עמדו בפרץ | צרפת 0 – 0 ישראל

הקדנציה של רן בן שמעון בבית המוות קיבלה תפנית מעניינת עם נקודה ראשונה, בקמפיין אליו הנבחרת יצאה עם אפס ציפיות ועם ההבנה שכנראה תסיים את הקמפיין הזה עם אפס נקודות, אך הנה, התעלינו על הציפיות והנבחרת שלנו סחטה נקודה בחוץ מול צרפת.

הסטטיסטיקה

כצפוי, זה היה משחק במעמד צד אחד.
דידייה דשאן עלה למשחק עם הרכב בכיר מאד, שגם ללא קיליאן אמבפה שבחר להישאר במדריד בכדי להיכנס סוף סוף לכושר, אין שום סיבה מדוע צרפת שכזו לא תגבור די בקלות על נבחרת ישראל הצנועה.

לאלו מכם שמאמינים ש”כסף מדבר”, אז מדובר על נבחרת עם שווי סגל של 1.01 מיליארד אירו, אל מול נבחרת עם שווי סגל של 74.35 מיליון אירו.
מיקרוסופט אל מול רמי לוי סלולר. מבלי לזלזל חלילה.

הסטטיסטיקה כאמור מספרת על דומיננטיות צרפתית.

• שליטה בכדור: 70/30 לצרפתים
• בעיטות: 24/3 לצרפתים
• בעיטות למסגרת: 8/1 לצרפתים
• מצבי הבקעה גדולים: 6/1 לצרפתים
• שערים צפויים: 2.22/0.05 לצרפתים

הסטטיסטיקה המתקדמת יותר לא מחמיאה יותר.

גרף המומנטום ההתקפי מספר כאמור על נבחרת אחת בלבד ששלטה בכדור ובקצב, אך כמובן שצריך לזכור את פערי האיכות העצומים, ואולי גם לתת ביקורת על השיטה בה ליגת האומות עובדת, הרי אין שום ערך במשחקים לנבחרת נחותה משמעותית בבית הזה כמו ישראל.

שני נתונים בולטים מאד בסטטיסטיקה המתקדמת הם:

• כמות המסירות במחצית המגרש של היריבה: צרפת רשמה 495 מסירות בחצי המגרש הישראלי, אל מול 48 מסירות בלבד של ישראל בחצי המגרש הצרפתי.
• נגיעות בכדור ברחבת היריבה: אולי הנתון הכי משמעותי שמספר את סיפור המשחק. 72 נגיעות בכדור לצרפתים ברחבה שלנו אל מול 2 בלבד שלנו ברחבה הצרפתית! טירוף.

הגישה

אי אפשר לבוא בטענות לרן בן שמעון. נקודה. כל מי שמדבר על נבחרת שיכולה הייתה לשחק אחרת, לא מבין כלל או מתעלם בכוונה מהפערים העצומים.
זה לא הוגן לשים את שתי הנבחרות האלו על אותו המגרש ולצפות לתוצאה אחרת. הנקודה שהשיגה הנבחרת הישראלית היא בגדר נס גלוי בשם דניאל פרץ.

כשמסתכלים על מפת העמדות הממוצעות, מבינים עד כמה המשחק התנהל בחצי מגרש אחד. שלנו.

רן בן שמעון המשיך עם מערך שלושת הבלמים שלו, זאת בידיעה שהנבחרת שלנו חלשה הגנתית, וגם ככה יש לנו מצוקת איכות בבלמים, וקשה מאד לסמוך על צמד שיעשה את העבודה במרכז ההגנה. ההחלטה הזו לדעתי היא ההחלטה הנכונה.

רב”ש משתמש גם בשיטה שתראו בקרוב מאד בפרמיירליג אצל רובן אמורים של מנצ’סטר יונייטד.
שני ווינגבאקים (שחקני הגנה התקפיים) בזהות שונה.
הראשון, ווינגבאק יותר טהור, כזה שיודע להתקיף היטב אבל גם שולט ביכולותיו ההגנתיות, ראו ערך שגיב יחזקאל.
השני, שחקן כנף התקפי עם מוסר עבודה גבוה, שתוקף יותר עם הכדור, ונאלץ לעשות עבודה הגנתית ללא הכדור, גם אם זו זרה לו, ראו ערך ליאל עבדה.

השיטה הזו מאפשרת גמישות.
ללא הכדור, כשהנבחרת מתגוננת, רב”ש יכול לדוגמא לשלוח את הבלם השמאלי שון גולדברג אל עמדת המגן השמאלי וכך הנבחרת חוזרת למעין 442 או 451, מה שעוזר לעבדה ומשחרר אותו ממשימת המגן השמאלי.

