ברוכים הבאים לטור חדש מבית היוצר של ‘בולרז’. טור בו אני, להב גרוס, אסקר ואכתוב על נושאים הנוגעים לליבי אשר לעיתים לא מקבלים את הבמה המגיעה להם, או כאלה שמעניינים אותי באופן אישי. מוזמנים לצלול איתי למסע מופלא אל נבכי העולם המרתק שנקרא ספורט, להכיר לעומק ספורטאים מכל הסוגים ולהעמיק בענפים ובאירועים קסומים.
והפעם, ברוח התקופה החוזרת לסיבוב שני: המשחקים האולימפיים.
ישנה הילה סביב המשחקים האולימפיים. הילה אשר מתערבבת עם קדושה. אחת לארבע שנים אנו עדים לאירוע הספורט הגדול בעולם, בו מגיעים אלפי ספורטאים אל עיר אחת, מרכז ספורט אחד, ובו, ולמשך כשבועיים, אנו מקדשים את הספורט והתרבות המופלאה של האולימפיאדה.
למשחקים יש יכולת מיסטית לחולל רגעים קסומים, אשר חלקם משנים לחלוטין את פני ההיסטוריה של הספורט. הצטרפו אליי למסע בין חמישה רגעים אגדיים, שחלקם שינו את פני הדברים ונחקקו בהיסטוריה של תרבות הספורט.
זהב טהור – מייקל פלפס (בייג’ין 2008)
מייקל פלפס הוא השחיין הגדול ביותר בכל הזמנים, אין עוררין על כך. יותר מזה, הוא גם הספורטאי האולימפי הגדול ביותר בהיסטוריה. הוא בעל מספר המדליות הרב ביותר מבין המשתתפים(28) ומספר מדליות הזהב הרב ביותר(23). במשחקי בייג’ין 2008 האמריקאי ביסס את מעמדו כגדול מכולם.
כבר באולימפיאדה הקודמת(אתונה 2004), פלפס כמעט נגע בהיסטוריה. הוא אסף שש מדליות זהב ושתיים מארד במשחקים אלו, והיה רחוק מדליית זהב אחת בלבד מלהשוות את שיאו האגדי של השחיין מארק ספיץ, שהשיג באולימפיאדת מינכן 1972 מספר נדיר של שבע מדליות מוזהבות.
בייג’ין 2008 ראתה את כמות המדליות הגדולה ביותר אי פעם של ספורטאי בודד במשחקים אולימפיים. פלפס זכה בשמונה מדליות זהב, כאשר בכל משחה שבו לקח חלק הוא הגיע במקום הראשון. יותר מכך, הוא שבר שיאי עולם בשבעה מהם.
לאחר זכייתו בזהב השמיני אמר: “שיאים תמיד נוצרים כדי להישבר, לא משנה מה הם… כל אחד יכול לעשות כל דבר שהוא מתכוון אליו.” מנקודת מבט אישית, לא נראה שהשיא שלו יישבר בקרוב.
ההצגה של פלפס בסין לא תישכח לעולם, היא רגע היסטורי עבור ענף השחייה בפרט והמשחקים האולימפיים בכלל. כח הרצון ונחישותו של השחיין עולים בקנה אחד עם הערכים האולימפיים, ומייצגים את גדולתו הבלתי נתפסת של הספורטאי העצום הזה.
Michael Phelps turns 34 🥳
One of the most decorated Olympians of all time.
– 28 Olympic medals (most all-time)
– Holds the all-time record for gold medals at 23
– Won 8 gold medals at 2008 Beijing Games pic.twitter.com/KXQ7bW0OFp— ESPN (@espn) June 30, 2019
10 עגול – נדיה קומנץ’ (מונטריאול 1976)
נדיה קומנץ’ היא אחת המתעמלות הידועות בעולם, אשר זכתה לשבחים רבים על האומנות והחן שלה, שהביאו לענף התעמלות המכשירים פופולריות עולמית חסרת תקדים באמצע שנות ה-70. המתעמלת הרומנייה כונתה “המתעמלת האייקונית ביותר של המאה ה-20” על ידי מספר מגזינים ונכללה ברשימת האתלטים הגדולים ביותר של אותה מאה על ידי מספר מוסדות נחשבים.
האירוע שהכניס את קומנץ’ לתודעה העולמית התרחש בקיץ 1976 במשחקים האולימפיים במונטריאול. הרומנייה, שהייתה אז בת 14 בלבד, עשתה היסטוריה. במהלך החלק הקבוצתי בתחרות, היא זכתה בציון 10 המושלם הראשון בהתעמלות האולימפית על התרגיל שביצעה במכשיר המקבילים המדורגים.
