עולם הפוך: הקבוצה הגרועה באירופה באפקטיביות מנצחת הודות לדיוק קליני מול השער

1.מלכת הפיניש. בארסה זו את?

ססטיסטיקות המשחק, ומפת הבעיטות של בארסה.

    

באופן פרדוקסלי, אומנם השער הראשון של ברצלונה הגיע כתוצאה משלל התקפות שלה ולחץ על רחבת אלאבס, אבל השער השני, הגיע דווקא לאחר מומנטום התקפי חזק של אלאבס שהגיעה למס’ מצבים טובים- כאשר בארסה כבשה מהתקפת מעבר את השער של גונדואן מבישול בצ’יפ מבריק של פדרי.

מה אתם יודעים? באופן הזוי למדי, דווקא בארסה, שסבלה כל השנה מחוסר דיוק מול השער, והובילה את אירופה בהגעהלמצבי הבקעה אך גם בהחמצות – הפגינה היום משחק עם דיוק קליני מול השער, וניצול מצבים כמעט מקסימלי. ימות המשיח. בארסה כבשה 3 שערים – מ-xG עלוב של 1.21 ומתוך 8 בעיטות לשער בלבד (שיא שלילי עונתי?) כשמתוכן 5 למסגרת בלבד (!), והצליחה לחבר 2 נצחנות רצופים, לאחר ההודעה של צ’אבי על עזיבתו בתום העונה. וזאת לאחר שכל העונה הגיעה כל משחק לכ-16 בעיטות לשער, אך התקשתה מאד לכבוש.

זה מה שקורה שלבה סוף סוף כובש, לאחר הרבה מזל ומסירת אומן של גונדואן לעומק הרחבה, ששם את הפולני לבד מול השוער להקפצה קלה ושער, כשגם כשרוקה הקטלני נכנס ומחצי מצב השחיל את הכדור לפינה. בכלל, אחד הדברים המרכזיים שבלטו היום היה המשך התפקוד של גונדואן כקשר התקפי, כפי שהצענו לצ’אבי לא מעט פעמים במהלך העונה. משוחרר מהנעת הכדור המעיקה מאחור, גונדואן שיחק ליד הרחבה, ויסת היטב את המשחק, חילק מסירות עומק מצויינות, וכמובן היה חופשי לבצע את הכניסות הנפלאות שלו לרחבת היריב, כמו בימים היפים בסיטי. התוצאה, גול (יפהפה מהאוויר) ובישול (ללבה), שעזרו לבארסה להיות יותר מוחצת בהתקפה.

מפת המסירות של גונדואן כקשר התקפי, עם נטיה לימין, שמראה על ניווט המשחק הנפלא שלו ליד רחבת היריב, כמו גם על מסירות העומק הנהדרות שלו, מה שהסתיים על בישול וגול יפהפה בוולה לרשת הגבוהה ממסירת עומק של פדרי היהלום.

48 מסירת בדיוק של 89% לבארסה מול 213 בדיוק עלוב של 79% לאלאבס, בנוסף לפוזשן של 64% מראים על נצחון מוצדק לבארסה, הגם שאלאבס הצליחה להגיע ללא מעט הזדמנויות, ואף כבשה שער יפה מראשו של סאמו, לאחר הגבהה מהאגף בעקבות כיוסי רע של הקטור פורט הצעיר שהחליף את קאנסלו- ונגיחה טובה של סאמו ממרכז הרחבה, בנצלו חולמנות לא ברורה של אראוחו. שוב בארסה סופגת ולא שומרת על שער שער נקי, והפעם לא ניתן הלאשים את קונדה. אין ספק שאראוחו חייב לבדוק מה יכול להחזירו לפוקוס, ולכושר השיא שלו מעונת האליפות.

