ציון כושל בהגנה | ריאל מדריד 2-1 ולנסיה
אנצ'לוטי שהלך ALL IN וטעה, השמיכה הקצרה, הסטטיסטיקה שמספרת על תוצאה בלתי צפויה ואחד ויניסיוס ג'וניור שכל כך רחוק מהויניסיוס של העונה שעברה. סיכום משחק
הפסד ביתי לריאל מדריד מול ולנסיה. הפסד שמרחיק את הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי משמירה על הכתר, דבר שריאל מדריד הצליחה לעשות בפעם האחרונה לפני 17 שנה – מאז, ריאל מדריד לא מצליחה לזכות בשתי אליפויות רצופות.
ההפסד אמש הוציא את אוהדי ריאל מדריד והתקשורת המקומית מדעתם – ובצדק. ריאל מדריד במצבה הנוכחי, כשהיא עמוק עמוק בתוך המירוץ ובמקום השני, פשוט חייבת לנצח בבית את ולנסיה, גם אם הקבוצה האורחת הגיעה לברנבאו במומנטום חיובי ובכושר נהדר.
במשחקים שכאלה ליריבה אין באמת זהות. היא לא באמת אמורה להוות מכשול, וכאמור, בשורה התחתונה ריאל מדריד הפסידה הזדמנות פז להתקרב לברצלונה אחרי שזו יצאה בתיקו ביתי מאכזב מול בטיס הלוחמנית.
אז מה לעזאזל קרה אמש?
תחילה, מהסתכלות מלמעלה על המספרים של המשחק, העליונות של ריאל מדריד בולטת. היא שלטה בכדור (67%), רשמה פי 4 שערים צפויים, פי 2 ניסיונות בעיטה ופי 4 בעיטות למסגרת. תוסיפו לכך את העובדה שבין הקורות של ולנסיה עמד הענק ממארדשווילי שרשם 8 עצירות, אל מול 0 של השוער הצעיר פראן גונזאלס, ותקבלו משחק שהסתיים בתוצאה הלא צפויה.
מפות החום של שתי הקבוצות מספרות את הלך הרוח של המשחק.
הבלאנקוס עם ריכוז גבוה של פעולות (באדום) בשתי הכנפיים, בזמן שהעטלפים בעיקר שומרים על השער של ממארדשווילי.
אך בסופו של דבר ריאל מדריד החמיצה פנדל (ויניסיוס), ספגה שער ראשון מקרן (דבר שלבטח שימח את ארטטה) ואחרי שהלכה ALL IN על הניצחון, ספגה שער בדקה ה 95 מראשו של הוגו דורו.
בבוקר שאחרי, רוב החצים בתקשורת וברשתות מופנים אל ראשו של קרלו. אתם מכירים כבר את הסלוגן. החצים האחרים מופנים אל ויניסיוס ג’וניור. נגיע אליו בהמשך.
וכן, ריאל מדריד הפסידה משחק לא מחויב המציאות.
וכן, בדיעבד קל לומר שקרלו טעה בחילופים שלו. האמת? לא רק בדיעבד. בסוף המחצית סברתי שריאל מדריד צריכה לעבור ל 424 עם אנדריק לצד אמבפה (על חשבון דיאס) ורודריגו בכנף ימין כשואלוורדה הופך להיות מגן ימני. להערכתי קישור של מודריץ’ ובלינגהאם ביחד עם ואלוורדה שמצטרף פנימה יכול היה להחזיק את ריאל מדריד במשחק וגם לייצר עומס התקפי – אבל קרלו חשב אחרת, וכאמור, הוא זה שבסופו של דבר “טעה” בהחלטותיו.
אך צריך לשים גם את האירועים שקרו במשחק על השולחן.
תחילה, ריאל מדריד הגיעה לכמות בעיטות טובה מתוך הרחבה (52%), וכך גם מתוך רחבת החמש (19%).
ריאל מדריד רשמה גם סך של 2.05 שערים צפויים ממשחק פתוח וסך של 15 בעיטות מרחבת ה 16.
לפני שער הניצחון של ולנסיה, ריאל מדריד רשמה לא מעט ניסיונות שיכלו לנצח את המשחק. אם זו בעיטה של אנדריק בדקה ה 78, החמצה מזעזעת של פדה ואלוורדה (וגם עצירה נפלאה של ממארדשווילי) בדקה ה 71 ואם זו הבעיטה של אמבפה בדקה ה 66 שעברה חצי מטר מהצד הלא נכון של קורת השער של ולנסיה.
לרעתו של אנצ’לוטי ייאמר אגב שהוא באמת הלך ALL IN, לדעתי כמצופה ממנו במצב שכזה, אך ההימור שלו כשל, במיוחד כשרואים את רודיגר בעמדת החלוץ ואת ההגנה כל כך דלילה בשער הניצחון של ולנסיה, עם קו הגנה מאולתר של קאמבינגה, אלאבה ופדה – אין יותר אנצ’לוטי מזה. לטוב ולרע. כשהוא מאלתר ומנצח הוא מלך האילתורים, וכשהוא מפסיד הוא “צריך ללכת הביתה”.
