פרק נוסף בעונת ההישרדות | ריאל מדריד 2-3 לגאנס

לוח המשחקים הצפוף בשילוב פגרת הנבחרות, “הכריחו” את קרלו אנצ’לוטי לבצע לא מעט רוטציות בהרכב, וכך קיבלנו את ברהים דיאס בשמאל, ארדה גולר בימין ואחד קאמבינגה במרכז המגרש לצד לוקה קשישא.

אנצ’לוטי החליט מצד אחד לתת מנוחה לברזילאים שלו שעברו מסע בין יבשתי, אך בלינגהאם ואמבפה ששיחקו גם כן עם הנבחרות שלהם, לא קיבלו מנוחה.

בסופו של יום, סופר אמבפה והאביר הלבן ניצחו (שוב) לריאל מדריד את המשחק.

סטטיסטיקת המשחק

ריאל מדריד שלטה בכדור, רשמה פי 2.4 בעיטות אך גם כמות שערים צפויים זהה לזו של לגאנס. כ 40% מהפעולות במשחק התרחשו בשליש ההגנתי של לגאנס, בזמן שרק 14% בהתאמה בשליש ההגנתי של ריאל מדריד, אך אלופת ספרד ואירופה הצליחה איכשהו לספוג פעמיים במשחק שהפך לעוד מותחן בברנבאו.

עדר ללא רועה גרמני

קשה שלא להתחיל דווקא מהנקודה הזו. ריאל מדריד נראתה לא רע לפרקים, אך ביותר מדי רגעים במשחק היא הרגישה אבודה. חסרת יכולת להשתלט על המשחק ולשלוט על הקצב. בשיטה הנוכחית קרלו אנצ’לוטי רואה בבלינגהאם יותר שחקן סטייל קאקה מאשר קשר מרכזי, מה שגורם בעצם לריאל מדריד להסתמך על הדאבל פיבוט שלה שהורכב אמש מלוקה מודריץ’ וקאמבינגה.

מודריץ’ לא היה רע. עם 63/69 מסירות מדויקות (93%) ו 5/5 כדורים ארוכים, מודריץ’ כיסה שטחים גדולים, אך אין לו ב DNA את הגישה של לשמור על הכדור, להוריד קצב כשצריך ולנהל משחק מאחור כפי שעשתה מכונה שכמעט ולא טועה בשם טוני קרוס.

קאמבינגה מצידו מרגיש לא פעם כתרנגולת ערופת ראש. שחקן שרץ לכל מקום, בצורה כל כך מפוזרת וחסרת אחריות. כן, מדובר בבחור צעיר (22) ומאד מוכשר, אבל הצרפתי שוב הוכיח שאין לו כרגע את מה שנדרש בכדי להיות חלק אינטגרלי בחוליית הקישור של ריאל מדריד.

וזו אולי הבעיה הגדולה ביותר של ריאל מדריד.
פדה ואלוורדה יכול להיות המגן הימני עד אשר יגיע טרנט.
אמבפה ושות’ יצליחו לעשות את הקסמים שלהם מקדימה.
אבל במרכז המגרש, ריאל מדריד חסרה ופגיעה.

כשמסתכלים לדוגמה על ברצלונה, רואים עד כמה פדרי הוא השחקן הכי חשוב שלה. הוא הבעל בית האמיתי של הקבוצה.

לריאל מדריד אין את מי שישלוט בקצב עד אשר יחזור סבאיוס, ואין לה באמת בעל בית במרכז המגרש. אוטוטו ארסנל שפוגשת פה ריאל מדריד מאד פגיעה.

הריבאונדר הטוב במשחק

אנצ’לוטי לקח הימור אמש.

הוא העדיף את ג’וד בלינגהאם בשליש ההתקפי, הימור שהשתלם לו התקפית עם שער חשוב של בלינגהאם שהיה פעיל מאד בחלק ההתקפי.