למזלה, רוקה עלה בשלב יחסית מוקדם, כאשר הקטור פוטר הצעיר -שמראה יכול הגנתית די חלשה, עת הוא מאחר בכיסוי ההגנתי ומתקמם בצורה לא טובה מול שחקני התקפת היריבה- דווקא מראה משחק אחרי משחק ניצוצות של כשרון מבחינה התקפית. פורט שלמעשה תופס את המשבצת של באלדה הפצוע, הספיק לעלות קדימה לרחבה ולבשל לרוקה מצב בתיבת הוחמש, שאותו החלוץ הברזילאי הקילר והקטלני בעט בנגיעה חכמה, חדה ומדוייקת לפינה הימנית הרחוקה, וחגג בתנועת הטיגריס האופיינית שלו. אם הוא ימשיך ככה, ולאחר שפראן ופליקס יחזרו, ובתנאי שלבה יראה מעט ותר ספסל (למרות הגול שלו היום) בארסה תוכל להנות מחוד לא רע בכלל.

על הצהוב השני והאדום שספג רוקה, שנראים כמו אי צדק מוחלט כלפי בארסה, עם החלטה כלל לא ברורה של השופט- אין מה לדבר. משהו נראה לא הכי תקין בהחלטה הזו, בייחוד שהשופט לא טרח לבדוק בואר החלטה כה משמעותית.

2. למה רק מימין- לאמין?

לאחר הופעת הענק שלו במשחק הקודם מול בטיס, עם אינסוף הנגיעות בכדור, וכולל הבישול המדהים ההוא עם הגבהת הפאלש לרוקה, ציפינו להמשכיות- ואולם קאנסלו היה נראה כמו צל של עצמו, שכן כנראה סבל מאיזושהי פציעה, ואף הוחלף מוקדם. כתוצאה מכך, בארסה פחות תקפה מאגף שמאל שלו, אלא תקפה בעיקר מאגף ימין עם לאמין ימאל המטאור (45% תקיפות מאגף ימין, נתון חריג). הנער רק בן ה16 הוכיח שוב שהוא שחקן ענק ומלא כשרון, עת הצליח לעבור עם הדריבל הקטלני שלו שוב ושוב את המגינים של אלאבס ממש על הקו. ובכל זאת, מהסתכלות על התפלגות הבעיטות, עולה שבארסה בעטה רק 13% מהאגף שלו, מה שמראה כמה חסרה לו האפקטיביות. גם במשחקים הקודמים ראינו שימאל הסופר כשרוני עושה כמעט הכל, עושה סחרחורת למגן שלו ועובר אותו עם הטעיות הגוף הייחודיות שלו, אבל רבות טועה בהחלטה האחרונה, ובעיקר, הבעיטה שלו לשער הינה חלשה ביותר ולא מדוייקת. וכן, נתעלם מהשער הנהדר שלו מול ויאריאל, שהיה היוצא מהכלל. אין ציפיה שהוא יבעט כמו דה בריינה, אבל זה אלמנט שבהחלט הוא חייב לעבוד עליו באימונים.

אין ספק, שבהשוואה לדמבלה בשיאו בבארסה, ימאל מתחיל להזכיר את יכולת הדריבל ושינוי הכיוון של הצרפתי על הקו, אך יהיה חייב להשתפר בבעיטה האחרונה שלו, וכמובן, בהגבהות לרחבה מעמדת המוצא שלו, או בהעברת כדורי רוחב טובים למרכז הרחבה עבור חלוצי בארסה. נכון לכרגע, הוא מאד חלש באלמנטים האלו- והגם שהוא עדיין צעיר מאד- הוא חייב להיות בעל יותר מודעות למסירות לחבריו, על מנת שמשחק ההתקפה של בארסה יוכל להשתפר משמעותית. לא ייתכן שווינגר על הקו מסיים משחק עם 0 הגבהות ו-0 קרוסים מהצב לרחבה. זה אבסורד.

3. צ’אבי המשוחרר והניסויים היצירתיים.

