לשנת 2023. הבנות עמדו במשימה בגבורה, זכו במדליית כסף היסטורית והביאו גאווה גדולה לענף ההתעמלות האומנותית.

תמונה

שיוט – אל עבר הנצח

איך שלא תהפכו את זה, אנחנו מעצמת שייט. עוד לפני פריז 2024 כל העולם ידע על השייטים הישראלים, מגל פרידמן דרך לי קורזיץ ועד שחר צוברי. עתה, שני המדליסטים האולימפיים שבחבורה, פרידמן וצוברי, הנהיגו כל אחד בתור מאמן את החניכים שלהם למדליות היסטוריות. פרידמן, שיודע מה זה אומר להיות אלוף אולימפי לאחר שזכה במדליית זהב באתונה 2004, לקח תחת חסותו את תום ראובני. ביחד, ובלי שאף אחד ראה את זה מגיע, הביאו השניים זהב מדהים למשלחת הישראלית. מבין כל שבע המדליות שזכינו בהן בפריז, זוהי המפתיעה ביותר שכן ראובני היה שם פחות מוכר ברחבי המדינה. השייט שלנו התעלה ברגע האמת, חצה ראשון את קו הסיום בשיוט המדליות והבטיח פרץ שמחה אדיר בכל בית בישראל.

לצידו, עמדה בציפיות שרון קנטור, אותה מוביל כאמור צוברי. אלפות העולם מהשנה שעברה הגיעה למשחקים עם עול כבד על כתפיה, כאשר הציפייה ממנה הייתה לחזור עם מדליה ולא פחות. היא עברה דרך לא פשוטה, עם מספר שיוטים שנפסלו כאשר הייתה המובילה, ועוד תקרית עם השופטים. קנטור שמה הכל בצד, ידעה להתעלות במאני טיים והביאה מדליית כסף אדירה. זוהי המדליה הראשונה בה זוכה אישה בענף, וקנטור הקדישה אותה ללי קורזיץ המנטורית שלה.

אז זהו הסיכום לפריז 2024, אולימפיאדה מדהימה ואפילו עוד יותר בפן הישראלי.
ניפגש שוב בלוס אנג’לס 2028.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    אולי תאהב גם עוד מהמחבר
    3 תגובות
    1. מכור לספורט כותב

      סיכום נהדר ומתבקש

      1
      השב
    2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      יפה מאוד

      2
      השב
    3. ויסקה בארסה ויסקה קטלוניה כותב

      היתה ממש אחלה אולימפיאדה נהנתי מאוד

      1
      השב
    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן