ציפינו ליותר, זה פשוט לא התחבר | נבחרת ישראל חוזרת הביתה
נקודה אחת משלושה משחקים - עם סגל מוכשר שהוכיח שיש לו כדורגל רק שנה אחורה. זה רע מאד וזה חבל מאד. השחקנים לא נראו טוב ואסור לנקות אותם מאשמה, אך גם לא את ההחלטות האסטרטגיות של לוזון. שוב תחושת החמצה, שוב תחושה שיכולנו להשיג יותר.
מפח נפש.
נקודה אחת בלבד במשחקים האולימפיים. רצינו יותר, ציפינו ליותר.
הבחורים שלנו מוכשרים יחסית, אבל משהו פשוט לא התחבר.
הגענו אל המחזור האחרון שכאנחנו לא תלויים בעצמנו, אך בסופו של דבר גם את העבודה מהצד שלנו לא השלמנו.
ודווקא התחלנו טוב. את המשחק אמש זאת אומרת.
הנבחרת פתחה במערך של 4231 עם עומרי גנדלמן הנפלא כמעין מספר 10.
המהלך הזה הוכיח את עצמו.
גנדלמן פשוט פנטסטי.
גם כשהוא משחק מעין 10, הוא מביא למגרש את היכולות שלו כשחקן ציר.
הפעולות שלו חדות ומהירות.
תענוג לראות אותו, ולא מן הנמנע שהוא נכנס למספר פנקסי סקאוטינג ברחבי אירופה.— Nisim Haliva✍️🎙 (@HalNisim) July 30, 2024
מול היפנים הנמוכים יחסית, הנוכחות והפיזיות של גנדלמן מתחת למדמון הייתה לגורם מכריע בדקות הראשונות, כשגנדלמן שיחק כמעין שחקן ציר שמוריד כדורים לחבריו או דוחף קדימה את ההתקפה.
השטיק של לוזון עבד וישראל הגיעה אל שני מצבי הבקעה גדולים, אותם החמיצו ברשלנות עבדה ומדמון, ובעצם ב 20 הדקות הראשונות הנבחרת נראתה טוב כששחקניו של לוזון רושמים 4 בעיטות מתוך הרחבה של היפנים.
אבל בדקה ה 20 ישראל ויתרה בעצם על המשחק.
היפנים הבינו את הקונספט בו ישראל נשענת על האיכויות של גנדלמן ומנסה לדחוף כדור קדימה במהירות, והחלו ללחוץ גבוה.
בנקודה הזו הנבחרת שלנו איבדה עצמה לדעת.
השחקנים בלבן לא ידעו איך להשתחרר מהלחץ של היפנים.
המרכז הישראלי היה מופקר
איתן אזולאי ועידו שחר לא תרמו דבר לנבחרת.
אזולאי רשם 41 נגיעות בכדור כשלצידו שחר עם 25 נגיעות בכדור.
שני הפליימייקרים האחוריים שלנו לא ניהלו את המשחק, ובעצם ישראל נאלצה להסתמך נטו על שחקני הכנף שלה.
אוסקר גלוך ששיחק כמעין פליימייקר כנף בשמאל היה פעיל מאד.
- 69 נגיעות בכדור
- 2 מסירות מפתח
- 3/3 כדורים ארוכים
- 2 בעיטות למסגרת
- 3/9 דריבלים מוצלחים
- 18 איבודי כדור
הנקודה האחרונה היא נורת אזהרה במשחק של גלוך. יותר מדי הסתמכות על הדריבל והטכניקה האישית, יותר מדי איבודי כדור באיזורים רחוקים משער היריבה שחשפו את הנבחרת שלנו לא פעם. זו נקודה שחוזרת על עצמה אצל גלוך מאז שפרץ לתודעה, ובכדי להתקדם משמעותית בקריירה הוא חייב להיות חכם יותר וממושמע יותר טקטית.
