פרנקו מאסטנטואנו: חלום של ילד אחד, תקווה של עם שלם

כשהייתה משפחת מאסטנטואנו מתכנסת בסופי שבוע בביתם הקטן שבעיירה אזול, אי שם בפרובינציית בואנוס איירס, היו השיחות נעות בין משחק הטניס למשחק הכדורגל. על השולחן עמדה תקווה פשוטה: שהילדים יגשימו את עצמם. אף אחד לא דמיין אז שהילד הקטן עם המחבט ביד יהפוך יום אחד לאחד השמות הכי מסקרנים בכדורגל העולמי.

אבל פרנקו מאסטנטואנו כבר אז חלם בגדול. בגיל עשר הוא דורג בין עשרת שחקני הטניס המובילים לגילו בארגנטינה ביחד עם 15 תארים, ונראה היה שהדרך שלו כמעט בטוחה אל הדשא הקדוש של ווימבלדון. מחבט ביד, עיניים נוצצות, וחלום שמתוח בין הקווים הלבנים של מגרש הטניס. אבל אז, לאט אבל בביטחון, משהו התחיל לבעור בו – אש פנימית, שלא חיפשה את הדשא השקט של הטניס אלא את הדשא הרועש של אצטדיון מלא קהל. כשהחברים שיחקו כדורגל בחצרות, כשהכדור טס בין השכונות, פרנקו הרגיש שמשהו בו נמשך חזרה אל המשחק האמיתי של הילדות: כדורגל. שנתיים לאחר מכן, בגיל 12, בהחלטה שנראתה לרבים מטורפת, הוא עזב את עולם הטניס שהבטיח לו תהילה, ובחר לעקוב אחרי מה שהלב שלו רצה באמת.

לא ווימבלדון, מונומנטאל.

Mastantuono cuando tenia 12 años era top ten de tenistas en Argentina.

Es deportista y competidor nato.

Ese aura lo lleva desde chico, su mentalidad es diferente. Escúchenlo hasta cuando da una nota al finalizar el partido. pic.twitter.com/PpR6KDJFEP

— Mauro Aliendro (@Mauro_Aliendro) April 27, 2025

למעשה, האהבה שלו לכדור החלה עוד הרבה קודם. בגיל שלוש בלבד, כשילדים אחרים עוד למדו ללכת, פרנקו כבר בעט בכדור בקבוצת ריבר דה אזול, תחת עיניו הבוחנות והאוהבות של אביו, כריסטיאן, שאימן את הקבוצה המקומית. באזול, עיר קטנה שמכירה כל ילד בשמו, הספורט היה דרך חיים, וכמו כל ילד ארגנטינאי, פרנקו גדל על חלומות שנטוו בין כדורים מגרביים למגרשים מאולתרים. בזכות התרבות הארגנטינאית, שם כדורגל וטניס נושמים זה לצד זה, הוא שיחק והתפתח במקביל בשני הענפים. מחבט ביד, וכדור ברגל. שנים נעות בין מגרשי טניס מסודרים מעפר, לבין מגרשי כדורגל מאולתרים מעפר. עד שבגיל 12, אחרי אינספור אימונים וטורנירים, הגיע רגע ההחלטה – לוותר על המסלול הבטוח של טניס מקצועני, ולהמר על התשוקה העמוקה יותר: כדורגל.

משם, המסע התגלגל במהירות. אחרי תקופה קצרה בקבוצת קלאב סצ'מנטו המקומית, הגיע המפנה האמיתי: מבחני קבלה של ריבר פלייט, שערכו ביקור נדיר באזול. פרנקו הרשים ברגע, בלי הצגות מיותרות – רק כדורגל פשוט, גולמי, סוחף. כבר אז, בצפייה הראשונה בו, מאמנים סימנו אותו: לא עוד שחקן, אלא ילד שמחזיק ברגליים שלו חלום גדול מדי בשביל עיירה קטנה אחת.

ארבע שנים קדימה, פרנקו כבר לא היה הילד מהעיירה – הוא היה נער בן 16 עם חלום ישן שהתעורר לחיים. מול עשרות אלפי צופים, הוא עלה לשחק לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת של ריבר פלייט, במשחק מול ארחנטיוס ג'וניורס. הרגע הזה, שילדים חולמים עליו כל חייהם, הגיע אליו מהר מהצפוי – והוא לא נראה מופתע. בתוך ים של צבעים ורעש, עמד לו ילד שקט, עם מספר 30 על הגב, והפך לשחקן השלישי הכי צעיר בתולדות המועדון שדרך על הדשא של הגדולים בגיל 16 ו-5 חודשים. 11 ימים לאחר מכן, הגיעה ההתפוצצות. משחק גביע מול אקסקורסיוניסטאס, ולפרנקו היה מסר – אני כאן לעשות היסטוריה. הוא כבש שער ראשון בקבוצה הבוגרת, ושבר את שיאו של לא אחר מאשר חאבייר סביולה ככובש הצעיר ביותר במדי ריבר פלייט.

הקהל במונומנטאל כבר ידע את מה שמאמניו ראו מזמן: הילד הזה לא בא רק להשתתף, הוא בא להשאיר חותם.

💎 Un 28 de enero de 2024, Franco Mastantuono hizo su debut en la Primera de River, en el empate 1-1 frente a Argentinos Juniors.

⚪️🔴 El joven, con solo 16 años, ingresó a los 65 minutos en lugar de Facundo Colidio, convirtiéndose en el tercer jugador más joven de la historia… pic.twitter.com/6vNRBNFL8R

— DSports Radio 103.1 FM (@DSportsRadio) January 28, 2025

לצד פרצי הכישרון שכבשו את הדשא, פרנקו תמיד בלט גם מחוץ למגרש. בעוד בני גילו עוד למדו לנווט את עצמם בעולם הכדורגל, הוא כבר נחשב ל"מבוגר האחראי" בחדר ההלבשה. מאמנים שהכירו אותו מקרוב, כמו מרטין פלגרינו ופבלו פרננדס, דיברו עליו לא רק במונחים של טכניקה, אלא של אופי. "פרנקו היה ילד שקט, בוגר, ומנהיג טבעי," העיד פלגרינו. "כבר שנים לא ראיתי שחקן עם רגל שמאל כזו. והוא לא רק מוביל על המגרש – הוא מנהיג את הקבוצה גם מחוצה לו."

לצד הכישרון והבגרות שהפגין, החלה גם ההכרה להגיע מהדרגים הגבוהים ביותר. חאבייר מסצ'ראנו, מאמן נבחרת הנוער של ארגנטינה, הבחין מיד במה שיש לפרנקו והזמין אותו לסגל נבחרת ארגנטינה עד גיל 20 – בגיל 15 בלבד, מהלך כמעט חסר תקדים, כאשר לא הרבה שחקנים בגילו זוכים לאמון כזה מוקדם כל כך. גם במועדון האם ריבר פלייט, העיניים כבר הופנו אליו: מרטין דמיצ'ליס, מאמן הקבוצה הבוגרת, החל לעקוב אחריו מקרוב. מתוך ניסיון עבר, ובעקבות מה שלמד מתהליך קידומו של "דיאבליטו" אצ'ברי, דמיצ'ליס הקפיד לשמור על קצב נכון, להעניק לו הזדמנויות מדודות מבלי להעמיס עליו את כל עול הציפיות בבת אחת.

אך אם לא די בכך, בימים אלו נפוצו ידיעות בארגנטינה שלפיהן גם מאמן הנבחרת הלאומית הבוגרת, אלופת העולם, ליונל סקאלוני, מתכנן להפתיע את כולם ולהזמין את פרנקו למחנה האימונים בקיץ הקרוב. לא כדי להכניסו מיידית להרכב, אלא כדי לתת לו לטעום את האווירה של הכדורגל הכי גדול בעולם, ולספוג את הרוח של שחקנים כמו מסי, לאטרו ודה פול. טעימה קטנה מפסגה שאליה הוא, כך נראה, מתקדם במהירות.

אבל כל מה שבנה אותו עד כה – שעות האימונים, הבחירה לעזוב את הטניס, המעבר מהעיירה הקטנה אל העיר הגדולה, הוביל לרגע אחד שהדהד בעולם: הסופרקלאסיקו מול בוקה. 85,000 איש גדשו את אצטדיון המונומנטאל (שיא אוהדים בסופרקלאסיקו), גלי רעם אנושי מילאו את האוויר והמתח נמתח כמו חוט דק על סף קריעה. ואז, כבר בדקה ה-25, כשנשרקה עבירה לטובת ריבר במרחק 30 מטר מהשער, משהו מיוחד קרה. הילד בן ה-17 תפס את הכדור בידיו, הביט קדימה כאילו זו עוד משימה שגרתית, הניח אותו בעדינות על הדשא, וניגש לבעוט. בביטחון שקט, ברוגע שמאפיין רק את הגדולים באמת, סובב פרנקו בעיטה שמאלית מדויקת. כדור שעלה מעל החומה וצלל בדיוק מושלם לחיבורים של אגוסטין מרצ'סין, שוערה של בוקה ג'וניורס, שלא הצליח אפילו להגיב לכדור. משפ – הכל התפוצץ. הקהל, וגם התקשורת, ידעו מיד מה ראו. גול שהזכיר לכולם את אותה בעיטה אגדית של ליאו מסי מול ניגריה אי שם במונדיאל 2014.

רגע שבו ילד בן 17 כתב את שמו בהיסטוריה: הכובש הצעיר ביותר בסופרקלאסיקו.

