פודן גלורי | מנצ’סטר סיטי 3 – 1 מנצ’סטר יונייטד

ישנם רגעים שאדם חייב להביט במראה ולומר בפה מלא: “זה אני. זה אני עם כל הפגמים שלי”.
המשחק הערב באיתיחאד הוא הרגע הזה למנצ’סטר יונייטד.

המראה של השדים האדומים צבועה תכלת.
מנצ’סטר סיטי הראתה אמש למנצ’סטר יונייטד את ה”אני” האמיתי שלה – קבוצת כדורגל שאין לה שום יתרון או אפילו שיוויון כוחות באף אספקט של המשחק בהשוואה לתכולים.

קבוצה חסרת כלים אל מול האנטרפרייז שהיא הטרבליסטית מנצ’סטר סיטי.

לפי סיבוב השעון סיטי עליונה ב:

• פיזיות
• לחץ
• שערים למשחק
• משחק ההתקפה
• החזקת הכדור
• משחק ההגנה

האספקט היחיד בו מנצ’סטר יונייטד עליונה על סיטי זה בהתקפות המעבר, אך זה אך ורק כי סיטי פשוט מוותרת מראש על האספקט הזה.
היא כל כך טכנית עם הכדור שאין לה טעם לרוץ קדימה בכל הכוח.

אז אריק טן האח ידע שהקבוצה שלו ככל הנראה לא תכבוש ממצב נייח, כי אספקט הפיזיות נחות, ולא תשלוט בכדור כלל – כי אחרי הכל זו מנצ’סטר סיטי ולכן המהלך הצפוי מראש של ההולנדי היה להתבסס על התקפות מעבר.

וזה עבד למשך 8 הדקות הראשונות בהן יונייטד הגנה היטב על השער, ניצלה את משחק הרגל הנפלא של אוננה שמצא את ברונו פרננדש בכדור ארוך של 70 מטר, והפורטוגלי הוריד את הכדור לראשפורד שהימם את האיתיחאד עם בעיטה נפלאה לפינה העליונה של השער.

הלם.

למשך מספר דק’ מועטות.

במנצ’סטר יונייטד הניחו שהשער הזה ירים את הרמה של מרקוס ראשפורד.
חשבו וטעו.

אל מול הקיר הנע שהוא קייל ווקר, מרקוס ראשפורד נראה לעיתים קרובות מדי כעלה נידף.
החלוץ האנגלי סיים את המשחק עם אפס נסיונות כדרור, כי קייל ווקר פשוט לא אפשר לראשפורד להתחיל אפילו את הצעד הראשון לקראת ניסיון המעבר.

השדים האדומים הלכו על ראשפורד וזה היה המיס-מאץ’ הגדול ביותר על כר הדשא ומדי פעם ראשפורד וגארנאצ’ו החליפו ביניהם מקומות וניסו להתקרב אל צמד החלוצים המדומים ברונו את סקוטי, אך מנצ’סטר סיטי לא אפשרה לשדים האדומים לנשום כלל.

מבט חטוף על גרף המומנטום יבהיר בעצם עד כמה חד צדדי היה המשחק הערב, במה שנראה לעיתים כמעין קרב אגרוף בין מתאגרף במשקל כבד שנע בסבלנות בזירה ומחכה לרגע הנכון לתקוף לבין מתאגרף במשקל נוצה שמשקיע את מירב מאמצו בלברוח מהבחור הגדול שנמצא מולו.

מנצ’סטר יונייטד עקצה כמו דבורה ומאותו הרגע התנהגה כמו יתוש בחדר השינה שרק מחפש לשרוד את הלילה.
זה מאורע שבדרך כלל מסתיים בדם.

וכך היה.

מנצ’סטר סיטי המשיכה להניע את הכדור בסבלנות, מצאה עוד ועוד סדקים בחומה האדומה, פגשה את קינג אוננה קונג ששלט ברחבה שלו בצורה מרשימה ומנע מספר שערים בטוחים מאלופת אנגליה ואירופה.

השעון אוטוטו מראה ששעה חלפה, ומנצ’סטר יונייטד עדיין שמרה על היתרון שלה.
השדים האדומים לבטח חשבו לעצמם: “אנחנו באמת הולכים לצאת מכאן בחיים”.

זה לא קרה.

עם כל דקה שעברה האיכות של מנצ’סטר סיטי בלטה יותר ויותר על הדשא.
פפ גווארדיולה בנה את הקבוצה שלו על עיקרון הסבלנות – If you build it, they will come.

מסירה אחר מסירה, הרמה אחר הרמה.
שומרים על הכדור, שומרים על העמדות, סבלנות.
הפירצה תגיע. החומה תיפול. אל תאבדו צורה.

ומנצ’סטר סיטי המשיכה לנוע ולהניע, עד ש”הצלף התכול” זיהה את הסדק בחומה, טען את רובה הצלפים שלו, וירה את הכדור אל הפינה העליונה של אוננה שסוף סוף נכנע.

הסבלנות השתלמה.
שיוויון בדקה ה 59.

פפ הבין שזה הרגע להכניס כלי מלחמה חדש אל המערכה.

בדקה ה 63 הוא הוציא את ג’רמי דוקו החדגוני שנשען בעיקר על הדריבל שלו והכניס את חוליאן “אני יודע לעשות כל דבר בשליש ההתקפי” אלבארס אל כר הדשא.
כמובן שזה השתלם לו.

פודן נשלח לצד אלבארס בכנף שמאל של סיטי, בעיקר כי פפ זיהה את החולשה בצד ימין של הגנת יונייטד, זאת לאחר שווילי קמבוואלה הצעיר נכנס לעמדת המגן הימני על חשבון הבלם ג’וני קשישא אוואנס שנפצע.

השער השני של פודן הגיע בדיוק מהנקודה הזו.

קמבוואלה הוא בלם טבעי ולא רגיל לשחק כמגן ימני, וזו אולי הסיבה מדוע הוא נמשך ימינה והשאיר בור גדול מאד בינו לבלם הימני (וראן) שכשל בהבנת הסיטואציה ושמר על מרחק גדול מדי מחוליאן אלבארס בקצה הרחבה.
כל המהלך הזה הביא לכך שקאסמירו נשאר באחד על אחד על פודן כשגם הוא רחוק ממנו מה שגרם לו להיכשל די בקלות בהבנת הדאבל פס הפשוט אך גאוני בין אלבארס לפודן.

פיל פודן הוא סלים שיידי האמיתי.
הגיבור התורן של מנצ’סטר סיטי.
עם כמות כל כך גדולה של איכות וכישרון בסגל, כל שחקן בתכלת רק יכול להשתפר ולהשתדרג תוך כדי תנועה, כשבצד השני של העיר מתרחשת תופעה הפוכה – כל מי שלובש אדום נהיה צל מה שהוא היה.

השער השלישי מרגלי האלאנד הגיע אחרי טעות של סופיאן “מה אני קשור בכלל לפרמיירליג” אמראבט.
שחקן בינוני בפיורנטינה יהיה לבטח שחקן בינוני מאד בפרמיירליג.

התוצאה לא משקרת.
הסטטיסטיקה לא משקרת.

העיר מנצ’סטר כהרגלה – תכולה.