גלוך ניסה אמש לקחת את המשחק על עצמו, וזה מעורר השראה, אך לוזון היה חייב למצוא דרך להעניק לגלוך יותר תמיכה התקפית.
רביבו ששיחק לצד גלוך בכנף שמאל לא עשה מספיק עקיפות בכנף, וכשעשה זאת, ביצע את הפעולות שלו לאט מדי ומאוחר מדי.
בכנף ימין זה היה עבדה נגד כולם, אבל זה פשוט לא מספיק טוב.
- 39 נגיעות בכדור
- מסירת מפתח אחת
- 1/2 דריבלים מוצלחים
- 2 בעיטות למסגרת והחמצה אחת גדולה
נדמה שעבדה נמצא בנקודה בה הוא צריך אולי לחשוב על שינוי תקפיד, כי שחקן כנף טהור הוא לא.
בשלושה משחקים עבדה לא כבש או בישל, לא השלים אפילו הרמה אחת טובה בממוצע למשחק (29% דיוק) ואף לא דריבל אחד בממוצע למשחק (0.7).
עבדה אמור לתקוף את הרחבה ולא את הכנף.
האיכויות שלו בסלטיק לדוגמא בלטו בעיקר כשהוא תקף את החלל בין המגן לבין הבלם.
מסתנן בין הצללים. מתנקש שקט. אססינו.
לשים את עבדה עם רגל על הקו זה בעצם לאבד את כל האיכויות הטובות ביותר שלו – עוד החלטה רעה של לוזון.
וכך ישראל איבדה את עצמה במשחק.
המרכז כאמור הופקר – גם הכניסות של של פרדה ויונה לא תרמו יותר מדי, והנבחרת פשוט לא הצליחה לייצר עליונות על הכדור, ולראייה אחוזי השליטה במשחק:
יפן עם 54% שליטה מול 46% של ישראל.
אובדן המרכז הכריח את ישראל להסתמך על הברקות של עבדה, שכאמור לא תורם יותר מדי כשחקן כנף טהור כי הוא פשוט לא, וגם על היכולת הטכנית של אוסקר גלוך שבאמת ניסה, אבל הוא לא אמור ולא יכול לסחוב את משחק ההתקפה על גבו לבדו.
גנדלמן ניסה לעזור לו, אבל בשלב מסויים לוזון זנח גם את הגישה הזו והעביר אותו אחורה בכדי להכניס את גלוך יותר פנימה ואת יונה יותר גבוה.
למרות שישראל הייתה נואשת לשער, לוזון נשאר תקוע עם מערך ה 4231 שהפסיק לעבוד בשלב מסויים, במקום לנסות להפתיע עם מערך של 4141 לדוגמא עם גלוך וגנדלמן מתחת למדמון או עם יונה וגלוך מתחת לתורג’מן.
אך דבר לא השתנה בנבחרת.
מדמון המבולבל שנראה פשוט לא מספיק חד ולא מספיק עירני למתרחש הוחלף בתורג’מן שנראה כמי שלא מסוגל לשחרר את הכדור.
אין התקפה. אין עומק. אין מי שידחוף את הכדורים לרחבה או מי שיהיה שם לדחוק את הכדור פנימה.
ישראל כשלה גם בהגנה, עם משחק פושר של גולדברג בטורניר לא טוב שלו, כשבגדול אפשר לומר מילה טובה אך ורק לעומר ניראון שעם השיער המתולתל שמתעופף אל כל עבר, נראה מרחוק קצת כמו בופון. אבל פה ההשוואה מסתיימת.
נבחרת ישראל הייתה חסרת מעוף ויצירתיות, ונטולת רעיונות.
זה על השחקנים. זה על לוזון.
ציון כושל לכל הנוגעים בדבר, אך כמו שצייצה אמש ההתאחדות שלנו – גאים בכם תמיד.
גאים בכם תמיד!🇮🇱 pic.twitter.com/TCZZy8xJdA
— ISRAEL FA (@ISRAELFA) July 30, 2024