
עם הפאלש | ראפיניה וימאל מפרקים את מאיורקה
ההתחלה הלא פשוטה, ההחלטה המבריקה של פליק, השלישייה החדשה של ברצלונה, המנהל הלא צפוי של הקבוצה ולמה פליק מתעקש על מלכודת הנבדל? מאיורקה 1 - ברצלונה 5. סיכום משחק.
ברצלונה חוזרת אל מסלול הניצחונות במשחק שאמנם הסתיים בתוצאה מוחצת, אך היה לא פשוט כלל עד הדקה ה 72, שם הנסי פליק ביצע שני חילופים ששינו את מגמת המשחק.
סטטיסטיקת המשחק
ברצלונה הייתה ללא ספק הקבוצה הדומיננטית ובפער אותו אפשר לראות בנתון השערים הצפויים (4.93 מול 0.92) ובבעיטות לשער, בעיטות למסגרת והגעה למצבים גדולים (9 מול 1), אך נתון בולט נוסף הוא כמות העבירות.
עוד בתחילת העונה כתבתי על עקב אכילס של ברצלונה – הסירוב לבצע עבירות שיעצרו את היריבה.
עם קו הגנה כל כך גבוה, ברצלונה חייבת לבצע עבירות בחצי של היריבה בכדי למנוע התקפות מעבר, אבל נדמה שפליק התעקש שלא לעשות זאת (ההסבר בהמשך), ולראייה נגד לאס פאלמס ברצלונה ביצעה סך של 7 עבירות בלבד.
אמש נגד מאיורקה המספר קפץ ל 13 וכפי שאפשר לראות ממפת העבירות של ברסה אמש, רוב העבירות בוצעו בחצי של מאיורקה ואף עבירה לא בוצעה בשליש ההגנתי של ברצלונה.

אז למה ברצלונה משחקת עם קו נבדל כל כך גבוה?
מאחורי ההחלטה הזו יש רעיון מאד ברור. זה לא איזה שטיק של פליק שהחליט שככה משחקים כי ככה הוא אוהב, אלא זו החלטה מאד מושכלת שמתבססת על הדרך בה פליק רואה את המשחק וגם על ה DNA של המועדון.
ובכן – הרעיון הוא בגדול להחזיר את הכדור לברצלונה כמה שיותר מהר. ברסה לוחצת גבוה מאד בחצי המגרש של היריבה כשקו ההגנה שלה ממש על קו האמצע, כשהרעיון הוא לגרום למשחק להיות משוחק על שטח קטן מאד, ככה היריבה תטעה ותאבד את הכדור כי קשה מאד לנהל משחק מסירות תחת לחץ כה אינטנסיבי, או שהיריבה תנסה למסור כדור עומק, שמסתיים בדרך כלל בנבדל, וככה כאמור הכדור חוזר לברצלונה.
בתמונה הזו מהקלאסיקו האחרון אפשר לראות איך ברסה גורמת לכך שהמשחק ישוחק בחצי אחד של המגרש.
זה הרפתקני כמובן וקבוצות מאומנות ואיכותיות יכולות לנצל זאת בכמה צורות.
ראינו את לאס פאלמס עושה זאת באמצעות דחיפת החלוצים אחורה ומסירות עומק לשחקנים מקו שני או לחלוצים שזזים הצידה ותוקפים דרך הגב של המגנים, כמו בשער שספגה ברצלונה מסילבה של לאס פאלמס.
מאיורקה היום ניסתה לעשות דברים טובים אך זה פחות עבד, בעיקר כי מוריצ’י הוא לא השחקן שירוץ על קו ההגנה. מדובר בחלוץ רחבה קלאסי ולא ב”פואצ’ר” מהיר סטייל ג’יימי וארדי, ואפשר לומר שההחלטה של האיש על הקווים יאגובה ארסאטה לפתוח עם חלוץ אחד קצת הפתיעה אותי לרעה.
הייתי משוכנע שמאיורקה תשחק עם 2 חלוצים שינסו למצוא את הריצה מקו שני דרך ההגנה של ברסה, אבל כאמור, ארסאטה בחר לפתוח במערך של 4231 עם מוריצ’י בחוד בלבד.
ההחלטה של פליק
זה לא היה משחק קל. עד הדקה ה 74 התוצאה הייתה 2-1 ופליק הרגיש שהוא מאבד אחיזה על המשחק ולכן הכניס את דה יונג ופאו ויקטור בדקה ה 72.