בלינגהאם סיים את המשחק עם שער שיוויון קריטי, 5/5 דריבלים, 80 נגיעות בכדור – רובם בחלק ההתקפי וניצחון ב 12/15 מאבקי קרקע. אם אמבפה הוא המוציא לפועל העיקרי כרגע, בלינגהאם הוא הציר ההתקפי. הפיבוט ההתקפי. ריאל מדריד נעה התקפית סביבו, ועם התנועה האדירה שלו, הוא מייצר שטחים לחבריו וגם לעצמו.

כך היה למשל בשער שלו אמש.

בלינגהאם היה זה שהצליח לשחרר את הבעיטה האדירה לפינה הקרובה של דמיטרוביץ’ הענק, זאת למרות ששלושה שחקנים עמדו סביבו.

וכעבור 4 שניות בלבד, בלינגהאם היה זה שבסופו של דבר זינק על הריבאונד של עצמו. בזמן שכולם מסתכלים על הכדור, בלינגהאם מסתכל על השטחים. בזמן שכולם ממתינים לכדור, בלינגהאם מחשב את תנועת הכדור ותוקף אותו בזכות היכולות האתלטיות האדירות שלו.

הבחור לא רק בנוי כמו כדורסלן, הוא גם חושב ככה. הריבאונדר הטוב במשחק.

הקבוצה של קיליאן

ויניסיוס ג’וניור עדיין לא כאן. חוסר הביטחון שלו זועק לשמיים. ויניסיוס של העונה שעברה היה לוקח את השחקן שלו באחד על אחד במצב הגדול אליו הגיע בסוף המשחק ובועט לשער, אבל אמש הוא ניסה מסירה די סתמית לקיליאן אמבפה ששמרו עליו. זו הייתה מעין פעולה של ניסיון כושל מראש. גם רודריגו רחוק משיאו, ובגדול, כל התקפה של ריאל מדריד עוברת דרך קיליאן אמבפה.

שנתיים אחורה כתבתי שאמבפה חכם לא פחות מכרים בנזמה, ושיש לו את היכולות לשחק כמוהו, כמעין חלוץ חופשי שיודע לעשות הכל, רק ברמה גבוהה יותר, כי אמבפה מכדרר טוב יותר ומהיר יותר משמעותית.

אמש שוב ראינו את אמבפה נוטש פעם אחר פעם את רחבת לגאנס הצפופה ויורד אחורה לנהל את המשחק ההתקפי של ריאל מדריד ביחד עם ג’וד בלינגהאם.

מפת הנגיעות שלו בכדור היא של שחקן התקפה שלם, אך זה מעבר לכך.

כשמסתכלים על התרומה והחלוקה ההתקפית של ריאל מדריד מגלים שאמבפה הוא המרכז. שחקן אחד שרושם מספרים של חוליית התקפה שלמה.

אמבפה רשם אמש 9 ניסיונות בעיטה. זה שווה ערך לניסיונות של בלינגהאם, דיאס, גולר ורודריגו ביחד, זאת כשהוא רושם 10 נגיעות בכדור ברחבת לגאנס.

אפשר גם לראות את התרומה ההתקפית הדלה מאד של ארדה גולר בכל הקשור לאיומים על השער, וכך גם את יחס ההמרה הגבוה של דייגו גרסיה ודניאל ראבה, כשכל אחד מהם בעט פעמיים וכבש פעם אחת.

ואפרופו בלינגהאם והשליש ההתקפי, הוא רשם את אותה כמות נגיעות בכדור ברחבה (10) כמו אמבפה. קשר התקפי שחושב כל הזמן על הכניסה לרחבה.

 

מה שכן, למרות חוסר התרומה ההתקפי, ארדה גולר תרם לא מעט לריאל מדריד בכל הקשור לניהול המשחק ויצירת מצבים. זה בדיוק מה שרצה ממנו אנצ’לוטי – שייכנס פנימה, ידחוף כדורים, ינוע לרחבה כשצריך וישחרר את לוקאס ואסקז (בעוד משחק רע הגנתית) למשימות התקפיות על הקו.