עושה רושם שבעקבות כך שהודיע על עזיבתו את ברצלונה בסוף העונה והשתחרר ממנו הר של לחץ, צ’אבי החל להעז. כאילו לפני כן, עקב הלחת הכ”כ כבד שהיה עליו להצליח במועדון חלומותיו הוא התקשה לחשוב בצורה שקולה, ועתה הוא משוחרר לחשיבה יותר יצירתית. התוצאה במשחק הקודם היתה שהוא החליף בין פדרי לגונדו (הראשון עבר לקישור המרכזי והאחרון כקשר התקפי)- שינוי מבורך לכל הדיעות. והפעם, כריסטנסן עלה כקשר אחורי (סוף סוף) לצד פרנקי, מה שקנה יותר יציבות הגנתית, אך יותר מזה, צ’אבי מיקם את פדרי וגונדואן כקשרים התקפיים בדאבל פיבוט, משהו שונה ומיוחד שלא נוסה על ידו קודם העונה ובכלל. זה הזכיר לי מעט את פלוריאן וירץ ויונאס הופמן הנפלאים של לברקוזן.

האם זה עבד? חלקית בלבד. אומנם גונדאן פרח, עם שער ובישול, ותואר מצטיין המשחק עם ציון 8.3, אך ממילא הוא היה פורח כקשר התקפי גם כשפדרי מאחור. אבל יחד עם זאת, כריסטנסן מעט התקשה בעמדתו החדשה, עת הגיב מעט לאט ללחץ של קשרי היריבה, סיפק בעיקר מסירות רוחב, ולא הצליח בכלל להעיבר כדורים ארוכים אלכסוניים קדימה, כמו שעושה פדרי היהלום הקנארי. ופדריטו עצמו? אומנם, הוא שוב סיפק מסירת מפתח (! מדהים. לא לחינם הוא במאיון העליון בכל אירופה באספקט הזה), וגם בישול מדהים לגונדואן עם פאוזה מפתיעה, בה היה נראה שהוא תקע את ההתקפה, אך הצליח להביא הקשתה גאונית שרק הוא מסוגל לעבר גונדואן המגיח מאחור, בדרך לשער נהדר בוולה של האחרון. ובכל זאת, דומה שהיה שפדרי מעט מתקשה בריצות לשטחים פנויים שנדרשות מקשר התקפי, וגם לא הצליח לבעוט לשער מרחוק או להכנס לרחבה עם הכדור ולהגיע למצב בעיטה, ודומה שטוב יהיה אם הספרדי הסופר מוכשר יחזור לעמדה יותר אחורית, כקשר אחורי לצד פרנקי.

מה זה אומר על קשר אחורי שיגיע, אם בכלל? לא הכי אידיאלי, שכן לא ברור איך פרנקי, פדרי והקשר האחורי ישחקו על שתי עמדות. אבל דיה לצרה בשעתה…

 

4. עוד משחק סולידי של הקטר הבלונדיני.

נגמרו לנו כבר המלים לתאר את פרנקי דה יונג. הקשר ההולנדי הנהדר של בארסה, אנרג’ייזר שרץ ללא לאות ועושה הכל מהכל, הוכיח שוב למה הוא קשר על. לא רק הקשר המרכזי הטוב בעולם היום, אלא גם קשר הבאק-טו-באק, קשר מרחבה לרחבה הטוב ביותר. שימו לב למפת החום שלו, שמדברת בעד עצמה. הוא לא רק לוקח כדור מהבלמים, פורץ קדימה ומנער מעליו יריבים כמו וורן זאיר אמרי, אלא גם מניע את הכדור באמצע, סוחב את הכדור לכיוון הרחבה, ומגיע על סף הרחבה כדי לעזור ליצור מצבי כיבוש. במלים אחרות ,נדמה שלא משנה באיזה משחק, כששחקנים אחרים עייפים, נפצעים, מוצהבים או מוחלפים- הקטר הבלונדיני תמיד שם, בחורף בקיץ, בסתיו ואביב. תמיד מופיע, דומיננטי בהנעת הכדור של בארסה,  משתחרר מלחץ, פורץ קדימה עם הכדור,ואפילו משמעותי במסירות מפתח (3 היום). נכס לבלאוגראנה.

גם בהשוואה למקביליו- פרנקי יוצא עם ידו על העליונה. כך למשל ,אם נשווה את פרנקי לקשר מרכזי אחר מהטופ של אירופה, גרניט צ’אקה, שנמצא בעונת שיא בלברקוזן המפתיעה של אלונסו ומפגין יכולת נפלאה ומקבע את מעמדו כקשר מרכזי מהטופ של הטופ של אירופה – נראה שלמרות שקשרה של מוליכת הבונדסליגה הוא קשר נפלא ושלם, פרנקי פשוט עולה גם עליו במצטבר.