אם במחצית הראשונה ברסה רשמה 65% שליטה בכדור, במחצית השנייה הנתון הזה ירד ל 55%, לכן פליק רצה שחקנים טריים שישלטו במרכז המגרש והיה מוכן גם לוותר על חלוץ והכניס את ויקטור לעמדת החלוץ המדומה.
7 דק’ אחרי החילופים התוצאה קפצה מ 2-1 ל 4-1. משחק מסובך ולא פשוט הפך לקליל בזכות החלטה נהדרת של המאמן הגרמני.
כפי שאפשר לראות בגרף המומנטום ההתקפי, בסביבות הדקה ה 60 המומנטטם של ברסה החל לרדת ומאיורקה התחילה להרגיש קצת יותר בטוח על המגרש. החילופים שינו את הדינמיקה וברסה כבשה 3 שערים בתוך רבע שעה שריסקו לחלוטין כל תקווה של המארחת.
השלישייה החדשה
ראפיניה את ימאל את אולמו. תקראו לזה שלישיית RYO מבחינתי. כמה קסם יש לשלישייה הזו, כשכל אחד מביא משהו אחר.
ראפיניה מביא עוצמות אדירות ודינמיות בלתי פוסקת. פעם הוא חלוץ שני, פעם הוא כנף שמאל, פעם הוא מס’ 10. לפני כשנה וחצי טענתי שברצלונה צריכה לבנות את הקבוצה סביבו, זה היה בפודקאסט ONE מחודש מרץ למי שרוצה ללכת להאזין, ואין שמח ממני שהוא פורע את השטרות.
אולמו לעומתו מביא את החמקמקות. יש לו את היכולת לדחוף כדורים בין ההגנות ולנוע ככספית בין קו ההגנה לקו הקישור. שילוב של תחכום וטכניקה עילאית וייחודית וקריאת משחק ברמות הגבוהות ביותר.
וימאל… ימאל הוא קסם טהור. לפני כמה חודשים כתבתי טור עם הכותרת “לא מסי החדש”. אל תקראו לו מסי החדש כי הוא לא. אם כבר הוא יותר ניימאר. הדברים שהוא עושה עם הכדור מפרקים הגנות בתוך שניה. הפאלש הזה לראפיניה ולאחר מכן הפאלש לפאו ויקטור בשער של דה יונג… אלו פעולות ששייכות לגדולים ביותר. ימאל הוא משהו מאד מיוחד.
תראו את הבישול הזה לראפיניה. הגנה שלמה מסתכלת על ימאל, אפילו 2 חוליות שלמות – הגנה וקישור יחד, ובמסירה אחת הוא מפרק את כל הקבוצה לגורמים.
ילד מופלא.
עלייתו של קסאדו
בואו נדבר על קסאדו. הרבה מדובר על הדרך בה הוא מטפל בכדור אבל אני רוצה לשים פוקוס על ניהול המשחק שלו ועל הדרך בה הוא דוחף את הכדורים קדימה בין הקווים.
היו לו אמש 10 מסירות לשליש ההתקפי. כשמסתכלים עליו ביחס לשאר הקשרים בטופ 5 ליגות באירופה מגלים תמונה מדהימה – קסאדו נמצא באחוזון 91 בכל הקשור למסירות לשליש ההתקפי ואחוזון 84 במסירות מקדמות ואחוזון 90 במסירות מדויקות. מדובר במנהל משחק ברמות הגבוהות ביותר.
בנוסף קסאדו ממקם את עצמו ממש טוב. הוא כמעט תמיד נמצא במקום הנכון ובזה הוא מזכיר לי במעט את בוסקטס למען האמת.
זו כמובן לא אותה רמה כלל, רחוק מכך, אבל היסודות של קסאדו טובים מאד ואין ספק שיש פה ילד מיוחד שיכול לקבע את מקומו בהרכב של ברצלונה לשנים הבאות.
ברצלונה מנצחת משחק לא פשוט בכלל בצורה מוחצת.
ציונים בולטים
- ראפיניה – 8.5. תמיד טוב, תמיד נותן הכל וכל כך מגוון במשחק שלו.
- ימאל – 8. ילד קסם. הנוכחות שלו משפרת את ברסה משמעותית.
- אולמו – 7.5. רכש שמוכיח את עצמו עד כה. הדברים הקטנים שהוא עושה כל כך משמעותיים התקפית.
- קסאדו – 7.5. מנהל משחק נהדר. כיף לראות את הילד.
- מוחיקה – 3. הרבה זמן לא ראיתי משחק עם כל כך הרבה טעויות פטאליות מצד שחקן אחד, שגם לא מודע לעצמו כנראה וצורח על חבריו אחרי עוד טעות שלו.
סיכום פנטסטי, ממש נהניתי לקרוא