ניסים קיוויתי היה חלק מפס הקול של הספורט הישראלי משנות ה-70 עד ה-90. הוא שידר אולימפיאדות, מונדיאלים וספורט ישראלי והיה מהשדרנים הבולטים בארץ. בחודש פברואר האחרון הוא נפטר בגיל 97, אחרי שנות עשיית מרובות. השבוע לפני 98 שנה נולד השדרן הבכיר.
קיוויתי נולד ב-23 בנובמבר 1926 בתל אביב, ונמשך לספורט כבר מילדותו. בגיל עשרים הוא זכה באליפות ארץ ישראל בריצת 1500 מטר, ולא שכח גם את ההגנה על המולדת כשהצטרף גם להגנה ולגדנ”ע. במלחמת העצמאות הוא שירת כלוחם בחטיבת גבעתי שהחלה את המלחמה בתל אביב, כשלאחר מכן עסקה בסלילת הדרך מתל אביב לירושלים. בהמשך המלחמה הועברה החטיבה לחזית הדרומית ועסקה בהדיפת הצבא המצרי.
אלוף ישראל
אחרי המלחמה חזר קיוויתי לעסוק בספורט, במקביל לשירותו הצבאי. הוא זכה באליפות ישראל ביולי 1949 בתארים בריצות 400 מטר ו-800 מטר. כשהשתחרר, החליט לעבור לגור בלונדון כדי ללמוד הנדסה. למרות הלימודים הוא לא זנח את הספורט, כשהמשיך להתאמן באתלטיקה תחת פרנץ שטאמפל האוסטרי – אחד המאמנים הגדולים ביותר באותה תקופה. במכביה השלישית ב-1950, שהייתה המכביה הראשונה אחרי 15 שנים והראשונה במדינת ישראל הריבונית, השתתף קיוויתי במדי בריטניה וזכה בשלוש מדליות. באותם שנים החל לנצל להתעסק באהבתו השנייה, התקשורת. הוא הצטרף לרשת ה-BBC כחלק משדרני השידור העברי של הרשת הבריטית, ששידרו בעברית בעיקר למאזינים בישראל.
מונדיאל בצד לרגע, או בעצם לא. נסים קיוויתי הגדול בן 96 היום. מזל טוב💛 pic.twitter.com/1s10vnDbIx
— Raz Shechnik (@RazShechnik) November 23, 2022
יסודות הכדורגל
ב-1952 נשלח קיוויתי מטעם ה-BBC לסקר את אולימפיאדת הלסינקי, שהייתה הראשונה בה ישראל השתתפה, וב-1953 שידר את טקס ההכתרה של המלכה אליזבת השנייה שהפכה ברבות הימים למלכה עם הכהונה ארוכה בהיסטוריה עד מותה ב-2022 . קיוותי החל לצבור תאוצה והחל לשמש ככתב של הטלוויזיה הישראלית בלונדון, ב-1966 כשהיה בלונדון, עזר ליצור שינוי בכדורגל הישראלי.
לטר וינטרבוטום היה המאמן הראשון של נבחרת אנגליה בכדורגל שאימן את נבחרת שלושת האריות בין 1946 ל-1962. בתקופתו כמאמן החל לפרסם צילומים ומאמרים על דרכי האימון. אחרי מספר שנים הוא קיבץ את המאמרים שכתב לספר ראשון מתוך שלושה שנקרא “יסודות הכדורגל”. קיוויתי תרגם את יסודות הכדורגל לעברית, כשלחלק מהמושגים לא היה להם תחליף בעברית וקיוותי המציא אותם. חלק מהמונחים שהמציא נקלטו בעברית ומשתמשים בהם עד היום.
האולימפיאדה הראשונה אותה סיקר הייתה האולימפיאדה השחורה במינכן 1972, שם סיקר את הטבח במשלחת הישראלית. הוא המשיך לשדר באולימפיאדות במשך שלוש עשורים עד 1988, כשבמקביל חצה את הים והפך לכתב ידיעות אחרונות בוושינגטון. ב-1979 עזב את ידיעות והתמסר לטלוויזיה הישראלית כשהוא מתחיל לשדר גם כדורגל לצד יורם ארבל.
השדרן האגדי נסים קיוויתי, אתלט מצליח בצעירותו, מציין את יום הולדתו ה-95. הנה אחד מהשידורים שלו שריגשו אותנו, הרגע בו גביע אירופה לאלופות נוחת בישראל ב-1981. מזל טוב 🎉 pic.twitter.com/bxCvzbXBDS
— Maccabi Tel Aviv BC 🇮🇱 (@MaccabiTLVBC) November 23, 2021
קולו של ניסים קיוותי ילווה אותנו לנצח
הוא שידר את המונדיאלים ב-1986 ו-1990. לקראת מונדיאל 1990 שידר את משחקה החשוב של ישראל במוקדמות המונדיאל מול אוסטרליה, אז אלי אוחנה כבש את מה שהוגדר מאוחר יותר כשער החשוב בתולדות הכדורגל הישראלי, כשהוא משווה ומעלה את נבחרת ישראל לפליאוף העלייה למונדיאל על חשבון האוסטרלים. בפליאוף ישראל הפסידה לקולומביה 0:1 בחוץ, וסיימה ב-0:0 בבית, ושוב לא הצליחה להעפיל למונדיאל.
הוא השתתף בהנחיית מבט ספורט, ו”משחק השבת” הוא שידר משחקים בליגת העל בכדורגל ובכדורסל ומשחקי נבחרת ישראל, וכן משחקים מליגת העל בכדורסל במהלך שנות השמונים ותחילת שנות התשעים עד פרישתו ונהיה פס קול עבור חובבי הספורט לגווניהם. ב- 2014 קיבל עיטור על מפעל חיים בספורט.
ב- 2016, אחרי יום ההולדת ה-90 שלו, התארח עם אשתו זיווה אצל נשיא המדינה רובי ריבלין , שאמר לו: “הבאת אלינו הביתה את יסודות הכדורגל, את יסודות הספורט כולו”. עוד הוסיף הנשיא: “חווינו את המשחקים איתך ואני שמח שאתה כאן היום כדי שאוכל להגיד לך תודה על כל מה שהענקת לנו ולמדינה. אתה עוד איש צעיר יקירי, אני מקווה שנוכל להמשיך וליהנות מהידע שלך עוד שנים”. ב-4 בפברואר 2024 הלך לעולמו בגיל 97, אך קולו ילווה אותנו לעוד שנים ארוכות.
נסים קיוויתי, מגדולי שדרי הספורט של ישראל, הלך לעולמו בגיל 97. BBC, רשות השידור, ידיעות אחרונות, אולימפיאדות, מונדיאלים, אליפויות עולם, אתלטיקה, שחייה, ידען מופלג, ״אסתר שלנו״ ואלי אוחנה, סידני 1989, כן.
אדם מיוחד, שדר ענק. קלאסה.
יהי זכרו ברוך pic.twitter.com/vpbB7HMC7S— Raz Shechnik (@RazShechnik) February 4, 2024