גולר רשם 62 נגיעות בכדור ויצר הכי הרבה מצבי הבקעה על המגרש (4), זאת יחד עם 6 מסירות אל השליש ההתקפי. גולר גם היה זה שסחט את הפנדל המפוקפק משהו שאותו המיר לשער קיליאן אמבפה.

ARDA GULER WINS A PENALTY FOR REAL MADIRD

I REPEAT

ARDA GULER WINS A PENALTY FOR REAL MADRID !!!!!!!!! pic.twitter.com/vIIGRYkhAu

— V (@ValvRmfc) March 29, 2025

בלטו בנתון הזה (מסירות לשליש ההתקפי) גם ג’וד בלינגהאם ופראן גרסיה במשחק התקפי מאד איכותי מצד ריאל מדריד ודניאל ראבה מצד לגאנס.

גיליון ציונים

• אנדריי לונין – לא נאלץ לעבוד קשה. לא היה יכול למנוע את השערים. ציון 6.5
• פראן גרסיה – שרף את הקו התקפית, חטף כדורים חשובים, רשם 5 מסירות מפתח והוכיח שהוא מגן לוחץ והתקפי פנטסטי. ציון 8
• רודיגר – לא משחק גדול של הבלם הגרמני. נראה קצת מסורבל וקצת עייף. ציון 6.5
• אסנסיו – בלא מעט פעמים אסנסיו מיקם עצמו רע מאד. הוא ניצח בכל הקרבות האוויריים שלו (5/5) אבל מצד שני, נראה שהוא לא פעם מעדיף לוותר על הקרבות האלו כשהוא מודע לחיסרון הגובה שלו. ציון 6.5
• ואסקס – אין לאנצ’לוטי יותר מדי ברירות איתו, אבל אין מנוס מלהיפרד בסוף העונה. בלא מעט רגעים זה נראה פשוט מביך הגנתית. ציון 4
• קאמבינגה – מוכשר ומפוזר. מובן מאליו שיש פה חומר גלם איכותי, אבל הרמה פשוט לא מספיקה להרכב ראשון בריאל מדריד כרגע. ציון 6
• מודריץ’ – לא משחק גדול של לוקה, אבל הוא נתן כל מה שיש לו. ציון 7
• דיאס – עוד משחק שהוא פותח בהרכב, עוד משחק שהוא כמעט ולא תורם דבר. איבד כדור בשער של לגאנס (ספק עבירה) ולא היה פקטור התקפי במשחק. ציון 4
• בלינגהאם – שוב שם בכדי להציל את ריאל מדריד. ציון 8.5
• גולר – הופעה טובה לטורקי הצעיר. ציון 8
• אמבפה – הכל עובר דרכו. כמעט כל פעולה התקפית מסתיימת אצלו. משחק פנטסטי של הצרפתי. ציון 9.

📲 Kylian Mbappé on IG. pic.twitter.com/LRrupBsbL3

— Madrid Xtra (@MadridXtra) March 30, 2025

עונת הישרדות

ריאל מדריד נראית כמו ההפך הגמור מברצלונה. בזמן שהיריבה המושבעת בניהול פליק נראית איכשהו רעננה ואנרגטית כמעט בכל משחק, בריאל מדריד השחקנים נראים תמיד מותשים. סחוטים עד הקצה. במשחקה של ברסה נגד אוססונה נכנסו פרמין, טורה, לבנדובסקי, מרטין ופאו ויקטור. אמש אנצ’לוטי הכניס למשחק את ויניסיוס ג’וניור, רודריגו, ואלוורדה וצ’ואמני. בזמן שפליק מכניס למשחק ילדים מוכשרים, אנרגטיים ורעבים, בריאל מדריד נאלצים להכניס למשחק שחקני מפתח שצריכים לשמור על עצמם בתוך חלוקת עומסים מאד קפדנית.

אם בריאל מדריד יצליחו להכניס למערכת 2-3 ילדים שישרפו את הדשא ללא שום התחשבות בחלוקת העומסים שלהם, אולי כך הקבוצה של קרלו לא תראה כל כך עייפה ביותר מדי משחקים.