משקל האחריות
כאמור, קל להפיל את האחריות על קרלו אנצ’לוטי – זאת גם ששחקניו הגיעו לנקודות הנכונות אך פשוט לא הצליחו להמיר את הניסיונות שלהם. קצת יותר חדות מצד אמבפה, ויניסיוס ופדה, וריאל מדריד חוגגת הבוקר את ההיצמדות לברצלונה בפסגה. אך כדורגל זה משחק אכזרי שיכול להיות מוכרע על פעולה בודדת שמשנה גורל. משנה היסטוריה. תשאלו את קולו מואני לדוגמא.
אך זה לא יהיה הוגן כלל להפיל את האחריות על אנצ’לוטי. אפשר אולי לבקר אותו בכך שהוא איש מערכתי שלא דופק על השולחן, אך סביר להניח שלו פלורנטינו פרס היה מתגמש מעט באסטרטגייה שלו ורוכש בלם ומגן ימני בחלון ההעברות של ינואר, ריאל הייתה נראית אחרת לחלוטין.
אך פרס לא ניצל כלל את חלון ההעברות של ינואר, והקבוצה שלו עייפה ומותשת, כשהוא עצמו פספס את חלון ההזדמנויות להכניס זריקת אנרגיה לקבוצה.
אפילו צירוף של שחקן הגנה אחד שיכול לשחק בשני תפקידים יכול היה לדחוף את הקבוצה קדימה שסובלת המון בהגנה העונה, בעיקר מעומס הדקות שמצריך רוטציות וכמובן העובדה שלוקאס ואסקז ממשיך לשחק מגן ימני, ואם לא, אז קרלו צריך לוותר על פדה ואלוורדה בקישור.
אין לי ספק כלל שרכש אחד היה משנה את הדרך בה ריאל מדריד משחקת ולטובה.
אעשה זאת עוד 10 פעמים
זו לא שעתו הגדולה ביותר של ויניסיוס ג’וניור, בדיוק כמו שזו לא שעתה הגדולה ביותר של ריאל מדריד.
בצורה מסוימת, ויניסיוס ג’וניור הוא הפנים של ריאל מדריד. מוכשר כשד, עם הפוטנציאל להיות הטוב בעולם, אך יחד עם זאת לא יציב בעליל, חסר ביטחון ומפוזר. ולמרות כל זאת, כל אחד יודע, שגם בימים החלשים ביותר, ויניסיוס, בדיוק כמו ריאל מדריד, יכול במהלך אחד להכריע את המשחק. להכריע טורניר שלם.
אמש הוא לקח על עצמו פנדל והחמיץ, אך המשיך לנסות, רשם 4/4 בעיטות למסגרת וגם שער אחד ויחד עם זאת גם 0/4 בדריבלים.
זה בהחלט לא ויניסיוס ג’וניור של העונה שעברה.
אך בואו לא נשכח לרגע מי זה ויניסיוס ג’וניור – הילד הצנום מברזיל שהגיע למועדון הגדול בעולם ולא בדיוק מצא את עצמו, וכשהתחיל לשחק היה כל כך מפוזר ורשלני ובעיקר מחמיצן, עד שאנשים טענו שהשם שלו זה בכלל ויניסיו – כי אין לו את היכולת לסיים.
אבל ויניסיוס המשיך לעבוד קשה וסתם למיליוני אנשים את הפה. הוא לא יצא למסיבות, הוא לא שכר איים פרטיים, הוא פשוט עבד. מהמגרש אל חדר הכושר וההפך. ספורטאי למופת.
השחקן שהכניע את ליברפול בגמר ליגת האלופות, ולאחר מכן עשה את אותו הדבר לבורוסיה דורטמונד בעונה שעברה ואף זכה בשחקן השנה בליגת האלופות.
ואז הגיע טקס כדור הזהב. כל אוהדי ריאל מדריד נעמדו מאחורי ויניסיוס ג’וניור וטענו לשוד. היללו את הכוכב שלהם וטענו שרק הוא ראוי לזכות בפרס, והנה אנחנו סה”כ חצי שנה אחרי, ויותר מדי אוהדי ריאל מדריד שכחו את כל מה שויניסיוס נתן לקבוצה.
כן הוא בתקופה לא טובה. כן הוא מחפש את עצמו. אבל מגיע לו קצת יותר הערכה מאוהדי הקבוצה. מגיע לו האמון של אוהדי הקבוצה.
ויניסיוס הבטיח לעשות זאת עוד 10 פעמים. להוכיח לעולם שהוא ראוי לקבל הערכה. מה שכן, הוא לבטח לא האמין שהוא יצטרך להוכיח את ערכו לאוהדי הקבוצה.