השיטה הזו מאפשרת גם לשחקני ההתקפה בכל צד, גלוך וסולומון, לשתף פעולה בכנף עם שחקנים טובים יותר התקפית, כשגם אחרי החילופים עם כניסתם של חזיזה וחלאיילי, הנבחרת המשיכה לשחק כך, בידיעה ששני המחליפים מסוגלים לבצע את התפקיד המורכב של הווינגבאק ההתקפי.

בישראל אוהבים לבקר מאמנים שחושבים מחוץ לקופסה, כשהטענה הבולטת היא, תשחק לפי התפקידים המקוריים של השחקנים ותשחק התקפי.

אבל רב”ש משתמש בכלים הכי טובים שיש לו כרגע בצורה הטובה ביותר לטעמי.
ככה הוא מחפה על החולשה ההגנתית שלנו, ככה הוא יוכל לנצל את היתרונות ההתקפיים של השיטה, אבל לא במשחקים שכאלו.
נגד צרפת ודומותיה, כל מה שנדרש זה להגן על השער, לנסות לעקוץ בהתקפות מעבר, ובגדול – לקוות שכל השחקנים יהיו בשיאם.

מעל כולם

דניאל פרץ בשיאו.

8 עצירות, 6 מהן מבעיטות מתוך הרחבה, שליטה ברחבה ומניעת 2.21 שערים לפי הנתונים המתקדמים.
לא סתם באיירן מינכן החתימה אותו, ואפשר היה לראות אמש עד כמה פרץ השתפר בתקופתו בגרמניה, זאת למרות שהוא לא משחק כלל.

עבודת הרגליים שלו שודרגה משמעותית. הוא לא נח לרגע. תמיד בתנועה ותמיד מסתכל על הכדור ועל הסביבה, כפי שאפשר לראות בעצירה הפנטסטית הזו.

Another crucial save in the final minute of the game from Daniel Peretz—an MOTM performance from our third-choice keeper in the match against France. pic.twitter.com/SrLJAauJ7s

— Bayern Space (@BayernSpace) November 14, 2024

גם קריאת המשחק שלו השתפרה משמעותית, כשבאחת העצירות הוא בחר לעשות שני צעדים אל עבר הכדור שעזרו לו לתפוס אותו בקלות יחסית, מאשר לנסות ישר לזנק בצורה אקרובטית.

פרץ התבגר היטב בגרמניה, וייתכן מאד שההופעה אמש סללה את דרכו אל השאלה חיונית בינואר הקרוב לקבוצה בה יקבל את אפודת השוער הראשון, למרות שכולנו היינו שמחים לו היה מקבל הזדמנות כשוערה הראשון של באיירן מינכן. הוא ראוי לקבל את זה לפחות.

ציון 10 במדד בולרז לפרץ.

גם שלישיית הבלמים שלנו עבדה נהדר אמש.
גולדברג עזר המון לעבדה, רז שלמה היה יציב יחסית במרכז ההגנה ועידן נחמיאס נראה ממש טוב בקרבות נגד הסופרסטארים הצרפתים בכנף שמאל.

סגן המצטיין אמש היה בעיניי מוחמד אבו פאני.

לצד מחמוד ג’אבר (לא רע בכלל), אבו פאני היה הבוס במרכז המגרש.
אמנם ישראל לא זכתה לנהל את המשחק יותר מדי, אך בדקות שהכדור כן היה ברגליים כחול לבן, אבו פאני היה ללא ספק המנוע במרכז המגרש, כשהוא מסיים את המשחק עם 35 מסירות מדויקות (83%) ו 9/15 ניצחונות במאבקים, כשמולו נמצאים אגב קאמבינגה וקאנטה.

אבו פאני ממשיך להוכיח שהוא כנראה אחד הליגיונרים הטובים ביותר שלנו, וייתכן מאד שבקרוב הוא יזכה למעבר יוקרתי יותר לליגה בכירה משמעותית יותר.

ציון 7.5 במדד בולרז לאבו פאני.

יש רוח חיובית בנבחרת. יש מאמן שלטעמי בונה פה דרך מעניינת.
ההסתכלות היא קדימה, אך ורק קדימה, ולא על הקמפיין הנוכחי. נקודה בצרפת זה הישג יפה מאד, במיוחד אם מתחשבים בהלך הרוחות ברחוב הצרפתי.
מה שנקרא: אצבע בעין לפריזאים.

הערת שוליים: כל הכבוד לאוהדים הישראלים שליוו את הנבחרת וחגגו אחרי המשחק עם השחקנים והדגלים מונפים מעלה. מילאתם אותנו בגאווה אדירה.