צוללת האהבה: על חגיגת השער האייקונית בתולדות הפרמיירליג

האיש שהרגיז את האנגלים, הפך לאהוב ליבם בזכות חגיגה אחת בלתי נשכחת. סיפורה של הצוללת של יורגן קלינסמן.

“האמת, לא יאמינו לי אבל כשכבשתי את השער הראשון באנגליה לא חשבתי על החגיגה הזאת. גלשתי בספונטניות על כר הדשא ומה שהגיע לאחר מכן, היסטוריה.. וגם קצת היסטריה ”

בכדורגל ישנו דבר אחד בלבד שיותר מרגש מכיבוש שער – החגיגה שבאה אחריו. משחר היסטוריית המשחק חגיגות שערים הפכו לסמל השמחה הגדול ביותר בספורט. הרי מי מאיתנו לא זוכר את האווירון של מזרחי, את העריסה של בבטו, האקסטזה הבלתי מוסברת של פיפו אינזגי, את הסלפי של טוטי ועוד רבים וטובים שהרעידו את הרשת ונחרטו בזיכרוננו כסמל של אושר טהור. עם כל הכבוד לכל החוגגים והכובשים, ישנו כדורגלן אחד שחגיגת שעריו הפכה לאייקון של פיוס והאהבה. הבחור עונה לשם יורגן קלינסמן והוא האיש שאחראי לציטוט בפתיחה.

לצעירים כאן שלא שמעו על הגרמני או לא זכו לראות אותו משחק, מדובר באחד החלוצים הגדולים בכל הזמנים. אלוף העולם בדימוס, אלוף אירופה בדימוס וכזה שקרע רשתות וזכה בתארים כמעט בכל מקום אליו הגיע. למרות זאת, לכבוד יום הולדתו ה-60 נשאיר את הכיבושים והתארים מאחור ונתמקד במה שבאמת חשוב – אותה חגיגה אייקונית.

חלוץ המאנשפט בדימוס נחשב לאחד הסקוררים הגדולים והאהובים ביותר בתולדות הכדורגל הגרמני. יורגן היה חד, זריז, אחד כזה שלא מרחם על אף יריב ולא לוקח שבויים, במיוחד אם מדובר ביריב ארגנטינאי או שבוי אנגלי. במונדיאל 1990 באיטליה, קלינסמן הוכתר בתור “לצוללן המושמץ בתולדות המשחק” לאחר שהתחזויות שלו במהלך הטורניר היוו כלי חשוב בזכייתה של נבחרתו בגביע הנוצץ.

שנים ארוכות הבריטים התקשו לסלוח לזהוב השיער שנחשב מבחינתם להיפך הגמור מהערכים אותם ייצגו: ספורטיביות, הוגנות אך יותר מהכול הזכיר להם עד כמה הוא היה ווינר ועד כמה הם היו לוזרים. בכל פעם כשראו אותו נזכרו בדמעותיו של גאזה, בהחמצת הפנדל של סטיוארט פירס ובאותו משפט אלמותי של גארי לינקר מאותו יום שחור: “כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים”.

רק שאז סיפור השנאה בין יורגן לאנגלים קיבל תפנית מפתיעה במיוחד. בחודש יולי 1994, קלינסמן חתם בשורות טוטנהאם במעבר שגרר אינספור תגובות עויינות מצידם של תושבי הממלכה. ב 20.8.1994 הצוללן מגופינגן עלה להופעת הבכורה בפריימרליג מול שפילד וונסדיי ושינה הכול. באותו משחק נפלא, שנגמר ב-3:4 לתרנגולים יורגן כבש את שערו הראשון באנגליה והחל במסע לכיבוש לבבם של האוהדים האנגלים.

החלוץ הגרמני שהרשית בראשו את השער הרביעי לזכות טוטנהאם פתח בריצת אמוק, אסף את חבריו לקבוצה וחגג “בצלילה” אקרובטית על כר הדשא כיאה לצוללן מדופלם שהוא. אם עד אותו שלב האנגלים ראו בו כאוייב הממלכה, אותה חגיגה של הומור עצמי שינתה משהו בפרספקטיבה שלהם לגביו.

30 שערים חגג יורגן עם הצלילה המפורסמת בעונת 1994/95. כל צלילה ריככה עוד קצת את ליבם של האנגלים, עד שלבסוף גם הם נפלו בקיסמו של הסקורר הגרמני. למעלה מ-150 אלף חולצות של החלוץ נחטפו כמו בירה קרה באוקטוברפסט, פרסומות ענק שכללו את חגיגת הצלילה הפכו לויראליות ומעל הכול – בובת שעווה בדמותו של קלינסמן שהונחה כאות כבוד לגרמני במוזיאון המאדם טוסו. כל אלו ועוד הוכיחו לכולם כי הכדורגל מספיק חזק לקרב לבבות, גם אם מדובר בלבבות של אנגלים וגרמנים.

    קבלו עוד תוכן ייחודי ובלעדי מבית בולרז

    היישר אל תיבת הדואר שלכם!

    • ✅ היו הראשונים לקבל תכנים בלעדיים
    • ✅ סיכום שבועי מאת העורך הראשי ניסים חליבה
    • ✅ ערוץ תקשורת למערכת - השפיעו על התכנים, כתבות, ונושאים אותם נסקר ברחבי הפלטפורמה
    • ✅ הטבות מיוחדות לנרשמים כחלק ממועדון בולרז האקסלוסיבי
    5 תגובות
    1. גרוסקרויץ כותב

      כיף של כתבה, קלינסמן איקוני!

    2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      אתר מושלם

    3. אלכס כותב

      מור אתה אחד הכותבים הטובים בנוף, מין מצא את מינו.

    4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב

      כתבה יפה

    5. אלן שירר כותב

      חלוץ אימתני ואדם טוב ואיכותי….

    השאירו תגובה

    כתובת האימייל לא תפורסם, היא חסויה.

    דילוג לתוכן