1. הגישה.
בזמן שהירוקים עלו עם 5 שחקנים עם אוריינטציה התקפית (חלאיילי, סייף, רפאלוב, קינדה, דוד), הצהובים שיחקו בעצם עם 50% עוצמה ביחס לירוקים ועם 2.5 שחקנים עם אוריינטציה התקפית (זהבי, תורג’מן, קאניקובסקי).
הפרגמטיות של קין אמנם העניקה לו שליטה במרכז השדה (66% החזקת כדור) אך במבחן התוצאה היא לא השתלמה.
אם מוסיפים את המיקום הגבוה של רביבו (מפת עמדות ממוצעות מצורפת) אפשר להוסיף עוד חצי שחקן עם אוריינטציה התקפית למשוואה אבל זה לא באמת זה.
מסאי דגו הוכיח שיש לו תעוזה וגישה מאד מודרנית כשבחר לשחק עם שני שחקנים התקפיים לכל דבר במערך ה 5221 שלו, כשהוא יודע שיש לו כלים הגנתיים חזקים שיחפו על חלאיילי וסייף הנהדרים.
קין בחר לעלות עם רביבו בשמאל שלא נמצא בשיאו ועם כהן בימין שלא תרם יותר מדי במשימות ההתקפיות.
וכפי שאפשר לראות ממפות העמדות הממוצעות, זה לא בהכרח כמות השחקנים באיזור ההתקפי, כי כאן יש למכבי ת”א דווקא יתרון, אלא בעיקר זהות השחקנים איתם בחרת לעלות.
זה לא המערך ידידי, אלא הכלים על המגרש והגישה.
אפשר לומר שקין פחד מהפחד.
2. התגובה.
אחרי הפיגור הכפול, קין שלח את רביבו בשמאל לשחק כמעין שחקן כנף. דגו הגיב בצורה נפלאה ושלח את סק לסגור אותו. זו הייתה התגובה הראשונה והאחרונה של קין עד הדקה ה 60 לערך.
במשחק עונה, כשאתה בפיגור כפול, ושאין ספק כלל שהמאמן שממול הערים עליך ופגע פעמיים בזכות הגישה שלו, אפשר היה לצפות מרובי קין לתגובה קיצונית יותר – נניח חילוף התקפי כפול בדקה ה 30 למשחק.
אפשר היה להוציא בלם ולהכניס את ביטון ולהוציא את פרץ החלש ולהכניס את דוידה או תורג’מן. לא היו חסרים כלים לקין על הספסל, אבל הוא השתמש בחלקם הקטן מאוחר מדי.
חוסר השימוש בכלים התקפיים בא לדוגמא ביכולת לייצר פעולות יצירתיות.
כשמסתכלים על נתוני הדריבל מהמשחק, רואים שלמרות שהחזיקה ב 50% פחות בכדור, מכבי חיפה יצרה יותר דריבלים בכמות משמעותית – משמע היו לה שחקנים יותר יצירתיים על הדשא:
- גדי קינדה – 2/5 דריבלים מוצלחים
- דניאל סונדגרן – 1/5 דריבלים מוצלחים
- ליאור רפאלוב – 1/5 דריבלים מוצלחים
- רוי רביבו – 2/4 דריבלים מוצלחים
- שון גולדברג – 3/3 דריבלים מוצלחים
- עלי מוחמד – 2/2 דריבלים מוצלחים
- דור תורג’מן – 2/2 דריבלים מוצלחים
- דין דוד – 2/1 דריבלים מוצלחים
- אושר דוידה – 0/2 דריבלים מוצלחים
3. הפיל שבחדר.
קשה לדבר כנגד ערן זהבי. כנגד מלך השערים והבישולים של הקבוצה וללא ספק השחקן המוביל והטוב ביותר של הקבוצה.
קשה לדבר כנגד שחקן שאחראי ל 37.5% משערי הקבוצה בליגה.
האמת? לפני שמדברים על זהבי צריך לחזור לנקודה מס’ 1 ולהבין שערן זהבי הופקר על ידי קין ונשלח למערכה כמעט לבדו אל מול ההגנה הצפופה והגבוהה של חיפה שהורכבה משלושה בלמים + סונדגרן בקישור שתמיד בא לעזור להגנה.
זהבי זקוק לשחקנים טובים סביבו שיעבדו בשבילו ויעזרו לו לייצר לעצמו את השטחים הריקים.
זה לא יכול לקרות עם שחקן וחצי התקפיים לצידו. פשוט לא.
בדקה ה 30 לפחות קין היה חייב להודות שטעה בדרך בה בחר לעלות למשחק ולשנות גישה לגמרי וכאמור להכניס למשחק עוד שני שחקני התקפה לצד קין ותורג’מן.
ובמשחק העונה לדוגמא זהבי רשם רק בעיטה אחת מחוץ למסגרת.
יש לא מעט טענות כנגד זהבי לאחרונה, וקל לומר בתקופה פחות טובה שלו שהוא נטל או שהוא מוריד שחקנים אחרים למטה, אך זה לא המצב.
זהבי מציב סטנדרטים גבוהים. מי שלא מסוגל לשחק לצידו, שישב בצד.
זהבי זקוק לכלים התקפיים לצידו, ואם המאמן שלו לא מבין זאת, עליו לשנות גישה בכדי למקסם את הכלי ההתקפי הכי טוב שלו, או שאולי עליו להוציא את הכלי הטוב שלו מהמגרש בכדי לבצע שינויים יצירתיים.
אבל קין לא עשה דבר.
הוא לא עזר לזהבי מוקדם במשחק והוא לא החליף את זהבי בכדי לנסות משהו חדש.
קיבעון שהרג את הקבוצה במשחק העונה.