כאשר קיבלה את ציונה הייתה הנבחרת הרומנית בהלם לכמה שניות, שכן הציון שהופיע בלוח התוצאות היה 1.00. ההסבר הוא כי לוח התוצאות הכיל אז שלוש ספרות בלבד, כיוון שלא ציפו שמשתתפים יצליחו להגיע לציון המושלם. אי ההבנה נפתרה לאחר כמה שניות ומאז נבנים לוחות התוצאות להצגת ציון בן 4 ספרות, כך שיגיעו גם ל-10.00.
במסגרת אותם משחקים, קיבלה קומנץ’ את הציון העגול מספר פעמים נוספים, כאשר הוסיפה לכך זכיות בזהב בקרב רב האישי, במקבילים המדורגים ובקורה. בהמשך הקריירה שלה רשמו פעמים נוספות את הציון המושלם, דבר שרק הוכיח את גדולתה הענקית של המתעמלת הזו.
כשחזרה לרומניה לאחר האולימפיאדה הוענק לה התואר “גיבורת מעמד העובדים הסוציאליסטים” כהכרת תודה על הצלחתה – הרומנייה הצעירה ביותר שזכתה בתואר זה.
השפעתה של קומנץ’ על ענף התעמלות המכשירים היא חסרת תקדים. היא גייסה אליו פופולריות אדירה ברחבי העולם ופתחה את השערים בפני מתעמלות נוספות.
Nadia Elena Comǎneci was the first gymnast to score a perfect ’10’ in competition on 18 July 1976 at the Montreal Olympic Games
More: https://t.co/xSHbSnqv75#milestones #projectmanagement #gymnastics #montreal #olympicgames pic.twitter.com/lVbclcjAgl
— Martin Stevens (@martinjstevens) July 18, 2021
יצירת הדרים טים – נבחרת הכדורסל של ארה”ב (סיאול 1988)
המשחקים האולימפיים מהדורת 1988 היו הפעם ה-12 בהם נכלל טורניר הכדורסל כחלק מהמשחקים. כמו היום, גם במהדורות ישנות יותר, שלטו האמריקאים ביד רמה על הפרקט ושמטו את מדליית הזהב פעמיים בלבד לפני אולימפיאדת סיאול.
יש לציין כי עד עת זו, שחקני NBA לא הורשו ליטול חלק במשחקים, כך שנוצר שיוויון יחסי בין ארה”ב לשאר העולם. הכל השתנה בעקבות הטורניר ההוא. ארצות הברית הפסידה לברית המועצות בחצי הגמר, במה שקבע כי היא לא תעמוד בראש הפודיום האולימפי.
זה אולי נראה מוזר לכלול הפסד ברשימת רגעי הניצחון הגדולים הללו, אך הפסד זה דחף את האמריקאים להתחיל לקחת את תוכנית הכדורסל שלהם ברצינות רבה יותר. כחלק מהסגל שהיה בסיאול וזכה לבסוף במדליית הארד, היו הכוכבים הצעירים מיץ’ ריצ’מונד ודיוויד רובינסון, כוכבי NBA לעתיד. כמובן, הציפייה הייתה שנבחרת ארה”ב תשייט לניצחון.
כאמור, לברית המועצות היו תוכניות אחרות. הפסד זה של האמריקאים הוביל להשלכות מהותיות על כלל טורניר הכדורסל האולימפי. בלי ההפסד ההוא לעולם לא היינו מקבלים את ה’דרים טים’ של 1992 בברצלונה.
זה היה טורניר הכדורסל האולימפי האחרון שבו לא הורשו שחקני NBA להשתתף. פיב”א הצביעה על שינוי חוק בשנת 1989 שהסיר את ההגבלה, במה שהוביל לדומיננטיות של קבוצת החלומות של 1992. יתרה מכך, מאז שינוי החוק, פעם אחת בלבד הפסידה ארה”ב את מדליית הזהב, במשחקי אתונה 2004.
אותו הפסד של ארצות הברית פתח את הדלת לנבחרות כוכבים אדירות, שדרסו את יריבותיהן ואפשרו לאוהדי הכדורסל ברחבי העולם לחזות במו עיניהם באבק הכוכבים מתנוסס על הפרקט.
אור באפלה – ג’סי אוונס(ברלין 1936)
במשחקים האולימפיים יש שילוב משמעותי של תרבות ופוליטיקה. זה חלק מהמשיכה שלהם ומה שעושה אותם כל כך ייחודים. לא חסרים הבדלים בין הדעות הפוליטיות של מדינות, אבל בעולם הספורט יש הבנה. ספורט, כמו דברים נעלים אחרים, הוא מאחד. עם זאת, אחת הדוגמאות הבולטות להיפך הגמור שראינו התרחשה באולימפיאדת 1936 בברלין.
אולימפיאדת זו ידועה כאולימפיאדה הנאצית. בלב החושך שהשליט אדולף היטלר, קוימו המשחקים האולימפיים אשר ניסו להלבין את פועלו המזוויע. מי שלא התרשמו אלו יהודים רבים ברחבי העולם, כמו מספר מדינות נוספות, אשר החרימו את המשחקים כאות מחאה כלפי הצורר הנורא.