משמאל: מעיון ברדאר הביצועים, הגם ששניהם שווים בסמירות מקדמות כדור ובפאסים קדימה, הרי שפרנקי (בכחול), טוב יותר במסירות מפתח, ובדו קרבות הגנתיים מג’אקה (ורוד), וגם בסחיבות כדור מתקדמות, אלמנט חשוב מאין כמוהו לקידום המשחק. נצחון להולנדי הנפלא.

מימין: נראה שפרנקי מעט טוב יותר מבחינה הגנתית מג’אקה, ובעיני הוא שחקן יותר שלם ואיכותי.

5. ולסיכום.

בסה”כ, בארסה היתה אפקטיבית מאד ביצירת הזדמנויות כיבוש מכדורי עומק, עקב העובדה שגם גונדואן וגם פדרי שיחקו כקשרים קדמיים, וכאמור, בארסה היתה מאד חזקה בסיומת. למרות שבארסה כרגיל שלטה באחזקת הכדור, אלאבס שיצרה יחסית הרבה הזדמנויות יחסית לפוזשן הנמוך שלה, וחטפה את הכדור יחסית הרבה, אך היתה חלשה בסיומת, למזלה של בארסה. אלאבס בעטה יחסית הרבה לשער, והעדיפה הרבה הגבהות מהאגפים, מה שמעט הקשה על ההגנה של בארסה, בייחוד קונדה שחלם מס’ פעמים, שלמזלה של ברצלונה לא הסתיימו בשערים נוספים. למרות זאת, בארסה היתה עדיפה והנצחון היה מוצדק לחלוטין.

שוב פציעות לבארסה, עת קאנסלו לא משלים משחק וגם גונדואן המצטיין סופג חבלה ומוחלף. בנוסף, גם פדרי ורגלי הזכוכית הוחלף ע”י פרמין ולא השלים 90 דקות- בצעד דווקא מבורך של צ’אבי. מה יהיה הסוף עם הפציעות האלו?

ומעניין עוד יותר, האם צ’אבי יקבל אומץ וסוף כל סוף יספסל את לבנדובסקי לטובת רוקה המצויין? שכן טיגריניו הוכיח שוב לא רק כמה הוא קטלני מול השער והצדיק את כינויו, אלא גם את יכולתו הגבוהה בריצה לחללים פנויים, כך שהוא מאפשר כל הזמן אופציית מסירת עומק לרחבה, עקב התנועה הנהדרת שלו ללא כדור.

האם זה יספיק לבארסה לנסות להדביק את הפער מג’ירונה ומריאל מדריד העדיפות עליה העונה? קשה לי להאמין, וזאת למרות איבוד הגובה של ג’ירונה עם התיקו 0-0 המאכזב מול ריאל סוסיאדד (שצימק את הפער ל-7 בלבד מג’ירונה). שכן, בארסה עדיין לא נראית עוצמתית מספיק, בייחוד הגנתית, ועוד יותר לאור כל החיסורים בסגל, כך שלא נראה שהיא תוכל לנצח במאבקים הישירים בין הקבוצות, בייחוד מול ריאל העמוקה.

בארסה מתחילה לחשוב על נאפולי בשמינית גמר ליגת האלופות, וגם אנחנו קצת מתרגשים. השאלה היא מי מהפצועים יחזור ובאיזה מצב צבירה. הבעיה שלמרות הנצחון החלק, צריך לזכור שמדובר ביריבה יחסית חלשה, והכדורגל של בארסה עדיין לא מהמשובחים, בייחוד כשההגנה נראית מאד חדירה, כשגם היום ספגה. האם זה יספיק נגד נאפולי, הגם שהיא לא בשיאה? כלל לא בטוח.

ויקטור אוסימהן וקבראצ’חליה הקטלניים כבר מחכים בסיבוב.