Este gol de Franco Mastantuono (17) 🇦🇷 es de ser extremadamente bueno

Pocos tienen la personalidad de destacar así en un River-Boca con solo 17 años 🤯🔝

Si sigue así, el que pague la cláusula de 45 millones se llevará una ganga 👀🌟

🎥: @TNTSportsAR pic.twitter.com/FW8k5sATjr

— Scouting Promises (@Scout_Promises) April 27, 2025

המספרים, כמו תמיד, לא משקרים, והם מאשרים כל טענה: העונה בליגה הארגנטינאית, פרנקו מאסטנטואנו רשם 9 הופעות ליגה במדי ריבר, כבש 3 שערים והוסיף 2 בישולים. מעורבות ישירה ב־29% מהשערים של הקבוצה, בגיל 17 בלבד. בסך הכול, בכל המסגרות, הוא עומד על 4 שערים, עם תרומה ישירה לשער או בישול אחת ל-121 דקות על הדשא. אבל מאסטנטואנו הוא הרבה יותר ממספרים על לוח התוצאות. בכל משחק הוא רושם בממוצע 6 מסירות מקדמות ויוצר כ-6 מצבי הבקעה, נתון גבוה במיוחד עבור שחקן בגילו. הוא גם רושם כמעט 3 מסירות מפתח למשחק, מה שמציב אותו בין השחקנים היצירתיים ביותר בליגה הארגנטינאית.

היכולת שלו לא נשארה ללא תגובה. סעיף השחרור שלו, שעמד בתחילה על 30 מיליון אירו, יזנק ל-45 מיליון כאשר יגיע לגיל 18, הסעיף שחרור הגבוה ביותר אי פעם בתולדות ריבר פלייט. פריז סן ז'רמן ומנצ'סטר יונייטד כבר נחשבות למובילות במירוץ להחתמתו, ומוכנות לשלם את הסכום במלואו. ריאל מדריד, ברצלונה, צ'לסי ואינטר ממשיכות לעקוב, מחכות להזדמנות להכניס את אחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו בארגנטינה בשנים האחרונות.

השבחים למאסטנטואנו נמשכים גם מעבר למספרים. מי שהכירו את הדרך, מבינים שמדובר ביותר מעוד כישרון חולף. אנדרס ד'אלסנדרו, אחד האייקונים הגדולים בתולדות ריבר, אמר עליו בפשטות: "אני מעריץ את האופן שבו הוא משחק. כדורגלנים שמאליים עם כישרון כזה כבר מזמן לא ראינו." דייגו פלסנטה, מאמן הנבחרות הצעירות של ארגנטינה, הוסיף בהתפעלות: "הוא בוגר מעבר לגילו. יש לו מנהיגות טבעית, משהו שלא רואים כל יום." ואת התחושה היטיב לתאר מרסלו גז'ארדו, גדול המאמנים בריבר פלייט, שסיכם: "יש לנו כאן משהו מיוחד מאוד. נמשיך לפתח אותו בסבלנות, בלי למהר, כדי שלא יישרף, אלא יפרח."

🎬 Franco Mastantuono skills and Highlights for River Plate 🇦🇷
pic.twitter.com/2oPLbbPv3s

— United & Everything Football (@UEF_Podcast) April 24, 2025

לקראת אליפות העולם למועדונים שתיערך בקרוב בארצות הברית, פרנקו מאסטנטואנו יקבל הזדמנות נוספת להציג את קסמו לעיני כל, מול יריבות כמו אוראווה רדס היפנית, מונטריי המקסיקנית ואינטר האיטלקית. וכשהוא עומד על סף כניסה לנבחרת הבוגרת, אולי באמת הגיע הזמן להכיר במה שהלב של כולנו כבר מרגיש: מדובר בילד עם רגל שמאל קסומה, כזו שארגנטינה לא ראתה כבר זמן רב. ואולי, רק אולי, שם יגיע הרגע שבו נחזה בהעברת השרביט באופן רשמי. כן, שמענו את זה כבר לא פעם. שוב ושוב דיברו על "היורש של מסי", שוב ושוב הונח השרביט – והוא התגלה ככבד מדי עבור כתפיים צעירות. הכישרון לפעמים לא הספיק, הלחץ לפעמים הכריע. אבל גם בתוך כל הציניות הזו, ביחד עם העובדה שבחר ללבוש מספר 30 בדומה למסי בצעירותו, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה: ילד ארגנטינאי בן 17, עם רגל שמאל כזו, לא ראינו מאז 2004.

הקיץ הרוב תהיה ההזדמנות שלו להוכיח שכישרון אמיתי לא יודע פחד, ולא מכיר גיל. ועבור ילד שכבר שינה את חוקי המשחק בלילה אחד במונומנטאל, אין מקום לפחד. כי חלומות לא מחכים למי שמבקשים רשות. הם שם, רחוקים, חמקמקים, תובעים שתעז לרוץ אליהם, גם כשאף אחד אחר לא מאמין. שתיפול ותקום, שתעזוב בית וחברים, שתיסע לעיר זרה, שתילחם על כל דקת משחק.

וכשיגיע הרגע, הרגע האחד שמדליק עולם שלם, לא לעצור, לא להסס, אלא לסובב את הכדור בדיוק מושלם אל החיבורים, כאילו כל החיים חיכית בדיוק לרגע הזה.

Franco Mastantuono y Leo Messi. pic.twitter.com/2oqtd9Jtlw

— Yoan Melian (@YoanMG86) October 11, 2024