התעמולה הנאצית עבדה היטב במהלך המשחקים, כמכונה משומנת. עם זאת, כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה”נחות” (יהודים, שחורים וכדומה), והוסרו כל השלטים כנגדם.
מי שהגיע על מנת להפיץ אור באפלה הוא ג’סי אוונס.
האתלט האמריקאי זכה במדליית הזהב הראשונה שלו מתוך ארבע כאלו בריצת 100 מטר, בעוד היטלר צפה בו מביס את נציגי ארצו. היטלר היה אמור להיפגש וללחוץ ידיים עם כל זוכי מדליות הזהב, על פי הוועד האולימפי הבינלאומי. לאחר שנפגש רק עם הזוכים הגרמנים במה שנתפס כאקט ספורטיבי מזלזל, הוועד האולימפי הזהיר אותו.
היטלר כיבד רק את אנשיו במשחקים, אך העובדה כי אוונס, גבר שחור ולא רצוי בעליל בגרמניה, שלט ביד רמה אל מול השלטון הנאצי, הייתה כמו אגרוף לפרצופו של היטלר. המעשים של האתלט האדיר הזה על המסלול סימלו הרבה יותר מאשר ניצחון בזהב, והוא דיבר בעבור כל אלו שפיהם היה מושתק.
בתוך החושך, הוא סיפק כמה רגעים של אור.
#BHM Day IV
James Cleveland “Jesse” Owens, an American track & field athlete at the Berlin 1936 Olympic Games, against a backdrop of racial discrimination in Nazi Germany, Owens claimed four gold medals – a feat that went unmatched for nearly 50 years. pic.twitter.com/qddz1ekhPk
— Chad A. Smith Jr. (@AleoSmith06) February 4, 2023
שיאים חדשים – יוסיין בולט (בייג’ין 2008)
כפי שכבר הספקתם להבין, בייג’ין 2008 הייתה אחת האולימפיאדות המוצלחות בכל הזמנים. השילוב של ספורטאים גדולים מהחיים יחד עם תוצאות מופלאות גרמו לה להיחקק היטב בזיכרון האנושי. אי אפשר להזכיר את משחקים אלו מבלי להזכיר את שמו של יוסיין בולט. האצן הגדול בכל הזמנים, שלקח את המשחקים בסערה.
לאולימפיאדה השנייה שלו הגיע הג’מייקני כשיאן העולם בריצת 100 מטרים, כשקבע את השיא(9.72 שניות) בריצתו החמישית בלבד במקצה זה.
כמחזיק שיא העולם החדש ל-100 מטר, הוא היה הפייבוריט לזכייה. ביום הגמר הייה הרבה לחץ וציפיות. הופעתו של הכוכב לא אכזבה והותירה את כל אזרחי העולם פעורי פה. במירוץ מדהים, בו פירק הג’מייקני את יריביו, הוא גם פרץ דרך חדשה, וניצח בתוצאה של 9.69 שניות. שיא עולם חדש. יש לציין כי בולט החל לחגוג את ניצחונו הרבה לפני קו הסיום, במה שיכול היה להביא את תוצאתו למחוזות דימיוניים.
אותו הדבר קרה בריצה למרחק הכפול, פרט לדבר אחד. בולט ניצח וקבע שיא עולם נוסף, אך הוא לא הוריד רגל מהגז עד לקו הסיום וזו במטרה לשפר את זמנו. ניצחונו קבע כי הוא החזיק בשני שיאי העולם במקביל. כמה ימים מאוחר יותר, זכה במדליית הזהב השלישית שלו כאשר הוביל את הנבחרת השליחים של ג’מייקה בריצת 4X100 למקום הראשון.
מעלליו האגדיים של בולט ב-2008 חצו את גבולות הספורט. השתלטותו על הספרינטים הביאה אותו למעמד חדש בקרב האתלטיקה והפכה אותו לכוכב הגדול ביותר של הספורט. האישיות המוחצנת ואהבתו הגדולה לקהל, יחד עם יכולתו המופלאה של המסלול הרימו אותו לגבהים חדשים.
לאחר ההופעה המדהימה שלו בבייג’ינג, הוא המשיך לעשות היסטוריה כאצן היחיד שניצח בריצות 100 ו-200 מ’ האולימפיים בשלושה משחקים רצופים (2008, 2012 ו-2016).
אבל הזיכרון של 2008 נשאר ברור כתמיד.
In 2008, Jamaican sprinter Usain Bolt became the first man to ever set three world records in a single Olympic games. #blackhistorymonth pic.twitter.com/Co6ZX5n5lN
— Black Trojans (@USCBSA) February 21, 2018
מרתק כרגיל להב
ממש מרתק ומעניין…. תודה להב